שורה 1: |
שורה 1: |
| {{מאמר דעה|מתאו דיויד סאבינר}} | | {{מאמר דעה|מתאו דיויד סאבינר}} |
− | '''החיים אחרי עידן הנפט''' הוא מאמר בנושא [[שיא תפוקת הנפט]] והשלכותיו על [[משק האנרגיה העולמי]] ו[[כלכלת העולם]] כולל [[בנקאות ברזרבה חלקית|מערכת הבנקאות]] [[חקלאות תעשייתית|החקלאות]] ו[[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]]. מתאו דיויד סאבינר (Matthew David Savinar) הוא מומחה לענייני [[אנרגיה]]. המקור עברי [http://peakoil.org.il] | + | '''החיים אחרי עידן הנפט''' הוא מאמר בנושא [[שיא תפוקת הנפט]] והשלכותיו על [[משק האנרגיה העולמי]] ו[[כלכלת העולם]] כולל [[בנקאות ברזרבה חלקית|מערכת הבנקאות]] [[חקלאות תעשייתית|החקלאות]] ו[[בטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]]. מתאו דיויד סאבינר (Matthew David Savinar) הוא מומחה לענייני [[אנרגיה]]. המקור עברי [http://peakoil.org.il] |
| | | |
| ==מבוא== | | ==מבוא== |
| קורא נכבד, הציביליזציה, כפי שאנו מכירים אותה, עומדת להגיע לקיצה. | | קורא נכבד, הציביליזציה, כפי שאנו מכירים אותה, עומדת להגיע לקיצה. |
| | | |
− | זו איננה הכרזה של איזו כת אחרית הימים, פלג נבואי אפוקליפטי בדת, או איזושהיא קונספירציה סוציאליסטית. | + | זו איננה הכרזה של איזו כת אחרית הימים, פלג נבואי אפוקליפטי בדת, או איזושהי קונספירציה סוציאליסטית. |
| | | |
| זוהי מסקנתם המדעית והמנומקת של גאולוגים, פיזיקאים, ואנשי בנקאות מהמומחים והמוכרים בתחומם בעולם. אלו הם אנשים מקצועיים, רציונליים ושמרנים, המודאגים עד מאוד מתופעה הקרויה PEAK OIL, או בעברית – '''[[שיא תפוקת הנפט]]'''. | | זוהי מסקנתם המדעית והמנומקת של גאולוגים, פיזיקאים, ואנשי בנקאות מהמומחים והמוכרים בתחומם בעולם. אלו הם אנשים מקצועיים, רציונליים ושמרנים, המודאגים עד מאוד מתופעה הקרויה PEAK OIL, או בעברית – '''[[שיא תפוקת הנפט]]'''. |
שורה 14: |
שורה 14: |
| שיא תפוקת הנפט חופף את הנקודה בה, באופן גס, נשאבה כמחצית מן הכמות הקבורה תחת פני הקרקע. מרגע שנקודה זו נחצתה, תפוקת הנפט מתחילה לרדת, והמחירים – להאמיר. | | שיא תפוקת הנפט חופף את הנקודה בה, באופן גס, נשאבה כמחצית מן הכמות הקבורה תחת פני הקרקע. מרגע שנקודה זו נחצתה, תפוקת הנפט מתחילה לרדת, והמחירים – להאמיר. |
| | | |
− | באופן פשטני למדי, משמעות הדבר היא שאם נקודת השיא היתה בשנת 2000, אזי כמות הנפט שתישאב על פני הכדור ליום בשנת 2020, תהיה שווה לכמות שנשאבה בשנת 1980. מאידך, [[אוכלוסיית כדור הארץ|האוכלוסייה]] בשנת 2020 צפוייה להיות גדולה פי 2, ו[[תעשייה|מתועשת]] (תלויית נפט), הרבה יותר משהייתה ב-1980. כתוצאה מכך, הביקוש העולמי לנפט ישיג את ההיצע באופן משמעותי ביותר. הפרש זה, בהכרח יזניק את מחידי הנפט לשחקים, יהפוך כלכלות תלויות נפט (כל העולם המערבי) על פיהן, ותחלנה [[מלחמות משאבים|מלחמות על משאבים]]. | + | באופן פשטני למדי, משמעות הדבר היא שאם נקודת