הצגת המקור של הדף "פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת"

[[קובץ:פיתוח עסקים שיתופיים - כריכת חוברת.png|200px|thumb|left]]

[[קובץ:שנת קואופרטיבים.png|300px|thumb|left|2012 שנת הקואופרטיבים]]

'''פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת''' הוא שמה של חוברת ידע המסכמת תהליך למידה שהתקיים במהלך שנת 2010. במטרה לקדם [[כלכלה מקומית מקיימת]], זיהינו צורך בפיתוח ידע ומודלים לפיתוח [[עסקים שיתופיים]]. החוברת נולדה מתהליך פיתוח ידע משותף במתכונת של "[[קוד פתוח]]". 

השתתפו בתהליך: אורי פינטו (ציונות 2000), איתן מיכאלי ([[המוקד לבטחון תזונתי]]), רייפי גולדמן ואריאל דלומי ([[אג'יק-מכון הנגב]]), בלה אלכסנדרוב (מעברים אשכול-מרחבים), ג'אדיר האני (אג'יק ואל סנאבל), גילי ברוך (שתיל), גלית יחיא-צפדיה (שתיל), הילה קטרי (מעברים אשכול-מרחבים), ספא גארב, עינת דורון, עינת לוי (שתיל), ערן בוכלצב (רקמ"ה), קרן גוז (מעברים נגב צפוני), תקוה עברון (אלכא ושתיל). עוד תרמו עו"ד כרמית דורון, יפעת ולעני (מעברים נגב צפוני), עו"ד יפעת סולל ועו"ד כרמית דורון. ניצח על המלאכה מוטי טליאס ממכון צפנת וסייע בידו באיסוף ידע, ראיונות והנחיה אסף בונדי (אונ' בן גוריון וכוח לעובדים).

'''פיתוח הידע האצור בחוברת יימשך במסגרת זו של ה[[אקו-ויקי]] כחלק מאותה תפיסה של "קוד פתוח".'''

[[מדיה:Cooperative booklet - final.pdf|החוברת המלאה: '''פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת''']]

==הידע בחוברת "פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת"==
הידע בחוברת מורכב משני חלקים עיקריים:

1. '''מבוא כללי''' ובו רקע רעיוני לפיתוח עסקים שיתופיים כחלק ממרחב גדול יותר של כלכלה מקומית מקיימת.
 
2. '''פרקים א – ה'''' העוסקים במאפייני התהליך של פיתוח עסקים שיתופיים על פני ממדים שונים. הפרק הראשון מציע הגדרה להתארגנות זו, ופירוט נלווה למרכיבי ההגדרה. הפרקים הבאים מתייחסים לשלושה ממדים מרכזיים בהתארגנות של עסקים שיתופיים: היבטים כלכליים, היבטים משפטיים והיבטים קבוצתיים. לגבי כל אחד מממדים אלו מוצג הסבר לגבי חשיבותו בפעילות של עסקים שיתופיים, הסוגיות המרכזיות הקשורות בו ומסקנות מהתמודדות עמן מתוך הניסיון בשדה. בשל השונות באופיים של עסקים שיתופיים, מוצגות בחוברת גם דילמות שיש לעסוק בהן כחלק מעיצוב זהותו הייחודית של כל עסק שיתופי. בחלקה האחרון, מוצגת מסגרת מארגנת של מוקדים אלה על פני ציר התפתחות כרונולוגי.

==פיתוח עסקים שיתופיים – הגדרה==
עסקים שיתופיים, כמו דגמים אחרים של פעילות כלכלית-חברתית, מפגישים בין כלכלה לתפישת עולם חברתית. ככאלה, הם עוסקים בכל אחד מן הרכיבים (הכלכלי והחברתי) בנפרד וכן במפגש המשותף של שני הרכיבים. המניע הכלכלי מופיע ראשון, בין אם בשם "עסק שיתופי" או "כלכלה חברתית", משום שבו טמון הייחוד של התארגנות זו מכל התארגנות אחרת בעלת מטרות חברתיות. במילים אחרות, ללא המטרה הכלכלית, אין להתארגנות זו מעמד מובחן משל עצמה.

