שינויים

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] [[תהליך ארוך טווח|התפתחו]] בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], ו[[ערך חברתי|הערכים החברתיים]], ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.  

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] [[תהליך ארוך טווח|התפתחו]] בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], ו[[ערך חברתי|הערכים החברתיים]], ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.

רוב הגישות במאה ה-19 וחלק מהגישות במאה ה-20 ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של [[בני אדם|המין האנושי]] כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי, שבו יש הליכה מה"פרימיטיבי" והלא רצוי אל כיוון חברה מודרנית, רצויה בעיני החוקרים. זוהי בעצם התאמה של [[רעיון הקידמה]] לרעיונות חברתיים שעלו בעקבות פרשנות מוטעית ל[[אבולוציה ביולוגית]]. גישה זו שימשה להצדקת ה[[קולוניאליזם]], וה[[נאו-קולוניאליזם]] ולוקה גם בחוסר ההבנה של אבולוציה ביולוגית שבה אין היבט של "התקדמות", או מטרה מכוונת מעבר לשרידה והתרבות.  

רוב הגישות במאה ה-19 וחלק מהגישות במאה ה-20 ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של [[בני אדם|המין האנושי]] כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי, שבו יש הליכה מה"פרימיטיבי" והלא רצוי אל כיוון חברה מודרנית, רצויה בעיני החוקרים. זוהי בעצם התאמה של [[רעיון הקידמה]] לרעיונות חברתיים שעלו בעקבות פרשנות מוטעית ל[[אבולוציה ביולוגית]]. גישה זו שימשה להצדקת ה[[קולוניאליזם]], וה[[נאו-קולוניאליזם]] ולוקה גם בחוסר ההבנה של אבולוציה ביולוגית שבה אין היבט של "התקדמות", או מטרה מכוונת מעבר לשרידה והתרבות.

רוב הגישות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של [[תהליך בלתי הפיך|שינוי חד-כיווני (חד-קווי)]], ולרעיון "[[הקידמה החברתית]]". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.  

רוב הגישות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של [[תהליך בלתי הפיך|שינוי חד-כיווני (חד-קווי)]], ולרעיון "[[הקידמה החברתית]]". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימיטיבי" אל ה"נאור" - [[רעיון הקידמה]] - לא נעלם. בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו-קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשייתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר ל[[שוק|חברת שוק]], כסוג של אבולוציה חברתית חד-כיוונית רצויה, טובה, הכרחית ובלתי נמנעת. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] [[תהליך ארוך טווח|ארוכת טווח]] כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד-קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]]. בתחום המדיניות וה[[תרבות]] הביטוי "מדינות מתפתחות", הפיכת [[צמיחה כלכלית]] ליעד מרכזי במדיניות הכלכלית המודרנית, וכן [[אופטימיזם טכנולוגי]] הם כולם ביטוי של רעיון הקידמה שצמח בהגות המודרניסטית, ומניחים בצורה משתמעת כי קיימת אבולוציה קווית שמובילה בהכרח לשיפור מצב החברה ומצבו של היחיד בתוך חברה זו.  

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימיטיבי" אל ה"נאור" - [[רעיון הקידמה]] - לא נעלם. בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו-קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשייתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר ל[[שוק|חברת שוק]], כסוג של אבולוציה חברתית חד-כיוונית רצויה, טובה, הכרחית ובלתי נמנעת. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] [[תהליך ארוך טווח|ארוכת טווח]] כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד-קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]]. בתחום המדיניות וה[[תרבות]] הביטוי "מדינות מתפתחות", הפיכת [[צמיחה כלכלית]] ליעד מרכזי במדיניות הכלכלית המודרנית, וכן [[אופטימיזם טכנולוגי]] הם כולם ביטוי של רעיון הקידמה שצמח בהגות המודרניסטית, ומניחים בצורה משתמעת כי קיימת אבולוציה קווית שמובילה בהכרח לשיפור מצב החברה ומצבו של היחיד בתוך חברה זו.

==סקירה כללית==

==סקירה כללית==

רוב מוחלט מה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] וה[[סוציולוגיה|סוציולוגים]] מניחים כי לבני אדם יש נטיות חברתיות טבעיות, וכי להתנהגות חברתית פרטנית יש סיבות ודינמיקה לא-[[גנטיקה|גנטית]] (כלומר, שהם נלמדו מהסביבה החברתית ועל ידי אינטראקציה חברתית). ההנחה היא שחברות מתקיימות בסביבות מורכבות מבחינה חברתית (כלומר, אינטראקציה עם חברות אחרות) וביוטית (כלומר, אינטראקציות עם משאבים ומגבלות טבעיות), והן מתאימות את עצמן לסביבות הללו. לפיכך, ברור כי החברות האנושיות משתנות והן אינן סטטיות לחלוטין.  

רוב מוחלט מה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] וה[[סוציולוגיה|סוציולוגים]] מניחים כי לבני אדם יש נטיות חברתיות טבעיות, וכי להתנהגות חברתית פרטנית יש סיבות ודינמיקה לא-[[גנטיקה|גנטית]] (כלומר, שהם נלמדו מהסביבה החברתית ועל ידי אינטראקציה חברתית). ההנחה היא שחברות מתקיימות בסביבות מורכבות מבחינה חברתית (כלומר, אינטראקציה עם חברות אחרות) וביוטית (כלומר, אינטראקציות עם משאבים ומגבלות טבעיות), והן מתאימות את עצמן לסביבות הללו. לפיכך, ברור כי החברות האנושיות משתנות והן אינן סטטיות לחלוטין.

תאוריות שונות של אבולוציה חברתית או תרבותית בדרך כלל מסבירות את ההבדלים בין חברות שונות החיות באותו הזמן, כשהן טוענות כי החברות השונות מצויות בשלבים שונים של התפתחות לאורך ציר אחיד. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.

תאוריות שונות של אבולוציה חברתית או תרבותית בדרך כלל מסבירות את ההבדלים בין חברות שונות החיות באותו הזמן, כשהן טוענות כי החברות השונות מצויות בשלבים שונים של התפתחות לאורך ציר אחיד. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.

==אבולוציה חברתית קלאסית==

==אבולוציה חברתית קלאסית==

===התפתחות===

===התפתחות===

המלומד ה[[אסלאם|מוסלמי]] בן [[המאה ה-14]], [[אבן חלדון]], סבר כי החברות האנושיות הן אורגניזם חי, אשר בשל גורמים אוניברסליים, עוברות תהליך מחזורי של [[לידה]], גדילה, [[בגרות]], דעיכה ולבסוף [[מוות]]. תאוריות של אבולוציה חברתית ותרבותית היו פופולריות בהגות האירופאית המודרנית עוד בטרם התפתח מדע הסוציולוגיה. עוד בטרם [[המאה ה-18]], התפיסה המקובלת באירופה הייתה שהחברות האנושיות נמצאות במצב של דעיכה. החברה האירופאית הציבה את [[העת העתיקה|העולם העתיק]], ובראש ובראשונה את [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] כמודל לחיקוי וכרף שאליו שאפה להגיע. במקביל, הדוקטרינה ה[[נצרות|נוצרית]] טענה כי בני האדם חיים בעולם שפל ונחות ביחס ל[[גן עדן|גן העדן]]. ב[[עידן האורות]], הביטחון העצמי האירופאי גדל והרעיון של קידמה נעשה פופולרי יותר ויותר. בתקופה זו נזרעו זרעי המחשבה, של מה שיקרא מאוחר יותר - "אבולוציה חברתית" או "אבולוציה תרבותית".  

המלומד ה[[אסלאם|מוסלמי]] בן [[המאה ה-14]], [[אבן חלדון]], סבר כי החברות האנושיות הן אורגניזם חי, אשר בשל גורמים אוניברסליים, עוברות תהליך מחזורי של [[לידה]], גדילה, [[בגרות]], דעיכה ולבסוף [[מוות]]. תאוריות של אבולוציה חברתית ותרבותית היו פופולריות בהגות האירופאית המודרנית עוד בטרם התפתח מדע הסוציולוגיה. עוד בטרם [[המאה ה-18]], התפיסה המקובלת באירופה הייתה שהחברות האנושיות נמצאות במצב של דעיכה. החברה האירופאית הציבה את [[העת העתיקה|העולם העתיק]], ובראש ובראשונה את [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] כמודל לחיקוי וכרף שאליו שאפה להגיע. במקביל, הדוקטרינה ה[[נצרות|נוצרית]] טענה כי בני האדם חיים בעולם שפל ונחות ביחס ל[[גן עדן|גן העדן]]. ב[[עידן האורות]], הביטחון העצמי האירופאי גדל והרעיון של קידמה נעשה פופולרי יותר ויותר. בתקופה זו נזרעו זרעי המחשבה, של מה שיקרא מאוחר יותר - "אבולוציה חברתית" או "אבולוציה תרבותית".

הוגי ההשכלה הרבו לטעון כי חברות עוברות שלבים של התפתחות והתקדמות הדרגתית, וחיפשו את ה[[לוגיקה]] והסדר של האמיתות המדעיות הקובעות את דרכה של ההיסטוריה האנושית. [[גאורג וילהלם פרידריך הגל]], לדוגמה, טען שההתפתחות החברתית הוא תהליך דטרמיניסטי ובלתי הפיך, בדומה לזרע שאין לו ברירה אלא להתפתח לעץ. באותו אופן, ההנחה הייתה שהחברות האנושיות מתחילות במצב פרימיטיבי, אולי בדומה ל"מצב הטבעי" ה[[תומאס הובס|הובסיאני]], ומתקדמות עד אשר מגיעות למצבן של החברות באירופה התעשייתית.  

הוגי ההשכלה הרבו לטעון כי חברות עוברות שלבים של התפתחות והתקדמות הדרגתית, וחיפשו את ה[[לוגיקה]] והסדר של האמיתות המדעיות הקובעות את דרכה של ההיסטוריה האנושית. [[גאורג וילהלם פרידריך הגל]], לדוגמה, טען שההתפתחות החברתית הוא תהליך דטרמיניסטי ובלתי הפיך, בדומה לזרע שאין לו ברירה אלא להתפתח לעץ. באותו אופן, ההנחה הייתה שהחברות האנושיות מתחילות במצב פרימיטיבי, אולי בדומה ל"מצב הטבעי" ה[[תומאס הובס|הובסיאני]], ומתקדמות עד אשר מגיעות למצבן של החברות באירופה התעשייתית.

אף שכבר כותבים מוקדמים כמו [[מישל דה מונטן]] דנו בשינוי של חברות במשך הזמן, מלומדים [[סקוטלנד|סקוטים]] בני עידן האורות, הם אלה שנתנו הדחיפה הראשונית להתפתחותה של גישת האבולוציה הסוציו-תרבותית. לאחר האיחוד בין [[סקוטלנד]] ו[[אנגליה]] ב-[[1707]], כמה הוגים סקוטים התעניינו בנוגע ליחס בין ההתקדמות וה"התנוונות" שבאה כתוצאה מהמסחר המתעורר עם אנגליה והשפע שבא בעקבותיו. התוצאה הייתה סדרה של כתיבת "היסטוריות משוערות". כותבים כמו [[אדם פרגוסון]], [[ג'ון מילר]] ו[[אדם סמית']] טענו כי כל החברות עוברות ארבעה שלבים: [[ציידים לקטים|ציד ולקט]], [[עמים ושבטים נוודים|רועים-נוודים]], [[חקלאות]], ולבסוף שלב של [[מסחר]]. הוגים אלה הבינו את השינויים שעברו על סקוטלנד באותה תקופה כמעבר מחברה חקלאית לחברה המבוססת על מסחר.  

אף שכבר כותבים מוקדמים כמו [[מישל דה מונטן]] דנו בשינוי של חברות במשך הזמן, מלומדים [[סקוטלנד|סקוטים]] בני עידן האורות, הם אלה שנתנו הדחיפה הראשונית להתפתחותה של גישת האבולוציה הסוציו-תרבותית. לאחר האיחוד בין [[סקוטלנד]] ו[[אנגליה]] ב-[[1707]], כמה הוגים סקוטים התעניינו בנוגע ליחס בין ההתקדמות וה"התנוונות" שבאה כתוצאה מהמסחר המתעורר עם אנגליה והשפע שבא בעקבותיו. התוצאה הייתה סדרה של כתיבת "היסטוריות משוערות". כותבים כמו [[אדם פרגוסון]], [[ג'ון מילר]] ו[[אדם סמית']] טענו כי כל החברות עוברות ארבעה שלבים: [[ציידים לקטים|ציד ולקט]], [[עמים ושבטים נוודים|רועים-נוודים]], [[חקלאות]], ולבסוף שלב של [[מסחר]]. הוגים אלה הבינו את השינויים שעברו על סקוטלנד באותה תקופה כמעבר מחברה חקלאית לחברה המבוססת על מסחר.

מושגים פילוסופיים של קידמה (כמו אלה של הפילוסוף הגרמני, הגל) התפתחו גם הם בתקופה זו. ב[[צרפת]], פילוסופים כמו [[קלוד אדריין הלווטיוס]] ואחרים הושפעו ממסורת סקוטית זו. הוגים מאוחרים יותר כמו [[קלוד-אנרי דה סן-סימון]] פיתחו את הרעיונות האלה. [[אוגוסט קונט]], הבולט מביניהם, הציג תמונה ברורה של ההתקדמות החברתית, ותחום-דעת חדש שיחקור אותה – ה[[סוציולוגיה]]. מייסדי הסוציולוגיה החלו לחקור בעזרת מתודולוגיות מתחומי-דעת אחרים, ובעזרת שיטות חקירה שהמציאו בעצמם.  

מושגים פילוסופיים של קידמה (כמו אלה של הפילוסוף הגרמני, הגל) התפתחו גם הם בתקופה זו. ב[[צרפת]], פילוסופים כמו [[קלוד אדריין הלווטיוס]] ואחרים הושפעו ממסורת סקוטית זו. הוגים מאוחרים יותר כמו [[קלוד-אנרי דה סן-סימון]] פיתחו את הרעיונות האלה. [[אוגוסט קונט]], הבולט מביניהם, הציג תמונה ברורה של ההתקדמות החברתית, ותחום-דעת חדש שיחקור אותה – ה[[סוציולוגיה]]. מייסדי הסוציולוגיה החלו לחקור בעזרת מתודולוגיות מתחומי-דעת אחרים, ובעזרת שיטות חקירה שהמציאו בעצמם.

התפתחויות אלה במחשבה האנושית אירעו בתוך הקשר רחב יותר. ההקשר הראשון היה ה[[קולוניאליזם]]. למרות שהמעצמות ה[[אימפריאליזם|אימפריאליות]] פתרו את רוב בעיותיהן עם הנתינים הקולוניאליים בכוח הזרוע, המודעות הגדלה והולכת לעמים ושבטים שאינם מערביים העלתה שאלות חדשות בקרב המלומדים האירופאים לגבי טבע האדם ולגבי החברה האנושית ותרבותה. במקביל, מנהל יעיל חייב הבנה כלשהי של התרבויות השונות האלה. תאוריות האבולוציה הסוציו-חברתית שהתפתחו באותה התקופה איפשרו לאירופאים לסדר את הידע החדש שלהם כך ששיקפו והצדיקו את השליטה הכלכלית והפוליטית הגדלה והולכת שלהם על אחרים. כשהפילוסוף בן המאה ה-17, [[תומאס הובס]], תיאר את האדם הראשון כחי בתנאים שבהם "אין [[אמנות]], אין [[כתיבה]], אין [[חברה]]", ואת החיים שלו כבודדים, דלים, אכזריים וקצרים, הוא צייר תמונה שהתאימה לתפיסה הפופולרית של ה"פרא". הטענה הייתה שכל מה שהיה טוב ומתורבת הוא תוצאה של התפתחות איטית מהמצב הנחות הזה. אפילו פילוסופים רציונליסטיים כמו [[וולטר]] הניחו כמובן מאליו כי ההשכלה היא תוצאה של התקדמות הדרגתית של האנושות.  