השיא היתה בשנת 2000, אזי כמות הנפט שתישאב על פני הכדור ליום בשנת 2020, תהיה שווה לכמות שנשאבה בשנת 1980. מאידך, [[אוכלוסיית כדור הארץ|האוכלוסייה]] בשנת 2020 צפוייה להיות גדולה פי 2, ו[[תעשייה|מתועשת]] (תלויית נפט), הרבה יותר משהייתה ב-1980. כתוצאה מכך, הביקוש העולמי לנפט ישיג את ההיצע באופן משמעותי ביותר. הפרש זה, בהכרח יזניק את מחירי הנפט לשחקים, יהפוך כלכלות תלויות נפט (כל העולם המערבי) על פיהן, ותחלנה [[מלחמות משאבים|מלחמות על משאבים]]. |
| | | |
| עקומת תפוקת הנפט העולמית - עבר, הווה וחיזוי לעתיד נלקח מהאתר Life After the Oil Crash | | עקומת תפוקת הנפט העולמית - עבר, הווה וחיזוי לעתיד נלקח מהאתר Life After the Oil Crash |
| | | |
− | הבעייה היא לא בכך שהנפט ייגמר, אלא בכך שלא יהיה מספיק ממנו בכדי ל[[צמיחה כלכלית|המריץ את הכלכלה]]. בהקשר זה, ההשלכות של שיא תפוקת הנפט, דומות לאלו של התייבשות על גוף האדם. גוף האדם מכיל כ-70% מים. לכן בגופו של אדם השוקל כ-100 קילוגרם יש כ-70 קילוגרם של מים. בגלל חיוניותם של המים, אין האדם צריך לאבד את כל 70 הק”ג של מים בכדי שיתייבש. [[הומאוסטזה|איבוד של כ-7-10 ק”ג יספיק על מנת להמיתו]].
| + | הבעיה היא לא בכך שהנפט ייגמר, אלא בכך שלא יהיה מספיק ממנו בכדי ל[[צמיחה כלכלית|המריץ את הכלכלה]]. בהקשר זה, ההשלכות של שיא תפוקת הנפט, דומות לאלו של התייבשות על גוף האדם. גוף האדם מכיל כ-70% מים. לכן בגופו של אדם השוקל כ-100 קילוגרם יש כ-70 קילוגרם של מים. בגלל חיוניותם של המים, אין האדם צריך לאבד את כל 70 הק”ג של מים בכדי שיתייבש. [[הומאוסטזה|איבוד של כ-7-10 ק”ג יספיק על מנת להמיתו]]. |
| | | |
| באופן דומה, הציביליזציה שלנו לא צריכה לאבד את כל הנפט על מנת שתתמוטט. הפרש של כ-10 עד 15 אחוז בין ההיצע לביקוש, יספיק בכדי לנפץ לרסיסים את הכלכלה תלויית הנפט שלנו, ולצמצם את [[מעמד הביניים]] ל[[עוני]] מרוד. | | באופן דומה, הציביליזציה שלנו לא צריכה לאבד את כל הנפט על מנת שתתמוטט. הפרש של כ-10 עד 15 אחוז בין ההיצע לביקוש, יספיק בכדי לנפץ לרסיסים את הכלכלה תלויית הנפט שלנו, ולצמצם את [[מעמד הביניים]] ל[[עוני]] מרוד. |
שורה 26: |
שורה 26: |
| בשנת 1960 נתגלו רזרבות הנפט הגדולות ביותר אי פעם. מאז חלה ירידה עקבית בקצב הגילוי השנתי: | | בשנת 1960 נתגלו רזרבות הנפט הגדולות ביותר אי פעם. מאז חלה ירידה עקבית בקצב הגילוי השנתי: |
| | | |
− | הגרף מציג את שיא הגילוי העולמי של רזרבות נפט. כפי שניתן להווכח מהגרף השיא לא נשבר ב - 45 השנים האחרונות, ולמעשה קצב הגילוי הנוכחי הוא מהנמוכים שהיו מאז תחילת עידן הנפט. | + | הגרף מציג את שיא הגילוי העולמי של רזרבות נפט. כפי שניתן להיווכח מהגרף השיא לא נשבר ב - 45 השנים האחרונות, ולמעשה קצב הגילוי הנוכחי הוא מהנמוכים שהיו מאז תחילת עידן הנפט. |
| | | |
