נוחי דנקנר

נוחי (נח) דנקנר (נולד בשנת 1954) הוא איש עסקים ישראלי. בתקופת שליטתו על חברת הפירמידה אי.די.בי חלשה החברה על מגוון תחומים במשק הישראלי כמו תקשורת (מעריב, סלקום), ביטוח כלל ביטוח, בנייה (נכסים ובניין, אזורים), תעשייה (כלל) מזון (שופרסל) ועוד.

למרות שדנקנר לא היה עשיר במיוחד יחסית לבעלי הון אחרים, הוא היה נחשב בשנת 2011 לאחד האנשים המקושרים והמשפיעים במשק הישראלי. הדבר נבע מהפריסה הרחבה של החברות שלו בענפים רבים, שילוב של החזקות בתחומים ריאליים, פיננסיים ובתקשורת, והקשר החזק עם פוליטיקאים משרדי ממשלה. יש לו קשרים ענפים עם פוליטיקאים כמו בנימין נתניהו, אהוד אולמרט, שמעון פרס ואחרים. בנוסף יש לו קשרים עם עורך הדין רם כספי ובענף הבנקאות.

בשנת 2013 קרסה חברת אי.די.בי אחזקות, ונושי החברה החליטו כי השליטה תועבר לידיים חדשות, ובכך נותר דנקנר עם חובות אישיים לבנקים בסכומי עתק של מאות מיליוני שקלים אל מול נכסים בהיקף נמוך משמעותית מהיקף החוב. דנקנר חתם על הסדר חוב של ביוני 2016 מול הבנקים המלווים כאשר החוב נאמד על כ-480 מיליון שקל. במסגרת ההסדר נקבע כי על דנקנר להחזיר לבנקים של כ-150 מיליון שקל נושאי ריבית תוך 5 שנים. בשנה זו הורשע דנקנר בבית המשפט הכלכלי בתל אביב (חלק מבית המשפט המחוזי) בכל העבירות שיוחסו לו בפרשת הרצת מניות אי.די.בי.. [1]. ב-5 בדצמבר 2016 נגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר נוספת על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. דנקנר עירער על הרשעתו לבית המשפט העליון וביקש את זיכויו והפרקליטות ערערה אף היא על חולשת העונש. בשנת 2018 דחה בית המשפט העליון את עירעורו והגדיל את עונשו ל-3 שנות מאסר.

אחזקות

סה"כ שווי רכוש נאמד בשנת 2008 על כ-200 מיליון דולר. הון זה נמוך יחסית למשפחת עופר בעלת 3.9 מיליארד דולר (פי 20 בערך) או יחסית לשרי אריסון (5 מיליארד דולר). עקב המינוף הגדול שדרכו החזיק את החברות בו הוא שלט, שווי אחזקותיו היה תנודתי מאוד עד שירד מנכסיו. על פי מחקר של חברת BDI מפברואר 2006, נוחי דנקנר החזיק כ-4.8% מכלל הכנסות 500 החברות המובילות במשק.

  • קבוצת אי.די.בי אחזקות. החברה מחזיקה או החזיקה בשליטה על החברות הבאות:
    • מזון: שופרסל
    • ביטוח: כלל ביטוח
    • מדיה ותקשורת: מעריב (אחזקת עבר)
    • תקשורת סלולרית: סלקום
    • אינטרנט ותקשורת לחו"ל: נטוויז'ן.
    • ביגוד: גולף.
    • נייר : מפעלי נייר אמריקה ישראל,
    • בנייה ותשתיות: מונופול המלט נשר,
    • תעופה: ישראייר
    • תיירות פנים: צבר
    • רפואה: גיוון אימג'ינג
    • תעשייה: מכתשים אגן (בעבר)

בנוסף חברת כור הנשלטת על ידי אידיבי, החזיקה בשיא בכ-5% מהבנק השווייצרי קרדיט סוויס.

