הצגת המקור של הדף "יער מאכל כבסיס לכלכלה מקומית ובת קיימא"

{{מאמר דעה|סער אוסטרייכר}}
חלקנו מפחדים מהמילה כלכלה. זה מתקשר לנו לדורסנות, לחוסר רגישות. אבל זה בגלל שאנחנו חשופים בעיקר למערכות כלכליות לא בוגרות ונצלניות. כלכלה, באופן בסיסי, עוסקת ביכולת שלנו לכלכל את עצמנו. לספק את צרכינו. יש לנו צורך במזון, במגורים, באוויר נקי, באהבה, בקהילה תומכת. כאשר אנו יוצרים הפרדה מלאכותית ודמיונית בין הצרכים הכלכליים לצרכים האקולוגים והחברתיים, בהכרח תהיה התנגשות ביניהם.

אבל כשאנו לומדים לראות הכל כמערכת אחת, אנחנו מגלים שהמרכיבים השונים יכולים לתמוך אחד בשני ולא רק להתחרות. ביער מאכל אנו מכוונים לסינרגיה בין הצמחים השונים. בואו נדמיין איך נראית כלכלה אנושית שמבוססת על אותו העיקרון, וכיצד היער יכול להוות פלטפורמה ליזמויות שונות המשלימות ומעצימות זו את זו.

כיצד בעלי מלאכה, אמנים, בעלי מקצוע שונים יכולים להעביר את יער המאכל, להעניק את מתנתם לקהילה ולמצוא את פרנסתם בו זמנית.
על מנת שמערכת תתפקד באופן סינרגטי, כל מרכיב בה צריך להגשים את עצמו, לתת את המתנה שלו, ובמקביל לקבל תמיכה מהמערכת כך שצרכיו יסופקו. בשנת 2030 אני מדמיין מערכת כלכלית מבוססת יערות מאכל, שבה כל אחד מאיתנו יכול לממש את עצמו, להרגיש שהוא חלק מהקהילה והוא תומך בה ונתמך על ידה.

שנת 2030, זה נשמע מאוד רחוק. אבל אנחנו כאן כי אנחנו מאמינים בתהליכים של התפתחות. היער לימד אותנו לא ללכת שולל אחרי הבטחות של מהפכה. ליער יש את הקצב שלו, ובלי שורשים עמוקים העץ לא יאריך ימים. והשינוי יגיע, השינוי כבר כאן, הוא הדרגתי, והוא לא תמיד נוצץ, והוא דורש את ההתמסרות היומיומית שלנו.