| משבר האנרגיה של שנות ה-70 ואחרים היו זמניים. המשבר הבא עלינו עתה אינו בר חלוף. עליות המחירים הנוכחיות משקפות את תחילתו של [[תהליך|עידן חדש ותמידי]]. ברגע שהירידה בתפוקת הנפט תחל, היא תהיה עקבית, ובשיעור של כ-3% בשנה (לפי אומדן שמרני). | | משבר האנרגיה של שנות ה-70 ואחרים היו זמניים. המשבר הבא עלינו עתה אינו בר חלוף. עליות המחירים הנוכחיות משקפות את תחילתו של [[תהליך|עידן חדש ותמידי]]. ברגע שהירידה בתפוקת הנפט תחל, היא תהיה עקבית, ובשיעור של כ-3% בשנה (לפי אומדן שמרני). |
שורה 38: |
שורה 38: |
| השלכות ארוכות הטווח של משבר שיא תפוקת הנפט יהיו מרחיקות לכת. במורד עקומת התפוקה, אנו עלולים למצוא עצמנו במה שהמדענים מתייחסים אליו כ-”עידן האבן הפוסט תעשייתי.” | | השלכות ארוכות הטווח של משבר שיא תפוקת הנפט יהיו מרחיקות לכת. במורד עקומת התפוקה, אנו עלולים למצוא עצמנו במה שהמדענים מתייחסים אליו כ-”עידן האבן הפוסט תעשייתי.” |
| | | |
− | עקומת תפוקת הנפט העולמית קרויה גם “[[עקומת האברט]]” (Hubbert’s peak), על שמו של גאולוג נודע, ד”ר מריון קינג האברט. ב-1956, חזה האברט במדוייק את שיא תפוקת הנפט היבשתי בארה”ב. חישוביו הצביעו על 1970 כשנת השיא. הוא חזה גם שהתפוקה העולמית תגיע ב-1995 לשיאה. הוא לא יכל כמובן לדעת, על האמברגו הערבי של שנות ה-70, שגרם לירידה היחידה בשאיבת הנפט בעידן התעשייתי. התוצאה: איחור של כ 10-15 שנה בנקודת השיא. | + | עקומת תפוקת הנפט העולמית קרויה גם “[[עקומת האברט]]” (Hubbert’s peak), על שמו של גאולוג נודע, ד”ר מריון קינג האברט. ב-1956, חזה האברט במדוייק את שיא תפוקת הנפט היבשתי בארה”ב. חישוביו הצביעו על 1970 כשנת השיא. הוא חזה גם שהתפוקה העולמית תגיע ב-1995 לשיאה. הוא לא יכל כמובן לדעת, על האמברגו הערבי של שנות ה-70, שגרם לירידה היחידה בשאיבת הנפט בעידן התעשייתי. התוצאה: איחור של כ-10-15 שנה בנקודת השיא. |
| | | |
| ==“לא סיפור גדול. אם מחירי הדלק יעלו, אני פשוט אסע פחות, למה שיהיה איכפת לי?”== | | ==“לא סיפור גדול. אם מחירי הדלק יעלו, אני פשוט אסע פחות, למה שיהיה איכפת לי?”== |
שורה 58: |
שורה 58: |
| כמה דוגמאות ימחישו עד כמה הטכנולוגיה שלנו תלוייה בזהב השחור: | | כמה דוגמאות ימחישו עד כמה הטכנולוגיה שלנו תלוייה בזהב השחור: |
| | | |
− | * ייצורה של [[מכונית]] ממוצעת דורשת אנרגיה בשיעור המקביל ל 27-54 חביות נפט, שהן כ 4163-8327 ליטר! בסופו של דבר, משקל הדלקים המאובנים שיידרשו לייצורה של מכונית כפול ממשקלה שלה! | + | * ייצורה של [[מכונית]] ממוצעת דורשת אנרגיה בשיעור המקביל ל-27-54 חביות נפט, שהן כ-4163-8327 ליטר! בסופו של דבר, משקל הדלקים המאובנים שיידרשו לייצורה של מכונית כפול ממשקלה שלה! |
| * ייצור גרם אחד של מיקרו מעבד צורך כ-630 גרם של דלקים מאובנים. על פי האגודה האמריקאית לכימיה, ייצורו של מעבד DRAM 32 MB אחד ‘עולה’ כ-1.59 קילו נפט, בנוסף ל-32 גרם של מים. | | * ייצור גרם אחד של מיקרו מעבד צורך כ-630 גרם של דלקים מאובנים. על פי האגודה האמריקאית לכימיה, ייצורו של מעבד DRAM 32 MB אחד ‘עולה’ כ-1.59 קילו נפט, בנוסף ל-32 גרם של מים. |