קשרים עם בעלי הון אחרים

עיתון הארץ דיווח בשנת 2008 כי קיימת התקרבות בין נוחי דנקנר לבין נוני מוזס, בעל השליטה בידיעות אחרונות ואדם בעל קשרים ענפים לכשלעצמו. לפי העיתון, מוזס, שממעט לצאת לפגישות עם לקוחות, נפגש מספר פעמים עם דנקנר, ונפגש איתו בלשכתו של דנקנר במגדלי עזריאלי שבתל אביב. דלית בר, אשתו של מוזס, החלה לעבוד בחברת אי.די.בי בתחום התרומה לקהילה. [1]

קשרים בפוליטיקה, בתקשורת בעסקים ובתרבות

ביולי 2008 פרסם מגזין דה מרקר, תחת הכותרת מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים ברגולטורים ובעיתונאים את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על הפקידים, הפוליטיקאים, והעיתונות בישראל, ומפרט את דרכי ההשפעה האלה. [2]

נוחי דנקנר מופיע במקום הראשון ברשימה. לפי הטענה יש לו קשרים במספר גדול של מוקדי כוח כולל במערכת הבנקאות וברשות ניירות הערך.[1] בשנת 2011 חיזק דנקנר את כוחו התקשורתי לאחר שרכש את השליטה בעיתון מעריב.[3]

רשות ניירות ערך

  • אייל סולגניק, ששימש בעבר בתפקידים בכירים ברשות, כיהן נכון לשנת 2008 כמשנה למנכ"ל וכמנהל הכספים הראשי של אי.די.בי. [1]
  • אריה מינטקביץ, יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר שימש בשנת 2008 יו"ר אלרון.[1]
  • שוני אלבק, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של הרשות

מערכת הבנקאות

  • אריה מינטקביץ שימש בעבר גם כיו"ר בנק דיסקונט, ובכך הביא קשרים גם למערכת הבנקאות. [1]
  • דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר הוא בן דודו של נוחי דנקנר. [1]
  • חתנו, טלור ארדן, מונה ב-2017 למנהל הפעילות של הבנקאות להשקעות בפועלים שוקי הון, זרוע הבנקאות להשקעות של בנק הפועלים. [4]

בפוליטיקה

ד"ר גבי פיקר, הוא חבר ילדות של בנימין נתניהו, נכון 2008 הוא מכהן כדירקטור בחברת נכסים ובניין שבשליטת דנקנר. בנימין נתניהו נחשב לידידו של דנקנר. [1]

למשפחת דנקנר קשר הדוק וארוך עם אהוד אולמרט, בהיותו שר התמ"ת וממונה על מנהל מקרקעי ישראל בממשלתו של אריאל שרון, וכשר אוצר, וממלא מקום ראש הממשלה. ולבסוף גם כראש ממשלה. במאי 2008, באירוע של יהדות קנדה, שיבח אולמרט בפומבי את דנקנר, את רעייתו ואביו (וגם את משפחות ורטהיימר ושטראוס שנכחו באירוע) וכינה אותם "ידידי ומנהיגי הכלכלה הפרטית הישראלית" ו"נדבנים ישראלים ידועים".[1]

בינואר 2008 נראו דנקנר ורעייתו סועדים עם שר התקשורת אריאל אטיאס ורעייתו במסעדה כשרה בתל אביב. [1]

בשנת 2007 הביע דנקנר תמיכה פומבית בבחירת שמעון פרס לתפקיד נשיא המדינה. פרס, מכריז על עצמו כמו מקדם עסקים ישראליים בחו"ל וכמי שמביא משקיעים זרים לישראל.[1]

לדנקנר יש קשרים טובים גם עם הרב עובדיה יוסף, המנהיג הרוחני של ש"ס והאיש המתווה את הקו השולט בתנועה, ועם הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"), המקורב לפוליטיקאים רבים.[1]

תקשורת

דנקנר השתלט על מעריב דרך חברת דיסקונט השקעות מקבוצת אידיבי. דבר זה גרם להפסדי עתק ולתביעות של בעלי המניות.

