הצגת המקור של הדף "הון נפשי"

'''הון נפשי''' המכונה גם '''הון רוחני''' או '''הון רגשי''' הוא סוג של [[הון תרבותי]] הכולל את המשאבים הספציפיים לרגשות, טרנס-מצביים, שאנשים מפעילים ומגלמים בתחומים שונים. [https://link.springer.com/article/10.1007/s11186-016-9278-7] אחד הראשונים לכתוב בנושא הוא הכלכלן [[קנת בולדינג]] בשנות ה-1950. 

מושג דומה הוא [[אינטליגנציה רגשית]]. בניגוד למושג זה, היחס אל הון נפשי הוא כאל סוג של [[הון]] כלומר כיצד היכולת של אנשים לשלוט ברגשותיהם או היכולת של אחרים לגרום להם להגיע לחוסר שליטה או לפתח [[תלות]] או [[התמכרות]] משפיעה על תחומים כמו פוליטיקה, כלכלה ותרבות. הון נפשי ניצב ליד היבטים דומים של הון כמו [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] ומשפיעה עליהם. 

פגיעה בהון נפשי של אנשים או אוכלוסיות היא על ידי השפעה חזקה של מוסדות חברתיים על המחשבות, ראיית העולם והרגשות של אנשים , לרוב תוך פניה לתהליכים לא מודעים. דוגמה לכך היא [[כלכלת התמכרות]] שבה חברות כמו [[חברות טבק]], [[חברות הימורים]] וחברות נוספות מצליחות לגרום לאנשים להתמכר למוצרים שלהן ולפתח בהן תלות.  דוגמה מקיפה יותר היא [[תרבות הצריכה]] שבמסגרתה חברות גדולות מעודדות אנשים לפתח תלות במוצרים ושירותים, ב[[כסף]] ובמיוחד במותגים שונים - כך שהרגשה טובה או תחושות כמו אושר, ביטחון, אהבה רומנטית, רוגע, מתווכחים באמצעות קניות של מוצרים או על ידי [[צריכת ראווה]] שבה מציגים לעולם כי קניתם מותג מסויים. דרך נוספת של פגיעה בהון נפשי היא על ידי [[פופליזם]] ועל ידי [[תעמולה]] מצד מנהיגים פוליטיים. הספרים [[ספין דיקטטורים]] ו [[רודנות בחסות החוק]] מתארים כיצד על ידי שילוב של תעמולה ופופליזם מבטיחים המנהיגים שליטה על ציבור גדול שנאמן להם ומתמרנים אותו לשנוא את "האליטה" ותוך כדי כך לאבד את היכולת למתוח ביקורת על פעילות המנהיגים ואף לדרדר חלק מהמדינות לדיקטטורה. 

היכולת לתמרן את הרגשות של האדם תלויה בהיבטים שונים. דרך אחת היא חינוך מגיל צעיר למסרים מסויימים. כוהני דת , טקסים רבים וחינוך במשפחה ובמסגרות החינוך, גורמים לרוב האנשים לאמץ את ההשקפה הדתית שבה הם גדלו - כך נוצרים קתולים מאמינים ברעיונות ובתפיסה הקתולית ואילו מוסלמים סונים מאמינים לתפיסות דתיות אחרות. חשיבות ההתניה בגיל צעיר באה לידי ביטוי בהתנגדות של כהני דת לאפשר הכנסה של לימודי מדע או ביקורת על הדת והפעלת שיטות של [[צנזורה]] ו[[תעמולה]] נגד צעדים כאלה. דוגמה נוספת של חשיבות החינוך בגיל צעיר להקניית הרגלי חשיבה והרגלים רגשיים מובאת בהקשר של שיווק ופרסום ומתוארת ב[[תרבות הצריכה לילדים]]. דוגמה אחת של דבר זה היא [[שיווק טבק לבני נוער]]. דוגמה שלישית לחשיבות החינוך בגיל צעיר היא הפעלת חינוך כזה על ידי דיקטטורים על ילדים ובני נוער בנסיון לגרום להם להפוך נאמנים להם ולא לשאול שאלות. 

==ראו גם==
* [[כלכלה בודהיסטית]]
* [[כלכלת התמכרות]]
* [[זהות עצמית]]
* [[כלכלת זהויות]]
* [[המאה של העצמי]]
* [[הון חברתי]]
* [[תרבות הצריכה]]
* [[פסיכולוגיה שיווקית]]
* [[פסיכולוגיה חברתית]]

[[קטגוריה:הון]]
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]