הצגת המקור של הדף "ג'י פורסטר"

'''ג'י פורסטר''' (באנגלית: '''Jay Wright Forrester'''{{כ}}; נולד 14 ביולי 1918 בנברסקה שבארצות הברית) הוא חלוץ אמריקאי בתחום הנדסת המחשבים וחקר [[מערכות מורכבות]]. הוא היה פרופסור בבית הספר לניהול של MIT, הוא ידוע כמייסד של תחום ה[[דינמיקה של מערכות]] שעוסק בסימולציה של יחסי גומלין בין אובייקטים במערכות מורכבות. פורסטר המציא גם את ה-RAM (הזיכרון במחשב).

פורסטר נולד בחווה ליד אנסלמו, נברסקה שבארצות הברית. הוא למד הנדסה אלקטרונית ב-MIT, מקום בו בילה את כל הקריירה שלו. בשנות ה-40 ותחילת שנות ה-50, של המאה ה-20 הוא קיים מחקר בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, כשהוא עומד בראש פרוייקט Whirlwind ופיתח את מה שלימים הפך לאב הקדמון של זכרון ה-RAM. יש הגורסים שהוא הראשון שיצר את האנימציה הראשונה בהיסטוריה של גרפיקה ממוחשבת, "כדור קופץ" על אוסילוסקופ.

בשנת 1956 פורסטר עבר לבית הספר לניהול ע"ש סולן ב-MIT, מקום בו כיהן כפרופסור אמריטוס ומרצה בכיר. בשנת 1982, הוא קיבל את פרס חלוץ המחשבים מטעם IEEE. בשנת 2006 הוא הוכנס להיכל התהילה של המחקר האופרטיבי.

פורסטר הוא האב המייסד של תחום [[דינמיקת מערכות|דינמיקה של מערכות]] (System dynamics), שעוסק במידול של אינטראקציות (קשרי גומלים) בין אובייקטים במערכות דינמיות. הספר הראשון שכתב היה "דינמיקה תעשייתית", שנעזר בדינמיקת מערכות כדי לנתח [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] בתעשייה.

מפגשים אקראי עם ראש העיר לשעבר של בוסטון, ג'ון פ. קולינס, הובילו את פורסטר לבחון בעיות הנוגעות ל[[עיר|ערים]] ו[[תכנון עירונית]]. פורסטר ערך סימולציות ומצא תוצאות שעומדות בניגוד ל"שכל הישר" - (אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא או Counter Intuitive Policies) הדוגמה הבולטת לדבר זה היא הקמת שיכונים, שכונות מגורים או ישובים שלמים לתושבים בעלי [[עוני|הכנסה נמוכה]]. פורסטר מצא כי מקומות אלה הפכו ל[[מלכודת עוני]]. {{הערה|ממצא זה נמצא גם על ידי מתכננים עירוניים אחרים, והוביל להמלצה הפוכה של [[עירוב אוכלוסיות]] במסגרת התנועה ל[[עירוניות מתחדשת]]}}. למרות השקעות גדולות בבינוי השכונות ול"שיקום שכונות", כמו גם השקעות בהכשרה מקצועית מצב הערים האלה בשנות השבעים של המאה ה-20 היה גרוע עוד יותר. בעקבות המפגשים עם קולינס, כתב פורסטר בשנת 1969 את הספר "דינמיקה עירונית", שהצית דיון מתמשך על הישימות של מידול של בעיות חברתיות רחבות.{{הערה| פנחס יחזקאלי ועפרון רזי, [http://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/03/the_world_isnt_linear.pdf העולם איננו ליניארי: תורת המערכות המורכבות, גורם חדש בניהול], המכון לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה, והמכללה לביטחון לאומי. הוצאה שנייה: משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 2007, עמ' 30-31}}

המודל של דינמיקה עירונית משך את תשומת הלב של מתכננים עירוניים מרחבי העולם, דבר שבסופו של דבר הוביל את פורסטר לפגוש את המייסד של [[מועדון רומא]]. לאחר מכן הוא נפגש עם מועדון רומא כדי לדון בנושים הנוגעים ל[[קיימות|קיימות עולמית]]; הספר "דינמיקה עולמית" יצא בעקבות מפגש זה. דינמיקה עולמית לקח על עצמו למדל את האינטראקציות המסובכות של ה[[כלכלה]] ה[[אוכלוסייה]] ו[[הביוספרה|האקולוגיה]] העולמית, דבר שבאופן מובן נתקל באי הבנה מרובה (ראו גם [[דונאלה מדווז]] ו[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]). פורסטר תרם מספר רב של תרומות אחרות לדינמיקה של מערכות, ופעל בנושא של דינמיקה גם בתחומים של חינוך.