| * ייצור מחשב שולחן ממוצע דורש עשר פעמים את משקלו בדלקים מאובנים. | | * ייצור מחשב שולחן ממוצע דורש עשר פעמים את משקלו בדלקים מאובנים. |
שורה 73: |
שורה 73: |
| [[אנרגיה גרעינית]] דורשת [[אורניום]], שגם אותו יש לגלות, לחצוב, להסיע ולעבד ע”י מיכון ממונע דלק. בנוסף, בהקמת מתקנים אטומיים מושקע הון עתק של דלק. | | [[אנרגיה גרעינית]] דורשת [[אורניום]], שגם אותו יש לגלות, לחצוב, להסיע ולעבד ע”י מיכון ממונע דלק. בנוסף, בהקמת מתקנים אטומיים מושקע הון עתק של דלק. |
| | | |
− | רוב [[חומרי הגלם]] המשמשים לייצור [[ביודיזל]] ו[[אתאנול]] (דלק חלופי), כגון סויה ותירס, מגודלים באותן שיטות חקלאיות שתוארו לעיל ([[חקלאות תעשייתית]]). | + | רוב [[חומרי הגלם]] המשמשים לייצור [[ביודיזל]] ו[[אתנול]] (דלק חלופי), כגון סויה ותירס, מגודלים באותן שיטות חקלאיות שתוארו לעיל ([[חקלאות תעשייתית]]). |
| | | |
| בקיצור, תחליפי הדלק לכאורה, הם בעצם ‘נגזרות’ של נפט. | | בקיצור, תחליפי הדלק לכאורה, הם בעצם ‘נגזרות’ של נפט. |
שורה 85: |
שורה 85: |
| מדבריו של הפרשן רוברט וייס: | | מדבריו של הפרשן רוברט וייס: |
| | | |
− | {{ציטוט|תוכן=זה לא משהו מתחום הפיזיקה, אלא אמת פשוטה. כסף שווה אנרגיה. הון אמיתי נזיל מייצג אנרגיה זמינה. אפשר להחליפו בדלק, עבודה, או משהו שנבנה בידי אנשים או מכונות תלויות דלק. המחיר האמיתי של כל דבר הוא בעצם העלות האנרגטית שלו. העלות שכרוכה בייצורו. כמעט כל העבודה שנעשית בעולם הכלכלי – ייצור, בנייה והסעה, נעשים בעזרת אנרגיה שמקורה בדלקים. עבודת השרירים שמבוצעת בפועל ע”י גופם של האנשים, היא זעירה בהשוואה לזה של הדלק. וחלק הארי של דלק זה בא מנפט וגז טבעי, המקורות העיקריים לעושר העולמי.}} | + | {{ציטוט|תוכן=זה לא משהו מתחום הפיזיקה, אלא אמת פשוטה. כסף שווה אנרגיה. הון אמיתי נזיל מייצג אנרגיה זמינה. אפשר להחליפו בדלק, עבודה, או משהו שנבנה בידי אנשים או מכונות תלויות דלק. המחיר האמיתי של כל דבר הוא בעצם העלות האנרגטית שלו. העלות שכרוכה בייצורו. כמעט כל העבודה שנעשית בעולם הכלכלי – ייצור, בנייה והסעה, נעשים בעזרת אנרגיה שמקורה בדלקים. עבודת השרירים שמבוצעת בפועל על ידי גופם של האנשים, היא זעירה בהשוואה לזה של הדלק. וחלק הארי של דלק זה בא מנפט וגז טבעי, המקורות העיקריים לעושר העולמי.}} |
| | | |
| כפי שכותב קולין קמפבל ב- The financial consequences of peak oil”, ההתרחבות המתמשכת של הכלכלה אפשרית כל עוד אספקת הנפט מתרחבת: | | כפי שכותב קולין קמפבל ב- The financial consequences of peak oil”, ההתרחבות המתמשכת של הכלכלה אפשרית כל עוד אספקת הנפט מתרחבת: |
שורה 111: |
שורה 111: |