החוברת מציעה הגדרה ל[[עסק שיתופי]] שהיא שונה מעט מן ההגדרה של [[קואופרטיב]] על-פי ברית הקואופרציה הבינלאומית (ICA), ופורטת את מרכיביה:

'''עסק שיתופי הוא התארגנות קבוצתית של פרטים, שתכליתו השגת מטרות כלכליות וחברתיות ונמצא בבעלות משותפת ובניהול דמוקרטי של חבריו.'''

•	'''התארגנות''' – תשתית הבניה ומיסוד של הפעילות. 

•	'''קבוצתית''' – פיתוח עסק שיתופי צריך לשקף פעולת חשיבה ותכנון של אוסף פרטים אשר יש ביניהם זיקה וקשרי גומלין מתוך כוונה לפעול להשגת מטרה משותפת.
 
•	'''חברים''' – קבוצה מוגדרת של פרטים שחברותם נקבעת על בסיס עמידה בדרישות שגובשו בקבוצה (השקעה ראשונית, דמי חבר, כישורים, זיקה ערכית וכדומה).

•	'''בעלות משותפת''' – על העסק להיות בבעלות משותפת של חבריו ולא בבעלות של גורם חיצוני. שונה מכל "פעולה כלכלית משותפת".

•	'''השגת מטרות כלכליות''' – נוצר על מנת לעסוק בפעילות כלכלית, לספק תעסוקה ולהשיג תשואה כלכלית לחבריו.

•	'''השגת מטרות חברתיות''' – משלב בין מטרה כלכלית לבין מטרה חברתית בכמה ממדים: א. עמדות חברתיות ערכיות של חברי הקבוצה; ב. אופני ההתארגנות פנימיים; ג. יחס העסק לסביבתו.

•	'''ניהול דמוקרטי''' – דפוסי ההשפעה, ההובלה וקבלת ההחלטות המנתבים את התנהלותה של ההתארגנות ושל חברי הקבוצה במסגרתה.

==היבטים כלכליים של עסקים שיתופיים==
'''תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים כלכליים של עסקים שיתופיים]].'''

החוברת עוסקת בדגשים הכלכליים המיוחדים לעסקים שיתופיים, ומציינת כי בפני עסקים שיתופיים עומדים חסמים כלכליים ייחודיים שיש להתחשב בהם, ומנגד יתרונות ודרכי התמודדות המבוססים על אופיו השיתופי של העסק:

* '''[[הון פיננסי|הון]]''' – עסקים שיתופיים נדרשים להתמודד עם מחסור בהון עצמי, מגבלות על יכולת השקעה עצמית של החברים, והסתייגות של [[מוסדות פיננסיים]] מהעמדת הון להתארגנות כלכלית שיתופית המתקשה בהעמדת ערבויות אישיות. החוברת מפרטת אפיקים שונים להתמודדות עם אתגר זה: 
** בחירת פעילות שאיננה דורשת השקעת הון ראשונית גדולה. צבירת הון עצמית מרווחים יכולה לאפשר התרחבות בהמשך. 
** תכנון גידול הדרגתי, והישענות על רקורד פעילות מוצלח כבסיס לגיוס הון מבנקים. 
** הסתייעות בגורמים בעלי עניין בפעילות כלכלית-חברתית היכולים לתת ערבות להלוואות נדרשות לגיוס הון מבנקים.
** גיוס משאבים כתמיכות ממקורות ציבוריים בעלי עניין בעידוד פעילות חברתית-כלכלית.
** גיוס שותף עסקי מקרב עסקים או מקרב פילנתרופים בעלי עניין בפיתוח חברתי כלכלי.