התפתחויות אלה במחשבה האנושית אירעו בתוך הקשר רחב יותר. ההקשר הראשון היה ה[[קולוניאליזם]]. למרות שהמעצמות ה[[אימפריאליזם|אימפריאליות]] פתרו את רוב בעיותיהן עם הנתינים הקולוניאליים בכוח הזרוע, המודעות הגדלה והולכת לעמים ושבטים שאינם מערביים העלתה שאלות חדשות בקרב המלומדים האירופאים לגבי טבע האדם ולגבי החברה האנושית ותרבותה. במקביל, מנהל יעיל חייב הבנה כלשהי של התרבויות השונות האלה. תאוריות האבולוציה הסוציו-חברתית שהתפתחו באותה התקופה איפשרו לאירופאים לסדר את הידע החדש שלהם כך ששיקפו והצדיקו את השליטה הכלכלית והפוליטית הגדלה והולכת שלהם על אחרים. כשהפילוסוף בן המאה ה-17, [[תומאס הובס]], תיאר את האדם הראשון כחי בתנאים שבהם "אין [[אמנות]], אין [[כתיבה]], אין [[חברה]]", ואת החיים שלו כבודדים, דלים, אכזריים וקצרים, הוא צייר תמונה שהתאימה לתפיסה הפופולרית של ה"פרא". הטענה הייתה שכל מה שהיה טוב ומתורבת הוא תוצאה של התפתחות איטית מהמצב הנחות הזה. אפילו פילוסופים רציונליסטיים כמו [[וולטר]] הניחו כמובן מאליו כי ההשכלה היא תוצאה של התקדמות הדרגתית של האנושות.

ההקשר השני היה [[המהפכה התעשייתית]] ועליית ה[[קפיטליזם]] שאיפשרה וקידמה את מהפכת [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]. התאוריות של האבולוציה הסוציו-תרבותית שיקפו אמונה שהשינויים באירופה שנוצרו על ידי המהפכה התעשייתי והקפיטליזם הן ללא ספק שיפור על המצב הקודם. [[תיעוש]], בד בבד עם השינוי הפוליטי העמוק שהביאו [[המהפכה הצרפתית]], [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]], וה[[חוקה]] ה[[פולין|פולנית]] של [[1791]], שסללו את הדרך להנחלתה של ה[[דמוקרטיה]], גרמו להוגים האירופאים לחשוב מחדש על ההנחות שלהם בנוגע לאופן ארגון ובניין החברה.  

ההקשר השני היה [[המהפכה התעשייתית]] ועליית ה[[קפיטליזם]] שאיפשרה וקידמה את מהפכת [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]. התאוריות של האבולוציה הסוציו-תרבותית שיקפו אמונה שהשינויים באירופה שנוצרו על ידי המהפכה התעשייתי והקפיטליזם הן ללא ספק שיפור על המצב הקודם. [[תיעוש]], בד בבד עם השינוי הפוליטי העמוק שהביאו [[המהפכה הצרפתית]], [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]], וה[[חוקה]] ה[[פולין|פולנית]] של [[1791]], שסללו את הדרך להנחלתה של ה[[דמוקרטיה]], גרמו להוגים האירופאים לחשוב מחדש על ההנחות שלהם בנוגע לאופן ארגון ובניין החברה.

בסופו של דבר נוצרו במאה ה-19 שלוש תאוריות קלאסיות של שינוי חברתי והיסטורי: האבולוציה הסוציו-תרבותית, תאוריית המחזור החברתי וה[[מטריאליזם היסטורי|מטריאליזם ההיסטורי]] ה[[מרקסיזם|מרקסיסטי]]. לתאוריות אלה היה מכנה משותף אחד: כולן הסכימו כי ההיסטוריה של האנושות נמצאת במתווה אחד קבוע, קרוב לוודאי בדרך של קדימה חברתית. כך, כל אירוע בעבר קשור לאירועים בהווה ובעתיד באופן סיבתי. תאוריות אלה הניחו כי על ידי גילוי של רצף האירועים האלה, אפשר יהיה לגלות את חוקי ה[[היסטוריה]].

בסופו של דבר נוצרו במאה ה-19 שלוש תאוריות קלאסיות של שינוי חברתי והיסטורי: האבולוציה הסוציו-תרבותית, תאוריית המחזור החברתי וה[[מטריאליזם היסטורי|מטריאליזם ההיסטורי]] ה[[מרקסיזם|מרקסיסטי]]. לתאוריות אלה היה מכנה משותף אחד: כולן הסכימו כי ההיסטוריה של האנושות נמצאת במתווה אחד קבוע, קרוב לוודאי בדרך של קדימה חברתית. כך, כל אירוע בעבר קשור לאירועים בהווה ובעתיד באופן סיבתי. תאוריות אלה הניחו כי על ידי גילוי של רצף האירועים האלה, אפשר יהיה לגלות את חוקי ה[[היסטוריה]].

===אבולוציה סוציו-חברתית ורעיון הקידמה===

===אבולוציה סוציו-חברתית ורעיון הקידמה===

אותם הוגים שתמכו ברעיון האבולוציה הסוציו-תרבותית סברו כי המהלך האבולוציוני מביא לקידמה חברתית. הם פיתחו מספר תאוריות, הידועות כתאוריות של אבולוציה לינארית (חד-קווית). אבולוציה סוציו-תרבותית הייתה התאוריה המובילה בראשית דרכה של ה[[אנתרופולוגיה]] וענף מרכזי ב[[סוציולוגיה]]. מבין החוקרים וההוגים הבולטים ניתן למנות את [[אוגוסט קונט]], [[אדוארד טיילור]], [[לואיס הנרי מורגן]], [[בנג'מין קיד]], [[ל. ט. הובהאוס]] ו[[הרברט ספנסר]]. אבולוציה סוציו-תרבותית הייתה ניסיון לנסח חשיבה סוציולוגית ואנתרופולוגית באופן פורמלי על פי תבנית [[מדע|מדעית]], כאשר המודל בו השתמשו היה מתחום ה[[ביולוגיה]] - [[אבולוציה]]. ההנחה הייתה שאם אורגניזם יכול להתפתח במשך הזמן על פי חוקים קבועים וברורים, הרי הגיוני הדבר שגם החברות האנושיות יכולות לעבור תהליך דומה. האבולוציונרים הראשונים ערכו אנלוגיה בין החברה האנושית והאורגניזם הביולוגי והשתמשו בתאוריה שפתחו במונחים ביולוגיים כמו גיוון, [[ברירה טבעית]], ו[[תורשה]], וברעיונות כמו "הישרדותם של המתאימים ביותר". יחד עם רעיון הקידמה התפתח הרעיון של "שלבים" קבועים שדרכם עוברת החברה האנושית, בדרך כלל שלושה, אך לפעמים יותר. [[המרקיז דה קונדורסה]] מצא עשרה שלבים, או "תקופות", כשהאחרונה החלה ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]], שהייתה מיועדת, לדעתו, להתחיל תקופה של [[זכויות אדם]] ושל שלמות האנושות. ישנם חוקרים שראו בשלבי הגדילה של כל יחיד השתקפות של שלבי התפתחות החברה. כך הסבירו מנהגים מוזרים כ"שיור", כשריד של הרגלים מועילים בעבר. תקופה זו גם הייתה תחילתה של האנתרופולוגיה כתחום מדעי, והפרדות מהשקפת עולם דתית בנוגע לתרבויות ה"פרימיטיביות".

אותם הוגים שתמכו ברעיון האבולוציה הסוציו-תרבותית סברו כי המהלך האבולוציוני מביא לקידמה חברתית. הם פיתחו מספר תאוריות, הידועות כתאוריות של אבולוציה לינארית (חד-קווית). אבולוציה סוציו-תרבותית הייתה התאוריה המובילה בראשית דרכה של ה[[אנתרופולוגיה]] וענף מרכזי ב[[סוציולוגיה]]. מבין החוקרים וההוגים הבולטים ניתן למנות את [[אוגוסט קונט]], [[אדוארד טיילור]], [[לואיס הנרי מורגן]], [[בנג'מין קיד]], [[ל. ט. הובהאוס]] ו[[הרברט ספנסר]]. אבולוציה סוציו-תרבותית הייתה ניסיון לנסח חשיבה סוציולוגית ואנתרופולוגית באופן פורמלי על פי תבנית [[מדע]]ית, כאשר המודל בו השתמשו היה מתחום ה[[ביולוגיה]] - [[אבולוציה]]. ההנחה הייתה שאם אורגניזם יכול להתפתח במשך הזמן על פי חוקים קבועים וברורים, הרי הגיוני הדבר שגם החברות האנושיות יכולות לעבור תהליך דומה. האבולוציונרים הראשונים ערכו אנלוגיה בין החברה האנושית והאורגניזם הביולוגי והשתמשו בתאוריה שפתחו במונחים ביולוגיים כמו גיוון, [[ברירה טבעית]], ו[[תורשה]], וברעיונות כמו "הישרדותם של המתאימים ביותר". יחד עם רעיון הקידמה התפתח הרעיון של "שלבים" קבועים שדרכם עוברת החברה האנושית, בדרך כלל שלושה, אך לפעמים יותר. [[המרקיז דה קונדורסה]] מצא עשרה שלבים, או "תקופות", כשהאחרונה החלה ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]], שהייתה מיועדת, לדעתו, להתחיל תקופה של [[זכויות אדם]] ושל שלמות האנושות. ישנם חוקרים שראו בשלבי הגדילה של כל יחיד השתקפות של שלבי התפתחות החברה. כך הסבירו מנהגים מוזרים כ"שיור", כשריד של הרגלים מועילים בעבר. תקופה זו גם הייתה תחילתה של האנתרופולוגיה כתחום מדעי, והפרדות מהשקפת עולם דתית בנוגע לתרבויות ה"פרימיטיביות".

 

====תאוריות סוציולוגיות====

====תאוריות סוציולוגיות====

המושג "אבולוציה חברתית קלאסית" מזוהה לרוב עם כתביהם של [[אוגוסט קונט]], [[הרברט ספנסר]] (ש[[תחדיש|טבע]] את המונח "הישרדותם של המתאימים ביותר"), ו[[ויליאם גראהם סומנר]]. אוגוסט קונט, הידוע כאבי הסוציולוגיה, ניסח את חוק שלושת השלבים: ההתפתחות האנושית מתחילה בשלב ה[[דת|תאולוגי]], שבו האדם מבין את הטבע באופן [[מיתוס|מיתי]] ומחפש את ההסבר לתופעות חברתיות בישויות על-טבעיות, דרך שלב [[מטפיזיקה|מטפיזי]] שבו הטבע מובן כתוצאה מכוחות עמומים, והאדם מחפש את ההסבר לתופעות הטבעיות בכוחות אלה, ועד לשלב ה[[פוזיטיביזם]], שבו כל הכוחות המופשטים והעמומים מושלכים והתופעות הטבעיות מוסברות ביחסים ביניהם. ההתפתחות הזו מונעת באמצעות התפתחותה של המחשבה האנושית, והיישום הגובר של החשיבה, ההיגיון והלוגיקה כאמצעים להבנה של העולם.  

המושג "אבולוציה חברתית קלאסית" מזוהה לרוב עם כתביהם של [[אוגוסט קונט]], [[הרברט ספנסר]] (ש[[תחדיש|טבע]] את המונח "הישרדותם של המתאימים ביותר"), ו[[ויליאם גראהם סומנר]]. אוגוסט קונט, הידוע כאבי הסוציולוגיה, ניסח את חוק שלושת השלבים: ההתפתחות האנושית מתחילה בשלב ה[[דת|תאולוגי]], שבו האדם מבין את הטבע באופן [[מיתוס|מיתי]] ומחפש את ההסבר לתופעות חברתיות בישויות על-טבעיות, דרך שלב [[מטפיזיקה|מטפיזי]] שבו הטבע מובן כתוצאה מכוחות עמומים, והאדם מחפש את ההסבר לתופעות הטבעיות בכוחות אלה, ועד לשלב ה[[פוזיטיביזם]], שבו כל הכוחות המופשטים והעמומים מושלכים והתופעות הטבעיות מוסברות ביחסים ביניהם. ההתפתחות הזו מונעת באמצעות התפתחותה של המחשבה האנושית, והיישום הגובר של החשיבה, ההיגיון והלוגיקה כאמצעים להבנה של העולם.

תאורטיקן מרכזי בגישת האבולוציה החברתית הקלאסית היה הרברט ספנסר. מבחינות רבות תאוריית ה"אבולוציה הקוסמית" שלו יש בה מן המשותף הרבה יותר עם כתביהם של [[ז'אן-בטיסט דה לאמארק]] ואוגוסט קונט מאשר עם בן התקופה, [[צ'ארלס דרווין]] (ספנסר פיתח ופרסם את התאוריות שלו מספר שנים לפני דרווין). ביחס למוסדות חברתיים, אפשר לאפיין את כתביו של ספנסר כ"אבולוציוניזם חברתי". למרות שסבר שחברות מתפתחות במשך הזמן, וכי ההתקדמות מושגת על ידי תחרות, הוא הדגיש כי היחיד (בניגוד לכלל החברה) הוא יחידת המחקר המשתנה במשך הזמן, שהאבולוציה מתרחשת על ידי ברירה טבעית ושהיא משפיעה על תופעות חברתיות וביולוגיות גם יחד. הפרסום של כתבי דרווין הביא עדנה לתומכים באבולוציוניזם סוציו-תרבותי. עולם מדעי החברה אימץ את הרעיונות של האבולוציה הביולוגית כפתרון מועיל לשאלות דומות ביחס למקור ולהתפתחות של ההתנהגות החברתית, והרעיון של החברה כאורגניזם מתפתח קוסם לאנתרופולוגים וסוציולוגיים רבים עד היום.  

תאורטיקן מרכזי בגישת האבולוציה החברתית הקלאסית היה הרברט ספנסר. מבחינות רבות תאוריית ה"אבולוציה הקוסמית" שלו יש בה מן המשותף הרבה יותר עם כתביהם של [[ז'אן-בטיסט דה לאמארק]] ואוגוסט קונט מאשר עם בן התקופה, [[צ'ארלס דרווין]] (ספנסר פיתח ופרסם את התאוריות שלו מספר שנים לפני דרווין). ביחס למוסדות חברתיים, אפשר לאפיין את כתביו של ספנסר כ"אבולוציוניזם חברתי". למרות שסבר שחברות מתפתחות במשך הזמן, וכי ההתקדמות מושגת על ידי תחרות, הוא הדגיש כי היחיד (בניגוד לכלל החברה) הוא יחידת המחקר המשתנה במשך הזמן, שהאבולוציה מתרחשת על ידי ברירה טבעית ושהיא משפיעה על תופעות חברתיות וביולוגיות גם יחד. הפרסום של כתבי דרווין הביא עדנה לתומכים באבולוציוניזם סוציו-תרבותי. עולם מדעי החברה אימץ את הרעיונות של האבולוציה הביולוגית כפתרון מועיל לשאלות דומות ביחס למקור ולהתפתחות של ההתנהגות החברתית, והרעיון של החברה כאורגניזם מתפתח קוסם לאנתרופולוגים וסוציולוגיים רבים עד היום.

