הצגת המקור של הדף "נורברט וינר"

'''נורברט וינר''' (באנגלית: '''Norbert Wiener''') היה מתמטיקאי אמריקאי יהודי, הידוע בעיקר כמייסד ה[[קיברנטיקה]].

וינר נולד בקולומביה שבמדינת מיזורי, ארצות הברית, להיסטוריון לאו וינר. בגיל 12 סיים את לימודיו העל-יסודיים, ובגיל 18 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד, על מחקר שעסק בלוגיקה מתמטית. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת קיימברידג', שם למד אצל ברטרנד ראסל וג'. ה. הארדי. בשנת 1914 עבר לאוניברסיטת גטינגן שבגרמניה, שם למד אצל דויד הילברט ואדמונד לנדאו. בשנת 1919 החל ללמד מתמטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובשנת 1932 נתמנה לפרופסור קבוע במכון זה.

הוא המשיך לבקר באירופה, בגטינגן ובקיימברידג'. נושאי מחקרו כללו, בין השאר, תנועה בראונית, אינטגרל פורייה, בעיית דיריכלה ואנליזה הרמונית.

בשנת 1948 יצא ספרו המדעי הראשון, "קיברנטיקה" (Cybernetics or Control and Communication in the Animal and the Machine), על שם הספר נקרא הענף המתמטי. בשנת 1950 יצא ספרו "אנשים ומוחות מכונה" (יצא בעברית בשנת 1960) ספר זה זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות רבות. כמו כן כתב וינר שתי אוטוביוגרפיות, "מי שהיה ילד פלא", בשנת 1953, ו"אני מאתמטיקן", בשנת 1956.

וינר דחה הזמנה להשתתף ב"פרוייקט מנהטן". לאחר המלחמה הוא הפך יותר ויותר מודאג ממה שהוא תפס כהתערבות פוליטית במחקר המדעי, ובמיליטריזציה של המדע. מאמר שלו "A Scientist Rebels" בגיליון ינואר 1947 של Atlantic Monthly קרא למדענים לחשוב על ההשלכות המוסריות של עבודתם. לאחר המלחמה הוא סרב לקבל מימון ממשלתי לעבודתו או לעבוד על פרוייקטים צבאיים. 

בשנת 1960 פרש וינר לפנסיה. בשנת 1964 נפטר בגיל 70.

וינר היה חלוץ בתחום המחקר של תהליכים סטוכסטיים ובעלי רעש, דבר שתרם לתחומים כמו הנדסת אלקטרוניקה, תקשורת אלקטרונית, ומערכת בקרה. 

וינר גם ייסד את ה[[קיברנטיקה]], שדה שניסח באופן פורמלי את הרעיון של [[לולאת משוב]] והוא בעל השלכות בהנדסה, בבקרת תהליכים, במדעי המחשב, בביולוגיה, בפילוסופיה ובמדעי החברה.