שינויים

במובן זה יש לראות בכלכלה גם דיסציפלינה האמורה לקדם את התרגול ברמה האישית על ידי תורת הערך של כלכלת דרך האמצע, והגדלת ערכו של מוצר בהתאם ליכולת שלו לקדם את הרצון לעשות המבוסס על טוב לב אוהב, במקום לראות את ערכם של המוצרים בראי הרצון של ההיאחזות/היקשרות. יש לעשות זאת כאשר הגדלת ערכו של המותר תבסס על הרצון לעשות המבוסס טוב לב אוהב ברמת המיינד הדואלי, ובחכמה ברמת המיינד הנון-דואלי בדרך לרווחה, איכות חיים וקיום הוגן. כיום הכלכלה מתמקדת בהפצת רעל החמדנות בהתבססה על היאחזות/היקשרות במקום לקדם נדיבות, רוחב לב, ושחרור מוחלט מסבל. אם זאת, מכיוון שלא כל האנשים מסוגלים עדיין להבין תפיסה זו במלואה, יש לפשר גם את ייצורם של מוצרי היאחזות/היקשרות, אך להתערב בקידום ערכם של מוצרים, המבוססים על הרצון המבוסס טוב לב אוהב. לתובנות אלו השלכה עצומה לא רק בבחינת הכלכלה כמקצוע, אלא גם ברמה האישית של פרנסה נאותה. השאלות שיש לשאול כאן הם, האם אנו מקדמים את ההיאחזות/היקשרות או את הרצון לעשות מבוסס הטוב לב אוהב כאשר אנו צועדים במסלול הפסיכולוגי-רוחני האישי שלנו אל השחרור האולטימטיבי מסבל או האם אנו מקדמים את הרצון לעשות מבוסס טוב הלב האוהב בדרך להתמרת הרצונות הדואליים לחכמה, המהווה את האנרגיה הרצונית של התודעה הנון-דואלית הגבוהה. יש צורך אם כן מבחינה כלכלית לאפשר הן את מוצרי ההיאחזות כמו גם מוצרי טוב הלב האוהב בגלל שהאדם הממוצע בעל התודעה הדואלית הרגילה עדיין לא מסוגל לקבל תפיסה זו במלואה. גישה כזו גם פותרת את שאלת הפטרונות, האדנות או הכפייה כביכול.  

במובן זה יש לראות בכלכלה גם דיסציפלינה האמורה לקדם את התרגול ברמה האישית על ידי תורת הערך של כלכלת דרך האמצע, והגדלת ערכו של מוצר בהתאם ליכולת שלו לקדם את הרצון לעשות המבוסס על טוב לב אוהב, במקום לראות את ערכם של המוצרים בראי הרצון של ההיאחזות/היקשרות. יש לעשות זאת כאשר הגדלת ערכו של המותר תבסס על הרצון לעשות המבוסס טוב לב אוהב ברמת המיינד הדואלי, ובחכמה ברמת המיינד הנון-דואלי בדרך לרווחה, איכות חיים וקיום הוגן. כיום הכלכלה מתמקדת בהפצת רעל החמדנות בהתבססה על היאחזות/היקשרות במקום לקדם נדיבות, רוחב לב, ושחרור מוחלט מסבל. אם זאת, מכיוון שלא כל האנשים מסוגלים עדיין להבין תפיסה זו במלואה, יש לפשר גם את ייצורם של מוצרי היאחזות/היקשרות, אך להתערב בקידום ערכם של מוצרים, המבוססים על הרצון המבוסס טוב לב אוהב. לתובנות אלו השלכה עצומה לא רק בבחינת הכלכלה כמקצוע, אלא גם ברמה האישית של פרנסה נאותה. השאלות שיש לשאול כאן הם, האם אנו מקדמים את ההיאחזות/היקשרות או את הרצון לעשות מבוסס הטוב לב אוהב כאשר אנו צועדים במסלול הפסיכולוגי-רוחני האישי שלנו אל השחרור האולטימטיבי מסבל או האם אנו מקדמים את הרצון לעשות מבוסס טוב הלב האוהב בדרך להתמרת הרצונות הדואליים לחכמה, המהווה את האנרגיה הרצונית של התודעה הנון-דואלית הגבוהה. יש צורך אם כן מבחינה כלכלית לאפשר הן את מוצרי ההיאחזות כמו גם מוצרי טוב הלב האוהב בגלל שהאדם הממוצע בעל התודעה הדואלית הרגילה עדיין לא מסוגל לקבל תפיסה זו במלואה. גישה כזו גם פותרת את שאלת הפטרונות, האדנות או הכפייה כביכול.  

