מעבר לגבולות (ספר):פרקים 1-2

מעבר לגבולות מאת דונאלה ודניס מדווז ויורגן רנדרס

פרקים 1-2: מבוא וצמיחה מעריכית פרק 6: טכנולוגיה, שווקים וגלישה פרק 7: המעבר למערכת מקיימת

פרק 1

גלישה

התופעה העיקרית בה עוסק הספר היא גלישה. גלישה נוצרת כאשר ישנו גורם דוחף הנתקל במגבלה, השהייה ושיבושים בקבלת המידע על המתחולל ועל ההתקלות במגבלה, ולבסוף תגובה מאוחרת. לפעמים גלישות מצליחות לעבור תיקון, ולפעמים לא.

הספר עוסק בגלישה שמבצע המין האנושי בנוגע לכדור הארץ. התהליכים הפיזיים שמחוללים בני האדם הם הגורם הדוחף – שמתנהג באופן של צמיחה מעריכית. המגבלה היא היכולת של כדור הארץ לספק את המקורות לתהליכים הפיזיים ולקלוט את התוצרים שלהם.

הספר מנתח את תופעת הגלישה באמצעות ארבע "עדשות": תאוריה מדעית וכלכלית, מידע סטטיסטי ומודל ממוחשב. שלושת אלה הן עדשות סטנדרטיות. העדשה הרביעית היא הפרדיגמה – ותמיד יש פרדיגמה – הפרדיגמה של הכותבים היא חשיבה מערכתית – המתאפיינת בעיקר בניתוח של זרמים ומאגרים ותבניות פעולה. הניתוח מתבצע באמצעות מודל עולם 3.

מבנה הספר

1. הגורם הדוחף – גידול מעריכי
2. המגבלות – מקורות וניקוזים
3. ניתוח מערכתי – גידול בעולם סופי
4. דוגמה לחזרה מגלישה – אוזון
5. טכנולוגיה, שווקים וגלישה – תסריטים
6. מערכת מקיימת – שמים מגבלות על הגודל
7. חזון מקיים

הניתוח של מודל עולם 3 מגלה כי הטכנולוגיה ופעולת השווקים לבדם לא יכולים להביא למצב מקיים. דרושה מגבלה על גודל הכלכלה וגודל האוכלוסייה.

פרק 2: הכוח המניע – צמיחה מעריכית

גידול מעריכי

ערך מורחב – גידול מעריכי

הגורם שדוחף את הגלישה הוא הצמיחה המעריכית של דברים רבים: שימוש באנרגיה, אוכלוסייה, שימוש בדשנים, פליטות פחמן, פליטות מזהמים וכו'. פונקציות מעריכיות גודלות נורא מהר והן קשות לתפיסה – האגדה הפרסית וקיפולי הנייר. 2 בחזקת 20 = 1,048,576, 2 בחזקת 40 = 1,099,511,627,776 כשאנחנו חושבים על גידול – אנחנו חושבים כמעט תמיד על תופעה לינארית. גידול של 5% בשנה = הכפלה כל 14 שנים. הכפלה פי 100 כל 100 שנים.

הגידול המעריכי הוא לולאת משוב מחזקת – תופעה שעצם קיומה מחזק אותה. לא בכל מקום שיש לולאת משוב מחזקת יש גידול מעריכי, אבל בכל מקום שיש לולאה כזו יש את המבנה שמאפשר גידול מעריכי.

יש שני סוגים של גידול מעריכי – משהו שמכפיל את עצמו, ומשהו שמונע על ידי משהו שמכפיל את עצמו. גידול הון תעשייתי וגידול האוכלוסייה הוא מעריכי. גידול השימוש בדשנים הוא מעריכי בגלל שניהם. גידול אוכלוסין מעריכי – אנשים עושים אנשים. גידול הון תעשייתי מעריכי – הון עושה הון.

