שיחה:ביקורת על קפיטליזם וחירות

המאמר הזה הוא ביקורת על הספר חירות וקפיטליזם שכתב מילטון פרידמן. היות שהוא נחשב לאחד מנביאי הניאו-שמרנות חשבתי שיהיה יעיל להשתמש בביקורת המובלעת אצלו. Yjonas83 07:20, 1 יוני 2006 (CDT)

איך לנהל דיון ביקורתי

הי יוני. המאמר לא רע. ומדברם באותי גם לכתוב ביקורת על אותו טקסט, אבל לפני שהעשה זאת אני רוצה לקיים דיון לגבי איך אפשר לארגן את הביקורת , ואת הדיונים השונים לגבי רעיונות באופן מסודר יותר על ידי הויקי. לשם כך התחלתי מאמר בשם מערכת:כיצד להציג ביקורת

ספציפית למאמר

• לדעתי חלק מנו כדאי להעביר לערך של קפיליזם וחרות- לקחת את המאמר מויקיפדיה, להוסיף לו חלקים מתוך מאמר זה, כלומר להציג חלק מהדברים שהם בתוך הקונצנזוס במאמר עצמו.
• את החלק של הביקורת יש להשאיר במאמר זה, תוך הפניה מתוך המאמר עצמו אליה. די לקרוא ביקורת על משהו יצטרכו לקרוא קודם את הערך על המשהו.
• אפשרות אחרת - במאמר עצמו - בעיקר הריעונות שלו, ומעט ביקורות, ובביקורות - מעט מהמאר והרבה מהביקורות.
• לי עצמי יש ביקורת נוספות על פרדימן - לדגומה פגיעה בסביבה היא פגיעה בכל הזכויות - בשוויון , בקניין, בחרות ובחיים.
• השאלה היא גם האם לתקוף את פרידמן מתוך הסכמה לניתוח הליברלי, ולהראות שפרדימן סותר אותו, או בכלל לדחות את השיח הזה מתוך זה שהוא לא מדוייק בעליל.

לכן הכנסתי את זה תחת ביקורת מתונה, מכייון שישנו כאן שימוש במושגים של מדע הכלכלה כדי לנתח ביקורתית טקסט יסוד שלה Yjonas83 07:25, 2 יוני 2006 (CDT)

• לדוגמה, לדעתי פרדימן מתעלם מהכוח התרבותי. היכולת של ארגונים ואנשים להשפיע על הפסיכולוגיה של אנשים אחרים - ולכן אי אפשר לדבר על בחירות חופשיות של הפרט עצמו - הדיון שלו לא כולל את המימד התרבורתי.

אין ספק, בעניין הזה צריך להכניס את כהנמן כביקורת מתוך השיח הכלכלי שמערערת על הרציונליות הגמורה של הפועלים בשוק, רציונליות חסומה. נכנס פה גם העניין של האם רווח הוא תלוי תרבות, אני עדיין מסתבך עם זה. Yjonas83 07:25, 2 יוני 2006 (CDT)

• במבחינה סביבתית, פרדימן עושה את כל הטעויות הקלאסיות - כאילו אנשים יכולים לבחור באיזו רמת זיהום הם יכולים לחיות.

כאן בדיוק צריך להיכנס נושא החשיבה המערכתית, שמראה כי התוצאות של פעולות על הסביבה הן מורכבות. - טוב, הוספתי איזו פסקה וקישרתי אז Yjonas83 07:28, 2 יוני 2006 (CDT)

• הדלימות שפרידמן מציע הן מזויפות ומוגבלות ומכתיבתות את הדיון - ממשלה מול שוק. אין דיון לדוגמה על תפקיד רגלוטורי של התרבות, או על דמוקרטיה ישירה.

האזרח דרור 02:05, 2 יוני 2006 (CDT)

(הוספתי הזחה, באמצעות שימוש בנקודותיים, אני צריך עוד זמן לגריקה כדי להגיב)האזרח דרור 09:37, 2 יוני 2006 (CDT)

למילטון

תודה על תיקוני ההגהה הרבים, המאמר הזה נכתב מזמן.

בנוגע לכבישים, כך במקור: "סוג כללי אחר של מקרים שבהם חליפין חופשיים לחלוטין אינם אפשריים נוצרים כאשר פעולותיהם של אנשים משפיעות על אנשים אחרים, השפע שאי אפשר לדרוש בעבורה תשלום או פיצוי. זו הבעיה של השפעות סביבתיות, דוגמה בולטת היא זיהום נחלים. [...] דוגמה פחות בולטת היא סלילת כבישים ראשיים ואחזקתם. [...] אך בדרכי גישה ראשיות, שבהן כניסות ויציאות רבות, אם היינו גובים תשלום בעבור השירות שכל אדם מקבל היו ההוצאות של גביית דמי השימוש גדולות ביותר. [...] שיקולים אלה אינם חלים על כבישי אגרה ארוכים [...] במקרה זה אין אפוא סיבה שלא למסור את הכבישים לבעלות פרטית ולאחזקה פרטית." (עמ' 30-31)

כפי שאני מבין - פרידמן תומך בהפרטת כבישי אגרה אבל לא כבישים עיקריים באיזורים עירוניים. יונתן 00:29, 31 במרץ 2009 (IDT)

אגב זה בדיוק המקום לתפוס את פרידמן בזנב. "היו ההוצאות של גביית דמי השימוש גדולות ביותר" - איזה מין נימוק כלכלי זה? וכי גביית דמי שימוש בתרופות או בתוכנה אינם יקרים? וכי שימוש במכוניות אינו יקר? שישלמו (או שלא יעברו שם, ואז המחיר ירד). מה שמפריע באמת הוא מנגנון בולט של ייצור מחסור. בעוד שבקרב כבישים המנגנון הזה בולט, בתחומים אחרים הוא עקיף יותר - אם כי יש לו השפעות כלכליותחשובות. האזרח דרור 09:57, 31 במרץ 2009 (IDT)

רלוונטיות

המאמר נכתב מזמן, והיום חלקים גדולים בתיאור ההיסטורי המופיע בו נראים לי לא מדוייקים. מנגד, הביקורת לא השתנתה מהותית. יונתן 00:52, 25 באפריל 2009 (IDT)