| ואל תחשבו לרגע שהבנקים המרכזיים לא מודעים לחומרת הבעיה. ב - 28 ליוני, דיווח גרי דאנקן, העורך הכלכלי של ה - Sunday Times הבריטי, כי הבנק להתיישבות עולמית- BIS (הידוע גם בשם The central banker’s central bank) פירסם מנשר אזהרה לגבי ההשלכות הכלכליות של עליות נוספות במחירי הנפט: | | ואל תחשבו לרגע שהבנקים המרכזיים לא מודעים לחומרת הבעיה. ב - 28 ליוני, דיווח גרי דאנקן, העורך הכלכלי של ה - Sunday Times הבריטי, כי הבנק להתיישבות עולמית- BIS (הידוע גם בשם The central banker’s central bank) פירסם מנשר אזהרה לגבי ההשלכות הכלכליות של עליות נוספות במחירי הנפט: |
| | | |
− | {{ציטוט|תוכן=...מחירי הנפט בהחלט עשויים להישאר ברמתם הגבוהה לזמן ארוך... עליות נוספות- אם אכן יתרחשו, יהיו בעלי השלכות חמורות משצופים כרג... כולם צריכים להתחייב לפשרות מסויימות עכשיו, על מנת להימנע מאלטרנטיבות פחות נעימות בעתיד.}} | + | {{ציטוט|תוכן=...מחירי הנפט בהחלט עשויים להישאר ברמתם הגבוהה לזמן ארוך... עליות נוספות- אם אכן יתרחשו, יהיו בעלי השלכות חמורות משצופים כרגע... כולם צריכים להתחייב לפשרות מסויימות עכשיו, על מנת להימנע מאלטרנטיבות פחות נעימות בעתיד.}} |
| | | |
| דאנקן ממשיך לסכם, מתוך הדיווח של הבנק: “הגירעון הנוכחי בחשבון השוטף של ארה”ב, משמעו ירידה כמעט בלתי נמנעת בערך הדולר, בשעה שב BIS השמיעו אזהרה כי ה”גירעון עלול לגרום ירידה לא מרוסנת בערך הדולר, תוך גרימת מבוכה בשווקים כלכליים אחרים, ואף למיתון.” | | דאנקן ממשיך לסכם, מתוך הדיווח של הבנק: “הגירעון הנוכחי בחשבון השוטף של ארה”ב, משמעו ירידה כמעט בלתי נמנעת בערך הדולר, בשעה שב BIS השמיעו אזהרה כי ה”גירעון עלול לגרום ירידה לא מרוסנת בערך הדולר, תוך גרימת מבוכה בשווקים כלכליים אחרים, ואף למיתון.” |
| | | |
− | שלא תטעו: בנק מרכזי ומשפיע כל כך במערכת הפיננסית העולמית כמו BIS, לא יורה לאוויר משפטים כגון “פשרות לא נעימות”, “תוצאות חמורות”, “אלטרנטיבות פחות נעימות”, “מבוכה” ו- “ירידה לא מרוסנת” המיוחסים לשווקי הנפט והדולר (שהוא מטבע הרזרבה לכל עסקעות הנפט בעולם) סתם כך, אלא אם משהו חמור במיוחד מתבשל מאחורי הקלעים. | + | שלא תטעו: בנק מרכזי ומשפיע כל כך במערכת הפיננסית העולמית כמו BIS, לא יורה לאוויר משפטים כגון “פשרות לא נעימות”, “תוצאות חמורות”, “אלטרנטיבות פחות נעימות”, “מבוכה” ו- “ירידה לא מרוסנת” המיוחסים לשווקי הנפט והדולר (שהוא מטבע הרזרבה לכל עסקאות הנפט בעולם) סתם כך, אלא אם משהו חמור במיוחד מתבשל מאחורי הקלעים. |
| | | |
− | המשמעות של כל האמור כאן, היא שהסך הכל של ההשפעה של שיא תפוקת הנפט תחרוג בהרבה מ- “כמה אני משלם בתחנה”. אם אתם חושבים רק על המחיר במשאבות הדלק, אמצעי תחבורה חסכוניים יותר, או צורות אנרגיה אלטרנטיביות, אז אתם לא רואים את התמונה הגדולה. | + | המשמעות של כל האמור כאן, היא שהסך הכל של ההשפעה של שיא תפוקת הנפט תחרוג בהרבה מ-“כמה אני משלם בתחנה”. אם אתם חושבים רק על המחיר במשאבות הדלק, אמצעי תחבורה חסכוניים יותר, או צורות אנרגיה אלטרנטיביות, אז אתם לא רואים את התמונה הגדולה. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |