שינויים

===טויוטה===

===טויוטה===

קבוצת טויוטה היא אחד התאגידים הגדולים בעולם, קונגלומרט שעוסק בעיקר בייצור מוכניות. טויטה-רכב היא יצרנית הרכב הגדולה בעולם, עם יצור ממוצע של כ-9.1 מיליון מכוניות בשנה. בשנת 2006 עברה טויוטה את ג'נרל מוטורס, שהיה תאגיד הרכב הגדול בעולם מאז תחילת המאה ה-20. טויוטה הוקמה בספטמבר 1933 כחטיבה חדשה של חברת טויודה, שעסקה בייצור מכונות אריגה לטקסטיל. מנהל החטיבה הראשון היה קישירו טויודה, בנו של מייסד החברה. בשנת 1936 החל הייצור הסדרתי של המכונית הראשונה, מודל AA. חטיבת הרכב הפכה לחברה נפרדת בשנת 1937, ושמה שונה לטויוטה. עם השנים התרחבה טויוטה ורכשה חברות רכב אחרות.  

קבוצת טויוטה היא אחד התאגידים הגדולים בעולם, קונגלומרט שעוסק בעיקר בייצור מוכניות. טויוטה-רכב היא יצרנית הרכב הגדולה בעולם, עם יצור ממוצע של כ-9.1 מיליון מכוניות בשנה. בשנת 2006 עברה טויוטה את ג'נרל מוטורס, שהיה תאגיד הרכב הגדול בעולם מאז תחילת המאה ה-20. טויוטה הוקמה בספטמבר 1933 כחטיבה חדשה של חברת טויודה, שעסקה בייצור מכונות אריגה לטקסטיל. מנהל החטיבה הראשון היה קישירו טויודה, בנו של מייסד החברה. בשנת 1936 החל הייצור הסדרתי של המכונית הראשונה, מודל AA. חטיבת הרכב הפכה לחברה נפרדת בשנת 1937, ושמה שונה לטויוטה. עם השנים התרחבה טויוטה ורכשה חברות רכב אחרות.  

תאגיד הרכב טויוטה מייצר כלי רכב עם חמישה מותגים שונים: טויוטה, הינו, לקסוס, רנץ, ודייהטסו. כמו כן טויוטה מחזיקה 16 אחוזים מתאגיד סובארו, ו-6% מתאגיד איסוזו. בנוסף יש לחברה מיזמים משותפים בסין, בהודו, בצ'כיה, וכן תאגידים אחרים שאינם עוסקים במכוניות.  

תאגיד הרכב טויוטה מייצר כלי רכב עם חמישה מותגים שונים: טויוטה, הינו, לקסוס, רנץ, ודייהטסו. כמו כן טויוטה מחזיקה 16 אחוזים מתאגיד סובארו, ו-6% מתאגיד איסוזו. בנוסף יש לחברה מיזמים משותפים בסין, בהודו, בצ'כיה, וכן תאגידים אחרים שאינם עוסקים במכוניות.  

===מיכל הדלק הדליק של פורד פינטו===

===מיכל הדלק הדליק של פורד פינטו===

{{הפניה לערך מורחב|פרשת פורד פינטו}}

{{הפניה לערך מורחב|פרשת פורד פינטו}}

החל משנת 1971 חברת פורד שיווקה את דגם "פורד פינטו". במשך זמן מה הדגם היה הצלחה מסחרית עם מכירות של מעל 320 אלף מכוניות בשנה הראשונה. אבל המכונית הייתה בעלת כשל בטיחותי מסוכן - בתאונות חזית-אחור צינור התדלוק היה יכול לנקב את מיכל הדלק, לגרום לריסוס תא הנוסעים בדלק ולגרום להצתה קטלנית שגורמת לפיצוץ של כדור אש ולכוויות קשות פציעות ומוות. בשנת 1977 חשף מגזין [[Mother Jones]] את הנושא באמצעות תחקיר שלקח חצי שנה בכתבה "Pinto Madness". התחרות הקשה מצד פולסווגן על שוק המכוניות הקטנות דירבן את חברת פורד לפתח ולייצר את הדגם הזה בזמן קצר בהרבה משהיה מקובל. המהנדסים של פורד גילו בזמן מבחני ריסוק לפני הייצור כי ניקוב מיכל הדלק מתרחש בקלות. בזמן גילוי התקלה קווי הייצור של המכוניות כבר היו מוכנים, לכן החליטו המנהלים הבכירים של פורד להמשיך בייצור בכל מקרה, וזאת למרות שלפורד היה פטנט על מיכל דלק בטוח הרבה יותר. במשך יותר מ-8 שנים לאחר מכן, פורד ביצעה [[לובי פוליטי]] באמצעות שילוב של שקרים נגד [[רגולציה|תקן ממשלתי]] לבטיחות שהיה מכריח את החברה לשנות את מיכל הדלק המסוכן. {{הערה|שם=Jones|Mark Dowie, [http://www.motherjones.com/politics/1977/09/pinto-madness Pinto Madness], Mother Jones, September/October 1977 Issue}} המחיר של שדרוג מערכת הדלק עולה 11 דולר למכונית, מגן להגנת מיכל הדלק היה עולה רק דולר אחד.{{הערה|שם = Sapienza}} בנוסף מזכר פנימי של החברה משנת 1973 דלף לתקשורת וחשף כמה מקרי מוות צפויים בכל שנה כתוצאה מהפגם וכמה הדבר צפוי לעלות לחברה בממוצע לכל תביעה. המזכר הסיק לבסוף שזול יותר לחברה להתמודד עם התביעות המשפטיות מאשר לתקן את הבעיה.{{הערה|שם = Sapienza}} עד 1978 הביקורת הציבורית היתה חזקה כל כך שפורד נאלצה לבצע ריקול של 1.5 מיליון מכוניות מדגם פינטו ומדגם דומה מסוג מרקורי בובקט, ולבצע את השינוי המבוקש למערכת הדלק. על פי הערכות שמרניות תאונות הפינטו גרמו למוות מכוויות לכ-500 בני אדם שלא היו נפגעים בצורה קשה אם המכונית לא הייתה מתפוצצת. הערכות פחות שמרניות מגיעות לכ-900 מקרי מוות מיותרים. {{הערה|שם=Jones}} החשיפה הפומבית גרמה לכך שהתברר שהמזכר הפנימי לא היה מדוייק כלל - פורד נאלצה לשלם מאות מיליוני דולרים בפיצויים לתביעות אזרחיות דבר שהשפיע לרעה על היציבות הפיננסית של החברה במהלך שנות ה-80. {{הערה|שם = Sapienza|1=James Derek Sapienza, [http://www.cheatsheet.com/automobiles/11-of-historys-most-infamous-automotive-scandals.html/?a=viewall  11 of History’s Most Infamous Automotive Scandals], The Cheat Sheet , April 20, 2017}}

החל משנת 1971 חברת פורד שיווקה את דגם "פורד פינטו". במשך זמן מה הדגם היה הצלחה מסחרית עם מכירות של מעל 320 אלף מכוניות בשנה הראשונה. אבל המכונית הייתה בעלת כשל בטיחותי מסוכן - בתאונות חזית-אחור צינור התדלוק היה יכול לנקב את מיכל הדלק, לגרום לריסוס תא הנוסעים בדלק ולגרום להצתה קטלנית שגורמת לפיצוץ של כדור אש ולכוויות קשות פציעות ומוות. בשנת 1977 חשף מגזין [[Mother Jones]] את הנושא באמצעות תחקיר שלקח חצי שנה בכתבה "Pinto Madness". התחרות הקשה מצד פולסווגן על שוק המכוניות הקטנות דירבן את חברת פורד לפתח ולייצר את הדגם הזה בזמן קצר בהרבה משהיה מקובל. המהנדסים של פורד גילו בזמן מבחני ריסוק לפני הייצור כי ניקוב מיכל הדלק מתרחש בקלות. בזמן גילוי התקלה קווי הייצור של המכוניות כבר היו מוכנים, לכן החליטו המנהלים הבכירים של פורד להמשיך בייצור בכל מקרה, וזאת למרות שלפורד היה פטנט על מיכל דלק בטוח הרבה יותר. במשך יותר מ-8 שנים לאחר מכן, פורד ביצעה [[לובי פוליטי]] באמצעות שילוב של שקרים נגד [[רגולציה|תקן ממשלתי]] לבטיחות שהיה מכריח את החברה לשנות את מיכל הדלק המסוכן. {{הערה|שם=Jones|Mark Dowie, [http://www.motherjones.com/politics/1977/09/pinto-madness Pinto Madness], Mother Jones, September/October 1977 Issue}} המחיר של שדרוג מערכת הדלק עולה 11 דולר למכונית, מגן להגנת מיכל הדלק היה עולה רק דולר אחד.{{הערה|שם = Sapienza}} בנוסף מזכר פנימי של החברה משנת 1973 דלף לתקשורת וחשף כמה מקרי מוות צפויים בכל שנה כתוצאה מהפגם וכמה הדבר צפוי לעלות לחברה בממוצע לכל תביעה. המזכר הסיק לבסוף שזול יותר לחברה להתמודד עם התביעות המשפטיות מאשר לתקן את הבעיה.{{הערה|שם = Sapienza}} עד 1978 הביקורת הציבורית היתיה חזקה כל כך שפורד נאלצה לבצע ריקול של 1.5 מיליון מכוניות מדגם פינטו ומדגם דומה מסוג מרקורי בובקט, ולבצע את השינוי המבוקש למערכת הדלק. על פי הערכות שמרניות תאונות הפינטו גרמו למוות מכוויות לכ-500 בני אדם שלא היו נפגעים בצורה קשה אם המכונית לא הייתה מתפוצצת. הערכות פחות שמרניות מגיעות לכ-900 מקרי מוות מיותרים. {{הערה|שם=Jones}} החשיפה הפומבית גרמה לכך שהתברר שהמזכר הפנימי לא היה מדוייק כלל - פורד נאלצה לשלם מאות מיליוני דולרים בפיצויים לתביעות אזרחיות דבר שהשפיע לרעה על היציבות הפיננסית של החברה במהלך שנות ה-80. {{הערה|שם = Sapienza|1=James Derek Sapienza, [http://www.cheatsheet.com/automobiles/11-of-historys-most-infamous-automotive-scandals.html/?a=viewall  11 of History’s Most Infamous Automotive Scandals], The Cheat Sheet , April 20, 2017}}

===הכחשת אקלים===

===הכחשת אקלים===

===פרשת דיזלגייט===  

===פרשת דיזלגייט===  

{{הפניה לערך מורחב|פרשת זיהום האוויר של פולקסווגן}}

{{הפניה לערך מורחב|פרשת זיהום האוויר של פולקסווגן}}

[[פרשת זיהום האוויר של פולקסווגן]] או "פרשת דיזלגייט" היא פרשת [[הכחשת זיהום]] של זיוף תוצאות בדיקות [[זיהום האוויר מתחבורה]] והפרת תקן זיהום אוויר במכוניות של קבוצת פולקסווגן ושל חברות מכוניות נוספות, שהתגלתה בחודש ספטמבר 2015. הזיוף יוחס בתחילה ל-חצי מיליון מכוניות עם מנוע דיזל של פולקסווגן ואאודי שנמכרו בין 2009 ו-2015. אחר כך הודתה החברה שהוא קיים ב-11 מיליון מכוניות מתוצרת הקבוצה, כולל מותגי סקודה וסיאט. בהמשך התגלה כי התרמית רחבה אף יותר וכוללת גם את מכוניות הבנזין והגז הטבעי המיוצרות בתאגיד. החברה תכנתה באופן מכוון את המנועים כך שיפלטו פחות מזהמי [[תחמוצות חנקן]] בזמן מבדקי מעבדה, ואילו בזמן נסיעה בכביש הפילטות גדלו פי 40. הפרשה התגלתה תודות למבדקים של חוסר תאימות בפליטות מזהמים שקיימה סוכנות לשמירה על האוויר של מדינת קליפורניה בסיוע מדענים שמדדו את הזיהום בתנאי שטח. עם התקדמות הפרשה, התברר כי יצרניות רכב נוספות כדוגמת החברות BMW,{{הערה|שם=BMW|[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3669844,00.html פרשת פולקסווגן מכה גלים: גם ב.מ.וו חורגת ברמת הפליטות של גזים מזהמים], [[כלכליסט]], 24 בספטמבר 2015}} אאודי,{{הערה|שם=אאודי|Hendrik Varnhold, [http://www.wsj.com/articles/audi-confirms-2-1-million-cars-involved-in-emissions-scandal-1443436979 Audi Confirms 2.1 Million Cars Involved in Volkswagen Emissions Scandal], [[The Wall Street Journal]], September 28th, 2015}} מיצובישי{{הערה|שם=מיצובישי1|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2926873 מיצובישי מודה: מזייפים את נתוני הדלק מאז 1991; המניה צוללת], דה מרקר, 26 באפריל 2016}}{{הערה|שם=מיצובישי2|sean farrel, [http://www.theguardian.com/business/2016/apr/20/mitsubishi-motors-mishandled-fuel-economy-tests Mitsubishi Motors admits manipulating fuel economy tests], [[The Guardian]], April 20th, 2016}} וסוזוקי{{הערה|{{ynet|ניר בן זקן|סוזוקי מודה - בדקנו צריכת דלק לא לפי התקן|4804583|18 במאי 2016}}}} זייפו נתוני זיהום וצריכת דלק ברכבים אותם ייצרו. חברת פולסווגן נתבעה בבתי משפט אזרחיים ופליליים והודתה בעבירות פליליות שביצעה. מנכ"ל החברה התפטר ונמצא אשם בהונאה ו[[קשירת קשר]].

