הצגת המקור של הדף "משבר האידאולוגיות של המאה ה-21"

{{מאמר דעה|האזרח דרור}}
בתחילת המאה ה-21 קיים משבר אידאולוגיות - האידאולוגיות הגדולות שפרחו במאות הקודמות נקלעו למשבר מתמשך עקב הנתק הגדל בינן לבין [[השיטה המדעית]] וכתוצאה מכך - קושי להסביר את המציאות, לחזות אירועים ולהציע פתרונות וחזון משותף טוב יותר. הדבר יוצר משברים של [[אמון|חוסר אמון]], ייאוש בקרב ציבורים גדולים במדינות המערביות. במקום אידאולוגיות אנשים מחפשים מנהיגים כריזמטיים, אולם גם לאלו אין תשובות טובות לאתגרים רבים, והדבר מעודד עליה של מנהיגים פופוליסטיים שכושרם העיקרי הוא יכולת רטורית מתקדמת ושלהוב ההמון. 

האידאולוגיות הגדולות שהיו במאה ה-20, כולל [[קפיטליזם]], [[ליברליזם]], [[ליברטניות]], [[שמרנות]], סוציאליזם, סוציאל-דמוקרטיה, לאומיות, ולאומנות. הן כולן בשבר הולך וגדל. מצביעים קוראים מצעים פחות ופחות ומתייחסים יותר לאישיות של המומעד ולכמה הוא נראה טוב או לפרטי רכילות שונים. לכן חשוב יותר שמועמד יראה טוב בטלוויזיה מאשר יציע תכנית טובה. 

הסיבה להישגים של אידאולוגיות כמו קפיטליזם, או ליברליזם במאות השנים האחרונות הייתה חיבור חשוב שלהן ל[[מהפכה המדעית]], דחייה של דעות קדומות שהיו בעבר ויכולת לנצל את המדע והטכנולוגיה שנוצרה ממנו לקידום הכלכלה והציבור. 

אבל קפיטליזם וליברליזם לא חזו את המשבר של הפליטים ואת המשברים הסביבתיים. הם מתארות מדינות שיש להן צמיחה כלכלית גדלה - אבל לא מסבירות מדוע חלק מהמדינות נקלעו למלחמות אזרחים. ההנחה לפיה האזרחים והצרכנים הם רציונליים הותקפה שוב ושוב על ידי שלל מחקרים בתחומים של [[פסיכולוגיה חברתית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] - אין טעם לדבוק באידאולוגיות שמניחות שהנחה כזו היא נכונה ולבנות עליהן עוד. 

הליברליזם דגל בעבר בחופש תנועה - אבל גלי פליטים ומהגרים לאירופה ולארצות הברית ציננו התלהבות זו- במיוחד של פליטים ממדינות מוסלמיות או מתרבויות באפריקה שהן לא קרובות במיוחד למחשבה הליברלית או לתרבות האירופאית-מערבית. אחת הבעיות של הליברליזם היא שהוא לא מכיר במושגים כמו קצב - כך שהוא לא מבדיל בין קליטה של כמה אלפי מהגרים למדינה לבין קליטה של כמה מאות אלפי מהגרים. בעיות הפליטים והגדרת כל הנושא דרך זכויות אדם וזכויות אזרח מותירות אזרחים רבים חשופים לבעיות שנובעות מההגירה - דבר שמנוצל על ידי הזרמים השמרנים, דתיים ולאומנים במדינות מערביות -אבל זרמים אלה לא מציעים פתרונות ארוכי טווח לבעיות -שכן בעולם גלובלי יותר עם כלכלה עולמית ותרבות עולמית ניסיונות הסתגרות חזקים יותר עלולים לגרור בעיות חזקות יותר. הן הליברליזם והן השמרנים לא מנתחים את השפעת הצרכנים והפוליטיקה של יחסי החוץ של המדינות שלהם וכיצד הדבר משפיע על מדינות עניות יותר או על זרמים תרבות כמו האיסלם - ולכן מופתעים מכך שיש פליטים. מה גם שלפי המודלים של כלכלה נאו-קלאסית המדינות העניות הללו אמורות היות להיות עשירות יותר - עם כלכלה מקומית חזקה יותר שבה נוח יותר למצוא משרות חדשות- דבר שבאמת התרחש - אבל לא מנע מלחמות ו/או פליטים ומהגרים ממדינות אלה למדינות מערביות. 

האידאולוגיות הישנות לא מתמודדות - לא עם אפשרות של אבטלה טכנולוגית רחבה על ידי התרחבות הרובוטיקה והבינה המלאכותית, לא עם בעיות אקלים ובעיות סביבה וקיימות אחרות, לא עם זה שבניגוד לתחזיות - גם האנשים העשירים במערב שכבר יש להם מוצרים ושירותים יותר מאי פעם בהיסטוריה - ממשיכים להתלונן. הן גם לא מתמודדות עם משבר ב[[מוצרים ציבוריים]] שנגרם לפחות בחלקו בגלל הגידול בצמיחה הכלכלית ובשפע של מוצרים פרטיים, אין התמודדות של האידאולוגיות המרכזיות עם שאלות של גידול אוכלוסין או הגירה או עם סוגיות בינלאומיות כמו זיהום חוצה מדינות או פגיעה באנשים במדינה אחרת בגלל מדיניות כלכלית במדינה שלנו - או עסקים מקומיים שפוגעים באנשים במדינות אחרות. אין התמודדות עם [[שחיתות]], לובי פוליטי של חברות. גם במדינות עשירות כמו ארצות הברית או מדינות שעברו צמיחה כלכלית רצינית כמו ברזיל - יש פחד להסתובב ברחוב בגלל שפע של נשק. דבר זה יחד עם שימוש רב בסמים - גם לא מקבל מענה.