רועי מימרן

רועי מימרן הוא מהנדס מחשבים וכלכלן, פעיל חברתי, סביבתי וקהילתי, לשעבר מרצה באוניברסיטת בן גוריון וכיום באוניברסיטה הפתוחה. מייסד ויו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל.

שימש כיו"ר ועד שכונת ל' בתל-אביב, ובתפקידים שונים בארגוני הסביבה בישראל. מימרן גרוש ואב ליוגב, רון-לי וגלי. בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב (אוניברסיטת תל-אביב) ותואר שני במינהל עסקים (האוניברסיטה העברית). כמו כן למד את כל הקורסים לתואר שני בסטטיסטיקה וחקר ביצועים (אוניברסיטת ת"א) ואת קורסי החובה לתואר ראשון בכלכלה (האוניברסיטה הפתוחה - לא סיים).

ביוגרפיה

מימרן גדל בשכונת ל' בתל-אביב, למד תואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב במתמטיקה ומדעי המחשב במסגרת מסלול העתודה האקדמית (כיום רב סרן במילואים). בתקופת לימודיו, ובמקביל לשירות החובה, החל לעבוד בחברת מוטורולה סמיקונדקטור וכך נחשף לתחום התוכנות לתכנון רכיבים אלקטרוניים. לאחר תום שירותו, משנת 1997 ועד לשנת 2017, עבד כמהנדס בכיר וראש צוות בחברות טכנולוגיה המפתחות רכיבים אלקטרוניים בתחומי התקשורת ואחרים. במאי 2017 החליט לעזוב את עבודתו אז בחברת אינטל, כדי להתמקד בדוקטורט, בהוראה אקדמית ובפעילות ציבורית. כיום (2022) מתמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה הישראלית לרשימה לכנסת. [1]

פעילות סביבתית

בתקופת לימודיו לתואר הראשון הצטרף מימרן לארגון סטודנטים בשם "ירוק עד", אולם לא מילא בו תפקיד משמעותי והארגון הפסיק לפעול. בשנת 1997 השתתף בהקמת תא מגמה ירוקה באוניברסיטת תל-אביב. בשנות פעילותו בארגון היה פעיל בלובי הפוליטי, במאבקים נגד סלילת כביש 6 ונגד זיהום האויר בתל-אביב. בשנת 2002 השתתף בוועידת האו"ם לפיתוח בר-קיימא ביוהנסבורג, דרום אפריקה. לאחר מכן לקח על עצמו את תפקיד רכז תא תל-אביב במגמה ירוקה.

בתקופת פעילותו עסק התא בעיקר בפעילות נגד זיהום האויר בתל-אביב וכמו כן החל לפעול למען שימור השטח הפתוח במתחם מערות אפקה-עמק הנרקיסים בגלילות עם פינוי חוות הגז פי גלילות.[1][2] בשנת 2001 הצטרף גם לפורום הירוק של תל-אביב, ובשנת 2003 מונה כחבר בועדת איכות הסביבה העירונית של תל-אביב. בשנת 2004 נבחר למספר תפקידים: חבר הועד המנהל בארגונים תל-אביב בשביל אופניים (כיום ישראל בשביל אופניים), חיים וסביבה ומגמה ירוקה. בשנת 2005 מונה כממלא מקום נציג ארגוני הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בתל-אביב (בעקבות המינוי התפטר מהוועד המנהל של מגמה ירוקה), תפקיד אותו מילא עד 2010, במשך רוב התקופה שימש בפועל כנציג העיקרי של ארגוני הסביבה בוועדה. בתקופה זו פעל לקידום תחבורה ציבורית, סלילת שבילי אופניים, קידום שיתוף הציבור בשלבים מוקדמים לתכנון, קידום בנייה ירוקה, כתיבת תכנית אב מחוזית לטבע עירוני וקידום דיור בר-השגה.