[[פרשת זיהום האוויר של פולקסווגן]] או "פרשת דיזלגייט" היא פרשת [[הכחשת זיהום]] של זיוף תוצאות בדיקות [[זיהום האוויר מתחבורה]] והפרת תקן זיהום אוויר במכוניות של קבוצת פולקסווגן ושל חברות מכוניות נוספות, שהתגלתה בחודש ספטמבר 2015. הזיוף יוחס בתחילה ל-חצי מיליון מכוניות עם מנוע דיזל של פולקסווגן ואאודי שנמכרו בין 2009 ו-2015. אחר כך הודתה החברה שהוא קיים ב-11 מיליון מכוניות מתוצרת הקבוצה, כולל מותגי סקודה וסיאט. בהמשך התגלה כי התרמית רחבה אף יותר וכוללת גם את מכוניות הבנזין והגז הטבעי המיוצרות בתאגיד. החברה תכנתה באופן מכוון את המנועים כך שיפלטו פחות מזהמי [[תחמוצות חנקן]] בזמן מבדקי מעבדה, ואילו בזמן נסיעה בכביש הפליטות גדלו פי 40. הפרשה התגלתה תודות למבדקים של חוסר תאימות בפליטות מזהמים שקיימה סוכנות לשמירה על האוויר של מדינת קליפורניה בסיוע מדענים שמדדו את הזיהום בתנאי שטח. עם התקדמות הפרשה, התברר כי יצרניות רכב נוספות כדוגמת החברות BMW,{{הערה|שם=BMW|[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3669844,00.html פרשת פולקסווגן מכה גלים: גם ב.מ.וו חורגת ברמת הפליטות של גזים מזהמים], [[כלכליסט]], 24 בספטמבר 2015}} אאודי,{{הערה|שם=אאודי|Hendrik Varnhold, [http://www.wsj.com/articles/audi-confirms-2-1-million-cars-involved-in-emissions-scandal-1443436979 Audi Confirms 2.1 Million Cars Involved in Volkswagen Emissions Scandal], [[The Wall Street Journal]], September 28th, 2015}} מיצובישי{{הערה|שם=מיצובישי1|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2926873 מיצובישי מודה: מזייפים את נתוני הדלק מאז 1991; המניה צוללת], דה מרקר, 26 באפריל 2016}}{{הערה|שם=מיצובישי2|sean farrel, [http://www.theguardian.com/business/2016/apr/20/mitsubishi-motors-mishandled-fuel-economy-tests Mitsubishi Motors admits manipulating fuel economy tests], [[The Guardian]], April 20th, 2016}} וסוזוקי{{הערה|{{ynet|ניר בן זקן|סוזוקי מודה - בדקנו צריכת דלק לא לפי התקן|4804583|18 במאי 2016}}}} זייפו נתוני זיהום וצריכת דלק ברכבים אותם ייצרו. חברת פולסווגן נתבעה בבתי משפט אזרחיים ופליליים והודתה בעבירות פליליות שביצעה. מנכ"ל החברה התפטר ונמצא אשם בהונאה ו[[קשירת קשר]].

==לובי פוליטי במדינות שונות==

==לובי פוליטי במדינות שונות==

מכוניות עלולות להרוג אנשים במגוון דרכים - [[תאונות דרכים]], [[זיהום]] והיבטים נוספים, מכוניות הן גם בעלי השפעות סביבתיות רבות כולל [[זיהום אוויר]] ו[[התחממות עולמית]]. יש קשר מהותי בין [[תכנון עירוני]] והחלטות ממשלתיות שונות כמו מיסוי, ביטוח, פיתוח תשתיות, מחירי הדלק, פיתוח התחבורה הציבורית. מכל הסיבות האלה יש לחברות המכוניות אינטרס עצום להשפיע על החלטות ממשלה, מחוקקים, ועל היבטים נוספים בתחום המגרש הפוליטי והציבורי כמו עיתונות, גורמי תקינה, מדענים, ארגוני בטיחות ועוד.  