גידול אוכלוסין

ערך מורחב – גידול אוכלוסין

1650: 0.5 מיליארד, 0.3% בשנה, הכפלה כל 250 שנה 1900: 1.6 מיליארד, 0.5% בשנה, הכפלה כל 140 שנה 1970: 3.6 מיליארד, 2.1% בשנה, הכפלה כל 35 שנה - זה גידול על מעריכי!

מה קרה? גידול האוכלוסייה מושפע משיעור הלידות ושיעור המיתות – לולאת משוב שלילית. עיקר העליה בקצב הגידול מקורה בירידת שיעורי המוות – סיבות טובות. בשנות ה-70-80 שיעור הלידה ירדו מהר יותר משיעור המוות. מה שמשפיע על תוספת האוכלוסייה בכל שנה הוא גודל הבסיס ושיעור השינוי. כאשר הבסיס גדול מאוד – גם שיעור שינוי איטי מוביל לגידול מהיר. הגידול לא מתפלג באופן אחיד – 90% ממנו בעולם השלישי. באפריקה יש שיעורי מוות גבוהים ושיעורי לידה גבוהים עוד יותר – גידול אוכלוסייה של כ-2%-3% בשנה. במדינות מתפתחות יש שיעורי מוות נמוכים ושיעורי לידה גבוהים שהולכים ויורדים – גידול אוכלוסייה של 1-4% בשנה.

בעולם המתועש יש שיעורי מוות נמוכים וגם שיעורי לידה נמוכים. הגידול באוכלוסייה קטן מ-1% ובחלק מהמקרים שלילי. (גרף מס' 1)

מעבר דמוגרפי

ערך מורחב – מעבר דמוגרפי

שינוי הדרגתי בדפוסי הגידול. למה מתרחש המעבר הדמוגרפי? ככל שהמדינה נכנסת לעולם המתועש בשלב מאוחר יותר – כך שיעורי המוות נופלים בחדות גדולה יותר. השאלה הפתוחה היא מה גורם לירידה (האיטית בד"כ) בשיעורי הלידה? יש קשר ברור לרמת התל"ג לנפש – אם כי יש בו הרבה חריגות. נראה שהגורם המשפיע ביותר הוא השינוי ברמת ההכנסה של נשים. ככל שהיא גבוהה יותר – כך שיעור הלידות יורד. ההיסטוריה של העשורים האחרונים מראה שהחלטה לאומית יכולה להביא לצמצום משמעותי של שיעור הילודה (סין, סרי לנקה, קוסטה ריקה, סינגפור, תאילנד, מלזיה וכו').

גידול תעשייתי

הון תעשייתי הוא המיכון שמשמש לייצור פיזי. הגדלים שמעניין אותנו למדוד הם התוצרים הפיזיים – לא הכספיים – של הפעילות הכלכלית. הון יכול ליצור ארבעה דברים: מוצרי צריכה, משאבים, חקלאות, שירותים והון (תעשייתי) חדש. סוג הייצוא האחרון הוא זה שמאפשר את הגידול המעריכי בהון.

להון יש שיעור גידול ושיעור מוות – כמו לאוכלוסייה. המוות הוא הבלאי. גם להון יש תופעה הדומה למעבר הדמוגרפי – ככל שהחברה מתפתחת כלכלית יותר – הייצור התעשייתי גדל ואחריו ייצור השירותים. יש לזכור כי גם שירותים צורכים הרבה מאוד דברים פיזיים.

הערה – מה מהתעשייה והשירותים תומך בחקלאות ובתעשייה (השקעות הון) ומה הולך לצריכה?