בשנת 2004 החל מימרן לפעול, במסגרת מגמה ירוקה, חיים וסביבה ובמסגרת פעילותו השכונתית, נגד הפעלת תחנת הכח "רידינג" במזוט, ודרש את סגירת התחנה עד שתעבור לגז טבעי. במסגרת זו אירגן כנס ועדי שכונות באזור נגד התחנה, הציג את הנושא בתקשורת ובוועדת הכנסת. מאבק זה הגיע להישג בשנת 2006, כאשר התחנה נסגרה שלושה חודשים בהנחיית השר לאיכות הסביבה, ונפתחה מחדש בגז טבעי.

בשנת 2009 נבחר מימרן שוב כחבר הועד המנהל של מגמה ירוקה, והתפטר ממנו שוב ב-2011 כדי להתמקד בפעילות במסגרת פורום החוסכים לפנסיה. בתקופה זו היה פעיל ב"מטה לתכנון אחראי" שפעל נגד הרפורמה בתכנון ובנייה, שכונתה "רפורמת המרפסות" או "רפורמת הולילנד".[3] בשנת 2018 נבחר לאחד מ-100 המשפיעים והמשפיעות של מגמה ירוקה, מבין אנשי הארגון לאורך 21 שנות פעילותו.[4]

פעילות כלכלית ובתחום הפנסיה

בשנת 2010 זיהה מימרן את תחום הפנסיה והחסכון הפנסיוני כנושא שיש לפעול בו ציבורית. ראשית פתח מימרן קבוצה בפייסבוק בשם "חושבים על העתיד: למען החוסכים לפנסיה בישראל", בהמשך נקבע מפגש פעילים בנושא, ובשנת 2011 נרשם "פורום החוסכים לפנסיה בישראל" כעמותה. הנושא העיקרי הראשון בו עסקה העמותה היה הפחתת תקרת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, שעמדו אז על 2% לשנה מכלל הצבירה[5]. חברי הפורום המשיכו להציג את הנושא בתקשורת[6] ובכנסת[7]. בתחילת דצמבר 2011 פרסם מימרן מחקר כלכלי-סטטיסטי שהוכיח כי אין קשר בין דמי הניהול שגובות קופות הגמל וקרנות הפנסיה, לבין התשואה שהן הביאו על השקעת הכספים בין השנים 2007-2011, מחקר שזכה לכתבת השער בעיתון כלכליסט[8]. מאבק זה נשא פירות בפברואר 2012, עם קבלת החלטה על הפחתת תקרת דמי הניהול.

בשנת 2011, עם פרוץ המחאה החברתית בישראל, הצטרף מימרן לצוות הכלכלי של ספיבק-יונה, צוות המומחים המייעץ למחאה החברתית, מתוך מטרה לקדם את נושאי הכלכלה הסביבתית והפנסיה בעבודת הצוות, והרצה על נושאי כלכלה, חברה ופנסיה במאהלי המחאה. בשנת 2013 הקדיש את פרוייקט הגמר בסיום התואר השני לנושא של בנקאות קואופרטיבית ויישומה בישראל. בהמשך, הקדיש את נאומו בטקס הסיום של התואר לנושא הקואופרטיבים ומקומם בכלכלה.

במסגרת פורום החוסכים לפנסיה המשיך מימרן לקדם נושאים הקשורים לפנסיה, לכתוב ולהרצות בנושא. חלק גדול מהנושאים אותם העלה, הפכו בהמשך לחקיקה או הנחיות מחייבות של משרד האוצר ורשות שוק ההון. בין הנושאים אותם קידם: פיקוח על הסדרי חוב שחלקם מלווים ב"תספורות"[9][10]. הפעלת המודל הצ'יליאני להתאמת מדיניות ההשקעות לגיל החוסך[11][12]. חופש בחירת סוכן פנסיוני לשכירים, והפרדת עמלות הסוכנים מגובה דמי הניהול. פיקוח על רכישת אג"ח מגובות משכנתאות ע"י גופי הפנסיה[13]. בשנת 2017 החליט להקדיש חלק גדול מזמנו בכתיבת דוקטורט על תחום הפנסיה באוניברסיטת בן גוריון.