כך או כך, הן על האדם הפרטי, כמו גם על הקולקטיב, והכלכלה כדיסציפלינה מדעית, כמוסבר במאמר זה, לשאול מה הם מקדמים, את הרצון הדואלי ברמת ההיאחזות/היקשרות או את הרצון לעשות המבוסס טוב לב אוהב ברמת המודעה הדואלית הרגילה או את החכמה והתובנה ברמת התודעה הנון-דואלית הגבוהה. שוק כזה לא יהיה שוק חופשי או שוק ריכוזי, אלא שוק שבו תתקיים יוזמה פרטית לצד יוזמה קולקטיבית – קהילתית וממשלתית – ושכל היוזמות הללו יחיו בשלום זו אם זה באופן נון-דואלי, אך זה יהיה אם זאת שוק ללא תחרות, מאחר וזו היא הכלי העיקרי לקידום החמדנות. בשוק כזה הממשלה תתיר כאמור לפרט לפעול לצידה ולצד יוזמות קהילתיות, ותפקח עליו ברמת הרגולציה, כדי ליצור איזון בין כל הצדדים. מצב כזה יבזר את הכוח הכלכלי בין כולם וימנע ריכוזיות, בין אם המדובר בריכוזיות ממשלתית או ריכוזיות פרטית. בחברה שמבינה שהקולקטיב מורכב גם מהפרטים, והפרטים יוצרים את הקולקטיב באופן נון-דואלי, ושבו כל אחד הולך במסלול אישי לצד המסלול הקולקטיבי, דבר כזה מאשר יצירת הרמוניה ומצב זה. במלים אחרות, הוא מאפשר מצב של תנועה ממסלול של התנגשות למעבר למסלול של הרמוניה.

כך או כך, הן על האדם הפרטי, כמו גם על הקולקטיב, והכלכלה כדיסציפלינה מדעית, כמוסבר במאמר זה, לשאול מה הם מקדמים, את הרצון הדואלי ברמת ההיאחזות/היקשרות או את הרצון לעשות המבוסס טוב לב אוהב ברמת המודעה הדואלית הרגילה או את החכמה והתובנה ברמת התודעה הנון-דואלית הגבוהה. שוק כזה לא יהיה שוק חופשי או שוק ריכוזי, אלא שוק שבו תתקיים יוזמה פרטית לצד יוזמה קולקטיבית – קהילתית וממשלתית – ושכל היוזמות הללו יחיו בשלום זו אם זה באופן נון-דואלי, אך זה יהיה אם זאת שוק ללא תחרות, מאחר שזו היא הכלי העיקרי לקידום החמדנות. בשוק כזה הממשלה תתיר כאמור לפרט לפעול לצידה ולצד יוזמות קהילתיות, ותפקח עליו ברמת הרגולציה, כדי ליצור איזון בין כל הצדדים. מצב כזה יבזר את הכוח הכלכלי בין כולם וימנע ריכוזיות, בין אם המדובר בריכוזיות ממשלתית או ריכוזיות פרטית. בחברה שמבינה שהקולקטיב מורכב גם מהפרטים, והפרטים יוצרים את הקולקטיב באופן נון-דואלי, ושבו כל אחד הולך במסלול אישי לצד המסלול הקולקטיבי, דבר כזה מאשר יצירת הרמוניה ומצב זה. במלים אחרות, הוא מאפשר מצב של תנועה ממסלול של התנגשות למעבר למסלול של הרמוניה.

'''הרעיון של מקסום העונג כאוקסימורון רעיוני'''

'''הרעיון של מקסום העונג כאוקסימורון רעיוני'''