הצגת המקור של הדף "הכחשת זיהום"

'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה, טשטוש, הטעיה, והדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסוימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, וניסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים עקב זיהום. כמעט כל מקרה ידוע של זיהום משמעותי מודרני כלל היבטים של הכחשת זיהום. הכחשת זיהום היא צורה של [[הכחשת אלימות]] וכרוכה בדרך כלל ב[[תעמולה]]. 

בשנת 2014 הודיע [[ארגון הבריאות העולמי]] כי [[זיהום אוויר]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן [[מזיהום ביתי]] (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד). 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב [[סרטן]], כמות גדולה בהרבה מתה מסיבות של מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> הודעה זו באה לאחר שבשנת 2013 הכריז הארגון כי [[זיהום אוויר]] הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. 

הכחשה נזקי הזיהום מקודמת על ידי גורמים שיש להם [[כלכלה|אינטרס כלכלי]], פוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית או עסקית ולפעמים גם פקידים ומומחי בריאות שנתונים ללחצים ולפיתויים כלכליים ואחרים. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים ותרבותיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה ל[[רגולציה|פעילות ממשלתית]] או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]]. 

מקרי ה[[זיהום]] בהם מדובר מגוונים - [[זיהום תעשייתי|זיהום אוויר ממפעלים]], [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]] וממקורות נוספים; [[זיהום מים]] ממפעלים, תחנות דלק ועוד; [[זיהום קרקע]] ממקורות שונים, [[זיהום רדיואקטיבי]] עקב תקלה בכורים גרעיניים או בפסולות רדיואקטיביות, [[זיהום במזון]] עקב תקלות בייצור ועוד. סוג מיוחד של הדחקת זיהום הוא [[הכחשת אקלים]] שבה פעילי ימין כלכלי ונציגי [[חברות נפט]] ו[[חברות מכוניות]] מכחישות קיום של [[התחממות עולמית]], את ההשפעה של האדם על האקלים או את [[השפעות של התחממות עולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]]. 

יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם, וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום''' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום שמנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר. 

הכחשת זיהום נוקטת בשיטות הפעולה דומות לשיטות של [[הכחשת נזקי העישון]] - האסטרטגיה העיקרית היא הכחשה גורפת כלפי חוץ ו[[נטיעת ספק]]. אין צורך לשכנע את הציבור כי החברות המזהמות צודקות, די בכך שיש ספק ושיש שני צדדים שמתווכחים - אם אנשים לא יודעים מי צודק בוויכוח, הם נוטים להישאר מחוץ לוויכוח, וכך ניתן להמשיך במדינות הנוכחית. שיטות נוספות כוללות דיברור המסרים דרך צד שלישי "ניטרלי" (ארגוני קש) וסמכותי (לדוגמה רופאים שמקבלים כסף מחברות תעשייה, כלכלנים, ארגוני בריאות ועוד), הפצת נתונים כוזבים או לא רלוונטיים, [[ספין תקשורתי]], קשרים לגורמים מחקר ורפואה ו[[הטיית מחקרים]], [[קשרי הון-שלטון]], [[לובי פוליטי]] ו[[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של החברות על העיתונות]]. שיטות פעולה אלה אפשרו ל[[חברות הטבק]] להכחיש את הנזקים של טבק (שהחלו להתגלות במחקרים רפואיים כבר בשנות ה-1930) ולהמשיך ל[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|לשווק ולמכור סיגריות לילדים ומבוגרים]] במשך 50-60 שנה לאחר שהממסד המדעי והרשויות הכירו ב[[נזקי העישון]]. הכחשות והטעיות נוספות ומוצלחות של [[חברות הטבק]] נוגעות לה [[התמכרות לעישון]], [[סיגריות קלות]], [[עישון כפוי]]. שיטות הכחשה ובלבול אלה אומצו בהמשך על ידי תעשיות אחרות כמו [[תעשיית המזון]], תעשיות מזהמות ו[[תעשיות פוגעניות]] אחרות. הדבר מובא לדוגמה בספר [[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא - ספק]].