מכוניות עלולות להרוג אנשים במגוון דרכים - [[תאונות דרכים]], [[זיהום]] והיבטים נוספים, מכוניות הן גם בעלי השפעות סביבתיות רבות כולל [[זיהום אוויר]] ו[[התחממות עולמית]]. יש קשר מהותי בין [[תכנון עירוני]] והחלטות ממשלתיות שונות כמו מיסוי, ביטוח, פיתוח תשתיות, מחירי הדלק, פיתוח התחבורה הציבורית. מכל הסיבות האלה יש לחברות המכוניות אינטרס עצום להשפיע על החלטות ממשלה, מחוקקים, ועל היבטים נוספים בתחום המגרש הפוליטי והציבורי כמו עיתונות, גורמי תקינה, מדענים, ארגוני בטיחות ועוד.  

הטיוטה הראשונית של Motor Vehicle Safety Act בארצות הברית קבעה שיהיו סנקציות פליליות נגד יצרן מכוניות שיוציא לשוק מכונית לא בטוחה. בשלב מוקדם של הדיונים על החוק, הצליחה תעשיית המכוניות להוציא את הפסקה מחוץ לחוק. מאז ועד היום היו מיני הסדרים על פיצויים, אבל העונשים של הממשלה מול חברות המכוניות בגין אי ציות לתקנים היו קנסות מגוחכים שנעו בין 5,000 ל-10,000 דולר. עיתונאים העלו את השאלה עד כמה היו החברות נכונות למכור מכוניות מסוכנות אם הנשיאים היו עלול להכלא בגין רצח צרכנים. {{הערה|שם=Jones}} {{הערה|בשנת 1966 נחקק בארצות הברית חוק פדרלי לבטיחות כלי רכב ,[https://en.wikipedia.org/wiki/National_Traffic_and_Motor_Vehicle_Safety_Act]}}

הטויוטה הראשונית של Motor Vehicle Safety Act בארצות הברית קבעה שיהיו סנקציות פליליות נגד יצרן מכוניות שיוציא לשוק מכונית לא בטוחה. בשלב מוקדם של הדיונים על החוק, הצליחה תעשיית המכוניות להוציא את הפסקה מחוץ לחוק. מאז ועד היום היו מיני הסדרים על פיצויים, אבל העונשים של הממשלה מול חברות המכוניות בגין אי ציות לתקנים היו קנסות מגוחכים שנעו בין 5,000 ל-10,000 דולר. עיתונאים העלו את השאלה עד כמה היו החברות נכונות למכור מכוניות מסוכנות אם הנשיאים היו עלול להכלא בגין רצח צרכנים. {{הערה|שם=Jones}} {{הערה|בשנת 1966 נחקק בארצות הברית חוק פדרלי לבטיחות כלי רכב,[https://en.wikipedia.org/wiki/National_Traffic_and_Motor_Vehicle_Safety_Act]}}

שחקן הקולנוע רונלד רייגן, שכיכב בפרסומת מטעם GM, הפך לימים לנשיא ארצות הברית.  

שחקן הקולנוע רונלד רייגן, שכיכב בפרסומת מטעם GM, הפך לימים לנשיא ארצות הברית.  

יצרניות הרכב מפעילות [[לובי פוליטי]] נרחב בארצות הברית ובמדינות נוספות, לרבות ישראל. מאז שנות ה-2000 תעשיית הרכב הוציאה כ-60 מיליון דולר בשנה על לובי פוליטי. בשנת 2009 עבדו בתעשיית הלובי בארצות הברית 567 לוביסטים, שעבדו עבור 124 חברות, כמו יצרני מכוניות, יבואנים ויצרני לתעשיית הרכב, קבוצות לובי ואיגודי מסחר. [http://autos.aol.com/article/car-companies-lobbying/]

יצרניות הרכב מפעילות [[לובי פוליטי]] נרחב בארצות הברית ובמדינות נוספות, לרבות ישראל. מאז שנות ה-2000 תעשיית הרכב הוציאה כ-60 מיליון דולר בשנה על לובי פוליטי. בשנת 2009 עבדו בתעשיית הלובי בארצות הברית 567 לוביסטים, שעבדו עבור 124 חברות, כמו יצרני מכוניות, יבואנים ויצרני לתעשיית הרכב, קבוצות לובי ואיגודי מסחר. [http://autos.aol.com/article/car-companies-lobbying/]