ספנסר וקונט גם יחד ראו את החברה כסוג של אורגניזם הנתון לתהליך של צמיחה וגדילה – מפשטות למורכבות, מכאוס לסדר, מהכללה להתמחות, מגמישות לארגון. הם סברו כי ניתן לחלק את תהליך גדילת החברות לכמה שלבים, שיש להם התחלה וסוף בעתיד, וכי צמיחה זו היא התקדמות – כל שלב טוב יותר מקודמו. כך ההתקדמות נעשתה לאחת מהרעיונות שבבסיס התאוריה של האבולוציה הסוציו-תרבותית.  

ספנסר וקונט גם יחד ראו את החברה כסוג של אורגניזם הנתון לתהליך של צמיחה וגדילה – מפשטות למורכבות, מכאוס לסדר, מהכללה להתמחות, מגמישות לארגון. הם סברו כי ניתן לחלק את תהליך גדילת החברות לכמה שלבים, שיש להם התחלה וסוף בעתיד, וכי צמיחה זו היא התקדמות – כל שלב טוב יותר מקודמו. כך ההתקדמות נעשתה לאחת מהרעיונות שבבסיס התאוריה של האבולוציה הסוציו-תרבותית.

הרברט ספנסר, שהאמין כי החברה מתפתחת לקראת חרות גדלה והולכת ליחידים, ולפיכך חשב שעל התערבות ממשלתית בחיים הפוליטיים והחברתיים להיות מינימלית ככל הניתן, הבדיל בין שני שלבים של התפתחות, כשהוא מתמקד באופן הניהול הפנימי של החברות האנושיות. הוא הבדיל בין חברות [[צבא|צבאיות]] ו[[תעשייה|תעשייתיות]]. מטרת החברה הצבאית, הפרימיטיבית יותר, היא [[כיבוש]] והגנה, והיא יותר ממורכזת, מספקת את המשאבים הנחוצים לה בעצמה, קולקטיביסטית, מקדמת את טובת הקבוצה על פני זו של היחיד, פועלת על ידי כפייה וכוח, וגומלת על נאמנות, צייתנות ו[[משמעת]]. מטרתה של החברה התעשייתית היא בייצור וב[[מסחר]], היא מבוזרת, קשורה לחברות אחרות על ידי יחסים כלכליים, מגיעה למטרותיה על ידי שיתוף פעולה מרצון וריסון עצמי של היחידים, רואה את טובת היחיד כערך הגבוה ביותר, מנהלת את החיים החברתיים על ידי יחסים מרצון, ומעריכה יוזמה, עצמאות וחדשנות.  

הרברט ספנסר, שהאמין כי החברה מתפתחת לקראת חרות גדלה והולכת ליחידים, ולפיכך חשב שעל התערבות ממשלתית בחיים הפוליטיים והחברתיים להיות מינימלית ככל הניתן, הבדיל בין שני שלבים של התפתחות, כשהוא מתמקד באופן הניהול הפנימי של החברות האנושיות. הוא הבדיל בין חברות [[צבא]]יות ו[[תעשייה|תעשייתיות]]. מטרת החברה הצבאית, הפרימיטיבית יותר, היא [[כיבוש]] והגנה, והיא יותר ממורכזת, מספקת את המשאבים הנחוצים לה בעצמה, קולקטיביסטית, מקדמת את טובת הקבוצה על פני זו של היחיד, פועלת על ידי כפייה וכוח, וגומלת על נאמנות, צייתנות ו[[משמעת]]. מטרתה של החברה התעשייתית היא בייצור וב[[מסחר]], היא מבוזרת, קשורה לחברות אחרות על ידי יחסים כלכליים, מגיעה למטרותיה על ידי שיתוף פעולה מרצון וריסון עצמי של היחידים, רואה את טובת היחיד כערך הגבוה ביותר, מנהלת את החיים החברתיים על ידי יחסים מרצון, ומעריכה יוזמה, עצמאות וחדשנות.

ספנסר היה דמות פופולרית ביותר בשנות ה-70 של המאה ה-19, בייחוד ב[[ארצות הברית]]. סופרים כמו [[אדוארד יומנס]], [[ויליאם גראהם סומנר]], [[ג'ון פיסק]], [[ג'ון וו. בורגס]], [[לסטר פרנק וורד]], [[לואיס הנרי מורגן]] והוגים אחרים של התקופה, כולם פיתחו תאוריות דומות של אבולוציוניזם חברתי כתוצאה מהחשיפה שלהם לרעיונות של ספנסר ודרווין.  

ספנסר היה דמות פופולרית ביותר בשנות ה-70 של המאה ה-19, בייחוד ב[[ארצות הברית]]. סופרים כמו [[אדוארד יומנס]], [[ויליאם גראהם סומנר]], [[ג'ון פיסק]], [[ג'ון וו. בורגס]], [[לסטר פרנק וורד]], [[לואיס הנרי מורגן]] והוגים אחרים של התקופה, כולם פיתחו תאוריות דומות של אבולוציוניזם חברתי כתוצאה מהחשיפה שלהם לרעיונות של ספנסר ודרווין.

ספנסר, בניגוד לקונט, לא דגל ברפורמות חברתיות. ספנסר האמין שהקידמה האבולוציונית הולכת בכיוון חיובי מכיוון שישנו תהליך של ברירה טבעית במסגרתו המתאימים ביותר שורדים. לכן ניתן לסווגו כ[[דרוויניזם חברתי|דרוויניסט חברתי]]. אחת מתוצאות השקפה זו היא אמונתו בדוקטרינת ה[[לסה פר]]. הבדל נוסף בין גישתו של ספנסר לזו של קונט קשור לנקודת ההתייחסות העיקרית. בעוד קונט התמקד באבולוציה של יחידות גדולות כמו המשפחה, ספנסר הדגיש את האבולוציה הפועלת על היחיד. ספנסר דחה את חוק שלושת השלבים של קונט בטענה כי קונט מתמקד בהתפתחות אינטלקטואלית בעולם הרעיונות, בעוד שהוא שאף לפתח תאוריית אבולוציה כללית הנוגעת לעולם הממשי, החומרי.  

ספנסר, בניגוד לקונט, לא דגל ברפורמות חברתיות. ספנסר האמין שהקידמה האבולוציונית הולכת בכיוון חיובי מכיוון שישנו תהליך של ברירה טבעית במסגרתו המתאימים ביותר שורדים. לכן ניתן לסווגו כ[[דרוויניזם חברתי|דרוויניסט חברתי]]. אחת מתוצאות השקפה זו היא אמונתו בדוקטרינת ה[[לסה פר]]. הבדל נוסף בין גישתו של ספנסר לזו של קונט קשור לנקודת ההתייחסות העיקרית. בעוד קונט התמקד באבולוציה של יחידות גדולות כמו המשפחה, ספנסר הדגיש את האבולוציה הפועלת על היחיד. ספנסר דחה את חוק שלושת השלבים של קונט בטענה כי קונט מתמקד בהתפתחות אינטלקטואלית בעולם הרעיונות, בעוד שהוא שאף לפתח תאוריית אבולוציה כללית הנוגעת לעולם הממשי, החומרי.

[[לסטר פרנק וורד]] (Lester Frank Ward) פיתח את התאוריה של ספנסר, אך בניגוד אליו, שסבר כי האבולוציה הוא תהליך כללי אותו ניתן ליישם בכל תחומי הדעת, הפיזיקלי כמו גם הסוציולוגי, וורד הבדיל בין אבולוציה סוציולוגית ואבולוציה ביולוגית. הוא הדגיש כי בני אדם מציבים לעצמם מטרות וחותרים להשיג אותן, ואילו לעולם הלא-אנושי אין תבונה ומודעות המדריכה אותו, ולכן הוא מתפתח פחות או יותר בצורה אקראית. הוא יצר [[היררכיה]] של תהליכי אבולוציה. ראשית, ישנו ה"קוסמוג'נסיס", הבריאה והאבולוציה של העולם. לאחר התפתחות ה[[חיים]], ישנו "ביוג'נסיס" – אבולוציה של [[בעל חיים|בעלי החיים]]. התפתחות של האנושות מביאה לאנתרופוג'נסיס, שמושפעת על ידי המחשבה האנושית. לבסוף, כשהחברה מתפתחת, כך גם הסוציוגנסיס, שהוא העיצוב של החברה על פי מטרות [[פוליטיקה|פוליטיות]], [[תרבות|תרבותיות]] ו[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]].

[[לסטר פרנק וורד]] (Lester Frank Ward) פיתח את התאוריה של ספנסר, אך בניגוד אליו, שסבר כי האבולוציה הוא תהליך כללי אותו ניתן ליישם בכל תחומי הדעת, הפיזיקלי כמו גם הסוציולוגי, וורד הבדיל בין אבולוציה סוציולוגית ואבולוציה ביולוגית. הוא הדגיש כי בני אדם מציבים לעצמם מטרות וחותרים להשיג אותן, ואילו לעולם הלא-אנושי אין תבונה ומודעות המדריכה אותו, ולכן הוא מתפתח פחות או יותר בצורה אקראית. הוא יצר [[היררכיה]] של תהליכי אבולוציה. ראשית, ישנו ה"קוסמוג'נסיס", הבריאה והאבולוציה של העולם. לאחר התפתחות ה[[חיים]], ישנו "ביוג'נסיס" – אבולוציה של [[בעל חיים|בעלי החיים]]. התפתחות של האנושות מביאה לאנתרופוג'נסיס, שמושפעת על ידי המחשבה האנושית. לבסוף, כשהחברה מתפתחת, כך גם הסוציוגנסיס, שהוא העיצוב של החברה על פי מטרות [[פוליטיקה|פוליטיות]], [[תרבות]]יות ו[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]].

[[פרדיננד טוניס]] תיאר את האבולוציה כהתפתחות מהחברה הלא-פורמלית, שם יש לבני אדם חירויות רבות ומעט חוקים וחובות, ועד לחברה המודרנית, הפורמלית והרציונלית, הנשלטת על ידי מסורות ו[[חוק|חוקים]] שמגבילים את היחיד. הוא גם ציין כי יש נטייה לסטנדרטיזציה ואיחוד, כשכל החברות הקטנות נקלטות בחברה המודרנית הגדולה והיחידה. בכך, למעשה, הוא היה הראשון שתיאר את התהליך הקרוי היום [[גלובליזציה]]. הוא גם היה אחד מהסוציולוגים הראשונים שטענו שהאבולוציה החברתית איננה מושלמת ואיננה הולכת בהכרח בכיוון הנכון, וכי ניתן לראות אלמנטים של נסיגה בכך שהתפתחות חברתית גוררת מחירים חברתיים הגורמים ליחידים בחברה להיות פחות מרוצים. רעיונותיו של טאניס היוו בסיס ל[[נאו-אבולוציוניזם]].

[[פרדיננד טוניס]] תיאר את האבולוציה כהתפתחות מהחברה הלא-פורמלית, שם יש לבני אדם חירויות רבות ומעט חוקים וחובות, ועד לחברה המודרנית, הפורמלית והרציונלית, הנשלטת על ידי מסורות ו[[חוק]]ים שמגבילים את היחיד. הוא גם ציין כי יש נטייה לסטנדרטיזציה ואיחוד, כשכל החברות הקטנות נקלטות בחברה המודרנית הגדולה והיחידה. בכך, למעשה, הוא היה הראשון שתיאר את התהליך הקרוי היום [[גלובליזציה]]. הוא גם היה אחד מהסוציולוגים הראשונים שטענו שהאבולוציה החברתית איננה מושלמת ואיננה הולכת בהכרח בכיוון הנכון, וכי ניתן לראות אלמנטים של נסיגה בכך שהתפתחות חברתית גוררת מחירים חברתיים הגורמים ליחידים בחברה להיות פחות מרוצים. רעיונותיו של טאניס היוו בסיס ל[[נאו-אבולוציוניזם]].

====תאוריות אנתרופולוגיות====

====תאוריות אנתרופולוגיות====

האנתרופולוגים [[אדוארד טיילור]] ב[[אנגליה]] ו[[לואיס הנרי מורגן]] ב[[ארצות הברית]] פתחו את רעיונותיהם התאורטיים בעקבות נתונים אמפיריים משבטים באפריקה, שלטענתם ייצגו את השלבים הראשונים של ההתפתחות התרבותית. טיילור ומורגן פיתחו את התאוריה של האבולוציה הלינארית (חד-קווית), כשהם קובעים קטגוריות להגדרת תרבויות על פי מקומם בתוך המבנה הקבוע של האנושות ככלל, ובחינה של האופנים והמנגנונים של הצמיחה הזו. הם עסקו לרוב בתרבויות ככלל, ולא עם תרבויות ספציפיות.  

האנתרופולוגים [[אדוארד טיילור]] ב[[אנגליה]] ו[[לואיס הנרי מורגן]] ב[[ארצות הברית]] פתחו את רעיונותיהם התאורטיים בעקבות נתונים אמפיריים משבטים באפריקה, שלטענתם ייצגו את השלבים הראשונים של ההתפתחות התרבותית. טיילור ומורגן פיתחו את התאוריה של האבולוציה הלינארית (חד-קווית), כשהם קובעים קטגוריות להגדרת תרבויות על פי מקומם בתוך המבנה הקבוע של האנושות ככלל, ובחינה של האופנים והמנגנונים של הצמיחה הזו. הם עסקו לרוב בתרבויות ככלל, ולא עם תרבויות ספציפיות.

האנליזה שלהם לנתונים מתרבויות שונות התבססה על מספר הנחות:

האנליזה שלהם לנתונים מתרבויות שונות התבססה על מספר הנחות:

#בני האדם שווים. הייתה זו חשיבה [[עידן האורות|נאורה]] (על אף הממדים ה[[אתנוצנטריות|אתנוצנטרים]] בתאוריה שלהם) ביחס לחשיבה הרווחת בתקופתם, שלא שמה את השבטים ה"פרימיטיביים" באותה מדרגה אנושית עם האדם האירופאי.

#בני האדם שווים. הייתה זו חשיבה [[עידן האורות|נאורה]] (על אף הממדים ה[[אתנוצנטריות|אתנוצנטרים]] בתאוריה שלהם) ביחס לחשיבה הרווחת בתקופתם, שלא שמה את השבטים ה"פרימיטיביים" באותה מדרגה אנושית עם האדם האירופאי.

#ניתן למיין חברות בנות ימינו ל"פרימיטיביות" יותר ול"מתורבתות" יותר.  

#ניתן למיין חברות בנות ימינו ל"פרימיטיביות" יותר ול"מתורבתות" יותר.

#ישנו מספר קבוע של שלבים בין "פרימיטיבי" ל"מתורבת" (לדוגמה, [[שבט]], [[עיר]] או [[מדינה]]).

#ישנו מספר קבוע של שלבים בין "פרימיטיבי" ל"מתורבת" (לדוגמה, [[שבט]], [[עיר]] או [[מדינה]]).

#תאוריה חד קווית - כל החברות עוברות את השלבים האלה באותו בסדר, אך בקצב שונה.  

#תאוריה חד קווית - כל החברות עוברות את השלבים האלה באותו בסדר, אך בקצב שונה.

#אין נסיגה לאחור. מרגע שחברה או תרבות התפתחה והגיעה לשלב מסוים, היא איננה חוזרת לשלבים קדומים יותר.

#אין נסיגה לאחור. מרגע שחברה או תרבות התפתחה והגיעה לשלב מסוים, היא איננה חוזרת לשלבים קדומים יותר.

