הצגת המקור של הדף "השמנה בישראל"

'''השמנה בישראל''' מתייחסת לתופעה ול[[תהליך]] של [[השמנה]] בישראל. יותר מחצי מהישראלים (50.9%) סובלים מ[[עודף משקל]] ו-27% מהם סובלים מהשמנה חולנית (מפתחים מחלות כתוצאה מההשמנה). אחד מכל שלושה ילדים בישראל (כ־35%) סובל מהשמנה או מקדם־השמנה - נתון גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה־OECD. בעשורים האחרונים יש עליה באחוזי ההשמנה ומשקל היתר בקרב ילדים נוער ומבוגרים כאחד. דוגמה אחת לכך היא מדידות משקל בקרב המתגייסים לצה"ל המצביעות על [[תהליך ארוך טווח]] של עליה במשקל. ההשמנה נפוצה יותר בקרב שכבות חלשות ועניות יותר. העליה במשקל נובעת מתהליכים שונים - עליה בצריכה של [[מזון מעובד]] ושל [[שתייה ממותקת]] שגורמים לצריכת של יותר [[סוכר]] ו[[שומן]] ו[[מלח]] (מגביר תאבון) וגורם לשיבושים שונים במנגנונים שובע ורעב במוח ובגוף, כן יש ירידה של מזון לא-מעובד כמו ירקות ופירות. במקביל יש ירידה ב[[אורח חיים פעיל]]. תהליכים אלו קשורים לתהליכים חברתיים-כלכליים פוליטיים המכונים [[כלכלת השמנה]] - כמו [[לובי פוליטי]] של [[חברות מזון]], עליה בהכנסה הכספית, ירידה בזמן המשפחתי ועליה ב[[אורח חיים יושבני]] עקב [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]].  לעליה במשקל יש מחיר בריאותי וכלכלי. על פי דוח ה־OECD שפורסם ב-2019, עודף משקל מקצר את תוחלת החיים של הישראלים בשלוש שנים וארבעה חודשים.על פי הדו"ח מגפת ההשמנה תגבה מחיר כלכלי עולמי כבד שיגיע בממוצע לכ־3% מהתמ"ג, כאשר בישראל מדובר באובדן של כ־39 מיליארד שקלים בשנה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5608729,00.html] העליה בהשמנה גוררת גם מחיר נפשי וחברתי - ילדים מתבגרים וצעירים רבים בעלי משקל יתר מקבלים יחס לעגני ודחייה חברתית בגלל משקלם ומראם. רבים פונים ל[[דיאטות]] ושיטות הרזיה שונות  שחלקן עלולות לגרום נזקים נוספים לדוגמה "דיאטות כאסח" או צריכה של חומרים שונים במטרה לרזות.

==מגמות ההשמנה==
===השמנה בקרב מבוגרים בישראל===
לפי סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]], בשנים 2010-2014 68% מבין הבוגרים בישראל (מעל גיל 18) הם בעלי [[עודף משקל]]. נתון זה גבוה מרוב מדינות אירופה אבל נמוך ממדינות מערביות כמו קנדה, אוסטרליה וארצות הברית. הנתון גבוה יותר מכל מדינות אירופה אך לא בהרבה. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/overweight/atlas.html] נתון זה גבוה בהרבה, פי שתיים בערכו, יחסית לנתונים שפרסם משרד הבריאות. 

לפי סקרים של משרד הבריאות מהשנים 2007-2008, מעל 34% מכלל המבוגרים בישראל סבלו מעודף משקל, וכ-15% מכלל המבוגרים בישראל סבלו מהשמנת יתר חולנית. שיעור הסובלים מהשמנת יתר עולה עם השנים. שיעור הגברים שסובלים מעודף משקל גבוה משיעור הנשים - 39.8% לעומת 29.0% בהתאמה. שיעור עודף המשקל והשמנת היתר בקרב ערבים (גברים ונשים כאחד) גבוה לעומת היהודים. כ-14% מתוך הגברים היהודים סובלים ממשקל יתר לעומת 18% בקרב גברים ערבים, 14% מהנשים היהודיות סובלות ממשקל יתר לעומת 19% מבין הנשים הערביות. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, ד"ר שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}

