הצגת המקור של הדף "יחסי ציבור"

'''יחסי ציבור''' (בראשי תיבות: '''יח"צ'''; ומהם נגזר שם העצם יַחְצָנוּת, והעוסק במקצוע: יַחְצָן; באנגלית: '''Public Relations''', ר"ת: '''PR''') הם פעילות תקשורת המונים שמטרתה להשפיע על הציבור, או על קהל יעד מסוים, להשגת מוניטין הרצוי ליוזם פעילות זו. ליחסי ציבור יש השפעה חברתית מעבר לדבר זה והיא השפעה על עבודת העיתונות, ה[[אמון]] שיש לציבור כלפי העיתונות והגברה או הפחתה של [[מיתוס|מיתוסים]]. 

כיום חברות מסחריות ו[[תאגידים]], פוליטיקאים, ממשלות, אישים מתחום האמנות ועסקי השעשועים, וועדי עובדים, קבוצות [[לובי פוליטי]] ועוד להעסיק אנשי יחסי ציבור ("יחצנים") במשרה מלאה. במקרים אחרים מסתפקים גופים בשירותיו הקבלניים של משרד יחסי ציבור חיצוני. בישראל פועלים משרדי יחסי ציבור רבים, חלקם קשורים למשרדי פרסום וחלקם פועלים באופן עצמאי. חשיבות היחצ"נות לגוף שמשלם לו גדולה יותר בעיתות משבר כאשר הגוף מנסה לבצע "ניהול משבר" לשם שליטה על הנרטיב הציבורי כדי שיועיל לצרכיו. ההיסטוריה של תחום יחסי הציבור החלה במאבקים אלימים של [[תאגידים|תאגיד]] גדולים בארצות הברית מול שביתות עובדים במאה ה-19, וקיבלה חיזוק החל משנות ה-20 של המאה ה-20, עם השימוש בכלים פסיכולוגיים ושימוש בכלים כמו קולנוע או שימוש במפורסמים כדי לנהל קמפיינים שלמים של הסברה או תעמולה, ואשר מטרתם היא לא בהכרח השפעה על הציבור לקנות מוצרים אלא גם להשפיע על מדיניות של ממשלות בתחומים שונים כולל יציאה למלחמות. {{הערה|ראו [[אדוארד ברנייז]], [[חברת הפירות המאוחדת]]}}

להבדיל מפרסומאי, היחצ"ן משתמש בחלק העיתונאי ולא הפרסומי של אמצעי התקשורת. לדוגמה, רכישת שטח בעיתון לצורכי פרסום מודעה היא פעילות פרסום; השפעה ישירה או עקיפה על עיתונאי להכנסת כתבה אוהדת לעיתון או לכלי תקשורת אחר היא פעילות יחסי ציבור. יחסי ציבור עשויים לספק הסברה אבל גם היבטים של [[תעמולה]], הפצה של [[ספין עיתונאי]] ו[[דיסאינפורמציה]] וכן הם עלולים להיות [[פרסום סמוי]]. 

עיתונאים, חוקרי תקשורת ופעילים קובלים על כך שחלק הולך וגדל מתוך העיתונות והתקשורת מושפע מתכנים שמקורם ביחסי ציבור, עד כדי כך שחלק מהותי מתוך העיתונות מקורה בהודעות יח"צ של גורמים שונים, אף כי דבר זה אינו גלוי כלל לקוראים. כמו כן איכות הכתבות נפגעת שכן רוב המידע בעצם מוצג על ידי נקודת מבט אחת או לכל היותר שתי נקודות מבט שאינן בהכרח מדוייקות ואינן בהכרח מייצגות את כלל האינטרסים של הציבור. יחסי ציבור עלולים לשמור על מצב שבו כלומר את המצב בו תאגידים או ממשלות מנצלים, עושקים ופוגעים ורוצים לצאת מזה בשלום, חלק מתופעה רחבה יותר של [[הכחשת אלימות|הכחשה או הצדקה של אלימות]].

דבר זה הוא חלק מ[[תהליך ארוך טווח]] של החלשות העצמאות של [[תקשורת מסחרית]] ושל ה[[עיתונות]] בפרט כך שתחקירים עיתונאיים או יכולת נקיטת קו עצמאי של העיתון נחלשים ומתחזק כוחם של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], בעלי הון גדולים וממשלות בהכתבת המסרים לעיתונות. התוצאה ארוכת הטווח של פעילות יח"צ היא ירידה ב[[אמון]] של הציבור מול העיתונות וחיפוש חלופות. בשנים האחרונות יש עליה במגמה של יח"צ באינטרנט - גם כן בצורות שונות - חלקן הודעות ממומנות ברשתות חברתיות כמו [[פייסבוק]] אבל חלקן הן פעילויות סמויות יותר כמו פרופילים מזוייפים של משתמשים, בוטים וכו' שנועדו להשפיע על האווירה ברשתות. 

היבט נוסף של יח"צ הוא [[יתרונות לגודל]] - מעצם טיבם יח"צ משרת בצורה טובה יותר אינטרסים של עסקים גדולים או של אנשים עשירים לעומת עסקים קטנים או לעומת שכבות עניות יותר. מסיבה זו יח"צ עלול להגדיל בעיות של [[אי שוויון כלכלי]]. כמו כן יח"צ משרת לא פעם תאגידים או גורמים הפוגעים ב[[בריאות הציבור]], ב[[סביבתנות|סביבה]], או ב[[זכויות בעלי חיים]] שרוצים להציג את עצמם בצורה טובה יותר מול הציבור ובאופן כללי ליצור אווירה אוהדת כלפי מגזר התעשייה שלהם מול ביקורת חברתית. מבחינה כלכלית, לעיתים קרובות פעילות עסקית עלולה לגרור פגיעה ב[[מוצר ציבורי]] כלשהו כמו [[מערכות אקולוגיות]], [[אמון]], [[בטחון לאומי]] ועוד - אבל הכשל של מוצרים ציבוריים פירושו שבדרך כלל אין גורם מסחרי שיכול להרוויח מקיומו של המוצר הציבורי ולכן גורמים שפועלים למען בריאות המוצר הציבורי הם בדרך כלל פעילים חברתיים או ארגונים ללא מטרות רווח שהם חלשים יחסית מול תאגידים רב לאומיים או ממשלות. 

קרלה גוור, היסטוריוניות שעסקה בחקר היח"צנות, מתארת את היווצרות היח"צנות בסוף המאה ה-19. לפי גוור הדבר התרחש כתגובה של [[תאגיד|תאגידים]] אמריקאים לדעת הקהל השלילית שנוצרה כלפיהם, ומתוך החשש להגברת [[רגולציה|הרגולציה הממשלתית]] על תנאי ההעסקה של עובדים. באותה תקופה, נשלחה בפעם הראשונה הודעה לעיתונות. אייוי לי, עיתונאי לשעבר שהפך ליחצ"ן הראשון בהיסטוריה, נקרא על ידי איל הפלדה [[ג'ון רוקפלר]] להציל את יחסי הציבור שלו אחרי [[הטבח בלאדלו]] שבקולורדו. בטבח הזה הרג המשמר הלאומי 45 בני אדם במאהל מחאה של [[כרייה|כורי פחם]], בניהם 11 ילדים. לי שלח למערכות העיתונים "רשימת עובדות" בנוגע לאירועים בלאדלו. [https://haemori.wordpress.com/tag/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8/]