[[אדוארד ברנט טיילור]], אחד ממניחי היסוד למדע האנתרופולוגיה, התמקד באבולוציה של התרבות בעולם כולו, בהתבסס על כך שהתרבות היא חלק חשוב מכל חברה וכי גם היא נתונה לתהליך אבולוציוני. הוא סבר כי החברות האנושיות נמצאות בשלבים שונים של ההתפתחות התרבותית, ושהמטרה של האנתרופולוגיה היא להבין את האבולוציה של התרבות, מהמצב הפרימיטיבי ועד למדינה המודרנית, כפי שהתקיימה ב[[אירופה]] של אותן שנים. כך, למשל, בתחום ה[[דת]]: טיילור התעניין ב[[מיתוס]]ים, ב[[שפה]], [[טקס]]ים דתיים ואף ביקש לחקור את התפתחות המוסדות התוך [[שבט (מדעי החברה)|שבטיים]]. טיילור תיאר את תהליך התפתחות הדת כך: [[אנימיזם]] הוביל ל[[פטישיזם]], שהוביל ל[[טוטמיזם]]. אנתרופולוגים רבים עסקו באבולוציה הרוחנית-דתית. כך, למשל, לובוך (Lubboch) תיאר את התפתחות הדת כך: [[אתאיזם]] הוביל לפטישיזם, ומכאן לטוטמיזם, אחר כך ל[[שמאניזם]], עבור דרך [[עבודת אלילים]] ולבסוף מונותאיזם/תאיזם. גם [[ג'יימס פרייזר]], בספרו "ענף הזהב" (The Golden Bough) תיאר התפתחות דתית חד קווית - ראשית ישנה [[מאגיה]], טכניקה באמצעותה האדם חש שהוא שולט בגורלו. לאחר מכן [[דת]], אשר כל שהאדם יכול לעשות זה לקוות לקבל את חסדו של האל. ולבסוף [[מדע]], אשר יש בה מן הדמיון למאגיה בכך שהאדם באמצעות המדע שואף לשלוט על העולם.

[[אדוארד ברנט טיילור]], אחד ממניחי היסוד למדע האנתרופולוגיה, התמקד באבולוציה של התרבות בעולם כולו, בהתבסס על כך שהתרבות היא חלק חשוב מכל חברה וכי גם היא נתונה לתהליך אבולוציוני. הוא סבר כי החברות האנושיות נמצאות בשלבים שונים של ההתפתחות התרבותית, ושהמטרה של האנתרופולוגיה היא להבין את האבולוציה של התרבות, מהמצב הפרימיטיבי ועד למדינה המודרנית, כפי שהתקיימה ב[[אירופה]] של אותן שנים. כך, למשל, בתחום ה[[דת]]: טיילור התעניין ב[[מיתוס|מיתוסים]], ב[[שפה]], [[טקס|טקסים]] דתיים ואף ביקש לחקור את התפתחות המוסדות התוך [[שבט (מדעי החברה)|שבטיים]]. טיילור תיאר את תהליך התפתחות הדת כך: [[אנימיזם]] הוביל ל[[פטישיזם]], שהוביל ל[[טוטמיזם]]. אנתרופולוגים רבים עסקו באבולוציה הרוחנית-דתית. כך, למשל, לובוך (Lubboch) תיאר את התפתחות הדת כך: [[אתאיזם]] הוביל לפטישיזם, ומכאן לטוטמיזם, אחר כך ל[[שמאניזם]], עבור דרך [[עבודת אלילים]] ולבסוף מונותאיזם/תאיזם. גם [[ג'יימס פרייזר]], בספרו "ענף הזהב" (The Golden Bough) תיאר התפתחות דתית חד קווית - ראשית ישנה [[מאגיה]], טכניקה באמצעותה האדם חש שהוא שולט בגורלו. לאחר מכן [[דת]], אשר כל שהאדם יכול לעשות זה לקוות לקבל את חסדו של האל. ולבסוף [[מדע]], אשר יש בה מן הדמיון למאגיה בכך שהאדם באמצעות המדע שואף לשלוט על העולם.

אנתרופולוג בולט נוסף בגישת האבולוציה התרבותית הקלאסית הוא [[לואיס הנרי מורגן|מורגן]], אשר הירבה לעסוק ב[[שארות]], ולכן לרעיונותיו היו השפעה רבה גם על הסוציולוגיה. מורגן הבחין בחיבורו הקלאסי, "חברות עתיקות", (1877) בין שלוש תקופות: פראות, ברבריות, וציביליזציה, המחולקים על ידי המצאות טכנולוגיות, כמו ה[[אש]], ה[[חץ וקשת|קשת]], וה[[קדרות]] בתקופה הפראית, תירבות החיות, ה[[חקלאות]] וייצור [[מתכת|מתכות]] בתקופה הברברית, ו[[כתיבה]] בתקופה התרבותית. בכך מורגן קישר בין התפתחות חברתית לבין התקדמות טכנולוגית. מורגן ראה את ההתקדמות הטכנולוגית ככוח העומד מאחורי ההתקדמות החברתית, ושורשיו של כל שינוי חברתי – במוסדות החברתיים, בארגונים החברתיים וב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] השונות. [[פרידריך אנגלס]] הושפע ממורגן, וניתן לראות זאת בחיבורו הנודע "מקור ה[[משפחה]], הרכוש הפרטי וה[[מדינה]]". השפעה זו הקנתה פופולריות רבה לרעיונותיו של מורגן. עבור אנגלס ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] אחרים, התאוריה של מורגן הייתה חשובה מאחר שתמכה ברעיון הבסיסי של המרקסיזם המציב את הגורמים החומריים – [[כלכלה]] וטכנולוגיה – כמשפיעים ביותר על גורל האנושות.

אנתרופולוג בולט נוסף בגישת האבולוציה התרבותית הקלאסית הוא [[לואיס הנרי מורגן|מורגן]], אשר הירבה לעסוק ב[[שארות]], ולכן לרעיונותיו היו השפעה רבה גם על הסוציולוגיה. מורגן הבחין בחיבורו הקלאסי, "חברות עתיקות", (1877) בין שלוש תקופות: פראות, ברבריות, וציביליזציה, המחולקים על ידי המצאות טכנולוגיות, כמו ה[[אש]], ה[[חץ וקשת|קשת]], וה[[קדרות]] בתקופה הפראית, תירבות החיות, ה[[חקלאות]] וייצור [[מתכת|מתכות]] בתקופה הברברית, ו[[כתיבה]] בתקופה התרבותית. בכך מורגן קישר בין התפתחות חברתית לבין התקדמות טכנולוגית. מורגן ראה את ההתקדמות הטכנולוגית ככוח העומד מאחורי ההתקדמות החברתית, ושורשיו של כל שינוי חברתי – במוסדות החברתיים, בארגונים החברתיים וב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] השונות. [[פרידריך אנגלס]] הושפע ממורגן, וניתן לראות זאת בחיבורו הנודע "מקור ה[[משפחה]], הרכוש הפרטי וה[[מדינה]]". השפעה זו הקנתה פופולריות רבה לרעיונותיו של מורגן. עבור אנגלס ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] אחרים, התאוריה של מורגן הייתה חשובה מאחר שתמכה ברעיון הבסיסי של המרקסיזם המציב את הגורמים החומריים – [[כלכלה]] וטכנולוגיה – כמשפיעים ביותר על גורל האנושות.

==ביקורת והשפעה של תאוריות מודרניות==

==ביקורת והשפעה של תאוריות מודרניות==

בתחילת [[המאה ה-20]] החלה תקופה של בחינה ביקורתית שיטתית, ודחייה של ההכללות הסוחפות של התאוריות החד קווית של האבולוציה הסוציו-תרבותית. אנתרופולוגים של התרבות כ[[פרנץ בועז]], ותלמידותיו [[רות בנדיקט]] (Ruth Benedict) ו[[מרגרט מיד]], הנחשבים למתנגדים החריפים ביותר לאבולוציוניזם החברתי והתרבותי הקלאסי, השתמשו באתנוגרפיה מורכבת ובשיטות אמפיריות מחמירות יותר מאשר האנתרופולוגים והסוציולוגים הקלאסיים (בשל כך הקלאסיקאים נקראו בלעג מסוים "אנתרופולוגים של כורסה"). בועז ותלמידיו טענו שהתאוריות של ספנסר, טיילור ומורגן היו ספקולטיביות ולא ייצגו נכונה את המציאות האתנוגרפית. הם ביקרו את תאוריות ה"שלבים" של האבולוציוניסטים ותיארו אותן כבדיוניות. בנוסף, הם דחו את ההבדלה בין ה"פרימיטיבי" ל"תרבותי" (או ה"מודרני"), כשהם מצביעים על כך שלחברות "פרימיטיביות" בנות ימינו יש לא פחות היסטוריה ומורכבות מאשר לחברות ה"מתורבתות". הם טענו כי כל ניסיון להשתמש בתאוריה האבולוציונית על מנת לבנות מחדש את ההיסטוריות של עמים [[כתב|חסרי-כתב]] היא ספקולטיבית לחלוטין ולא מדעית. הם הצביעו על כך שתאוריית ההתפתחות שהציעו קודמיהם, שבדרך כלל הסתיימה בשלב של הציביליזציה שהיה זהה לזה של [[אירופה]] המודרנית, היא אתנוצנטרית. כמו כן, התאוריה מניחה כי לחברות יש גבולות ברורים והן נבדלות זה מזה, ואילו למעשה מאפיינים תרבותיים פעמים רבות חוצים גבולות חברתיים וקיימות בחברות שונות רבות (ולפיכך מדובר במנגנון חשוב של שינוי). בועז הציע גישה היסטורית לחקר התרבות ([[פרטיקולריזם היסטורי]]), שהתמקדה במחקרי שדה בין העמים הילידיים על מנת לזהות תהליכים היסטוריים ותרבותיים ממשיים במקום לנסות לנחש את שלבי הצמיחה של החברה שלהם. גישה מחקרית זו השפיעה רבות על האנתרופולוגיה, במיוחד על זו ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] במחצית השנייה של המאה ה-20.

בתחילת [[המאה ה-20]] החלה תקופה של בחינה ביקורתית שיטתית, ודחייה של ההכללות הסוחפות של התאוריות החד קווית של האבולוציה הסוציו-תרבותית. אנתרופולוגים של התרבות כ[[פרנץ בועז]], ותלמידותיו [[רות בנדיקט]] (Ruth Benedict) ו[[מרגרט מיד]], הנחשבים למתנגדים החריפים ביותר לאבולוציוניזם החברתי והתרבותי הקלאסי, השתמשו באתנוגרפיה מורכבת ובשיטות אמפיריות מחמירות יותר מאשר האנתרופולוגים והסוציולוגים הקלאסיים (בשל כך הקלאסיקאים נקראו בלעג מסוים "אנתרופולוגים של כורסה"). בועז ותלמידיו טענו שהתאוריות של ספנסר, טיילור ומורגן היו ספקולטיביות ולא ייצגו נכונה את המציאות האתנוגרפית. הם ביקרו את תאוריות ה"שלבים" של האבולוציוניסטים ותיארו אותן כבדיוניות. בנוסף, הם דחו את ההבדלה בין ה"פרימיטיבי" ל"תרבותי" (או ה"מודרני"), כשהם מצביעים על כך שלחברות "פרימיטיביות" בנות ימינו יש לא פחות היסטוריה ומורכבות מאשר לחברות ה"מתורבתות". הם טענו כי כל ניסיון להשתמש בתאוריה האבולוציונית על מנת לבנות מחדש את ההיסטוריות של עמים [[כתב|חסרי-כתב]] היא ספקולטיבית לחלוטין ולא מדעית. הם הצביעו על כך שתאוריית ההתפתחות שהציעו קודמיהם, שבדרך כלל הסתיימה בשלב של הציביליזציה שהיה זהה לזה של [[אירופה]] המודרנית, היא אתנוצנטרית. כמו כן, התאוריה מניחה כי לחברות יש גבולות ברורים והן נבדלות זה מזה, ואילו למעשה מאפיינים תרבותיים פעמים רבות חוצים גבולות חברתיים וקיימות בחברות שונות רבות (ולפיכך מדובר במנגנון חשוב של שינוי). בועז הציע גישה היסטורית לחקר התרבות ([[פרטיקולריזם היסטורי]]), שהתמקדה במחקרי שדה בין העמים הילידיים על מנת לזהות תהליכים היסטוריים ותרבותיים ממשיים במקום לנסות לנחש את שלבי הצמיחה של החברה שלהם. גישה מחקרית זו השפיעה רבות על האנתרופולוגיה, במיוחד על זו ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] במחצית השנייה של המאה ה-20.

מבקרים מאוחרים הצביעו על כך שהנחה זו של חברות בעלות גבולות יציבים הוצעה בדיוק בתקופה בה המעצמות האירופאיות עסקו ב[[קולוניאליזם|קולוניזציה]] של החברות הלא-מערביות, ולפיכך שירתה את החברות האלה. אנתרופולוגים וסוציולוגים רבים כיום רואים את התאוריות האבולוציוניות החד-קוויות כ[[מיתוס]] מערבי שלרוב אינו מבוסס על ראיות אמפיריות ממשיות. תאורטיקנים טוענים כי הרעיון של אבולוציה חברתית הוא פשוט הצדקה לכוח הנמצא בידי ה[[אליטה]] של החברה. לבסוף, [[מלחמת עולם|מלחמות העולם]] המחרידות שאירעו בין [[1914]] ו-[[1945]] מוטטו את הביטחון העצמי האירופאי. לאחר מיליוני הרוגים, [[רצח עם]], וההרס של התשתית ה[[תעשייה|תעשייתית]] האירופאית, הרעיון של "קידמה" נראה לא מבטיח, במקרה הטוב.  

מבקרים מאוחרים הצביעו על כך שהנחה זו של חברות בעלות גבולות יציבים הוצעה בדיוק בתקופה בה המעצמות האירופאיות עסקו ב[[קולוניאליזם|קולוניזציה]] של החברות הלא-מערביות, ולפיכך שירתה את החברות האלה. אנתרופולוגים וסוציולוגים רבים כיום רואים את התאוריות האבולוציוניות החד-קוויות כ[[מיתוס]] מערבי שלרוב אינו מבוסס על ראיות אמפיריות ממשיות. תאורטיקנים טוענים כי הרעיון של אבולוציה חברתית הוא פשוט הצדקה לכוח הנמצא בידי ה[[אליטה]] של החברה. לבסוף, [[מלחמת עולם|מלחמות העולם]] המחרידות שאירעו בין [[1914]] ו-[[1945]] מוטטו את הביטחון העצמי האירופאי. לאחר מיליוני הרוגים, [[רצח עם]], וההרס של התשתית ה[[תעשייה|תעשייתית]] האירופאית, הרעיון של "קידמה" נראה לא מבטיח, במקרה הטוב.

גם התאוריות האבולוציוניות המודרניות דוחות את התאוריה האבולוציונית הקלאסית בשל בעיות תאורטיות שונות:

גם התאוריות האבולוציוניות המודרניות דוחות את התאוריה האבולוציונית הקלאסית בשל בעיות תאורטיות שונות:

#התאוריה האבולוציונית הקלאסית הייתה אתנוצנטרית ביותר – היא ביצעה שיפוטים ערכיים כבדי משקל על חברות אחרות, על פי המדד של התרבות המערבית.  