===השמנה בקרב ילדים ובני נוער בישראל===
{{הפניה לערך מורחב|השמנה בקרב ילדים}}

סקר של משרד הבריאות משנת 2016, שבוצע בקרב נערים בישראל בני 11, מצא כי 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%) {{הערה|שם =OrenShibolet}} לפי ההערכה אחרת כ-15%-20% מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל. לא כל מבוגר שמן היה ילד שמן, אך למתבגר שמן סיכוי גבוה להפוך למבוגר שמן עם סיכוי לתחלואה ולתמותה בשכיחות גבוהה בגיל המבוגר. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Childhood_obesity]

על פי נתונים שנאספו בידי משרד הבריאות, ופורסמו בידי המועצה הלאומית לשלום הילד בשנת 2009, כמעט 8% מתלמידי בית הספר היסודי והחטיבה בישראל היו בעלי עודף משקל. בעוד שבסקר של 2016 עודף המשקל היה נפוץ יותר בנערים בוגרים יותר, בסקר של 2009 עודף המשקל היה שכיח יותר בכיתות הנמוכות. כך, בכיתה א' עומד שיעור הסובלים מעודף משקל על ‭,8.1%‬ בכיתה ז' שיעורם ירד ל‭7.6%-‬ ובכיתה ט' הוא מגיע ל-6.8%. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html] ממצאים אלה יכולים להצביע על שינוי בתזונה שחל עם השנים שבו במשך השנים ילדים צורכים מזון פחות איכותי עם יותר קלוריות (דבר שגם רואים באוכלוסיה הכללית)

על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2013, נמצא כי 20% מקרב ילדי כיתות א' ו-30% מקרב ילדי כיתות ז' סובלים מעודף משקל. דבר זה נמצא על סמך מדידת המשקל והגובה של 250 אלף תלמידים בכיתות א' וז' בישראל בחתכים שונים לפי זרם החינוך. השיעור הגבוה ביותר של ילדים בעלי עודף משקל בכיתה א' נמצא בקרב ילדי החינוך הממלכתי: כ-23%. אחריהם נמצאים ילדי החינוך הממלכתי-דתי (18%) ותלמידי החינוך החרדי (13%). כ-7% מתלמידי כיתות א' סובלים מהשמנה משמעותית, בהם 10% מתלמידי החינוך הממלכתי, 7% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ורק 4% מתלמידי החינוך החרדי. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html]

לפי הנתונים מ-2013 כ-30% מתלמידי כיתות ז' בישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנה: 30% מתלמידי החינוך הממלכתי, כ-27% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ו-21% מתלמידי החינוך החרדי. כ-10% מבני הגילים הללו אף סובלים מהשמנה משמעותית. ההשמנה בכיתות ז' משמעותית במיוחד בקרב תלמידים לא יהודים, דבר שמעלה את הממוצע בחינוך הממלכתי. 35% מהילדים הערבים בכיתות ז' סובלים מעודף משקל או מהשמנה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] דבר זה מתאים לממצאים משנת 2016 שמראים בעיות השמנה גבוהות יותר בקרב מבוגרים ערבים. 

לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב-2017 הרבה ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, [[מזון לא בריא ]] (לדוגמה [[סוכר|עודף סוכר]]) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי תנועה במכוניות וחיים מול המסך {{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}} 

;השמנה בקרב צעירים בישראל:
מזה שלושה עשורים שנה יש עליה מתמדת במשקל הממוצע של המתגייסים לצה"ל בקרב הבנים ובקרב הבנות, למרות שאין שינוי כמעט בגובה המתגייסים. על פני 20 שנה, יש עליה של יותר מפי 2 של אחוז הבנים והבנות המתגייסים כשהם בעלי משקל של 81 ק"ג ומעלה. עליה של 11% בשנה בבנים ו-12% בשנה בקרב הבנות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html] [http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%20%202012.pdf]

{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''בעלי משקל 81 ק"ג ומעלה'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''1989'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''1995'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''2007'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''2011'''
|-
| בנים ||6.6%||9.4%||14.3%||16.3%
|-
| בנות ||1.7%||2.6%||4.1%||4.8%
|-
| 
|}

