שיחה:קפיטליזם כתרבות
די ערכתי את הדף מהתחלה, ניסיתי לתת ביטוי לכל מה שדרור כתב.
אני מוסיף כאן את הטקסט של דרור כרפרנס למה שכתבתי:
מסיבה זו הקפיטליזם ובלע ומעקר תרבויות ומכופף אותן עד שהן נהיות בצורתו ובתבניתו- היות ושום תרבות לא יכולה להיות בתוכו ולא להשתנות עד שהיא נהיית זהה במהותה לקפיטליזם, ובעלת ערכים זהים לאלו שלו.
הקפיטילזם מייצג עמדות ערכיות העטופות במינוחים שהם כביכול כלכליים או מדעיים, והאגף הליברלי שלו מודיע שהוא כביכול מאפשר לכל אדם לבחור את ערכיו בעצמו. אבל ערכים אינם דבר שמתקיים אצל אדם בודד, אלא דבר שצריך להתקיים לכל הפחות בתוך קהילה. ערכים שאינם מתאימים לקפיטליזם יכולים להתקיים בו, אבל בקושי גדל והולך להתקיים בצל קורתו.
לכן המוקד של התנגדות לקפיטליזם אינו רק המערכות הכלכליות או הפוליטיות אלא בתרבות - אנשים מתרבות שונה וראיית עולם שונה יתנגדו לקפיטליזם באופן אפקטיבי יותר (כמובן על ידי מכשירים אחרים מהפוליטיקה או מהכלכלה) מאשר אנשים מאותה תרבות עם רעיונות שונים בתחומי הכלכלה או הפוליטיקה.
ממילא המקורות של המחלוקות השונות על הקפיטזלים מקורם מצורת הסתכלות אחרת מזו שלו - לדוגמה תפיסה של חשיבות השויוון או תפיסה אחרת של חופש או תפיסה כולית של מערכות ושל הסביבה - היינו הם חלק ממערכת אחרת של תפיסות, ושל התסכלות, שכאשר הן מגובשות יחד לתבנית קוהרנטית ובעלת המשכיות של כמה דורות, מהווים תרבות.
Yjonas83 13:14, 7 יוני 2006 (CDT)
- יוני, תודה על ההרחבה, אני לא בטוח שיש כאן חפיפה אחד לאחד. מה שאני מדבר עליו הוא הקפיטליזם (או המערכת שקיימת היום) כפי שהוא מתנהל בפועל, ולאו דווקא התאוריה שהוא מציג לעולם. אני צריך לקרוא שוב ולגרוק.האזרח דרור 02:45, 8 יוני 2006 (CDT)
- לכן העניין מסודר כהבטחה מול מציאות Yjonas83 11:19, 8 יוני 2006 (CDT)
שחר, שיניתי את השורה שהוספת על תרבות הצריכה כמובילה להתגבשות מוסד/מושג הרווח. תרבות הצריכה היא מושג מודרני בעוד הרווח הרבה יותר וותיק וקיים מראשית ניצני הקפיטליזם (ראה מה שסיכמתי על הדינמיקה של הקפיטליזם. הרווח הוא ההגיון המסדר של הקפיטליזם, תרבות הצריכה היא תופעה מודרנית יחסית של החברה הקפיטליסטית. תרבות הצריכה אינה נוגעת לקפיטליסטים אלא בעיקר לעובדים במערכת קפטליסטית, והיא דרך של מיסוד יחסי הבעלות, ניתן לקשר אותה גם לאינפלציה לפי אסתר אלכסנדר. יונתן 12:43, 22 יוני 2006 (CDT)
יובל נח הררי
להבנתי יובל נח הררי היה מגדיר גם קיימות בתור דת. עצם כך שהרחיב דוקא על הקפיטליזם - ולא קומוניזם למשל, נובע לדעתי מכך שהקפיטליזם פופולארי יותר בימינו. הסיווג של דתות בעיניו הוא מתירני למדי וכולל למעשה גם אידיאולוגיות. Eburcat (שיחה) 23:59, 17 באוגוסט 2015 (IDT)