#התאוריה האבולוציונית הקלאסית הייתה אתנוצנטרית ביותר – היא ביצעה שיפוטים ערכיים כבדי משקל על חברות אחרות, על פי המדד של התרבות המערבית.

#התאוריה יצאה מנקודת הנחה שכל התרבויות משתנות באותה הדרך, ושיש להם את אותן המטרות.  

#התאוריה יצאה מנקודת הנחה שכל התרבויות משתנות באותה הדרך, ושיש להם את אותן המטרות.

#התאוריה קישרה את ההתפתחות התרבותית לתרבות החומרית ([[טכנולוגיה]], [[עיר|ערים]] וכו').  

#התאוריה קישרה את ההתפתחות התרבותית לתרבות החומרית ([[טכנולוגיה]], [[עיר|ערים]] וכו').

#התאוריה קישרה את התהליך האבולוציוני להתפתחות, או "שרידות המתאימים ביותר", כשהיא מבססת עצמה על חוסר הבנה מעמיקה של התאוריה האבולוציונית.  

#התאוריה קישרה את התהליך האבולוציוני להתפתחות, או "שרידות המתאימים ביותר", כשהיא מבססת עצמה על חוסר הבנה מעמיקה של התאוריה האבולוציונית.

#התאוריה נסתרת על ידי ראיות רבות. מרבית (אם כי לא כל) החברות ה"פרימיטיביות" הן שלוות יותר או [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] יותר מחברות מודרניות רבות, ולרוב הן בריאות יותר מבחינה תזונתית ואקולוגית.

#התאוריה נסתרת על ידי ראיות רבות. מרבית (אם כי לא כל) החברות ה"פרימיטיביות" הן שלוות יותר או [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] יותר מחברות מודרניות רבות, ולרוב הן בריאות יותר מבחינה תזונתית ואקולוגית.

כשהביקורת על האבולוציוניזם הקלאסי נעשתה מקובלת, גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות מודרניות השתנו בהתאם. תאוריות מודרניות החלו להיזהר מפני ספקולציות, השוואות או שיפוטים ערכיים אתנוצנטריים וחסרי בסיס ראייתי; הן השתדלו לראות כל חברה וחברה כמתקיימת בתוך ההקשרים ההיסטוריים הספציפיים שלה. על פי תנאים אלה התפתחו התאוריות החדשות, כמו ה[[יחסיות תרבותית|רלטביזם]] התרבותי והאבולוציה המולטילינארית (רב-קווית).

כשהביקורת על האבולוציוניזם הקלאסי נעשתה מקובלת, גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות מודרניות השתנו בהתאם. תאוריות מודרניות החלו להיזהר מפני ספקולציות, השוואות או שיפוטים ערכיים אתנוצנטריים וחסרי בסיס ראייתי; הן השתדלו לראות כל חברה וחברה כמתקיימת בתוך ההקשרים ההיסטוריים הספציפיים שלה. על פי תנאים אלה התפתחו התאוריות החדשות, כמו ה[[יחסיות תרבותית|רלטביזם]] התרבותי והאבולוציה המולטילינארית (רב-קווית).

ב[[שנות ה-40]] אנתרופולוגים של התרבות כמו [[לסלי ווייט]] ו[[ג'וליאן סטיוארד]] (Julian Steward) ניסו לחדש את המודל האבולוציוני על בסיס מדעי יותר, והצליחו לייסד גישה הידועה כנאו-אבולוציוניזם. ווייט דחה את ההנגדה בין חברות "פרימיטיביות" ל"מודרניות", אך הוא טען כי אפשר להבדיל בין חברות על פי כמות ה[[אנרגיה]] אותה הן ניצלו והשתמשו, וכי אנרגיה גדולה יותר איפשרה גיוון חברתי גדול יותר. סטיוארד, לעומת זאת, התמקד ברעיון הדרוויניסטי של "הסתגלות", כשהוא טוען כי על כל החברות להתאים את עצמן לסביבה שלהן באופן כלשהו (ומכאן, שלא בצורה אחידה ודטרמיניסטית).  

ב[[שנות ה-40]] אנתרופולוגים של התרבות כמו [[לסלי ווייט]] ו[[ג'וליאן סטיוארד]] (Julian Steward) ניסו לחדש את המודל האבולוציוני על בסיס מדעי יותר, והצליחו לייסד גישה הידועה כנאו-אבולוציוניזם. ווייט דחה את ההנגדה בין חברות "פרימיטיביות" ל"מודרניות", אך הוא טען כי אפשר להבדיל בין חברות על פי כמות ה[[אנרגיה]] אותה הן ניצלו והשתמשו, וכי אנרגיה גדולה יותר איפשרה גיוון חברתי גדול יותר. סטיוארד, לעומת זאת, התמקד ברעיון הדרוויניסטי של "הסתגלות", כשהוא טוען כי על כל החברות להתאים את עצמן לסביבה שלהן באופן כלשהו (ומכאן, שלא בצורה אחידה ודטרמיניסטית).

האנתרופולוגים [[מרשל סהלינס]] ו[[אלמן סרוויס]] (Elman Service) ערכו ספר, "אבולוציה ותרבות", שבו הם ניסו לשלב את הגישות של ווייט וסטיוארד. אנתרופולוגים אחרים, שהתבססו על או הגיבו למחקריהם של ווייט וסטיוארד, פיתחו תאוריות של אקולוגיה תרבותית ואנתרופולוגיה אקולוגית. הדוגמאות הבולטות הן [[פטר ויידה]] (Peter Vayda) ו[[רוי רפפורט]] (Roy Rappaport). ב[[שנות ה-50]] המאוחרות, תלמידים של סטיוארד כמו אריק וולף וסידני מינץ פנו מהאקולוגיה התרבותית ל[[מרקסיזם]], תאוריית מערכות עולמיות, [[תאוריית התלות (מדעי החברה)|תאוריית התלות]] וה[[מטריאליזם תרבותי|מטריאליזם התרבותי]] של [[מרווין האריס]].  

האנתרופולוגים [[מרשל סהלינס]] ו[[אלמן סרוויס]] (Elman Service) ערכו ספר, "אבולוציה ותרבות", שבו הם ניסו לשלב את הגישות של ווייט וסטיוארד. אנתרופולוגים אחרים, שהתבססו על או הגיבו למחקריהם של ווייט וסטיוארד, פיתחו תאוריות של אקולוגיה תרבותית ואנתרופולוגיה אקולוגית. הדוגמאות הבולטות הן [[פטר ויידה]] (Peter Vayda) ו[[רוי רפפורט]] (Roy Rappaport). ב[[שנות ה-50]] המאוחרות, תלמידים של סטיוארד כמו אריק וולף וסידני מינץ פנו מהאקולוגיה התרבותית ל[[מרקסיזם]], תאוריית מערכות עולמיות, [[תאוריית התלות (מדעי החברה)|תאוריית התלות]] וה[[מטריאליזם תרבותי|מטריאליזם התרבותי]] של [[מרווין האריס]].

כיום רוב האנתרופולוגים ממשיכים לדחות את רעיון הקידמה מהמאה ה–19, ואת ההנחות של האבולוציה החד-קווית. בעיקר בעקבות סטיוארד הם מנסים להבין את היחס בין התרבות לסביבה שלה על מנת להסביר את ההיבטים השונים של התרבות. חלק מהאנתרופולוגים של התרבות אימצו גישה מערכתית כללית, הבוחנת את התרבויות כמערכות מתפתחות, וטוענת כי יש לקחת בחשבון את כל הסביבה החברתית, הכוללת יחסים פוליטיים וכלכליים בין תרבויות. ישנם אנתרופולוגים אחרים הממשיכים לדחות את כל הרעיון האבולוציוני ובמקום זה בוחנים את העובדות ההיסטוריות, הקשרים עם תרבויות אחרות, ואופן הפעולה של מערכות ה[[סמל|סמלים]] של התרבות.

כיום רוב האנתרופולוגים ממשיכים לדחות את רעיון הקידמה מהמאה ה–19, ואת ההנחות של האבולוציה החד-קווית. בעיקר בעקבות סטיוארד הם מנסים להבין את היחס בין התרבות לסביבה שלה על מנת להסביר את ההיבטים השונים של התרבות. חלק מהאנתרופולוגים של התרבות אימצו גישה מערכתית כללית, הבוחנת את התרבויות כמערכות מתפתחות, וטוענת כי יש לקחת בחשבון את כל הסביבה החברתית, הכוללת יחסים פוליטיים וכלכליים בין תרבויות. ישנם אנתרופולוגים אחרים הממשיכים לדחות את כל הרעיון האבולוציוני ובמקום זה בוחנים את העובדות ההיסטוריות, הקשרים עם תרבויות אחרות, ואופן הפעולה של מערכות ה[[סמל]]ים של התרבות.

====נאו-אבולוציוניזם====

====נאו-אבולוציוניזם====

{{הפניה לערך מורחב|נאו-אבולוציוניזם}}

{{הפניה לערך מורחב|נאו-אבולוציוניזם}}

לאחר דחיית גישת האבולוציה החברתית הקלאסית בידי אנתרופולוגים מגישות אחרות כגון [[פונקציונליזם]] ו[[פרטיקולריזם היסטורי]] והוקעתה כלא-מדעית, הנאו-אבולוציוניזם החזיר את הרעיון האבולוציוני ופיתח אותו כך שיתאים לאנתרופולוגיה (ולסוציולוגיה) המודרנית. הנאו-אבולוציוניזם היא התאוריה הראשונה בסדרה של תאוריות אבולוציה רב-קוויות (מולטי-לינאליות), כאשר הגרסאות הראשונות של התאוריה נוסחו לראשונה ב[[שנות ה-30]]. הנאו-אבולוציוניסטים דחו רעיונות רבים של האבולוציוניזם הקלאסי, בעיקר רעיון ההתפתחות התרבותית הלינארי החד-קווי, שהיה כה דומיננטי בתאוריות הקלאסיות. הנאו-אבולוציוניסטים דחו את הטענה ה[[דטרמיניזם|דטרמניסטית]] וטענו כי למקריות ול[[בחירה חופשית]] ישנה השפעה רבה על תהליך השינוי החברתי, ולכן ראוי לדבר על [[הסתברות|הסתברויות]] ולא על הכרח. הנאו-אבולוציוניזם גם תמך ב"היסטוריה נגדית": לשאול "מה היה אילו" ולחשוב על הדרכים השונות של שינוי חברתי אפשרי, וכך להראות כי תרבויות שונות עשויות להתפתח בדרכים שונות, כשלפעמים הן מדלגות על שלבים מסוימים שאחרים עברו דרכם, ופעמים אף חוזרות "לאחור". הנאו-אבולוציוניזם הדגיש את החשיבות של הראיות האמפיריות. בזמן שהאבולוציוניזם מהמאה ה-19 הסתמך על שיפוטים והנחות ערכיות לפירוש והבנת הנתונים, הנאו-אבולוציוניזם ניסה למעט בשיפוטים כאלה ולהסתמך על מידע מוצק לניתוח תהליכי האבולוציה הסוציו-תרבותית.  

לאחר דחיית גישת האבולוציה החברתית הקלאסית בידי אנתרופולוגים מגישות אחרות כגון [[פונקציונליזם]] ו[[פרטיקולריזם היסטורי]] והוקעתה כלא-מדעית, הנאו-אבולוציוניזם החזיר את הרעיון האבולוציוני ופיתח אותו כך שיתאים לאנתרופולוגיה (ולסוציולוגיה) המודרנית. הנאו-אבולוציוניזם היא התאוריה הראשונה בסדרה של תאוריות אבולוציה רב-קוויות (מולטי-לינאליות), כאשר הגרסאות הראשונות של התאוריה נוסחו לראשונה ב[[שנות ה-30]]. הנאו-אבולוציוניסטים דחו רעיונות רבים של האבולוציוניזם הקלאסי, בעיקר רעיון ההתפתחות התרבותית הלינארי החד-קווי, שהיה כה דומיננטי בתאוריות הקלאסיות. הנאו-אבולוציוניסטים דחו את הטענה ה[[דטרמיניזם|דטרמניסטית]] וטענו כי למקריות ול[[בחירה חופשית]] ישנה השפעה רבה על תהליך השינוי החברתי, ולכן ראוי לדבר על [[הסתברות|הסתברויות]] ולא על הכרח. הנאו-אבולוציוניזם גם תמך ב"היסטוריה נגדית": לשאול "מה היה אילו" ולחשוב על הדרכים השונות של שינוי חברתי אפשרי, וכך להראות כי תרבויות שונות עשויות להתפתח בדרכים שונות, כשלפעמים הן מדלגות על שלבים מסוימים שאחרים עברו דרכם, ופעמים אף חוזרות "לאחור". הנאו-אבולוציוניזם הדגיש את החשיבות של הראיות האמפיריות. בזמן שהאבולוציוניזם מהמאה ה-19 הסתמך על שיפוטים והנחות ערכיות לפירוש והבנת הנתונים, הנאו-אבולוציוניזם ניסה למעט בשיפוטים כאלה ולהסתמך על מידע מוצק לניתוח תהליכי האבולוציה הסוציו-תרבותית.

חוקרים מרכזיים בגישה זו הם:

חוקרים מרכזיים בגישה זו הם:

*[[לסלי ווייט]]. כמו עבור מורגן, גם עבור ווייט, הגורם החשוב ביותר בתאוריה שלו היא הטכנולוגיה. כאמת מידה להתפתחות החברה, הוא הציע מדידה של צריכת ה[[אנרגיה]] של החברה. הוא הבחין בחמישה שלבים של התפתחות אנושית. בראשון, בני אדם משתמשים באנרגיית ה[[שריר|שרירים]] שלהם. בשני, הם משתמשים באנרגיה של [[תירבות בעלי חיים|בעלי חיים מתורבתים]]. בשלישי, הם משתמשים באנרגיה של [[צמח]]ים (כך ווייט מתייחס ל[[המהפכה החקלאית|מהפכה החקלאית]]). ברביעי, הם לומדים להשתמש באנרגיה של משאבים טבעיים: [[פחם אבן|פחם]], [[נפט]], [[גז]]. בחמישי, הם רותמים את ה[[אנרגיה גרעינית|אנרגיה הגרעינית]] לטובתם. ווייט הציע נוסחה, P=E*T, כאשר E היא כמות האנרגיה הנצרכת, ו-T היא היעילות של הטכנולוגיה המשתמשת באנרגיה הזו.

*[[לסלי ווייט]]. כמו עבור מורגן, גם עבור ווייט, הגורם החשוב ביותר בתאוריה שלו היא הטכנולוגיה. כאמת מידה להתפתחות החברה, הוא הציע מדידה של צריכת ה[[אנרגיה]] של החברה. הוא הבחין בחמישה שלבים של התפתחות אנושית. בראשון, בני אדם משתמשים באנרגיית ה[[שריר]]ים שלהם. בשני, הם משתמשים באנרגיה של [[תירבות בעלי חיים|בעלי חיים מתורבתים]]. בשלישי, הם משתמשים באנרגיה של [[צמח]]ים (כך ווייט מתייחס ל[[המהפכה החקלאית|מהפכה החקלאית]]). ברביעי, הם לומדים להשתמש באנרגיה של משאבים טבעיים: [[פחם אבן|פחם]], [[נפט]], [[גז]]. בחמישי, הם רותמים את ה[[אנרגיה גרעינית|אנרגיה הגרעינית]] לטובתם. ווייט הציע נוסחה, P=E*T, כאשר E היא כמות האנרגיה הנצרכת, ו-T היא היעילות של הטכנולוגיה המשתמשת באנרגיה הזו.

*[[ג'וליאן סטיוארד]], ממייסדי [[אקולוגיה תרבותית|גישת האקולוגיה התרבותית]], שהתמקדה באופן שבו חברות מסתגלות לסביבתן. הוא טען כי אפשר לחקור את ההסתגלויות השונות על ידי בחינה של המשאבים המסוימים בהם החברה השתמשה, הטכנולוגיה עליה היא הסתמכה על מנת לנצל את המשאבים האלה, וצורת ארגון העבודה. הוא טען כי סביבות וטכנולוגיות שונות דורשות התאמות שונות, ושיחד עם השינוי בבסיס המשאבים או הטכנולוגיה, גם התרבות משתנה בהתאם. תרבויות לפיכך לא עוברות את אותם השלבים ובאותו הסדר, אלא משתנות בדרכים שונות ומגוונות. הגורמים החשובים הקובעים את ההתפתחות של תרבות מסוימת, לדעתו, הם הטכנולוגיה והכלכלה ("ליבת התרבות"), ובנוסף להם יש גם גורמים משניים, כמו מערכת פוליטית, [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] ו[[דת|דתות]].

*[[ג'וליאן סטיוארד]], ממייסדי [[אקולוגיה תרבותית|גישת האקולוגיה התרבותית]], שהתמקדה באופן שבו חברות מסתגלות לסביבתן. הוא טען כי אפשר לחקור את ההסתגלויות השונות על ידי בחינה של המשאבים המסוימים בהם החברה השתמשה, הטכנולוגיה עליה היא הסתמכה על מנת לנצל את המשאבים האלה, וצורת ארגון העבודה. הוא טען כי סביבות וטכנולוגיות שונות דורשות התאמות שונות, ושיחד עם השינוי בבסיס המשאבים או הטכנולוגיה, גם התרבות משתנה בהתאם. תרבויות לפיכך לא עוברות את אותם השלבים ובאותו הסדר, אלא משתנות בדרכים שונות ומגוונות. הגורמים החשובים הקובעים את ההתפתחות של תרבות מסוימת, לדעתו, הם הטכנולוגיה והכלכלה ("ליבת התרבות"), ובנוסף להם יש גם גורמים משניים, כמו מערכת פוליטית, [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] ו[[דת]]ות.

*[[מרווין האריס]], פיתח את [[מטריאליזם תרבותי|המטריאליזם התרבותי]], שהיא במידה רבה המשך לאקולוגיה התרבותית של ג'וליאן סטיוארד. האריס הבחין בין התחום ההתנהגותי ובין התחום המנטלי הנמצאים בכל תרבות, והדגיש את השפעת התחום ההתנהגותי על התחום המנטלי. לכל תחום יש את המוסדות השייכים לו כאשר המוסדות המשפיעים על ההסתגלות האנושית הם החשובים יותר והם משפיעים על המוסדות שהשפעתם על ההסתגלות פחותה יותר. על פי האריס, אופן הייצור (במיוחד הטכנולוגיה) והמאפיינים הדמוגרפים הם התשתית, המפתח לקביעת המבנה [[חברה|החברתי]] [[תרבות|התרבותי]], [[כלכלה|הכלכלי]], [[משפחה|המשפחתי]] ושאר [[מיסוד|המוסדות החברתיים]] של כל חברה וחברה. על פי האריס שינוי תרבותי מתרחש כאשר היחסים בין הדמוגרפיה, הטכנולוגיה ויכולת הסביבה לספק משאבים לחברה יצאו משיווי משקל. במקרה זה תהיה התאמה מחדש של המוסדות בחברה עד הגעת שיווי משקל חדש.

*[[מרווין האריס]], פיתח את [[מטריאליזם תרבותי|המטריאליזם התרבותי]], שהיא במידה רבה המשך לאקולוגיה התרבותית של ג'וליאן סטיוארד. האריס הבחין בין התחום ההתנהגותי ובין התחום המנטלי הנמצאים בכל תרבות, והדגיש את השפעת התחום ההתנהגותי על התחום המנטלי. לכל תחום יש את המוסדות השייכים לו כאשר המוסדות המשפיעים על ההסתגלות האנושית הם החשובים יותר והם משפיעים על המוסדות שהשפעתם על ההסתגלות פחותה יותר. על פי האריס, אופן הייצור (במיוחד הטכנולוגיה) והמאפיינים הדמוגרפים הם התשתית, המפתח לקביעת המבנה [[חברה|החברתי]] [[תרבות|התרבותי]], [[כלכלה|הכלכלי]], [[משפחה|המשפחתי]] ושאר [[מיסוד|המוסדות החברתיים]] של כל חברה וחברה. על פי האריס שינוי תרבותי מתרחש כאשר היחסים בין הדמוגרפיה, הטכנולוגיה ויכולת הסביבה לספק משאבים לחברה יצאו משיווי משקל. במקרה זה תהיה התאמה מחדש של המוסדות בחברה עד הגעת שיווי משקל חדש.

*[[מרשל סהלינס]]. סהלינס חילק את האבולוציה של החברות השונות ל"כללי" ו"מסוים". אבולוציה כללית היא הנטייה של המערכות התרבותיות והחברתיות להגביר את המורכבות, את רמת הארגון ואת ההסתגלות לסביבה שלהן. אולם מאחר שהתרבויות השונות אינן מבודדות, ישנן אינטראקציות ופעפוע (דיפוזיה) של התכונות שלהן (למשל, המצאות טכנולוגיות). זה מוביל את התרבויות לפתח דרכים שונות (אבולוציה מסוימת), כתוצאה מכך שהתרבויות נחשפות לאלמנטים תרבותיים שונים בצירופים שונים ובשלב אבולוציוני שונה.  

*[[מרשל סהלינס]]. סהלינס חילק את האבולוציה של החברות השונות ל"כללי" ו"מסוים". אבולוציה כללית היא הנטייה של המערכות התרבותיות והחברתיות להגביר את המורכבות, את רמת הארגון ואת ההסתגלות לסביבה שלהן. אולם מאחר שהתרבויות השונות אינן מבודדות, ישנן אינטראקציות ופעפוע (דיפוזיה) של התכונות שלהן (למשל, המצאות טכנולוגיות). זה מוביל את התרבויות לפתח דרכים שונות (אבולוציה מסוימת), כתוצאה מכך שהתרבויות נחשפות לאלמנטים תרבותיים שונים בצירופים שונים ובשלב אבולוציוני שונה.

*[[גרהרד לנסקי]], פיתח את הגישות של לסלי ווייט ולואיס הנרי מורגן. גם הוא ראה את ההתפתחות הטכנולוגית כגורם הבסיסי ביותר באבולוציה של חברות ותרבויות. אך שלא כמו ווייט, שהגדיר את הטכנולוגיה כיכולת ליצור ולהשתמש באנרגיה, לנסקי מתמקד ב[[מידע]] – הכמות שלו והשימוש בו. הוא טען כי ככל שיש לחברה כלשהי יותר מידע וידע (במיוחד כאלו המועילים לשליטה על הסביבה הטבעית), היא יותר מפותחת ומתקדמת. הוא הבחין בארבעה שלבים של ההתפתחות האנושית, המבוססים על שלבים בהיסטוריה של ה[[תקשורת]], אשר מובילות להתקדמויות במערכת הכלכלית והפוליטית, בפיזור הטובין, בחוסר שוויון חברתי ובמישורים האחרים של החיים החברתיים.

*[[גרהרד לנסקי]], פיתח את הגישות של לסלי ווייט ולואיס הנרי מורגן. גם הוא ראה את ההתפתחות הטכנולוגית כגורם הבסיסי ביותר באבולוציה של חברות ותרבויות. אך שלא כמו ווייט, שהגדיר את הטכנולוגיה כיכולת ליצור ולהשתמש באנרגיה, לנסקי מתמקד ב[[מידע]] – הכמות שלו והשימוש בו. הוא טען כי ככל שיש לחברה כלשהי יותר מידע וידע (במיוחד כאלו המועילים לשליטה על הסביבה הטבעית), היא יותר מפותחת ומתקדמת. הוא הבחין בארבעה שלבים של ההתפתחות האנושית, המבוססים על שלבים בהיסטוריה של ה[[תקשורת]], אשר מובילות להתקדמויות במערכת הכלכלית והפוליטית, בפיזור הטובין, בחוסר שוויון חברתי ובמישורים האחרים של החיים החברתיים.

====פרדיגמה של שינוי אבולוציוני====

====פרדיגמה של שינוי אבולוציוני====

ניסיון נוסף להציע תאוריה נאו-אבולוציונית היה של [[טלקוט פרסונס]], מחבר הספרים "חברות: היבטים אבולוציוניים והשוואתיים", ו"המערכת של החברות המודרניות" (1971). היה בכך שינוי כיוון תאורטי מצידו של פרסונס לאחר שהוביל במשך שנים את הפרדיגמה ה[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|פונקציונלית-סטרוקטורלית]] בסוציולוגיה. פרסונס חילק את האבולוציה לארבעה תתי-שלבים: 1. חלוקה, שיוצרת תת-מערכות מהמערכת הראשית; 2. הסתגלות, שבה המערכות האלה מתפתחות לגרסאות יעילות יותר; 3. הכללה של המרכיבים שקודם לכן לא היו חלק מאותן ממערכות; ו-4. הפיכת ערכי המערכת לכלליים, ועל ידי כך הרחבת הלגיטימציה של המערכת, שנעשית מורכבת יותר. הוא הראה כיצד תהליכים אלה פועלים בשלושה שלבים של האבולוציה: 1. שלב פרימיטיבי, 2. שלב הביניים, ו-3. שלב מודרני. הגורם המכריע במעבר מהשלב הראשון לשני היה התפתחות השפה. הגורם המשמעותי במעבר מהשלב השני לשלישי היה "התפתחות הכללים הממוסדים של הסדר הנורמטיבי" או מערכת ה[[חוק]]. הרעיון המרכזי בגישתו הוא '''שדרוג הסתגלותי''' של מחזור השינוי האבולוציוני. דגם תאורטי זה היה חיובי בבסיסו, דהיינו צידד ברעיון הקידמה החברתית מתוך הנחה שככל שהחברה מתפתחת, היא משפרת בצורה הולכת וגוברת את יכולתה להתמודד עם בעיותיה. פרסונס ראה את התרבות המערבית כשיאן של החברות המודרניות, ואת [[ארצות הברית]] כמפותחת ביותר.

ניסיון נוסף להציע תאוריה נאו-אבולוציונית היה של [[טלקוט פרסונס]], מחבר הספרים "חברות: היבטים אבולוציוניים והשוואתיים", ו"המערכת של החברות המודרניות" (1971). היה בכך שינוי כיוון תאורטי מצידו של פרסונס לאחר שהוביל במשך שנים את הפרדיגמה ה[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|פונקציונלית-סטרוקטורלית]] בסוציולוגיה. פרסונס חילק את האבולוציה לארבעה תתי-שלבים: 1. חלוקה, שיוצרת תת-מערכות מהמערכת הראשית; 2. הסתגלות, שבה המערכות האלה מתפתחות לגרסאות יעילות יותר; 3. הכללה של המרכיבים שקודם לכן לא היו חלק מאותן ממערכות; ו-4. הפיכת ערכי המערכת לכלליים, ועל ידי כך הרחבת הלגיטימציה של המערכת, שנעשית מורכבת יותר. הוא הראה כיצד תהליכים אלה פועלים בשלושה שלבים של האבולוציה: 1. שלב פרימיטיבי, 2. שלב הביניים, ו-3. שלב מודרני. הגורם המכריע במעבר מהשלב הראשון לשני היה התפתחות השפה. הגורם המשמעותי במעבר מהשלב השני לשלישי היה "התפתחות הכללים הממוסדים של הסדר הנורמטיבי" או מערכת ה[[חוק]]. הרעיון המרכזי בגישתו הוא '''שדרוג הסתגלותי''' של מחזור השינוי האבולוציוני. דגם תאורטי זה היה חיובי בבסיסו, דהיינו צידד ברעיון הקידמה החברתית מתוך הנחה שככל שהחברה מתפתחת, היא משפרת בצורה הולכת וגוברת את יכולתה להתמודד עם בעיותיה. פרסונס ראה את התרבות המערבית כשיאן של החברות המודרניות, ואת [[ארצות הברית]] כמפותחת ביותר.

פרסונס, כפונקציונליסט-סטרוקטורליסט לא תפס את האבולוציה כתהליך. הוא טען כי מדובר בניסיון "להגדיר סוגים סטרוקטורליים ולקשור אותם ברצף". יש בכך כדי לראות את עבודתו גם כמחקר סטרוקטורלי השוואתי.

פרסונס, כפונקציונליסט-סטרוקטורליסט לא תפס את האבולוציה כתהליך. הוא טען כי מדובר בניסיון "להגדיר סוגים סטרוקטורליים ולקשור אותם ברצף". יש בכך כדי לראות את עבודתו גם כמחקר סטרוקטורלי השוואתי.

====סוציוביולוגיה====

====סוציוביולוגיה====

{{הפניה לערך מורחב|סוציוביולוגיה}}

{{הפניה לערך מורחב|סוציוביולוגיה}}

ה[[סוציוביולוגיה]] היא הגישה הרחוקה ביותר מהאבולוציוניזם החברתי הקלאסי. הגישה הזו הוצגה על ידי [[אדוארד וילסון]] בספרו מ-[[1975]], "סוציוביולוגיה: הסינתזה החדשה", ובו הוא ניסה להתאים את ה[[נאו-דרווניזם]] הביולוגי לתחום מדעי החברה. וילסון היה חלוץ בניסיונו להסביר את המנגנונים האבולוציוניים שמאחורי התנהגויות חברתיות כמו אלטרואיזם, תוקפנות וטיפול בצאצאים. בכך, וילסון פתח את אחד מהוויכוחים המדעיים הגדולים של המאה ה-20.  

ה[[סוציוביולוגיה]] היא הגישה הרחוקה ביותר מהאבולוציוניזם החברתי הקלאסי. הגישה הזו הוצגה על ידי [[אדוארד וילסון]] בספרו מ-[[1975]], "סוציוביולוגיה: הסינתזה החדשה", ובו הוא ניסה להתאים את ה[[נאו-דרווניזם]] הביולוגי לתחום מדעי החברה. וילסון היה חלוץ בניסיונו להסביר את המנגנונים האבולוציוניים שמאחורי התנהגויות חברתיות כמו אלטרואיזם, תוקפנות וטיפול בצאצאים. בכך, וילסון פתח את אחד מהוויכוחים המדעיים הגדולים של המאה ה-20.

סוציוביולוגים תומכים בתאוריה של תורשה כפולה, שטוענת כי בני אדם הם תוצאה של אבולוציה ביולוגית וסוציו-תרבותית, וכל אחת מהן כפופה למנגנוני ברירה שונים ולצורות שונות של מעבר אבולוציוני (כלומר, במקרה של ביולוגיה – [[גן (ביולוגיה)|גנים]], ובתרבות – ייתכן [[מם|ממים]]). גישה זו מתמקדת גם במנגנונים של העברת אלמנטים של התרבות וגם ללחצים הנובעים מברירה טבעית המשפיעים על שינוי תרבותי. גרסה זו של אבולוציה סוציו-תרבותית אינה דומה כלל למודלים האבולוציוניים של ראשית ואמצע המאה ה-20, ותומכים בה בעיקר [[פסיכולוגיה|פסיכולוגים]] מסוימים וכמה אנתרופולוגים של התרבות, אך מעט מאוד אנתרופולוגיים פיזיים.  

