תעשיית הכליאה

קומפלקס הכלא-תעשייתי (Prison–industrial complex) או תעשיית הכליאה הוא מונח, שמשמש חוקרים ופעילים כדי לתאר את היחסים בין ממשלה לעסקים השונים הנהנים ממוסדות הכליאה (כגון בתי סוהר, מתקני מעצר ובתי חולים פסיכיאטריים).[1] המונח דומה למונח "הקומפלקס הצבאי תעשייתי" של שנות ה-50.

המונח משמש לרוב בהקשר של ארצות הברית בעשורים האחרונים, עקב הרחבה מהירה של אוכלוסיית האסירים בארה"ב.[2] דבר זה הוביל להשפעה פוליטית ורווחים כלכליים עבור חברות בתי סוהר פרטיות ועסקים אחרים המספקים סחורות ושירותים לסוכנויות בתי הסוהר הממשלתיות.[3] על פי תפיסה זו, הכליאה מועילה לא רק למערכת המשפט, אלא גם לחברות בנייה, ספקי טכנולוגיות מעקב ותיקונים, חברות המפעילות שירותי מזון לכלא ומתקנים רפואיים, תאגידים שמקבלים כוח אדם זול בכלא, איגודי שוטרים, חברות מבחן פרטיות, עורכי דין וקבוצות הלובי פוליטי המייצגות אותן. המונח מתייחס גם באופן כללי יותר לקבוצות אינטרסים שבאינטראקציות שלהן עם מערכת הכלא, מעדיפות רווח כספי על פני שיקום עבריינים.

תומכי תפיסה זו, לרבות ארגוני זכויות אזרח כמו מכון רתרפורד ואיגוד חירויות האזרח האמריקני (ACLU), מאמינים שהתמריצים הכלכליים של בניית בתי סוהר, הפרטת בתי סוהר, עבודה בכלא וחוזי שירות בתי סוהר הפכו את המאסר לתעשייה צומחת, ותרמו לגידול הכולל של אנשים כלואים, תופעה המכונה כליאה המונית. ארגונים אלה מציינים כי כליאה משפיעה על אנשים שחורים והיספאנים בשיעורים גבוהים באופן לא פרופורציונלי.

פרשנים רבים משתמשים במונח "קומפלס כלא-תעשייתי" כדי להתייחס אך ורק לבתי כלא פרטיים בארצות הברית, תעשייה שמייצרת רווח של כ-4 מיליארד דולר בשנה. אחרים מציינים שפחות מ-10% מהאסירים בארה"ב כלואים במתקנים למטרות רווח, ומשתמשים במונח כדי לאבחן מפגש אינטרסים גדול יותר בין ממשלת ארה"ב, ברמה הפדרלית והמדינה, לבין עסקים פרטיים המרוויחים מכך שיש גידול במעקב, השיטור והכליאה של הציבור האמריקאי מאז תחילת העשור של 1980.

בתרבות

הסרט התעודי התיקו ה-13 עוסק בקשר בין הפרטת בתי הכלא בארה"ב, לבין החמרת הענישה בצורה סלקטיבית מול שחורים וטוען כי בארה"ב יש מדיניות מתמשכת של דיכוי שחורים כל פעם באמצעי אחר.

בסדרת הסימפסונוס, הפרק The Seven-Beer Snitch עוסק בהפרטת בתי הכלא בארה"ב ובצורך למלא אותם באסירים.

בספר "הזרוע הארוכה של גיל המילטון" מאת לארי ניבן, וכן בספרים אחרים שלו (כוכב אינטרגל) ניבן עוסק באפשרות עתידית לפיה הממשלה תחמיר מאד את הענישה ומרחיבה מאד את עונש המוות כדי להגדיל את האפשרות לבצע השתלת איברים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Tufts University Prison Divestment
  2. ^ שיעור האסירים בארה"ב ויקיפדיה באנגלית
  3. ^ Harcourt, Bernard (2012). The Illusion of Free Markets: Punishment and the Myth of Natural Order , August 15, 2021, at the Wayback Machine. Harvard University Press. ISBN 0674066162 p. 236