* '''מוצר''' – יש לבחון האם צפוי ביקוש ומהו סוג הביקוש. גיוון מוצרים מגדיל את הסיכוי ליצירת ביקוש עתידי ומפזר את הסיכון. בעסק שיתופי, המגוון עשוי להיות מובנה באופי העסק, כאשר חברי הקבוצה עוסקים בייצור של מוצרים שונים באותו תחום. כשמהות העסק היא שותפות בין עסקים או יזמים עצמאיים יש צורך לברר את גבולות העסק השיתופי.

* '''ביקוש''' – בעסק שיתופי למטרות צרכנות מעגל החברים מבטיח ביקוש קבוע ומתמשך. במכירת שירותים לגורמים חיצוניים מוטב לאתר לקוח עוגן או שיתוף פעולה עם גורמים עסקיים אחרים כמוצר משלים, היכולים לספק רמה מסוימת של בטחון עד להתרחבות הפעילות ללקוחות נוספים. אפיוניו החברתיים של עסק שיתופי עשויים להוות יתרון בעיני חלק מן הלקוחות, וניתן לעשות בכך שימוש.

* '''תוכנית עסקית''' – מרכיב קריטי בהשקת עסק, ובכלל זה עסק חברתי שיתופי. ניתן להיעזר למטרה זו בגופים מתמחים. יש לקחת בחשבון את טווח הזמן שיכולים חברי הקבוצה לאפשר לעצמם להתקיים ללא הכנסה. 

* '''שיווק''' – קניית שירותי שיווק כרוכה בהוצאה כספית העשויה להכביד על עסק שיתופי, במיוחד בראשית דרכו, ולפיכך כדאי לבחון אפיקי שיווק חלופיים באמצעות רשת הקשרים החברתיים של חברי הקבוצה, וכן באמצעות גופים מוסדיים.

==היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים==
'''תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים]].'''

פרק זה של החוברת עוסק בסוגיית ההתארגנות הפורמלית-משפטית, ומציג הצעות להתמודדות מיטבית עם שאלות נפוצות הקשורות לפן המשפטי של ההתארגנות.

בפני עסק שיתופי עומדות אפשרויות שונות להתאגדות משפטית: עמותה, חברה לתועלת הציבור, אגודה שיתופית, שותפות וחברה בע"מ. את האפיונים המרכזיים של כל אחת מצורות ההתארגנות הללו כפי שהן מופיעות בחוברת ניתן לראות בטבלה להלן. החוברת מציעה גם שיקולים לבחירה מבין האפשרויות המשפטיות להתאגדות קואופרטיבית.
[[קובץ:צורות התאגדות אפשריות לקואופרטיב.png]]

==היבטים קבוצתיים של עסקים שיתופיים==
'''תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים קבוצתיים של עסקים שיתופיים]].'''

עסק שיתופי מבוסס על התארגנות קבוצתית. המציאות הקבוצתית של עסק שיתופי יוצרת אתגרים ייחודיים הנוגעים לפעולת הקבוצה, מעבר לאתגרים העסקיים שאיתם מתמודד כל עסק אחר. התחום הקבוצתי מדגיש את הצורך בעיסוק בשאלות של "היתכנות קבוצתית", וחיזוק מרכיב זה בעבודת העסק השיתופי כדי להגדיל את סיכוייו לצמוח ולהתקדם. החוברת מתמקדת באתגרים אלו, באמצעות מיקומם על פני מספר מעגלים:

א. '''אתגרים ברמת הפרט''' - מניעים שונים, רמות שותפות שונות. האתגרים ברמת הפרט מחייבים התייחסות. חברי הקבוצה זקוקים לתמיכה, חיזוק, והנחיה כיצד להתמודד עם המתחים והחרדות המלווים אותם. בחלק מהמקרים מדובר במתן מיומנויות, ובחלק אחר, בליווי ועיבוד רגשי. דווקא הממד הקבוצתי יכול להיות בעל ערך, כאשר חברי הקבוצה עוברים יחד חוויות דומות ומהווים מקור לחיזוק הדדי ותמיכה. 

