הצגת המקור של הדף "מנפרד מקס-ניף"

'''מנפרד מקס-ניף''' ('''Manfred Max-Neef'''; נולד ב-1932 בצ'ילה). הוא [[חקר הכלכלה|כלכלן]] ואקולוג צ'יליאני עבודתו עוסקת בנושאים של הפחתת עוני, [[כלכלה בת קיימא]] והיבטים של [[רווחה חברתית]].
[[קובץ:Manfred Max Neef.jpg|250px|ממוזער|מנפרד מקס-ניף, 2007]]
מקס-ניף החל את הקריירה שלו כמרצה לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בתחילת שנות ה-60. לאחר מכן הוא נסע ברחבי אמריקה הלטינית וארצות הברית, כפרופסור אורח של אוניברסיטאות שונות. במהלך מסעותיו הוא גר בקרב העניים וחקר אותם.

בשנת 1981 הוא כתב את הספר "מתבונן מהחוץ. פנימה: ניסיון בכלכלה יחפה". זהו סיפור מסעותיו בקהילות עניות באמריקה הדרומית, ותיאור ההשקפה שלו ל"כלכלה כאילו האנשים חשובים" (על שם האימרה והספר [[קטן זה יפה (ספר)|קטן זה יפה]]). באותה שנה הוא ייסד ארגון בשם מרכז לפיתוח חלופות CEPAUR.

מקס-ניף רץ לנשיאות צ'ילה כמועמד עצמאי בבחירות של 1993. הוא הגיע למקום הרביעי עם 5.55% מהקולות.

בשנת 1993 הוא נתמנה לרקטור אוניברסיטת אוסטרל דה צ'ילה בואלדיביה. הוא שימש בתפקיד זה במשך שמונה שנים.

מקס-ניף חבר באקדמיה האירופאית לאמנויות ומדעים, ב[[מועדון רומא]], באקדמיה של ניו יורק למדעים ובאקדמיה של לואפלוד קוהר בזלצבורג.

פרסים: מקס-ניף זכה ב[[פרס הפרנסה הנאותה]] (הידוע גם כפרס הנובל האלטרנטיבי) בשנת 1983. עבור עבודתו באזורים מוכי עוני של מדינות עניות.בנוסף הוא זכה בפרס הכבוד הגבוה ביותר של אוניברסיטת סוקה ביפן, דוקטור של כבוד אוניברסיטת ירדן. והפרס הלאומי על קידום והגנה על זכויות אדם, צ'ילה.