הצגת המקור של הדף "השפעות בריאותיות של פעילות גופנית"

'''ההשפעות הבריאותיות של פעילות גופנית''' נוגעת להשפעות הרבות שיש ל[[פעילות גופנית]] סדירה ול[[אורח חיים פעיל]] על הבריאות - הן הבריאות הפיזית והן הבריאות הנפשית. ההשפעה של פעילות גופנית זו חורגת מתחום הבריאות ונוגעת גם לתחומים נוספים כמו [[כלכלה]] שכן היא משפרת את ה[[רווחה חברתית]].

לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} מחסור בפעילות גופנית ו[[אורח חיים יושבני]] הוא גורם חשוב לתחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי. היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות ו[[זיהום תעשייתי]] הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון לסוגים רבים של תחלואה כולל [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]], אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. הפעילות גם מקטינה מתח-נפשי ובכך מחזקת את המערכת החיסונית. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה [[מתח נפשי]] חרדה, [[דיכאון]], מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[http://www.cancer.org.il/download/1415peilut_gufanit.pdf]. היבטים אלה משפרים את הבריאות הכללית ואת איכות החיים.

[[קובץ:Bilbao - Plaza Miguel de Unamuno 3.jpg|ממוזער|350px|[[הולכי רגל]] בכיכר עירונית בעיר [[בילבאו]] בספרד. 65% מתושבי העיר מגיעים לעבודה ברגל. גופי בריאות כיום ממליצים על ביצוע [[פעילות גופנית]] לא רק כאימון ספורט מיוחד אלא כחלק מ[[אורח חיים פעיל]] - שילוב הפעילות כחלק מחיי היומיום. תכנון עירוני מוטה ל[[תחבורה פעילה]] כמו [[הליכתיות]] יכול לסייע בדבר זה.]]

לפי משרד הבריאות, [[אורח חיים יושבני]] מעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות כולל [[מחלת לב כלילית]], [[שבץ מוחי]], [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השד]] ועוד. [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] המגוון גדול של יתרונות בריאותיים של פעילות גופנית גורמת לכך שהיא חלק מהותי בכל תוכנית של [[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]].

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אדם בריא ממוצע בן 40, שחי בישראל ויבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20–65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית מספקת, החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>