סוציוביולוגים תומכים בתאוריה של תורשה כפולה, שטוענת כי בני אדם הם תוצאה של אבולוציה ביולוגית וסוציו-תרבותית, וכל אחת מהן כפופה למנגנוני ברירה שונים ולצורות שונות של מעבר אבולוציוני (כלומר, במקרה של ביולוגיה – [[גן (ביולוגיה)|גנים]], ובתרבות – ייתכן [[מם|ממים]]). גישה זו מתמקדת גם במנגנונים של העברת אלמנטים של התרבות וגם ללחצים הנובעים מברירה טבעית המשפיעים על שינוי תרבותי. גרסה זו של אבולוציה סוציו-תרבותית אינה דומה כלל למודלים האבולוציוניים של ראשית ואמצע המאה ה-20, ותומכים בה בעיקר [[פסיכולוגיה|פסיכולוגים]] מסוימים וכמה אנתרופולוגים של התרבות, אך מעט מאוד אנתרופולוגיים פיזיים.

נאו-דרווניזם, הידוע גם כ"סינתזה אבולוציונית מודרנית", הוא הכינוי לשילוב שבין האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין והתאוריה הגנטית של [[גרגור מנדל]] המהווה בסיס לתורשה ביולוגית וגנטיקת אוכלוסייה מתמטית. באופן בסיסי, הסינתזה המודרנית (או הנאו-דרוויניזם) הציגה את הקשר בין שני גילויים חשובים: היחידות של האבולוציה (גנים) והמנגנון של האבולוציה (ברירה טבעית).

נאו-דרווניזם, הידוע גם כ"סינתזה אבולוציונית מודרנית", הוא הכינוי לשילוב שבין האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין והתאוריה הגנטית של [[גרגור מנדל]] המהווה בסיס לתורשה ביולוגית וגנטיקת אוכלוסייה מתמטית. באופן בסיסי, הסינתזה המודרנית (או הנאו-דרוויניזם) הציגה את הקשר בין שני גילויים חשובים: היחידות של האבולוציה (גנים) והמנגנון של האבולוציה (ברירה טבעית).

בשל ההסתמכות על הביולוגיה, סוציוביולוגיה נחשבת לעתים כענף של הביולוגיה והסוציולוגיה, למרות שהיא משתמשת בטכניקות ממדעים רבים אחרים, כולל [[אנתרופולוגיה]], [[אבולוציה]], [[זואולוגיה]], [[ארכאולוגיה]], [[גנטיקת אוכלוסייה]], ורבים אחרים. בתוך תחום המחקר של חברות אנושיות, סוציוביולוגיה משויכת ביותר לתחומים של [[אקולוגיה אנושית]] ו[[פסיכולוגיה אבולוציונית]].  

בשל ההסתמכות על הביולוגיה, סוציוביולוגיה נחשבת לעתים כענף של הביולוגיה והסוציולוגיה, למרות שהיא משתמשת בטכניקות ממדעים רבים אחרים, כולל [[אנתרופולוגיה]], [[אבולוציה]], [[זואולוגיה]], [[ארכאולוגיה]], [[גנטיקת אוכלוסייה]], ורבים אחרים. בתוך תחום המחקר של חברות אנושיות, סוציוביולוגיה משויכת ביותר לתחומים של [[אקולוגיה אנושית]] ו[[פסיכולוגיה אבולוציונית]].

הסוציוביולוגיה נותרה נושא מעורר מחלוקת מכיוון שהיא טוענת שהגנים משחקים תפקיד משמעותי בהתנהגות האנושית, למרות שסוציוביולוגים מתארים את התפקיד הזה כאינטראקציה מורכבת ביותר, ולרוב לא ניתנת לחיזוי, בין טבע וחינוך. המבקרים החשובים ביותר של הגישה שלגנים יש תפקיד חשוב בהתנהגות האנושית הם [[פרנץ בועז]], [[ריצ'רד לוונטין]] ו[[סטיבן ג'יי גולד]].

הסוציוביולוגיה נותרה נושא מעורר מחלוקת מכיוון שהיא טוענת שהגנים משחקים תפקיד משמעותי בהתנהגות האנושית, למרות שסוציוביולוגים מתארים את התפקיד הזה כאינטראקציה מורכבת ביותר, ולרוב לא ניתנת לחיזוי, בין טבע וחינוך. המבקרים החשובים ביותר של הגישה שלגנים יש תפקיד חשוב בהתנהגות האנושית הם [[פרנץ בועז]], [[ריצ'רד לוונטין]] ו[[סטיבן ג'יי גולד]].

{{הפניה לערך מורחב|תאוריית המודרניזציה}}

{{הפניה לערך מורחב|תאוריית המודרניזציה}}

תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]] פותחו ונעשו פופולריות ב[[שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60|ה-60]], והן קשורות בצורה של התנגדות ל[[תאוריית התלות (מדעי החברה)|תאוריית התלות]]. הן משלבות את התאוריות הקודמות של האבולוציה הסוציו-תרבותית עם ניסיון מעשי ומחקר אמפירי, במיוחד מתקופת ה[[קולוניאליזם|דה-קולוניזציה]]. התאוריה קובעת כי:

תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]] פותחו ונעשו פופולריות ב[[שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60|ה-60]], והן קשורות בצורה של התנגדות ל[[תאוריית התלות (מדעי החברה)|תאוריית התלות]]. הן משלבות את התאוריות הקודמות של האבולוציה הסוציו-תרבותית עם ניסיון מעשי ומחקר אמפירי, במיוחד מתקופת ה[[קולוניאליזם|דה-קולוניזציה]]. התאוריה קובעת כי:

*המדינות המערביות הן המפותחות ביותר, ושאר העולם (בעיקר הקולוניות לשעבר) נמצא בשלבים מוקדמים יותר של התפתחות, כאשר בסופו של דבר יגיע לאותה הרמה כמו העולם המערבי.  

*המדינות המערביות הן המפותחות ביותר, ושאר העולם (בעיקר הקולוניות לשעבר) נמצא בשלבים מוקדמים יותר של התפתחות, כאשר בסופו של דבר יגיע לאותה הרמה כמו העולם המערבי.

*שלבי ההתפתחות מתחילים בחברות מסורתיות ומגיעים עד לחברות מפותחות.  

*שלבי ההתפתחות מתחילים בחברות מסורתיות ומגיעים עד לחברות מפותחות.

*מדינות ה[[עולם שלישי|עולם השלישי]] מפגרות מאחור בהתפתחותן החברתית, ויש לכוון את דרכן כדי שיעשו מפותחות יותר.  

*מדינות ה[[עולם שלישי|עולם השלישי]] מפגרות מאחור בהתפתחותן החברתית, ויש לכוון את דרכן כדי שיעשו מפותחות יותר.

תאוריית המודרניזציה התפתחה מתאוריות האבולוציה החברתית הקלאסית, והיא מדגישה את גורם המודרניזציה: חברות רבות מנסות (או צריכות לנסות) לחקות את החברות והתרבויות המצליחות כדי להצליח בעצמם. התאוריה גם קובעת שיש בידי החברות הלא-מערביות היכולת לחקות את החברות המערביות. בכך התאוריה תומכת ברעיונות של [[הנדסה חברתית]] ובכך שהמדינות המפותחות יכולות ומחויבות לעזור למדינות המתפתחות, באופן ישיר או עקיף.  

תאוריית המודרניזציה התפתחה מתאוריות האבולוציה החברתית הקלאסית, והיא מדגישה את גורם המודרניזציה: חברות רבות מנסות (או צריכות לנסות) לחקות את החברות והתרבויות המצליחות כדי להצליח בעצמם. התאוריה גם קובעת שיש בידי החברות הלא-מערביות היכולת לחקות את החברות המערביות. בכך התאוריה תומכת ברעיונות של [[הנדסה חברתית]] ובכך שהמדינות המפותחות יכולות ומחויבות לעזור למדינות המתפתחות, באופן ישיר או עקיף.

מבין המדענים שתרמו רבות לתאוריה זו הם [[וולט רוסטוב]] (Walt Rostow), שבספרו "שלבים של צמיחה כלכלית: מניפסט לא-קומוניסטי" (1960) התמקד בצד הכלכלי של המודרניזציה, וניסה להראות מהם הגורמים שמדינה צריכה כדי להגיע לדרך המודרניזציה על פי מודל ה"הצמיחה" שלו. [[דייוויד אפטר]] הדגיש את החשיבות של השיטה הפוליטית ואת ההיסטוריה של ה[[דמוקרטיה]], כשהוא חוקר את הקשר בין דמוקרטיה, ממשל תקין ויעילות לבין מודרניזציה. [[דייוויד מק'קללנד]] ("החברה המצליחה", 1967) ניגש לנושא זה מההיבט הפסיכולוגי, עם תאוריית ה[[מוטיבציה]] שלו, כשהוא טוען שמודרניזציה אינה יכולה להתרחש עד שחברה מסוימת מעריכה את ערך החדשנות, ההצלחה והיוזמה החופשית. [[אלכס אינקלס]] ("להעשות מודרני", 1974) יצר גם הוא מודל דומה של "האישיות המודרנית", שעליה להיות עצמאית, פעילה, מעוניינת במדיניות ציבורית ובעניינים תרבותיים, פתוחה לחוויות חדשות, רציונלית ומסוגלת ליצור תוכניות ארוכות טווח לעתיד. כמה מהחיבורים של [[יורגן הברמס]] גם הם קשורים לתת-התחום הזה.  

מבין המדענים שתרמו רבות לתאוריה זו הם [[וולט רוסטוב]] (Walt Rostow), שבספרו "שלבים של צמיחה כלכלית: מניפסט לא-קומוניסטי" (1960) התמקד בצד הכלכלי של המודרניזציה, וניסה להראות מהם הגורמים שמדינה צריכה כדי להגיע לדרך המודרניזציה על פי מודל ה"הצמיחה" שלו. [[דייוויד אפטר]] הדגיש את החשיבות של השיטה הפוליטית ואת ההיסטוריה של ה[[דמוקרטיה]], כשהוא חוקר את הקשר בין דמוקרטיה, ממשל תקין ויעילות לבין מודרניזציה. [[דייוויד מק'קללנד]] ("החברה המצליחה", 1967) ניגש לנושא זה מההיבט הפסיכולוגי, עם תאוריית ה[[מוטיבציה]] שלו, כשהוא טוען שמודרניזציה אינה יכולה להתרחש עד שחברה מסוימת מעריכה את ערך החדשנות, ההצלחה והיוזמה החופשית. [[אלכס אינקלס]] ("להעשות מודרני", 1974) יצר גם הוא מודל דומה של "האישיות המודרנית", שעליה להיות עצמאית, פעילה, מעוניינת במדיניות ציבורית ובעניינים תרבותיים, פתוחה לחוויות חדשות, רציונלית ומסוגלת ליצור תוכניות ארוכות טווח לעתיד. כמה מהחיבורים של [[יורגן הברמס]] גם הם קשורים לתת-התחום הזה.

תאוריות המודרניזציה ספגו ביקורת בדומה לזו שספגה האבולוציה החברתית הקלאסית, במיוחד על כך שהיא אתנוצנטרית מדי, חד-צדדית וממוקדת בעולם המערבי ובתרבותו.

תאוריות המודרניזציה ספגו ביקורת בדומה לזו שספגה האבולוציה החברתית הקלאסית, במיוחד על כך שהיא אתנוצנטרית מדי, חד-צדדית וממוקדת בעולם המערבי ובתרבותו.

====תאוריה של החברה הפוסט-תעשייתית====

====תאוריה של החברה הפוסט-תעשייתית====

חוקרים רבים ניתחו מגמות שונות וניסו לחזות התפתחויות עתידיות של החברות האנושיות בעזרת התאוריה האבולוציונית. מניסיונות אלה נוצרו תאוריות של חברות פוסט-תעשייתיות, הטוענות שהתקופה הנוכחית של החברה התעשייתית מגיעה לסופה, ושמידע ושירותים נעשים יותר חשובים מתעשייה ומוצריה.  

חוקרים רבים ניתחו מגמות שונות וניסו לחזות התפתחויות עתידיות של החברות האנושיות בעזרת התאוריה האבולוציונית. מניסיונות אלה נוצרו תאוריות של חברות פוסט-תעשייתיות, הטוענות שהתקופה הנוכחית של החברה התעשייתית מגיעה לסופה, ושמידע ושירותים נעשים יותר חשובים מתעשייה ומוצריה.

ב-1974 [[דניאל בל]], מחבר הספר "ביאתה של החברה הפוסט-תעשייתית", הציג את המושג של החברה הפוסט-תעשייתית. כמו רבים לפניו, הוא חילק את ההיסטוריה של האנושות לשלוש תקופות: קדם-תעשייתית, תעשייתית ופוסט-תעשייתית. הוא חזה כי עד סופה של המאה ה-20, [[ארצות הברית]], [[יפן]] ו[[מערב אירופה]] יגיעו לשלב הפוסט-תעשייתי. דבר זה יתבטא ב:

ב-1974 [[דניאל בל]], מחבר הספר "ביאתה של החברה הפוסט-תעשייתית", הציג את המושג של החברה הפוסט-תעשייתית. כמו רבים לפניו, הוא חילק את ההיסטוריה של האנושות לשלוש תקופות: קדם-תעשייתית, תעשייתית ופוסט-תעשייתית. הוא חזה כי עד סופה של המאה ה-20, [[ארצות הברית]], [[יפן]] ו[[מערב אירופה]] יגיעו לשלב הפוסט-תעשייתי. דבר זה יתבטא ב:

*חשיבותו של [[מגזר השירותים]] (מנהל, [[בנקאות]], [[מסחר]], [[תחבורה]], [[בריאות]], [[חינוך]], [[מדע]], [[אמצעי תקשורת]], [[תרבות]]) יחסית ל[[מגזר התעשייה|מגזר התעשייתי]] המסורתי (תעשיות ייצור, שחשיבותן נעשתה רבה יותר מה[[מגזר החקלאות|מגזר החקלאי]] או מה[[כרייה]] לאחר [[המהפכה התעשייתית]] במאה ה-18).  

*חשיבותו של [[מגזר השירותים]] (מנהל, [[בנקאות]], [[מסחר]], [[תחבורה]], [[בריאות]], [[חינוך]], [[מדע]], [[אמצעי תקשורת]], [[תרבות]]) יחסית ל[[מגזר התעשייה|מגזר התעשייתי]] המסורתי (תעשיות ייצור, שחשיבותן נעשתה רבה יותר מה[[מגזר החקלאות|מגזר החקלאי]] או מה[[כרייה]] לאחר [[המהפכה התעשייתית]] במאה ה-18).

