שינויים

בעוד זווית הראיה הבודהיסטית מבוססת על מגוון רחב של זרמים של סיבות ותוצאות, המחשבה המתמחה של הכלכלה מזהה רק חלק מתוך הזרם. ביקוש מוביל לצריכה שמובילה לסיפוק. עבור רוב הכלכלנים, זהו סוף הדבר, אין צורך לדעת מה מתרחש אחר כך. בראיה זו, הצריכה יכולה להיות כל דבר שהוא, כל עוד הוא מוביל לסיפוק. יש התייחסות מעטה לשיקול האם הרווחה מושפעת לרעה או לא מאותה צריכה.  

בעוד זווית הראיה הבודהיסטית מבוססת על מגוון רחב של זרמים של סיבות ותוצאות, המחשבה המתמחה של הכלכלה מזהה רק חלק מתוך הזרם. ביקוש מוביל לצריכה שמובילה לסיפוק. עבור רוב הכלכלנים, זהו סוף הדבר, אין צורך לדעת מה מתרחש אחר כך. בראיה זו, הצריכה יכולה להיות כל דבר שהוא, כל עוד הוא מוביל לסיפוק. יש התייחסות מעטה לשיקול האם הרווחה מושפעת לרעה או לא מאותה צריכה.  

צריכה יכול לספק תשוקות תשוקות של החושים, אבל המטרה האמיתית שלה היא לספק רווחה. לדוגמה, הגוף שלנו תלוי במזון לשם תזונה. צריכה של מזון היא לפיכך דרישה הכרחית של רווחה. עם זאת, עבור רוב האנשים אכילת מזון היא גם דרך לחוות עונג. אם בצריכה של מזון, פרט מקבל את החוויה של טעם טעים, נאמר כי הפרט סיפק את צרכיו. כלכלנים נוטים לחשוב כך, כשהם טוענים כי התחושה של הסיפוק היא המטרה הסופית של הצריכה. אבל הנה השאלה המכרעת: מה היא המטרה האמיתית של צריכת מזון: סיפוק של תשוקה או השגה של רווחה?

צריכה יכול לספק תשוקות של החושים, אבל המטרה האמיתית שלה היא לספק [[רווחה]]. לדוגמה, הגוף שלנו תלוי במזון לשם תזונה. צריכה של מזון היא לפיכך דרישה הכרחית של רווחה. עם זאת, עבור רוב האנשים אכילת מזון היא גם דרך לחוות עונג. אם בצריכה של מזון, פרט מקבל את החוויה של טעם טעים, נאמר כי הפרט סיפק את צרכיו. כלכלנים נוטים לחשוב כך, כשהם טוענים כי התחושה של הסיפוק היא המטרה הסופית של הצריכה. אבל הנה השאלה המכרעת: מה היא המטרה האמיתית של צריכת מזון: סיפוק של תשוקה או השגה של רווחה?

לפי ההשקפה הבודהיסטית, כאשר צריכה מעודדת רווחה אמיתית, אומרים כי היא מוצלחת. לעומת זאת, אם הצריכה רק גוררת תחושה של סיפוק, היא נכשלה. במקרה הגרוע ביותר, צריכה דרך טנהא הורסת את המטרה האמיתית, שהיא לעודד רווחה. התפנקות בתשוקות תוך פיזור דעת, ללא התייחסות להשלכות מובילה לעיתים קרובות להשפעות הרסניות ולאבדן של רווחה אמיתי. יותר מכך השתוללות הצריכה הכפייתית בחברות הצרכניות מובילה לחוסר שביעות רצון מובנה. מוזר הדבר כי [[חקר הכלכלה]], המדע של הרווחה האנושית והסיפוק, מקבל, ולמעשה משבח, את סוג הצריכה שלמעשה מסכל את מימוש היעדים שלו.  

לפי ההשקפה הבודהיסטית, כאשר צריכה מעודדת רווחה אמיתית, אומרים כי היא מוצלחת. לעומת זאת, אם הצריכה רק גוררת תחושה של סיפוק, היא נכשלה. במקרה הגרוע ביותר, צריכה דרך טנהא הורסת את המטרה האמיתית, שהיא לעודד רווחה. התפנקות בתשוקות תוך פיזור דעת, ללא התייחסות להשלכות מובילה לעיתים קרובות להשפעות הרסניות ולאבדן של רווחה אמיתי. יותר מכך השתוללות הצריכה הכפייתית בחברות הצרכניות מובילה לחוסר שביעות רצון מובנה. מוזר הדבר כי [[חקר הכלכלה]], המדע של הרווחה האנושית והסיפוק, מקבל, ולמעשה משבח, את סוג הצריכה שלמעשה מסכל את מימוש היעדים שלו.  

בניגוד לכך, צריכה נכונה תמיד תורמת לרווחה ויוצרת את הבסיס להתפתחות נוספת של הפוטנציאל האנושי. זוהי נקודה חשובה שבדרך כלל כלכלנים מתעלמים ממנה. צריכה שמובלת על ידי צ'נדה עושה הרבה יותר מאשר סתם סיפוק של תשוקות הפרט; היא תורמת לרווחה ולהתפתחות הרוחנית. דבר זה נכון גם ברמה העולמית. אם כל הפעילויות הכלכליות היו מוכוונות על ידי צ'נדה, התוצא היתה הרבה יותר מאשר כלכלה בריאה ושגשוג חומרי - פעילויות כאלה היו תורמות לכל ההתפתחות האנושית ומאפשרות לאנושות לנהל חיים אציליים יותר ולהנות מסוגי שמחה יותר בשלים ובוגרים.  

בניגוד לכך, צריכה נכונה תמיד תורמת לרווחה ויוצרת את הבסיס להתפתחות נוספת של הפוטנציאל האנושי. זוהי נקודה חשובה שבדרך כלל כלכלנים מתעלמים ממנה. צריכה שמובלת על ידי צ'נדה עושה הרבה יותר מאשר סתם סיפוק של תשוקות הפרט; היא תורמת לרווחה ולהתפתחות הרוחנית. דבר זה נכון גם ברמה העולמית. אם כל הפעילויות הכלכליות היו מוכוונות על ידי צ'נדה, התוצא היתה הרבה יותר מאשר כלכלה בריאה ושגשוג חומרי - פעילויות כאלה היו תורמות לכל ההתפתחות האנושית ומאפשרות לאנושות לנהל חיים אציליים יותר ולהנות מסוגי שמחה יותר בשלים ובוגרים.

==מתינות==

==מתינות==