;משקל נמוך בקרב ילדים ונוער בישראל:
במקביל לעודף משקל יש בעיה אחרת של משקל נמוך. שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] ככל הנראה עקב [[עוני בישראל|עוני]].
==גורמים תהליכים וסיבות==
יש מספר סיבות לעליה בהשמנה בישראל. סיבה מרכזית היא ש[[מזון בישראל|התזונה בישראל]] הופכת בשנים האחרונות לפחות [[תזונה בריאה|בריאה]] - צריכה של יותר [[מזון מעובד]] שהוא לרוב [[מזון שמן]] מזון עתיר [[סוכר]]  לדוגמה בתוך 7 שנים בלבד, בין השנים 2005 ל-2012 עלתה צריכת הסוכר בישראל ב-100. המזון המעובד הוא מזון עתיר [[מלח]] וכן לעיתים קרובות הוא מתובל וחריף - היבטים אלה הם מגבירי תאבון הגורמים לצריכה רבה יותר של מזון. חשוב יותר מנקודת המבט של חברות מזון מסעדות וחברות [[מזון מהיר]] -המלח והתבלינים גורמים המגבירים את הצמא ומעודדים את הקניה של שתייה בכלל ושל [[שתייה ממותקת]] בפרט - שבה שולי הרווח הם גבוהים יותר. בשתייה ממתוקת וכן במזון מעובד בכלל יש כמות גבוהה של [[סוכר סמוי]] - תרכובות דומות לסוכר בעלות השפעות דומות אבל ללא סימון זהה לדוגמה שימוש ב"סירופ תירס". בחלק מהמזון המעובד - כמו משקאות ממותקים כמו [[קולה]] יש כמות גבוהה של חומצה, החומציות הגבוה מסווה את המתיקות הגבוה של המשקה. היבט דומה קיים בקרב חטיפים שונים מלוחים או חריפים המכילים גם סוכר. ממתיקים מלאכותיים לכאורה משפרים את המצב, אלא שבשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים המצביעים על אפשרות שמזון "אולטרה מעובד" וחלק מהממתיקים המלאכותיים עלולים לגרור שיבושים במנגנוני השובע והרעב במוח ובגוף, ויחד עם מזונות אחרים לגרור השמנה במנגנונים אחרים. לדוגמה יש חשד כי צריכה משותפת של צ'יפס ודיאט קולה גורמת למסרים סותרים לגוף ולמוח הגורמים לשיבוש במנגנון השובע. עליה בצריכת מזון "סופר מעובד" גורמת לתופעות לוואי שונות (לא רק השמנה) כמו שיבוש מנגנונים במוח ובגוף, בעיות שינה, ועוד דבר שיכול לגרום לשינויים בלתי הפיכים ולתופעות דומות ל[[התמכרות]]. במקביל יש גם עליה בצריכת הבשר (כולל בצריכה של [[בשר מעובד]], וירידה בצריכת ירקות ופירות. מזון לא מעובד מכיל בדרך כלל סיבים רבים יותר הגורמים לתחושת שובע גבוה יותר ובעל מדד [[אינדקס גליקמי]] נמוך יותר. 

העליה בצריכת המזון המעובד אינה מקרית ונובעת עקב [[כלכלת השמנה]] - תוצר של מאמץ מכוון של [[חברות מזון]] לקדם צריכה של עוד [[מזון מעובד]] במטרה להגדיל את המכירות והרווחים שלהן. [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] בישראל של חברות המזון מנסה למסמס יוזמות של [[סימון מזון]]. גורם נוסף שמשפיע על העליה של צריכת מזון מעובד הוא עליה בהכנסות הכספיות של אנשים, במקביל לשינוים במשפחה - פחות זמן של הורים עם הילדים, פחות ארוחות מסודרות ובישול ביתי ויותר אכילה מחוץ לבית, ויותר צריכה של [[מזון מעובד]] קל להכנה. 

עבור חברות מזון וכן חברות שיווק - כמו חברות סופרמרקטים - יש חשיבות גבוה שאנשים יקנו מזון מעובד. מזון מעובד הוא בעל חיי מדף ארוכים יותר, הייצור שלו זול יחסית ושולי הרווח בו גבוהים. לכן למזון זה יש נוכחות גבוה בפרסום, שיווק ו[[פרסום סמוי]]. סופרמרקטים לדוגמה רוצים להגדיל את המכירות של מזון, במיוחד של מזון מעובד, ולכן הם מעוצבים כך שקנייה של מוצר בסיס, ומזונות לא מעובדים, מובילה את הצרכן דרך כל החנות, כאשר הוא עובר דרך מבוך של פיתויים מתוקים ומזונות מעובדים שונים. צרכן שרוצה לקנות לחם, חלב וירקות, יצטרך בדרך כלל גם לעבור על פני שורות של ממתקים, חטיפים, פיצות, עוגיות, ו[[משקאות ממותקים]]. בקרבת הקופות שם הוא צריך להמתין, הוא יתקל בעוד מזון מעובד וממתקים, שנועדו להגדיל [[קניה אימפולסיבית]] וכן קניה עקב "אפקט הנדנוד" - ילדים שדורשים מההורים שלהם לקנות ממתקים, ארטיקים וחטיפים. 

גורם נוסף שתורם להשמנה הוא [[אורח חיים יושבני]] ושינויים ב[[פעילות גופנית בישראל]] - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות [[אורח חיים פעיל]] עקב ירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] ו[[נתונים על תחבורה בישראל|עליה בשימוש]] ב[[מכוניות]] - גם בנושא זה יש השפעות מערכתיות עקב עליה ברמות ההכנסה, ו[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]] התורמים ל[[תלות במכונית]]. 

היחס להשמנה בישראל נובע בעיקר מאידאולוגיות והשקפות עולם נפוצות. רוב השמאל בישראל הוא שמאל [[ליברליזם|ליברלי]], וכך גם חלק מאנשי הימין. הליברליזם מסתכל על ההשמנה אך ורק כבחירה של הפרט - מה הוא יקנה ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ומתעלם מהשפעות מערכתיות כמו [[פרסום]], [[שיווק]], [[לובי פוליטי]], [[כלכלה התנהגותית]], ותופעות דמויות [[התמכרות]]. [[שמרנות|המחנה השמרני]] בישראל רואה בהשמנה גם בעיה של הפרט ולכל היותר בעיה של חינוך הניתן בבית ההורים, וגם מתעלם מכך שבמקביל יש תהליכים קהילתיים, חברתיים וארציים - לדוגמה החלשות של קהילות עקב [[גלובליזציה]] ומעברי עבודות ודירות תכופים יותר, או התחזקות של [[שיווק מזון לילדים]] הפונה עליהם במטרה לעקוף הגנה של הורים. ההשמנה בישראל קיימת ומתגברת גם בקרב חברות שמרניות השמות תשומת לב רבה יותר לערכי משפחה - כולל משפחות מוסלמיות, נוצריות, יהודים דתיים ויהודים חרדים. ההתמקדות בבחירות של הפרט מסתירה את גורמים מערכתיים שמקלים על פרטים לבחור בבחירות [[מזון מעובד]] ומקשות על צריכת מזון לא מעובד. לדוגמה ילדים שניזונים מתזונה שמנה הם בעלי כמות גבוהה יותר של תאי שומן. תאי השומן מתרבים אבל אינם נהרסים.  לכן ילדים שמנים יותר יתקשו לרדת במשקל במהלך חייהם.  דוגמה נוספת היא חשד ל[[התמכרות לסוכר]] והיבט נוסף הוא [[מזון מעובד]] שאולי גורר תופעות כמו התמכרות, במיוחד בשילובים של מזונות מעובדים שונים. בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב אנשי תזונה ו[[כלכלה התנהגותית]] לשיטות של [[כלכלת השמנה]]. דוגמה נוספת היא לחץ קבוצתי שקיים בקרב ילדי כיתות להביא כמות גדולה יותר של חטיפים לטיולים ומסיבות. בשנים האחרונות גדלה המודעות בעולם ל[[פוליטיקה של המזון]], לקידום של [[מזון מעובד]] על ידי [[חברות מזון]] ולהיבטים מערכתיים. לדוגמה הספר [[עיצוב להרזייה]] מעריך כי מדי יום בני אדם מבצעים כ-250 בחירות מזון, מתוכן כ-200 הן בחירות לא מודעות.

