הצגת המקור של הדף "סלקציה ל-r/K"

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקציה ל-r/K''' (באנגלית: '''r/K selection''') היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection נטבע על ידי האקולוגים Robert MacArthur ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים. 

הברירה בין אסטרטגיות רבייה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק, רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצאים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסטרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדוגמה, יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונותנים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ הקוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להיאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליהם מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.

ניתן להבחין כי בקרב בעלי חיים גדולים יותר, וכן בקרב יצורים בעלי מוח גמיש יותר, יש נטייה גדולה יותר לסלקציית K שניכרת גם בכך שלוקח זמן רב עד שהצאצא מגיע לבגרות מינית (עד אז הוא זקוק להגנה ולסיוע מהורה אחד לפחות). במילים אחרות - מוח גמיש יותר או מוח מפותח יותר הוא מוח שיכולת הגמישות והחיווט מחדש שלו היא גבוהה יותר, כך שהצאצא נולד עם פחות אינסטינקטים וצריך [[למידה|ללמוד מיומנויות]] שונות תוך כדי החיים (בדרך כלל בליווי הורה או מבוגר מגן). ככל שתכונה זו חזקה יותר יש צורך ביותר השקעה מצד ההורים. מצד שני תכונה כזו מאפשרת גמישות גבוהה יותר ויכולת הסתגלות לנסיבות משתנות רבות יותר. הורים של ייצורים קטנים אינם יכולים להגן טוב על הילדים שלהם מפני טורפים גדולים ולכן הגיוני יותר לבחור בסלקציה R. כמו כן בקרב יצורים קטנים יש גבול למידת הגמישות של המוח וליכולת הלימוד שלו מחדש, כך שיש גבול למידת התועלת מטיפוח ולימוד של הורים. לימוד הוא דבר חשוב יותר בקרב יצורים עם התמחות מעטה יותר - לדוגמה אוכלי כל כמו חזירים או קופים או בקרב יצורים שחיים בסביבה מורכבת יותר. {{הערה|ראו בהקשר זה [[דילמת השפע (ספר)]] }}

התאוריה צברה פופולריות בשנות ה-70 וה-80 והיא שימשה ככלי היוריסטי, אבל היא איבדה מחשיבותה בתחילת שנות ה-90 כאשר נמתחה עליה ביקורת מצד מספר מחקרים אמפיריים. תאוריית הסלקציה ל-r/K הוחלפה על ידי פרדיגמת "היסטוריית חיים", אם כי תאוריה זו מכילה היבטים רבים שחשובים לתאוריה המקורית.