הצגת המקור של הדף "התיישבות בחלל"

[[קובץ:Mooncolony.jpg|ממוזער|תיאור אמנותי של מושבה בירח.]]
'''התיישבות בחלל''' (באנגלית: '''Space colonization''') או '''מושבות בחלל''' היא הרעיון של התיישבות אנושית קבועה מחוץ ל[[כדור הארץ]] - אם בחלל עצמו, בצורה של תחנת חלל, או בירח או כוכב לכת אחר. הרעיון למושבות חלל קיים כבר עשרות שנים במדע הבדיוני, וחוקרים רבים בחנו רעיונות בנושא, אך היום לא קיימת מושבת חלל (אם כי קיימת תחנת החלל הבינלאומית).

במהלך השנים הושמעו טענות בעד ונגד הרעיון של יישוב החלל באנשים. הטיעונים המרכזיים לטובת התיישבות בחלל היא [[קיימות|הישרדות]] של המין האנושי ושל [[הביוספרה]] במקרה של [[אסון פלנטרי]] (אנושי או טבעי), וכן קיומם של [[משאבים מתכלים]] שקיימים בכוכבים אחרים וניתן לנצל אותם לטובת החברה האנושית, טיעון נפוץ נוסף הוא שמושבה בחלל תאפשר להגדיל את מרחב המחייה של המין האנושי כאמצעי להתמודד עם [[גידול אוכלוסין]] אבל מומחים שונים בתחומי הדמוגרפיה והקיימות מפקפקים בהיתכנות של דבר זה בעתיד הקרוב. ההתנגדות הנפוצה ביותר ליישוב החלל. ההתנגדויות הנפוצות ליישוב החלל הוא חשש כי הדבר ידרוש השקעות עצומות שעדיף להשקיע אותן בתיקון בעיות בכדור הארץ עצמו כמו שיפור ה[[קיימות]], [[צדק חברתי]], הקטנת ה[[עוני]] שיפור הרפואה ועוד. חשש נוסף הוא כי בעתיד הדבר יהפוך את כדור הארץ ל"פח זבל" מזוהם שבו תקועים העניים בעוד העשירים נמצאים במושבות משודרגות. עוד חשש הוא כי הפיכת המסע לייקום לסחורה יחזק את האינטרסים של גופים חזקים, כמו [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] וכי הדבר עלול לחזק תהליכים פוגעניים כמו [[מלחמות]], [[אי שוויון כלכלי]] ו[[הרס הסביבה]]. מבחינת [[קיימות]] ניתן לטעון כי כדי לקיים מושבות חלל שיחזיקו מעמד [[תהליך ארוך טווח|לטווח ארוך]] עלינו לגלות כיצד לבצע זאת גם בכדור הארץ - כלומר איך להגיע ל[[כלכלה בת קיימא]] ולהימנע מבעיות חברתיות שמאיימות על קיום החברה. 

עד היום (2018) לא נבנו מושבות בחלל. תחנת החלל הבינלאומית מכילה מספר קטן מאוד של מדענים שאינם יכולים להתקיים לאורך זמן באופן עצמאי והם נדרשים להספקה מתמדת מכדור הארץ. 
נכון להיום גם שום גוף גדול - ממשלתי או פרטי לא מתכנן תוכניות לבנייה של מושבות חלל. עם זאת במשך השנים הוצעו הצעות, ספקולציות ועיצובים למושבות חלל וקיימות קבוצות ותומכים רבים ברעיון. מדענים מפורסמים רבים כמו פרימן דייסון, או סטיבן הוקינג הביעו עמדה בעד מושבות בחלל. מבחינה טכנולוגית קיימת התפתחות הדרגתית שמאפשרת גישה זולה יותר ליציאה לחלל ולחיים בו, כולל לדוגמה טכנולוגיות רב פעמיות לשילוח (תחרות ספייס-אקס), טכנולוגיות בנייה ורובוטיקה. 

נכון להיום בנייה של מושבת חלל מייצגת אתגרים גדולים בתחומים של [[כלכלה]], טכנולוגיה, סביבה וחברה. מושבות חלל יצטרכו לספק את כל (או כמעט את כל) החומרים הנדרשים לקיום של מאות או אלפי בני אדם, בתוך סביבה בחלל או על כדור לכת אחר שהיא עויינת מאוד לחיים אנושיים, וכן קיום של [[מחזור אקולוגי]] סגור לגבי כלל היסודות בטבע. הדבר ידרוש טכנולוגית כמו מערכות-תמיכה ובקרה ב[[מערכת אקולוגית]] שצריכות עדיין להיות מפותחות במידה ניכרת. דוגמה בזעיר אנפין לאתגר של מושבה כזו התקיים על כדור הארץ במסגרת הניסוי של [[ביוספרה 2]] שבו שמונה אנשים היו סגורים ב"מערכת אקולוגית" שהיתה מבודדת מיתר כדור הארץ ונדרשה לשמור על יציבות במשך תקופה של כמה חודשים. 

במושבה בחלל יש צורך להתמודד עם נושאים של איך אנשים יתנהגו מבחינה אישית וחברתית בסביבה עויינת כזו - שבה תאונה או פשיעה (כמו ירי ב[[נשק חם]], תקלה או חבלה במערכות בקרה) עלולות להוביל להכחדת המושבה כולה. בגלל העלות הגבוהה של משלוח כל סוג חומר החוצה משטחו של כדור הארץ (כ-2,500 דולר לפאונד, דבר שאמור לרדת עם השנים), מושבת חלל היא דבר שנחשב כיום פרוייקט יקר וקשה מאוד לביצוע. 

סקוט קלי, האסטרונאוט האמריקאי ששהה 340 יום בחלל, יותר מכל אמריקאי אחר, אמר לאחר שחזר לכדור הארץ: "אם אנחנו רוצים לשרוד על כדור הארץ אנחנו צריכים לטפל בבעיות שלו. יותר קל לטפל בבעיות של כדור הארץ מאשר לבנות חיים על כוכב אחר". {{הערה|1=נאווה מארקו, [https://www.mako.co.il/hix-nature/space/Article-49ab39ddb5c1461006.htm?partner=obarticle "חשבתי לעצמי שזה הדבר הכי טיפשי שעשיתי"], מאקו, 20.06.2018}}