פעילות קהילתית

מימרן שימש בין 1994 ל2009 כחבר ועד נבחר של שכונת ל' בתל אביב-יפו. בתפקיד זה הוביל והשתתף בפעולות ומאבקים למען השכונה, כגון החזרת קווי האוטובוסים בשכונה לאחר שבוטלו ברפורמה של 2011. בשנת 2013, לאחר פטירתו של יו"ר הועד הקודם יוסף צורי, נבחר על ידי חברי הוועד לשמש כיו"ר, תפקיד אותו סיים בשנת 2016. כמו כן משמש מימרן כחבר הנהגות הורים בשני בתי ספר בת"א: בית הספר היסודי ארן ותיכון חדש (בעבר גם חבר הנהגת הורים בבית הספר לאמנויות).

פעילות פורום כסף נקי

בשנת 2020 הצטרף מימרן כחבר ב"פורום כסף נקי" בשיתוף פעולה עם ארגוני סביבה. תרומתו לפורום היא בהיכרות עם שוק ההון, חברות הביטוח ובתי ההשקעות ועם הגופים המפקחים עליו. במסגרת זו השתתף בפניות לגופים מוסדיים על מנת להסיט את ההשקעות שלהם מחברות הפועלות בתחום הדלקים הפוסיליים - בחלק מהמקרים הפניה זכתה להענות כגון חברת הביטוח "מגדל". כמו כן פנה למנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בהצעה להשיק מדד מניות כללי ללא חברות בתחום הדלקים הפוסיליים. הצעה זו זכתה להענות, ובעקבותיה נחתם הסכם בין הבורסה לארגון "חיים וסביבה" על השקת המדד, והמדד "ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים" הושק ב-6 לדצמבר 2020.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פעילים ירוקים: שדה נרקיסים מהגדולים בארץ ייפגע קשה מעבודות רשות העתיקות, 24.5.2009, באתר "הארץ"
  2. ^ ארגון מגמה ירוקה: להקים ועדת היגוי לאתר פי גלילות, 31.12.2003, באתר "גלובס"
  3. ^ רועי מימרן: מרוקנים מתוכן את הפיקוח על הנדל"ן, דה מארקר, 3.1.2011
  4. ^ חוברת 100 המשפיעים והמשפיעות של ארגון מגמה ירוקה, עמ' 53
  5. ^ רון שטיין: פורום החוסכים לפנסיה: פתרון האוצר חלקי, 12.7.10, באתר "גלובס"
  6. ^ רחלי בינדמן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה במכתב למפקח: "ממש את תכנית הפחתת דמי הניהול", באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2011
  7. ^ עופר וולפסון: שליש מהפנסיה "זולג" לדמי הניהול, 15 בנובמבר 2011, באתר NFC
  8. ^ רחלי בינדמן, "אין התאמה בין דמי הניהול לבין תשואת הקופה", באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2011
  9. ^ רועי ברגמן: אקטיביזם חברתי גרסת בעלי האג"ח של סקיילקס, כלכליסט, 12.6.2012
  10. ^ עופר וולפסון: "חוסכי הפנסיה ייפגעו מהתיקון לחוק החברות", News1, 6.6.12
  11. ^ רם עוזרי: המוסדיים לחצו - יישום המודל הצ'יליאני להפחתת סיכונים בפנסיה נדחה ל-2014, דה מארקר, 18.4.2012
  12. ^ רימונה פרקש ברוך: ח"כ כץ לא היה מרוצה מהמודל הצ'יליאני והביא לדחייתו בשנה, כלכליסט, 19.4.2012
  13. ^ אסא ששון: "להקים ועדה שתבחן את רצון הבנקים להנפיק אג"ח מגובות משכנתאות", 11.2.2515, TheMarker