הצגת המקור של הדף "ארבע האמיתות הכלכליות האצילות"

{{מאמר דעה|[[משתמש:Buddhist Economy|יואב לוין]]}} 
'''הקדמה''': ראשית נציין שארבעת האמיתות הכלכליות האצילות אינן אלא נגזרת של ארבעת האמיתות האצילות במובנן הרחב וחובק הכל, כפי שלימד הבודהה, כלומר גם ברמה שאינה כלכלית – חומרית. כפי שנראה מיד, לא רק שארבעת האמיתות הכלכליות מתארות באופן מדויק את החיים הכלכליים ברמה שאינה מטאפיזית, כחלק ממאפייני הקיום, והמבנה הפסיכולוגי תודעתי של האדם, אלא הם מאפשרים באמיתותן זו להציג פרדיגמה כלכלית חדשה, שהינה ממש קוטבית והפוכה לתפיסה של המיינסטרים הכלכלי המערבי, והמבוססת על עובדות החיים, והמערכות המורכבות של המציאות בהן פועלת הכלכלה, ועצם הקיום עצמו. 

אימוצם של ארבעת האמיתות הכלכליות מאפשר לכן לא את יצרת של פרדיגמה כלכלית חדשה ובניית מודלים תואמי מציאות, אלא היא מאפשרת בידול מכלל התורות הכלכליות המערביות, ואם כך גם מסר פשוט וקל כאלטרנטיבה לשיטות הקיימות.יתרונן הוא גם במימד האוניברסלי שלהן, המאפשר את שילובן כבסיס לשיטות, שאינן מזוהות באופן מובהק עם הבודהיזם. בכך הם יוצרים בסיס מודולרי וגמיש, שניתן לעשות בו במגוון שיטות, ואף לשלב בין שיטות שונות, לבין הכלכלה הבודהיסטית במובנה המסורתי! 

'''ארבעת האמיתות הכלכליות האצילות!'''

1.החיים והקיום החומרי (ובכלל) הם סבל, וכך גם הקיום והחיים בכללותם, לרבות כל רמה אפשרית אחרת שלהם! דבר זה צריך להיות מובן!

2.יש סיבה לסבל הכלכלי-חומרי (ובכלל): הסיבה לסבל הם היצמדות, היקשרות, תשוקה ורצונות אינסופיים. את זה צריך לזנוח!

3.יש דרך לסיום הסבל הכלכלי-חומרי (ובכלל): הדרך לסיום הסבל הכלכלי הוא הדרך \הנאצלת כפולת השמונה, בדגש על פרנסה ואורח חיים נאות, הן ברמת הכלל והקולקטיב, והן ברמת הפרט, שמובילות להכחדת הרצונות האינסופיים ולמתן מענה לצורכי האדם. דבר זה צריך להיות ממומש!

4.קץ/מזעור הסבל הכלכלי – חומרי (ובכלל): מזעור הסבל הכלכלי משמש בו זמנית ככלי, כקרש קפיצה וכבסיס להתקדמות מוסרית ורוחנית. המסלול הרוחני הוא זה המוביל לקיצו והכחדתו של הסבל בכל הרמות באופן מוחלט. ברמה החומרית משמעותו מזעור הסבל לרמה המינימלית, קיימות ורווחה כלכלית.. דבר זה צריך להיות מפותח!

'''הערות:''' 
1.החיים החומריים והכלכליים הינם סבל בהיותם מותנים, ולכן לא מושלמים, אינם ניתנים לשליטה מלאה, מאחר שמטבעם זה הם ארעיים. ארעיות זו מהווה, כפי שנבהיר בערך אחר את אחד מסממני הקיום!

2.בערות ואשליה: האשליה העמוקה ביותר היא אשליית האני, העצמי או האגו! כלומר הסיבה לסבל הכלכלי, החומרי ובכלל, היא לכם התשוקה והרצונות האינסופיים הנובעים מאשליית אגו זה. בנוסף, הרצונות האינסופיים מהווים סבל, מכיוון שבהיותם כאלה הם אינם ניתן אף פעם לסיפוק, דבר המביא לחוסר שביעות רצון תמידית, אכזבה, תסכול ולסבל בלתי נסבל!

[[קטגוריה: כלכלה בודהיסטית]]
[[קטגוריה: כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה: קיימות]]