*החשיבות הגדלה של [[טכנולוגיית המידע|טכנולוגיות מידע]];

*החשיבות הגדלה של [[טכנולוגיית המידע|טכנולוגיות מידע]];

*החשיבות הגדלה של תכנון לטווח ארוך, שינסה לחזות את המגמות העתידיות;

*החשיבות הגדלה של תכנון לטווח ארוך, שינסה לחזות את המגמות העתידיות;

*שינויים ב[[היררכיה]] המסורתית של [[מעמד חברתי|המעמדות החברתיים]], כשמומחים בעלי השכלה גבוהה ו[[מדען|מדענים]] הופכים לחשובים יותר מה[[בורגנות]] המסורתית;

*שינויים ב[[היררכיה]] המסורתית של [[מעמד חברתי|המעמדות החברתיים]], כשמומחים בעלי השכלה גבוהה ו[[מדען|מדענים]] הופכים לחשובים יותר מה[[בורגנות]] המסורתית;

מ[[שנות ה-70]] סוציולוגים ואנתרופולוגים רבים אחרים, כמו [[אלווין טופלר]] ("[[הלם העתיד]]", 1970), ו[[ג'ון נייסביט]] (John Naisbitt) ("מגה-מגמות 2000: הכיוונים החדשים לשנות ה-90", 1982) הלכו בעקבותיו של בל ויצרו תאוריות דומות. ג'ון ניסבייט הציג את המושג של megatrends: מגמות חזקות וגלובליות שמשנות חברות אנושיות בקנה מידה עולמי. אחת מהמגמות שהוא מציין היא ה[[גלובליזציה]]. מגמה חשובה אחרת היא יעילותם הגוברת של ה[[מחשב|מחשבים]] וההתפתחות של ה[[אינטרנט]]. [[מרשל מקלוהן]] טבע את המושג [[הכפר הגלובלי]] ("גלקסיית גוטנברג", 1962), ומושג זה אומץ על ידי חוקרים של הגלובליזציה והאינטרנט. ניסבייט ורבים אחרים טוענים כי המגמות הרחבות האלה מביאות לביזור, החלשה של הממשל המרכזי, חשיבות גדלה והולכת ליוזמה מקומית ודמוקרטיה הישירה, שינויים בהיררכיה של המעמדות החברתיים המסורתיים, התפתחות של תנועות חברתיות חדשות ועוצמה גוברת של הצרכנים וריבוי האפשרויות העומדות בפניהם.

מ[[שנות ה-70]] סוציולוגים ואנתרופולוגים רבים אחרים, כמו [[אלווין טופלר]] ("[[הלם העתיד]]", 1970), ו[[ג'ון נייסביט]] (John Naisbitt) ("מגה-מגמות 2000: הכיוונים החדשים לשנות ה-90", 1982) הלכו בעקבותיו של בל ויצרו תאוריות דומות. ג'ון ניסבייט הציג את המושג של megatrends: מגמות חזקות וגלובליות שמשנות חברות אנושיות בקנה מידה עולמי. אחת מהמגמות שהוא מציין היא ה[[גלובליזציה]]. מגמה חשובה אחרת היא יעילותם הגוברת של ה[[מחשב]]ים וההתפתחות של ה[[אינטרנט]]. [[מרשל מקלוהן]] טבע את המושג [[הכפר הגלובלי]] ("גלקסיית גוטנברג", 1962), ומושג זה אומץ על ידי חוקרים של הגלובליזציה והאינטרנט. ניסבייט ורבים אחרים טוענים כי המגמות הרחבות האלה מביאות לביזור, החלשה של הממשל המרכזי, חשיבות גדלה והולכת ליוזמה מקומית ודמוקרטיה הישירה, שינויים בהיררכיה של המעמדות החברתיים המסורתיים, התפתחות של תנועות חברתיות חדשות ועוצמה גוברת של הצרכנים וריבוי האפשרויות העומדות בפניהם.

כמה מהתחזיות של החברה הפוסט-תעשייתית היו קשורות לתאוריה של "[[סינגולריות (עתידנות)|סינגולריות טכנולוגית]]". תאוריה זו מתייחסת לנקודת זמן או תקופה בהתפתחותה של התרבות, כאשר התאוצה של ההתקדמות הטכנולוגית, השינויים החברתיים, המדעיים והכלכליים מהירה כל כך, שלא ניתן יהיה לחזות או להבין את התקופה שלאחר אותה נקודת זמן או תקופה. נקודת זמן כזה נדון לראשונה ב[[שנות ה-50]], והרעיון נעשה פופולרי מאוד ב[[שנות ה-80]] על ידי [[ורנור וינג']]. עם זאת, יש ספקנות רבה כלפי דעה קיצונית זו בקרב רבים מאוד מאנשי מדעי החברה השמרנים יותר.  

כמה מהתחזיות של החברה הפוסט-תעשייתית היו קשורות לתאוריה של "[[סינגולריות (עתידנות)|סינגולריות טכנולוגית]]". תאוריה זו מתייחסת לנקודת זמן או תקופה בהתפתחותה של התרבות, כאשר התאוצה של ההתקדמות הטכנולוגית, השינויים החברתיים, המדעיים והכלכליים מהירה כל כך, שלא ניתן יהיה לחזות או להבין את התקופה שלאחר אותה נקודת זמן או תקופה. נקודת זמן כזה נדון לראשונה ב[[שנות ה-50]], והרעיון נעשה פופולרי מאוד ב[[שנות ה-80]] על ידי [[ורנור וינג']]. עם זאת, יש ספקנות רבה כלפי דעה קיצונית זו בקרב רבים מאוד מאנשי מדעי החברה השמרנים יותר.

מבקרים של התאוריה הפוסט-תעשייתית מצביעים על כך כי היא מאוד מעורפלת, ושכמו כל תחזית, אין כל הבטחה שהמגמות אותן רואים היום במסגרת תאוריה זו אכן ימשכו בעתיד או יתפתחו בכיוונים שנחזים על ידי החוקרים בני-ימינו.

מבקרים של התאוריה הפוסט-תעשייתית מצביעים על כך כי היא מאוד מעורפלת, ושכמו כל תחזית, אין כל הבטחה שהמגמות אותן רואים היום במסגרת תאוריה זו אכן ימשכו בעתיד או יתפתחו בכיוונים שנחזים על ידי החוקרים בני-ימינו.

==ויכוחים מוסריים ופוליטיים כיום על אבולוציה סוציו-תרבותית==

==ויכוחים מוסריים ופוליטיים כיום על אבולוציה סוציו-תרבותית==

תקופת [[המלחמה הקרה]] התאפיינה ביריבות בין שני [[מעצמת-על|מעצמות-על]], אשר כל אחת מהן ראתה עצמה כחברה וכבעלת תרבות המפותחת ביותר על פני [[כדור הארץ]]. [[ברית המועצות]] ראתה את עצמה כחברת מופת [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] שהייתה תוצאה של [[מרקסיזם#ההיסטוריה כמאבק בין-מעמדי|מאבק המעמדות]], וייעודה להיות המדינה האוטופית של ה[[קומוניזם]], ואילו הסוציולוגים בארצות הברית (כמו [[טלקוט פרסונס]]) טענו כי החרות והשגשוג של ארצות הברית הם הוכחה לרמה הגבוהה יותר של התפתחות סוציו-תרבותית של התרבות והחברה שלה. באותה עת, הדה-קולוניזציה יצרה מדינות עצמאיות חשובות ששאפו להתפתח, ומודל זה של צמיחה ותיעוש היה צורה של אבולוציה סוציו-תרבותית.  

תקופת [[המלחמה הקרה]] התאפיינה ביריבות בין שני [[מעצמת-על|מעצמות-על]], אשר כל אחת מהן ראתה עצמה כחברה וכבעלת תרבות המפותחת ביותר על פני [[כדור הארץ]]. [[ברית המועצות]] ראתה את עצמה כחברת מופת [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] שהייתה תוצאה של [[מרקסיזם#ההיסטוריה כמאבק בין-מעמדי|מאבק המעמדות]], וייעודה להיות המדינה האוטופית של ה[[קומוניזם]], ואילו הסוציולוגים בארצות הברית (כמו [[טלקוט פרסונס]]) טענו כי החרות והשגשוג של ארצות הברית הם הוכחה לרמה הגבוהה יותר של התפתחות סוציו-תרבותית של התרבות והחברה שלה. באותה עת, הדה-קולוניזציה יצרה מדינות עצמאיות חשובות ששאפו להתפתח, ומודל זה של צמיחה ותיעוש היה צורה של אבולוציה סוציו-תרבותית.

מצד שני, ישנה מסורת חזקה בתאוריה החברתית האירופאית מ[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] ועד [[מקס ובר]], שטוענת כי לצד ההתקדמות הזו יש גם איבוד של חרות וכבוד אנושי. בשיאה של [[המלחמה הקרה]], מסורת זו התמזגה עם עניין גובר ב[[אקולוגיה]] והשפיעה על אקטיביזם תרבותי ב[[שנות ה-60]]. תנועה זו יצרה מגוון רחב של תוכניות ופעולות פוליטיות ופילוסופיות, שהדגישו את החשיבות של הבאת החברה וה[[אקולוגיה]] למצב הרמוני וכן שמירה על קיומה של האקולוגיה והחברה למשך זמן ארוך - רעיונות שבאו לידי ביטוי בזרמים של [[שמירת טבע]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].

מצד שני, ישנה מסורת חזקה בתאוריה החברתית האירופאית מ[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] ועד [[מקס ובר]], שטוענת כי לצד ההתקדמות הזו יש גם איבוד של חרות וכבוד אנושי. בשיאה של [[המלחמה הקרה]], מסורת זו התמזגה עם עניין גובר ב[[אקולוגיה]] והשפיעה על אקטיביזם תרבותי ב[[שנות ה-60]]. תנועה זו יצרה מגוון רחב של תוכניות ופעולות פוליטיות ופילוסופיות, שהדגישו את החשיבות של הבאת החברה וה[[אקולוגיה]] למצב הרמוני וכן שמירה על קיומה של האקולוגיה והחברה למשך זמן ארוך - רעיונות שבאו לידי ביטוי בזרמים של [[שמירת טבע]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].

ישנם חוקרים שהדגישו את החשיבות של [[הרמוניה אקולוגית]] של חברות קטנות וסגורות, חשיבות הגוברת על התפתחות ציביליזציונית. סקר שבוצע בשנת 2002 שנערך בקרב מומחים לענייני ילידים ברחבי צפון ודרום אמריקה (עליו דווח במגזין "הרפר") גילה, כי כולם היו מעדיפים להיות אדם החי בעולם החדש (קרי, אמריקה) בשנת [[1491]], שנה לפני כל מגע [[אירופה|אירופאי]], ולא להיות אירופאי טיפוסי של אותה התקופה. ביקורת שמופנית כלפי גישה זו היא כי אותם חוקרים שבויים בסטריאוטיפ האירופי של ה"[[הפרא האציל|פרא האציל]]". לעיתים חברות ילידות היו בלתי נעימות כלפי חבריהן או סבלו ממחלות או התקפות מצד שכנים. כמו כן יש מספר מקרים היסטוריים המראים כיצד גם עמים ילידים מסוגלים לעשות [[נזק אקולוגי]] רחב (כמו ה[[מדבור]] ב[[אי הפסחא]] או ההכחדה של ה[[ממותה|ממותות]] ב[[צפון אמריקה]] .) חברות ילידים השפיעו לעיתים קרובות עם הסביבה אבל ההשפעה הייתה בדרך כלל איטית, וכדרכם של [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] קשה להבחין בהם ללא מחקר, חלק מהחברות האלה החזיקו מעמד מאות או אלפי שנים ואז התמוטטו עם זאת יש גם מקרים (מעטים) של חברות שהצליחו להתקיים באופן מקיים במשך אלפי שנים ואף להתגבר על קשיים סביבתיים - בהם האי [[טיקופיה]], יפן בתקופה הקיסרית ו[[פפואה ניו גיני]]. - היבטים אלה נסקרים בהרחבה בספר [[התמוטטות]].  

ישנם חוקרים שהדגישו את החשיבות של [[הרמוניה אקולוגית]] של חברות קטנות וסגורות, חשיבות הגוברת על התפתחות ציביליזציונית. סקר שבוצע בשנת 2002 שנערך בקרב מומחים לענייני ילידים ברחבי צפון ודרום אמריקה (עליו דווח במגזין "הרפר") גילה, כי כולם היו מעדיפים להיות אדם החי בעולם החדש (קרי, אמריקה) בשנת [[1491]], שנה לפני כל מגע [[אירופה|אירופאי]], ולא להיות אירופאי טיפוסי של אותה התקופה. ביקורת שמופנית כלפי גישה זו היא כי אותם חוקרים שבויים בסטריאוטיפ האירופי של ה"[[הפרא האציל|פרא האציל]]". לעיתים חברות ילידות היו בלתי נעימות כלפי חבריהן או סבלו ממחלות או התקפות מצד שכנים. כמו כן יש מספר מקרים היסטוריים המראים כיצד גם עמים ילידים מסוגלים לעשות [[נזק אקולוגי]] רחב (כמו ה[[מדבור]] ב[[אי הפסחא]] או ההכחדה של ה[[ממותה|ממותות]] ב[[צפון אמריקה]] .) חברות ילידים השפיעו לעיתים קרובות עם הסביבה אבל ההשפעה הייתה בדרך כלל איטית, וכדרכם של [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] קשה להבחין בהם ללא מחקר, חלק מהחברות האלה החזיקו מעמד מאות או אלפי שנים ואז התמוטטו עם זאת יש גם מקרים (מעטים) של חברות שהצליחו להתקיים באופן מקיים במשך אלפי שנים ואף להתגבר על קשיים סביבתיים - בהם האי [[טיקופיה]], יפן בתקופה הקיסרית ו[[פפואה ניו גיני]]. - היבטים אלה נסקרים בהרחבה בספר [[התמוטטות]].

כיום, [[פוסטמודרניות|פוסטמודרניסטים]] שואלים האם למושגים חברה או אבולוציה בכלל יש משמעות פנימית, ושמא מושגים אלה אומרים משהו על האדם המשתמש באותם מושגים יותר מאשר על הנושא אותו הם מתארים. הטענה היא שייתכן כי אין מספיק דמיון בין התרבויות של הצופה והנצפה כדי שיוכלו לתקשר ביניהם ולהבין אחד את השני בצורה מוצלחת. בנוסף, ייתכן כי ישנה כפייה של מערכת [[ערך חברתי|ערכים]] ואמונות של האחד על האחר, על ידי כיבוש או קולוניזציה. לדוגמה, צפייה בהבנה - השונה מאוד – של ה[[פיזיקה]] וה[[מתמטיקה]] בקרב עמים ילידים הביאה באופן עקיף לרעיונות כמו ה"מדע הקוגניטיבי של המתמטיקה" של [[ג'ורג' לאקוף]], שאומר כי שיטות מדידה עצמן אינן יכולות להיות אובייקטיביות.

כיום, [[פוסטמודרניות|פוסטמודרניסטים]] שואלים האם למושגים חברה או אבולוציה בכלל יש משמעות פנימית, ושמא מושגים אלה אומרים משהו על האדם המשתמש באותם מושגים יותר מאשר על הנושא אותו הם מתארים. הטענה היא שייתכן כי אין מספיק דמיון בין התרבויות של הצופה והנצפה כדי שיוכלו לתקשר ביניהם ולהבין אחד את השני בצורה מוצלחת. בנוסף, ייתכן כי ישנה כפייה של מערכת [[ערך חברתי|ערכים]] ואמונות של האחד על האחר, על ידי כיבוש או קולוניזציה. לדוגמה, צפייה בהבנה - השונה מאוד – של ה[[פיזיקה]] וה[[מתמטיקה]] בקרב עמים ילידים הביאה באופן עקיף לרעיונות כמו ה"מדע הקוגניטיבי של המתמטיקה" של [[ג'ורג' לאקוף]], שאומר כי שיטות מדידה עצמן אינן יכולות להיות אובייקטיביות.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA אבולוציה חברתית ותרבותית] בוויקיפדיה העברית

* [http://he.wikipedia.org/wiki/אבולוציה_חברתית_ותרבותית אבולוציה חברתית ותרבותית] בוויקיפדיה העברית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sociocultural_evolution אבולוציה חברתית ותרבותית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sociocultural_evolution אבולוציה חברתית ותרבותית] בוויקיפדיה האנגלית