עוני ואי שוויון

יותר עוני, יותר אנשים, יותר עוני לכאורה – אם ההון גדל יותר מהר מהאוכלוסייה אז שיעורי הילודה צריכים לרדת, כמו שראינו קודם. זה אכן קורה – אבל הגידול בהון לא יתפזר באופן שווה ולכן ההשפעה על שיעור הגידול באוכלוסייה שונה בחלקים שונים של העולם. במדינות המתועשות יש הרבה הון – לכן הוא תמיד גודל מהר ומוריד את שיעורי הילודה. במדינות שאינן מתועשות יש מעט הון – לכן הוא גדל לאט ומשפיע לאט על שיעורי הלידות (השפעה בריבוע בשני המקרים).

גרף מספר 2

יש כל מיני סיבות להתאבנות של המדינות הלא-מפותחות. חלק קשורות בדיכוי מצד המדינות המתפתחות. חלק בהיעדר תשתיות, ידע וניהול. כמו כן, יש פה מעגל של הצלחה למצליחים – ככל שיש יותר עודף קל יותר לנצל אותו לצורך גידול וישנו סף שמתחתיו לא ניתן לגדול. במדינות העניות קשה להשקיע בעתיד: אין מספיק עודף, גידול אוכלוסייה מהיר מידי, כסף יוצא החוצה, תשלומי ריבית עצומים, ניהול גרוע ושחיתות פוליטית.

התבנית מאוד מוכרת: העשירים מתעשרים והעניים עושים ילדים (יש על זה גם שיר של הברירה הטבעית). זוהי התנהגות שאינה מקרית אלא מבנית והיא תימשך כל עוד המבנה הזה יתקיים. הגידול המהיר באוכלוסייה מקשה על הפניית הון להגדלת הון כי צריך אותו לדברים דחופים יותר. היעדר הגידול בהון דוחף את הגידול באוכלוסייה – משפחה גדולה היא אחת הדרכים הבודדות להיחלץ מעוני בסביבה נטולת הון. אפשר להתווכח הרבה איזו מן ההשפעות היא החשובה יותר. הגרפים מראים את הטרגדיה הכפולה של הפריון החקלאי – לא מצליחים להאכיל אנשים יותר אלא יותר אנשים, ומנצלים את הסביבה יותר.

(גרף עמ' 42-43)

סיכום

כל לולאת משוב חיובית יכולה לפעול בשני הכיוונים, גם הלולאה עוני-גידול אוכלוסייה. אנו נוטים לסווג דברים כטובים או רעים ולהישאר עם האבחנה הזו. גידול הון וגידול אוכלוסייה נחשבו כטובים, זה נכון לעולם לא מאוכלס. היום כבר מכירים בכך שגידול ההון לא תמיד טוב. לאנשים עניים יש הרבה צרכים חומריים. אנשים עשירים מנסים לספק הרבה צרכים באמצעים חומריים. בעולם סופי שבכו הכלכלה גדלה בקצב מעריכי, אי אפשר להתייחס לכל הצמיחה באותו האופן, כטובה או כרעה. צריך להתחיל לשאול צמיחה של מה? לשם מה? בשביל מי? לכמה זמן? מי ישלם? כיצד צמיחה? אלה שאלות שיובילו לחברה מספקת. שאלות אחרות יובילו לחברה מקיימת: בכמה אנשים יכול הכדור לתמוך? באיזו רמה של צריכה חומרית? לכמה זמן? כמה אנו לוחצים על המערכת הטבעית? התשובה היא גבולות לצמיחה.

דיון

הערה - בניגוד לחלק ניכר מהחשיבה של המאה ה-20, ולמה שנטען בספר. יש כיום ראיות לכך שפערים בין לאומיים בין מדינות עשויים להסגר. השילוב של גלובליזציה, הקטנת מספר הילדים במשפחות בעולם השלישי, הגירה של עובדים והעברת כסף מעובדים אלה אל העולם השלישי וכן השקעות של הון מהעולם הראשון אל העולם השלישי משנים אולי את מאזן הכוחות הכלכלי העולמי. ראו לדוגמה [1]

קישורים חיצוניים

• על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות הרצאתו של האנס רוסלינג, TED