הצגת המקור של הדף "פול סמואלסון"

'''פול אנתוני סמואלסון''' (באנגלית: '''Paul Anthony Samuelson'''; ‏15 במאי 1915 - 13 בדצמבר 2009) היה [[חקר הכלכלה|כלכלן]] יהודי אמריקאי. הוא היה האמריקאי הראשון שזה ב[[פרס נובל בכלכלה]] בשנת 1970. בין היתר צוין בשל תרומתו לאנליזה המדעית של התאוריה הכלכלית. ההיסטוריון הכלכלי Randall E. Parker כינה את סמואלסון "אבי הכלכלה המודרנית", הניו יורק טיימס כינה אותו "הכלכלה הקדמי הבולט ביותר של המאה ה-20". הוא תרם רבות להפצה של הרעיונות של [[כלכלה נאו-קלאסית|הזרם הנאו-קלאסי בכלכלה]] בזכות ספרו "תורת הכלכלה" שיצא לראשונה בשנת 1947. 

סמואלסון נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר של סוף המאה ה-20. בשנת 1996 הוא קיבל את המדליה הלאומית למדע מ[[ביל קלינטון]] שציין אותו על תרומותיו היסודיות למדע הכלכלה במשך 60 שנה.

סמואלסון הגיש את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת הארווארד בשנת 1941. 

בשנת 1947 פרסם סמואלסון את הספר [[יסודות של אנליזה כלכלית]] (Foundations of Economic Analysis) שתרם בצורה ניכרת ליסודות המתמטיים של התאוריה הנאו-קלאסית בכלכלה. הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט של סמואלסון. הספר מנסה לתאר מבנה מתמטי נפוץ שנמצא בענפים רבים בכלכלה באמצעות שני עקרונות בסיסיים - התנהגות מיקסום של סוכנים (לדוגמה מיקסום של רווחה על ידי צרכנים, מיקסום של רווח על ידי חברות) ו[[שיווי משקל|יציבות של שיווי משקל]] במערכות כלכליות (כמו שווקים מסוימים כמו שוק הגרביים או הכלכלה כולה). הספר ידוע גם בזכות הניסוח וההצהרה על מתודות של "סטטיסטיקה השוואתית" לשם חישוב כיצד שינוי בפרמטר אחד (לדוגמה שינו בשיעור מס מסויים) משפיע על המערכת הכלכלית. אחד התובנות המרכזיות של הספר על סטטיסטיקה השוואתית נקראת correspondence principle ומצהירה כי היציבות של שיווי המשקל פירושה קיום של תחזיות ניתנות לבחינה על שינוי בשיווי המשקל כאשר הפרמטרים משתנים. 

בשנת 1948 פרסם סמואלסון את הספר "תורת הכלכלה" (Economics: An Introductory Analysis), שהפך לספר לימוד פופולרי מאוד. בספר הציג את הרחבתו לכלכלה הקיינסיאנית, על פי שיטת הכלכלה הנאו-קלאסית. הספר משמש עד היום כאחד מספרי הלימוד הבסיסים המקובלים באוניברסיטאות בחוגים לכלכלה, יצאו לו 19 מהדורות, ב-40 שפות והוא נמכר ב-40 מיליון עותקים. זהו אחד הספרים המשפיעים ביותר בעולם האקדמי הכלכלי ובו ניכרת תרומתו של סמואלסון הן כחוקר והן כמורה. מאז 1985 סמואלסון פרסם את הספר יחד עם [[ויליאם נורדהאוס]], מאוניברסיטת ייל. 

סמואלסון הוא הכלכלן הראשון שפיתח את התאוריה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. במסגרת מאמר שלו משנת 1954 "התאוריה הטהורה של הוצאה ציבורית" (The Pure Theory of Public Expenditure) הוא מגדיר מוצר ציבורי, או כמו שהוא מגדיר אותו במאמר "מוצר צריכה ציבורית". למרות שכבר כלכלנים כמו [[אדם סמית]] התייחסו לבעיות של השוק לספק או לשמור על מוצרים ציבוריים, סמואלסון היה הראשון שהגדיר את התנאים הפורמליים לקיום של מוצר ציבורי - שילוב התכונות של [[מוצר יריבי|מוצר לא-יריבי]] עם [[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]]. 

ב-1960 ניסחו פול סמואלסון ו[[רוברט סולו]] מחדש את [[עקומת פיליפס]] על ידי החלפת השינוי בשכר בשיעור ה[[אינפלציה]]. 

לפי [[ג'יימס טובין]], אחד הכלכלנים הנערצים על סמואלסון, התרומה הגדולה של סמואלסון לתחום [[מאקרו-כלכלה|המאקרו-כלכלה]] היא [[הסינתזה הנאו-קלאסית]]. לפי [[סטנלי פישר]], הסינתזה טוענת כי בסיוע [[מדיניות פיסקלית]] ו[[מדיניות מוניטרית|מוניטרית]] טובה ניתן לשמור על הכלכלה בתעסוקה כמעט מלאה. בתנאים אלה, כל השיטות הנאו-קלאסיות, כמו למשל, מדיניות הקצאה אופטימלית, ממשיכות לשמש קווים מנחים תקפים לקביעת מדיניות. [https://www.themarker.com/markets/1.577777]

סמואלסון עסק בתחומים רבים ובין היתר:
* [[כלכלת רווחה]] – שם יצר את תנאי סמואלסון-מישי (קריטריון החלטה האם פעולה תשפר את הרווחה)
* [[כלכלה ציבורית]] – שם ידועה במיוחד עבודתו לגבי קביעת ההקצאה האופטימלית של משאבים כאשר יש גם [[מוצרים ציבוריים]] וגם [[מוצרים פרטיים]] - [[תנאי סמואלסון]]. 
* [[כלכלה בינלאומית]] – בתחום זה השפיע סמואלסון על פיתוח שני מודלים חשובים של סחר בינלאומי: אפקט בלסה-סמואלסון ומודל הקשר-אולין.
* [[מקרו-כלכלה]] – שם תרם למודל הדורות החופפים כדרך לניתוח התנהגות של סוכנים כלכליים במרוצת תקופות זמן רבות.
* [[מיקרו-כלכלה]] - [[תאוריית הצרכן]] – שם פעל כחלוץ בתחום [[תאוריית ההעדפות הנגלית]], תאוריה שטוענת שאפשר לאתר את האופציה הטובה ביותר וכך להגדיר פונקציות תועלת של הצרכן, על ידי התבוננות על התנהגות הצרכן. התאוריה מניחה קיום של "פונקציית תועלת" של הצרכן בין מוצרים שונים, וכי ניתן לגלות את הפונקציה הזאת על ידי התבוננות בהתנהגות הצרכן. זאת במקום להניח כי קיימת פונקציה תועלת ידוע מראש או סדר כלשהו בין המוצרים, סמואלסון הניח כי ניתן למצוא את העדפות על פי בחירות הצרכנים.