==השפעות בריאותיות של השמנה בישראל==

===מחלות לב וכלי דם===
ד"ר עינב סרולוביץ, ניהלה מחקר על נתוני משקל וגובה של כשלושה מיליון לקוחות קופת החולים "כללית" בישראל בין השנים 2015-2011. המחקר מצא כי הסובלים מהשמנת יתר, חולים פי 2.2 באי-ספיקת לב, פי 1.7 במחלות לב איסכמיות, ופי 1.7 ב[[שבץ מוחי]] ביחס לאנשים מאותה קבוצת גיל במשקל תקין. {{הערה|שם=clalit2016|[http://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/clalit_diet_study.aspx באיזו עיר בישראל יורדים הכי בגדול?], קופת חולים "כללית", 21.12.2016}} 

===סוכרת ===
[[קובץ:סוכרת לפי השכלה.PNG|ממוזער|350px|אחוזי התחלואה ב[[סוכרת]] בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.]]

השמנת יתר תורמת ל[[סוכרת|סוכרת מסוג 2]]. <ref name="sukeret1">[http://www.sukeret.co.il/SiteFiles/1/2394/25943.asp האגודה הישראלית לסוכרת]</ref> "כתוצאה מכך, שכיחות ההשמנה החלה לעלות והיא נמצאת מזה שנים במגמת עלייה. אחת התופעות הקשורות בהשמנת יתר – הסוכרת, החלה להופיע בשכיחות שלא הייתה ידועה בעבר והיא מהווה עתה איום ממשי על בריאות הציבור במדינות מתפתחות." <ref name="sukeret1"/> מחקר של ד"ר עינב סרולוביץ, על 3 מיליון מטופלי "כללית" בשנים 2011-2015, מצא כי אנשים בעלי משקל יתר הם בעלי סיכוי גבוה פי 3.4 לחלות בסוכרת ביחס לאנשים באותה קבוצת גיל בעל משקל תקין. {{הערה|שם=clalit2016}} נכון לשנת 2012 [[סוכרת]] בישראל גורמת למוות של 2,283 בני אדם בשנה, כ-6% מכלל [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. 

מחקר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf] דבר זה מחזק את הדעה לפיה השמנה וסוכרת קשורים ל[[תזונה בריאה|הרגלי תזונה גרועים]] הנפוצים יותר בקרב חלק [[עוני|מאוכלוסיית העניים]].

===תחלואה בסרטן===
מאז שנות ה-90 וביתר שאת בשנים האחרונות, מתרבים המחקרים האפידמיולוגיים המוצאים קשר סטטיסטי בין השמנה לבין מספר מחלות [[סרטן]]. לאנשים שסובלים מהשמנה ומדלקות כרוניות יש גם יותר נטייה ללקות בסרטן מסוגים מסוימים. מחקר שפורסם בשנת 2014 בירחון The Lancet בדק קשר סטטיסטי בין סרטן ותזונה ב-5 מיליון בני אדם שחיים בבריטניה. המחקר, על ידי חוקרים מLondon School of Hygiene & Tropical Medicine מצא כי השמנה קשורה למספר סוגי סרטן נפוצים. לפי המחקר עלייה של 13 עד 16 קילו במשקל מעלה משמעותית את הסיכון ללקות בשישה סוגי סרטן: סרטן הרחם (עליה בסיכון של 61%), סרטן כיס המרה (31%), הכליות (25%), צוואר הרחם, בלוטת התריס ולוקמיה. אלה שהיו בעלי BMI הגבוה ביותר נמצאו בסיכון ללקות בארבעה סוגי סרטן נוספים: [[סרטן הכבד]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השחלות]] ו[[סרטן השד]]. בהנחה שיש קשר סיבתי בין ההשמנה לבין הסרטן, החוקרים מעריכים כי השמנת יתר גורמת לכ-41% מהמקרים של סרטן הרחם ו-10% או יותר ממקרי הסרטן של כיס המרה, כליות, הכבד והמעי הגס. [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(14)60892-8/abstract], [http://www.independent.co.uk/life-style/health-and-families/health-news/obesity-increases-the-chances-of-10-common-cancers-study-finds-9667315.html] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4559288,00.html]

לפי דו"ח הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן משנת 2016, יש קישור בין השמנת יתר לבין 13 סוגי סרטן. רובם סרטנים הקשורים במערכת העיכול וחלקם קשורים לסרטן בקרב נשים. לפי הדו"ח, לגבי 8 סוגי סרטן מתוך רשימה זו יש גם ראיות ששמירה על משקל תקין [[מניעת סרטן|יכולה להקטין את הסיכון לסרטן]]. {{הערה|שם=IARC2016|Lauby-Secretan B, Scoccianti C, Loomis D, Grosse Y, Bianchini F, Straif K; International Agency for Research on Cancer Handbook Working Group. [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsr1606602 Body fatness and cancer—viewpoint of the IARC Working Group]. N Engl J Med 2016;375:794–8, DOI: 10.1056/NEJMsr1606602}}

