הצגת המקור של הדף "גישת הטיפול המאוחר"

'''גישת הטיפול המאוחר''' או '''טיפול קצה בבעיה''' או '''טיפול במורד הזרם''' הוא גישה שמכוונת לטיפול בבעיה כלשהי בשלב מאוחר של [[תהליך]] הרסני כלשהו. 

דבר זה מאפיין מגוון גדול של פתרונות בתחומים שונים - [[בריאות]], [[זיהום]] ו[[בעיות סביבה]] [[וקיימות]], מלחמות, טרור, פשיעה, בעיות נפשיות, [[תאונות דרכים]], כיבוי אש, התמודדות עם אסונות-טבע, [[כלכלה|בעיות כלכליות]] ועוד. 

[[קובץ:קלקר בניקוז רידינג, שפך הירקון.jpeg|ניקוי פסולת קלקר בניקוז רידינג, שפך הירקון. זהו סוג של פתרון "במורד הזרם" שבו חברות פונות לייצר ולשווק [[מוצרים חד פעמיים]] או מקדמות [[התיישנות מכוונת]] של מוצרים, משום שהדבר מגביר את המכירות והרווחיות שלהן. אסטרטגיות אלה מייצרות [[אשפה]] ו[[זיהום]] שהחברה כולה מנסה להתמודד איתה - על ידי תשלום לפועלי ניקיון עירוניים מכספי המיסים או על ידי מתנדבים אכפתיים במבצעי נקיון וזאת במקום פתרונות מערכתיים יותר כמו מיסוי פיגוביאני על אשפה |ממוזער]]


במקרים רבים, טיפול מאוחר הוא נפוץ ומקובל יותר, בין היתר בגלל שקל יותר לזהות את הבעיה, וקל יותר להגדיר פתרונות שיטפלו בבעיה בשלבים מאוחר שלה. לדוגמה לכרות גידול סרטני, לשים מסנן על צינור של מפעל מזהם שזורם לנחל, לכלוא פושע, להרוג מחבל, לכבות בניין בוער, להילחם נגד צבא של דיקטטור ועוד. מי שעושה פעולות אלה עושה פעולה גלויה שברור שהיא מועילה וברור למדי עבור למי היא עוזרת. לעומת זאת חקיקה או מאמצים מערכתיים יותר לא זוכים להכרה. 

בדרך כלל פתרונות של טיפול מאוחר הם יקרים יותר, או מניבים תוצאה פחות אפקטיבית לעומת טיפול מקדים, טיפול מניעתי או [[טיפול מערכתי]]. גישות אלה יכולות לבוא במקום הטיפול המאוחר, או כשיטות שעליהן מושם דגש, תוך הפחתה ניכרת של הטיפול המאוחר בגלל פחות צורך בו. לדוגמה [[מניעת סרטן]] ו[[מניעת עישון]] להפחתת תחלואה ב[[סרטן]], [[קידום בריאות]], [[בריאות הציבור]] ו[[רפואה מונעת]] כדי להפחית צורך בתרופות וטיפולים רפואיים, [[מניעת פשיעה]] על ידי חינוך, מניעת [[הלבנת הון]] וצעדים אחרים כדי להפחית את הצורך בבתי כלא, קידום [[תרבות דמוקרטית]] ו[[תרבות מבוססת מדע]] או [[ליברליזם]] ו[[עיתונות איכותית]] והפחתת [[אי שוויון כלכלי]] או [[אבטלה]] כדי לעודד משטרים דמוקרטיים ולהפחית את הסיכוי של צמיחת דיקטטורים.    

במקרים רבים טיפול מאוחר זה הוא פחות יעיל ויותר יקר לעומת טיפול מוקדם או טיפול מניעתי בבעיה. זאת עקב היבטים של [[תהליך בלתי הפיך]] - קיימת אסקלציה של הבעיה עקב [[לולאת משוב|משוב חוזר מחזק]]. טיפול מוקדם או מניעתי דורשים בדרך כלל [[גישה מערכתית]] וניתוח של [[מערכות מורכבות]], או [[הוליזם|גישה הוליסטית]]. מציאת שורשי הבעיה תובעים לעיתים קרובות משאבים של [[מחקר מדעי]] וניתוח ארוך כדי הלבין מה הגורמים השונים שמעלים את הסיכוי לכך שמערכת תתפקד בצורה שגוררת אלימות, נזק סביבתי או נזק כלכלי או חברתי. כמו כן לאחר זיהוי שורשי הבעיה נדרש לעיתים קרובות [[שינוי רדיקלי]] - כלומר שינוי עמוק בתשתיות פיזיות, בטכנולוגיה, בתרבות, בחוקים, [[נורמות חברתיות]] ו[[מוסדות חברתיים]] שונים. לדוגמה בהלבנת הון כדי למנוע סוגי פשיעה כלכלית נדרש שינוי דברים כמו [[כסף]] להפחתת האפשרות לבצע עסקאות אנונימיות, וכן חוקים ונורמות ואולי גם שינוי בטכנולוגיה של הכסף או חוקי רישום רכוש, כדי למנוע מניעת הלבנת הון. לדוגמה כדי לקדם [[חזון אפס תאונות דרכים|בטיחות מערכתית בדרכים]] יש צורך בשינוים שונים בעיצוב של רחובות, כבישים וכלי רכב. 

לעיתים קרובות נדרש [[תהליך חברתי]] של [[שינוי תרבותי]] שינוי של [[מיתוס]] ותהליך שכנוע של הרבה אנשים, בצורך בשינוי מערכתי ובשיתוף גורמים רבים, הן בתוך הממשלה, בחברות עסקיות ובחברה האזרחית כדי לעודד שינוי מערכתי. שינוי מערכתי עלול להיתקל בקשיים של מימון בגלל היבטים כמו [[מוצר ציבורי]], התנגדות על רקע [[שמרנות]], בורות, [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה טכנית מוסדית]] לדוגמה [[חברות טבק]] עלולות להתנגד לחקיקה ושינוי נורמות נגד [[שיווק טבק לבני נוער]] לנצל את כוחן הכלכלי והפוליטי לשם [[הכחשת נזקי העישון]] והפעלת [[לובי פוליטי]]. חברות מזהמות עלולות להתנגד לחקיקה או ניסיון שינוי חברתי על ידי [[הכחשת זיהום]], ארגוני טרור או ארגונים למען אידאולוגיה דתית קיצונית עלולים לנסות למנוע מחינוך [[פמיניזם]] או חינוך פרו-דמוקרטי מלהיכנס לאזור שלהם על ידי רציחת נערות שלמדו, רציחת מורים או פיצוץ בתי ספר.