הצגת המקור של הדף "מחאה לא אלימה"

'''מחאה לא אלימה''' (Nonviolent resistance) או '''התנגדות לא-אלימה''' או '''פעולה לא אלימה''' היא מגוון פעולות ואסטרטגיות לשם השגת שינוי חברתי, פוליטי או כלכלי משמעותי, באמצעות מחאה חוקית או לא חוקית, תוך שמירה על כלל של [[אי אלימות]] כלומר המנעות מכוונת מפגיעה ברכוש או בנפש. בדרך כלל הדבר גם מלווה בקו הסברה לא אלים ([[תקשורת מקרבת]]) וערכים מרכזיים כמו [[דמוקרטיה]], [[זכויות אדם]], סובלנות, [[אמפתיה]], [[הומניזם]] ו[[סולידריות]]. 

שיטות פעולה במחאה לא אלימה כוללות הפגנות, צעדות, מיצגים, אי ציות אזרחי, שימוש בהומור, אומנות, חרם כלכלי, שביתה, שביתות-שבת, שביתות רעב, ביוש כללי, נאומים ועוד. דוגמאות מפורסמות למחאה לא אלימה כוללת את המאבק של [[מהטמה גנדי]] למען עצמאות הודו, והמאבק בהובלת [[מרטין לותר קינג]] של [[התנועה לזכיות האזרח בארצות הברית]] למען הפסקת ה[[הפליה של שחורים]] וכן מאבקו של [[לך וולנסה]] ותנועת [[סולידריות (תנועה)|סולידריות]] נגד השלטון הקומוניסטי בפולין. במובנים רבים גם [[התנועה לביטול העבדות]] פעלה בעיקרה באמצעים לא אלימים. מאבקים רבים נוספים למדו ממאבקים אלה במגוון נושאים כמו הענקת [[זכויות לנשים]] [[זכויות להט"ב]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]], [[זכויות בעלי חיים]], מאבקים נגד [[גזנעות]] ונגד [[קולוניליאזם]] וכן מאבקים נגד דיקטטורים. 

בשנת 2011 פורסם הספר "[[מדוע התנגדות אזרחית עובדת]]" של צמד חוקרות. הספר בדק 400 מחאות ברחבי העולם - מחציתן אלימות ומחציתן לא אלימות. לפי הספר הסיכוי של מחאה לא אלימה להצליח, גם בהפלת משטרים דיקטטורים, עומד על 53% - יותר מפי- 2 לעומת מחאות אלימות (23%). כמו כן מחאות לא אלימות הביאו לעיתים קרובות יותר לשלטון סובלני או דמוקרטי לעומת מחאות אלימות שלעיתים קרובות גרמו להחלפת דיקטטור אחד בדיקטטור אחר. {{הערה|שם=אחיטוב2023|נטע אחיטוב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-04-05/ty-article-magazine/.highlight/00000187-46dc-d9dd-a7a7-5edfd8c60000 לפי המומחה מס' 1 למחאות, המפגינים בישראל עושים הכל נכון. כמעט הכל], ראיון עם שרדיה פופוביץ', מ[[ארגון CANVAS]], מוסף הארץ, 05 באפריל 2023}}