לפי [[האגודה למלחמה בסרטן]] [[אורח חיים בריא]] יכול למנוע לפחות כ-50% ממקרי הסרטן. למרות זאת, לפי האגודה, רוב האנשים אינם מודעים לקשר בין עודף משקל לבין תחלואה בסרטן. לדוגמה לפי מחקר שנערך בבריטניה נמצא שכ-66% מבעלי משקל עודף אינם מודעים כלל לקשר בין השמנה וסרטן. כ-50% מהם לא מאמינים שאכילה נכונה ופעילות גופנית יכולות להוריד משמעותית את הסיכון לסרטן.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6401]

===בעיות כליות===
מחקר של ד"ר עינב סרולוביץ, על 3 מיליון מטופלי "כללית" בשנים 2011-2015, מצא כי אנשים בעלי משקל יתר הם בעלי סיכוי גבוה פי 2 לסבול ממחלות כליה ביחס לאנשים באותה קבוצת גיל בעל משקל תקין. {{הערה|שם=clalit2016}}

===נכות===
{{הפניה לערך מורחב|נכות}}
בגלל ההשפעה שלה על התפתחות סוכרת, מחלות לב, נשימה וכלי דם, השמנה, יחד עם [[עישון]] נחשבים לשני הגורמים המרכזיים ל[[נכות]]. [http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp]

===הפרעות אכילה ובעיות נפשיות===
לשמנים רבים או למי שחושש מהשמנה יש דימוי גוף נמוך יותר, וחשש מלעג של אנשים. הדבר נפוץ במיוחד בקרב נערות שלגביהן החברה מגיבה בביקורתיות רבה יותר כלפי השמנה. שיווק מתמיד במסגרת [[תרבות הצריכה]] מעודד הרגלים לפיהם רזון ולפעמים רזון מוגזם הוא גוף סקסי. כתוצאה מכך עלולות להתפתח "דיאטות כאסח" שנועדו להוביל לירידה במשקל בתוך זמן קצר, אבל מובילות לתוצאה הפוכה. כמו כן עקב לחץ קבוצתי ונפשי עלולות להתפתח [[הפרעות אכילה]] ובעיות נפשיות שונות (אנורקסיה, בולימיה, הקאות וכו') הנגרמות עקב דימוי גוף נמוך. 

===תחלואה במצבי השמנת יתר חולנית===
השמנת יתר חולנית מוגדרת כמשקל הגבוה ב-45 ק"ג או 100% מעל המשקל האידאלי הנקבע לפי טבלאות משקל וגובה. השמנת יתר חולנית היא ערך BMI גבוה מ-35 עם מחלות נילוות או ערך BMI גבוה מ-40. 

השמנת יתר חולנית מגדילה את הסיכוי לסיבוכים כגון סוכרת, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה, מחלות לב, שבץ מוחי, אסתמה, כאבי גב תחתון, מחלות ניווניות במפרקים נושאי משקל, סוגי סרטן מסוימים, דיכאון, בעיות פריון וסיבוכים נוספים. תחלואות נילוות להשמנת יתר מביאות לתמותה של 2.5 מיליון איש בשנה ברחבי העולם. תוחלת החיים של החולים הסובלים מהשמנה נמוכה באופן משמעותי מכלל האוכלוסייה. אדם בן 25 הסובל מהשמנת יתר חולנית צפוי לחיות 12 שנים פחות מאדם רזה בן גילו.

==ניסיונות הפחתת ההשמנה וצריכת הסוכר בישראל==
בשנת 2016 יזמו [[יעקב ליצמן]] ומנכ"ל משרד הבריאות יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. {{הערה|שם=etgar-sugar|[http://www.etgar-sugar.com/goodlife19/ הפוליטיקה של הסוכר הישראלי], אתר "אתגר ללא סוכר"}} [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150]

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 כפיות [[סוכר]] – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. טענת נציגי חברות המזון היתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי ניסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

חבר הכנסת איתן כבל ניסה להעביר חוק שיטיל מס על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. {{הערה|שם=etgar-sugar}} 

בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע [[השמנת ילדים]] בישראל. [https://www.10.tv/shishiayala/139611] בנובמבר 2016, בתגובה לדוח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [https://www.kikar.co.il/214554.html] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[https://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-563674] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [https://www.hidabroot.org/article/215087]

בסוף 2016 הגישה ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל את המלצותיה לשר הבריאות ליצמן. עיקרי ההמלצות הוועדה הן הפחתת סוכר, מלח ושומן רווי במוצרים, וסימון מוצרים מזיקים באדום ומוצרים בריאים בירוק. המלצות הוועדה הן שאחוזי הסוכר במוצרים יסומנו באמצעות כפיות וסימון קלוריות מלח ושומן רווי יובלטו על גבי העטיפה. כמו כן המליצה הועדה לדאוג להנגשה כלכלית של מזון בריא, בין היתר על ידי סבסוד [[לחם מלא]]. בנוגע לחינוך לתזונה נכונה נקבע כי יש להימנע מ[[שיווק מזון לילדים|לשווק מזון מזיק לילדים]] ולהגביל את פרסום המזון המזיק. ישום תכנית זו היה אמור להתחיל בינואר 2018. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4882154,00.html][https://www.hidabroot.org/article/215087] חברות המזון התנגדו לצעד זה והפעילו לחצים פוליטיים כדי לצמצם את סימון המזון. [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150] ביוני 2017 נמתחה על ליצמן ביקורת בגלל המרחק בין ההצהרות לוחמניות לבין אי פעילות הוועדה בנושא מזון מהיר, אי קידום הגבלות פרסום ובשל שהתבטא כי הוא בעד הדברות עם חברות המזון. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3716070,00.html]

ביוני 2017 התברר כי משרדי הכלכלה, המשפטים והאוצר הצטרפו לחבות המזון והודיעו על התנגדות לסימון מזונות מזיקים. הנימוק המרכזי להתנגדות של משרד הכלכלה הוא שהסימון המתוכנן אינו מקובל בעולם, סותר את עיקרון הרגולציה המקובל במדינות מפותחות, ועלול ליצור חסם יבוא משמעותי. בנוסף ציינו במשרד כי הדבר עלול לגרום בעיה מול [[ארגון הסחר העולמי]]. שרת המשפטים, איילת שקד התנגדה למהלך בטענה כי הוא ינגוד "חוק סימון מזון ארוז" מראש שהוגשה על ידי שקד ואושרה ב-2014. איגוד תעשיות המזון סייע לשקד בניסוח הצעת החוק, והמטרה של החוק היא, לפי שקד לחסוך מיליוני שקלים ליצרנים. [https://www.themarker.com/consumer/health/1.4196997] יש לציין כי נזקי מזון מזיק עולים למשק מיליארדי שקלים בשנה. 

בספטמבר 2017 דווח על דחייה צפויה של הפעימה הראשונה של רפורמת המדבקות. [https://www.poenta.co.il/2017/09/28/stickers-reform/] באוקטובר 2017 דווח כי סימון מספר כפיות הסוכר שמכיל המוצר לא יכלל בהמלצות שיוגשו בנושא זה לכנסת. [https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3723518,00.html] בדצמבר 2017 פורסם כי בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של השרה שקד - שינה משרד הבריאות עמדתו וביקש לדחות את יישום הרפורמה לסימון מוצרי מזון. הרפורמה תיכנס לתוקף רק בינואר 2020 במקום במרץ 2018. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5059489,00.html]{{הערה|שם=etgar-sugar}} 

ועדת המזון של משרד הבריאות לא דנה ב[[ממתיקים מלאכותיים]]. חלק מממתיקים אלה מכילים גם כן סוכר. ישנו חשש שכדי לצמצם את כמות הסוכר אבל כדי לא לפגוע בטעם האוכל, יעשו חברות המזון שימוש מוגבר בממתיקים המלאכותיים.{{הערה|שם=etgar-sugar}} 

יוזמה בשם "אתגר סוכר" של רוני זינגר ונועה אברהם ממליצה לא להשתמש בממתיקים, אלא להרגיל את הלשון לפחות מתוק.{{הערה|שם=etgar-sugar}}

==ראו גם==
* [[השמנה]]
* [[סוכר]], [[השפעות בריאותיות של סוכר]]
* [[כלכלת השמנה]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:מזון מהיר]]