ב. '''אתגרים ברמה של תתי קבוצות''' - תתי קבוצות יכולות להיווצר סביב ממדים שונים, דמוגרפיה, תפיסות שונות לגבי אופן פעולת ההעסק השיתופי ותפקידים שונים בקבוצה. מאחר שקבוצה זו פועלת לטווח ארוך, ניתן להשתמש בממד הזמן כאלמנט מרגיע במתחים תת-קבוצתיים, שכן הוא מאפשר ויתורים הדדיים לאורך זמן. גם הדגשה של הצלחות משותפות, ככל שהעסק מתפתח, עשויה לסייע בהפחתת מתחים בין תתי-קבוצות. 

ג. '''אתגרים ברמת הקבוצה''' - המתח המרכזי ברמת הקבוצה עשוי להיות קשור להובלת הקבוצה ולשאלת המנהיגות. ההתארגנות צפויה להצמיח מנהיגות פנימית בין אם בראשית הדרך או בהמשכה. לרוב תהיה זו תת קבוצה הנושאת בתפקידי הובלה. יש חשש מהיווצרותם של מתחים ופיתוח של דפוסים "אוליגרכים" והדרך למנוע את היווצרותם היא ליצור מבנים המחייבים שותפות, מעודדים מעורבות אישית, מבזרים כוח וסמכות ומשמרים שוויוניות. 

ד. '''אתגרים ברמת הסביבה''' -יחס הסביבה להתארגנות של העסק השיתופי, וכן מידת התמיכה או הביקורת לה זוכה ההתארגנות מהווים מקור נוסף למתחים קבוצתיים. הביקורת יכולה להיות על רקע חברתי, תרבותי או כלכלי, ולהתבטא בעוינות, בתגובות שליליות או בהסתייגות. עמדות אלה עשויות להיתרגם ליצירת חסמים שונים לפעולת הקבוצה. לצורך השגת תמיכה במעגלים רחבים ככל האפשר, נדרשת פעולה מתמשכת ומקבילה בציר הסביבתי, לצד העבודה בציר הקבוצתי הפנימי. יש צורך למפות את גורמי הסביבה המשמעותיים לנוכח אופי ההתארגנות והרכבה, ולהעריך מקורות תמיכה והתנגדויות צפויים. במקביל, כדאי לפעול מול גורמים אלו, לשלב אותם בעשייה כבר מהשלבים הראשוניים של הפעילות, לשכנע אותם בהיתכנות של המיזם, לאפשר להם להשפיע על ההתארגנות, לעדכן אותם לאורך הדרך ולמצוא דרכים לעקוף התנגדויות. לדוגמה, כדי לעקוף מגבלות של מסורת לגבי תעסוקת נשים, עסק שיתופי של נשים בדואיות פיתח יזמות בתחום עיסוק מקובל בסביבתן המסורתית, איפשר תעסוקה של הנשים מהבית, ועודד אותן לנצל קשרים משפחתיים ושבטיים לקידום העסק.

==מחזור חיים של עסקים שיתופיים==
חלק מסכם זה של החוברת מחבר בין ממדי העבודה השונים לבין שלבי ההתפתחות באמצעות המסגרת של "מחזור חיים":
[[קובץ:טבלת מחזור החיים של עסקים שיתופיים.png]]

==תודות==
החוברת "פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת" יצאה לאור בסיוע:
* הקרן החדשה לישראל
* קרן מלגות ופרסים לעידוד הקואופרציה היצרנית, השירותית והתחבורתית מיסודה של קרן ע”ש יוסף קיציס
* מרכז הקואופרציה ליזמות שיתופית בישראל

==ראו גם==
* [[מדיה:Cooperative booklet - final.pdf|חוברת: פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת]]
* [[קואופרטיבים|פורטל הקואופרטיבים: ידע וכלים להקמה ופיתוח של קואופרטיבים]]

[[קטגוריה:קואופרטיבים]]
[[קטגוריה:חוברות]]