חברת [[ג'נרל מוטורס]] מוציאה כ-8 מיליון דולר בשנה על פעילות לובי בארצות הברית.[http://www.opensecrets.org/lobby/clientsum.php?id=D000000155&year=2013] תאגיד [[פורד]] מוציא 6 מיליון דולר בשנה[http://www.opensecrets.org/lobby/clientsum.php?id=D000000182&year=2013] ותאגיד טיוטה מוציא 4 מיליון דולר בשנה. [http://www.opensecrets.org/lobby/clientsum.php?id=D000030495&year=2013] וכך הלאה. התאחדות יצרני המכוניות מוציאה 6 מיליון דולר נוספים. [http://www.opensecrets.org/lobby/clientsum.php?id=D000043820&year=2013]

חברת [[ג'נרל מוטורס]] מוציאה כ-8 מיליון דולר בשנה על פעילות לובי בארצות הברית.[http://www.opensecrets.org/lobby/clientsum.php?id=D000000155&year=2013] תאגיד [[פורד]] מוציא 6 מיליון דולר בשנה[http://www.opensecrets.org/lobby/clientsum.php?id=D000000182&year=2013] ותאגיד טויוטה מוציא 4 מיליון דולר בשנה. [http://www.opensecrets.org/lobby/clientsum.php?id=D000030495&year=2013] וכך הלאה. התאחדות יצרני המכוניות מוציאה 6 מיליון דולר נוספים. [http://www.opensecrets.org/lobby/clientsum.php?id=D000043820&year=2013]

לפי דיווח של הוושינגטון פוסט, לאחרונה שכרו תאגידי הרכב 33 רגולטורים בכירים לשעבר בממשל הפדרלי של ארצות הברית, כדי לסייע לתאגידים לקדם את האינטרסים שלהם מול הרשויות. גם כמה חברי ממשלה לשעבר נשכרו על ידי תאגידי הרכב. לדוגמה Rodney Slater מי שהיה מזכיר התחבורה תחת ממשלו של ביל קלינטון, נשכר על ידי תאגיד [[טויוטה]] כדי שיעמוד בראש פאנל לייעוץ בנושא איכות בצפון אמריקה, שמסייע לתאגיד בנושאי בטיחות ואיכות. [http://autos.aol.com/article/car-companies-lobbying/]

לפי דיווח של הוושינגטון פוסט, לאחרונה שכרו תאגידי הרכב 33 רגולטורים בכירים לשעבר בממשל הפדרלי של ארצות הברית, כדי לסייע לתאגידים לקדם את האינטרסים שלהם מול הרשויות. גם כמה חברי ממשלה לשעבר נשכרו על ידי תאגידי הרכב. לדוגמה Rodney Slater מי שהיה מזכיר התחבורה תחת ממשלו של ביל קלינטון, נשכר על ידי תאגיד [[טויוטה]] כדי שיעמוד בראש פאנל לייעוץ בנושא איכות בצפון אמריקה, שמסייע לתאגיד בנושאי בטיחות ואיכות. [http://autos.aol.com/article/car-companies-lobbying/]

לפי ארגון Transport & Environment, שמקדם [[תחבורה בת קיימא]] באיחוד האירופי, לובי של חברות הרכב באירופה גרם לכך שתוכניות להקטנת [[זיהום אוויר]] והקטנת פליטות של [[גזי חממה]] של האיחוד, Cars 2020 Action Plan, הוחלשה על ידי לובי של תעשיית הרכב. בין היתר תוכניות לקידום רכבים יעילים יותר, ותוכנית לסימון רכבים כך שהצרכנים יוכלו לבחור רכבים יעילים יותר, שנכללו בתחילה בתוכנית הושמטו ממנה. [http://www.transportenvironment.org/news/lobbying-car-industry-weakens-2020-action-plan]

לפי ארגון Transport & Environment, שמקדם [[תחבורה בת קיימא]] באיחוד האירופי, לובי של חברות הרכב באירופה גרם לכך שתוכניות להקטנת [[זיהום אוויר]] והקטנת פליטות של [[גזי חממה]] של האיחוד, Cars 2020 Action Plan, הוחלשה על ידי לובי של תעשיית הרכב. בין היתר תוכניות לקידום רכבים יעילים יותר, ותוכנית לסימון רכבים כך שהצרכנים יוכלו לבחור רכבים יעילים יותר, שנכללו בתחילה בתוכנית הושמטו ממנה. [http://www.transportenvironment.org/news/lobbying-car-industry-weakens-2020-action-plan]

==ראו גם==

==ראו גם==