שקית קניות
שקית קניות היא שקית או תיק המשמשת לצורך קניות. שקית פלסטיק לקניות (חד פעמיות) הן שקיות שעשויות פוליאתילן בעל צפיפות נמוכה.
צריכה ושימוש בישראל
הצריכה השנתית של שקיות פלסטיק חד פעמיות בישראל עומדת על למעלה מ-5 מיליארדי שקיות בשנה.
אלעד עמיחי, הממונה על המחזור במשרד להגנת הסביבה, טוען כי בישראל פועלים כ-20 יצרני שקיות. מתוכם 2 יצרנים משווקים שקיות "גופייה" לרשתות השיווק, שאר התצרוכת של רשתות המזון מיובאת או מיוצרת בשטחים. בחודש אחד מיוצרות כ-430 מיליון שקיות, שהן כ-5 מיליארד שקיות בשנה. העלות השנתית לייצור עומדת על כ-50 מיליון שקל בשנה.
בסקר הרכב הפסולת בשנת 2005 נמסר כי משקל השקיות הן 7% מכלל הפסולת ומשקלן המצטבר הוא 350 אלף טון בשנה. יש מחלוקת על נתון זה, והטענה היא כי המשקל מוגזם, ושנכלל בו לדוגמה גם תכולת השקיות או "ג'יפה" שנדבקה אליהן. הערכה נמוכה יותר מעריכה כי לכל היותר משקל השקיות הוא 100 אלף טון.
חקיקה
חוק השקיות אשר צפוי להפחית את צריכת השקיות אושר בכנסת ב-28 במרץ 2016 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017. [1]
החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ-280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ-80%. רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב-80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.[1].
השפעה סביבתית
כמו 90% ממוצרי הפלסטיק החד פעמיים, גם שקיות הופכות לפסולת תוך שישה חודשים מזמן הקנייה שלהם. נדרשות להם מאות שנים כדי להתכלות. טונות רבות של שקיות הפלסטיק נשלחות למטמנות אזוריות ותופסות נפח גדול שם. הן גם פוגמות בתהליכי הפרדת האשפה המצויה בהן, במחזורה ובאיכות הקומפוסט שמיוצרת ממנה.
מיליוני שקיות לא מגיעות לאתרי הפסולת מתעופפות ברוח ויוצרות מפגעים ברחובות הערים, החופים והשטחים הפתוחים. הן יוצרות מפגעי בטיחות למנועי סירות למכוניות נוסעות.
שקיות פלסטיק חד פעמיות מתפזרות באופן נרחב בסביבה וגורמות להרג של בעלי חיים שנחנקים מהשקיות או בולעים אותן וכתוצאה מכך מתים מסתימת קיבה. השקיות לא מתפרקות במשך זמן רב.
חלופות לשקיות קניות חד פעמיות
בניסיון לתת מענה לבעיות הסביבתיות יש כמה כיוונים:
הקטנת שימוש
- גביית כסף על שקיות חד פעמיות - גם ככה הצרכן משלם על השקיות דרך גילום מחירן במוצרים אחרים שהחנות מוכרת. גביית כסף יוצרת תמריץ כלכלי להקטנת השימוש בשקיות חד פעמיות ולמעבר לתחליפים רב פעמיים.
- הקטנת זמינות - מכונה שפולטת שקיות חד פעמיות כל כמה שניות לאחר לחיצה על כפתור - דבר המוביל לכך שלא ניתן לקחת כמות גדולה של שקיות בבת אחת.
מוצרים חלופיים
- שימוש בשקיות חד פעמיות מתכלות - שקיות העשויות מפלסטיק מתכלה. שקיות אלה יקרות יותר משקיות חד פעמיות, ובנוסף סובלות מבעיות של פלסטיק מתכלה - התלות בשטחי חקלאות ששטחם סופי, או התלות בנפט.
- שימוש בשקיות נייר חד פעמיות- יש ביקורת על כך שהנייר עצמו מזהם, כמו כן, שקיות הנייר צורכות 40% יותר אנרגיה משקיות ניילון. ביקורת אחרת היא שהשקיות אינן טובות לאריזת מזון (שכן הן יוצרות בעיה במזון קר או מזון רטוב) במיוחד כשיש גשם.
- שימוש בשקיות רב פעמיות מבד או מניילון, או שימוש בסלי קניות, תיקי קניות או עגלת קניות. הבעיה העיקרית של שקיות אלה היא שהן פחות נוחות משקיות חד פעמיות בהיבט שצריך לתכנן את הקניה מראש. בניסיון לתת לכך מענה יש שקיות שקל לארוז אותן.
בישראל נמכרות שקיות רב פעמיות ברשת השופרסל, בחנויות מעצבים ובחנויות יד שניה (ראו כתבה מהארץ). כמו כן המוצר "השקית הירוקה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "השקית הירוקה" שקית רב פעמית
- שקיות רשת רב שימושיות eco store
- מנוילנים כתבה על שקיות קניות חד פעמיות. אמיר זוהר, הארץ, 7.9.2007
- טרנד בשקית בד כתבה על שקיות קניות רב פעמיות מבד. אביבית שיין וטלי גולדשטיין, הארץ 12.6.2007
- שקיות פלסטיק - יחידה סביבתית חבל אילות המשרד לאיכות הסביבה, 22.1.2007
- שקיות בד
- שקית קניות מפלסטיק בוויקיפדיה האנגלית
- שקית קניות בוויקיפדיה האנגלית
- חכמי חלם היו מתהפכים בקברם רז גולדניק, מעריב 2006 - תוקף את ההחלטה לעבור לשקיות נייר וקורא למעבר לשקיות רב פעמיות
- יצרני השקיות נגד הממשלה: "היטל של 60 אג' לשקית לא יסייע לסביבה" אבי בר-אלי, דה מרקר 12.6.2014
הערות שוליים
- ^ מיכל רז-חיימוביץ' ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון 24.05.2017, גלובס