עורכי דין בכירים

רם כספי הוא עורך דין בכיר שמשמש את דנקנר בעסקים מורכבים. לכספי קשרים ענפים בפוליטיקה. לדוגמה, לאחר פרסום דו"ח ועדת וינוגרד הוא ערך בביתו מסיבה לאולמרט בהשתתפות צמרת המגזר העסקי. כספי, המקורב מאוד למפלגות העבודה וקדימה, גם היה מעורב בשנים האחרונות במגעים פוליטיים בין המפלגות להרכבת קואליציה או ייצובה.[1]

יורם ראב"ד הוא עורך דין נוסף המקורב לדנקנר. גם הוא מעורב בפוליטיקה ובהרכבת קואליציות.בשנת 2004 הוא מונה על-ידי אריאל שרון לצוות הרכבת הקואליציה והוא נחשב לאחד ממייסדי קדימה.[1]

במשרדי ממשלה

  • צביקה לבנת, המשנה ליו"ר אי.די.בי, ושותפו של דנקנר, הוא בעל קשרים הדוקים במשרדי התשתיות והתחבורה.[1]

פרשיות והרשעות בפלילים

פרשיה אחת קשורה לקשר בין דנקנר לבין אהוד אולמרט. בפרשת הפשרת הקרקעות של מפעלי מלח בעתלית ובאילת לבניה, תוך מתן הטבות מפליגות למשפחת דנקנר.

באפריל 2006 אברהם הירשזון, שנחשב למקורבו של אולמרט, כיהן כשר התקשורת. הוא העניק לסלקום שבשליטת דנקנר רישיון להפעלת טלפוניה קווית, אף שלפי פרסומים התנגדו לכך פקידים במשרד.[1]

בשנת 2007 טען הפרסומאי אורן פרנק, בבלוג שלו, ש"כלבוטק" בראשות רפי גינת, נמנעת בכוונה תחילה מביצוע תחקירים שעלולים לפגוע בעסקים של נוחי דנקנר, לכאורה עקב הקשרים בין דנקנר לבין רפי גינת. כתוצאה מפרסום זה פוטר פרנק ממשרד הפרסום בו עבד.

בשנת 2016 הורשע דנקנר בבית המשפט הכלכלי בתל אביב (חלק מבית המשפט המחוזי) בכל העבירות שיוחסו לו בפרשת הרצת מניות אי.די.בי.. [5]. ב-5 בדצמבר 2016 נגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר נוספת על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. ביצוע עונש המאסר עוכב עד להגשת ערעור [6] [7] [8]. בעקבות ההרשעה הושעה רישיון עריכת הדין של דנקנר בתחילת 2017, לפחות עד לפירסום פסק הדין בערעור בבית המשפט העליון.[9] דנקנר עירער על הרשעתו לבית המשפט העליון וביקש את זיכויו והפרקליטות ערערה אף היא על חולשת העונש. בשנת 2018 דחה בית המשפט העליון את עירעורו והגדיל את עונשו ל-3 שנות מאסר. במקביל מתנהלת נגד דנקנר בקשה לתביעה יצוגית בנושא בהיקף של 90 מיליון ש"ח. [10]

חובותיו לבנקים

בשנת 2013 קרסה חברת אי.די.בי אחזקות, ונושי החברה החליטו כי השליטה תועבר לידיים חדשות, ובכך נותר דנקנר עם חובות אישיים לבנקים בסכומי עתק של מאות מיליוני שקלים אל מול נכסים בהיקף נמוך משמעותית מול החוב. דנקנר חתם על הסדר חוב של ביוני 2016 מול שישה בנקים: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, איגוד וקרדיט סוויס, והיקפו הכולל עמד על כ-480 מיליון שקל. במסגרת ההסדר נקבע כי על דנקנר להחזיר לבנקים כ-150 מיליון שקל תוך 5 שנים, לא כולל תשלומי ריבית שמגדילים את הסכום שכבר הוחזר בעוד כמה מיליוני שקלים. הבנקים העדיפו אז את ההסדר על פני הליך פשיטת רגל, משום שדנקנר ובעיקר אביו יצחק, התחייבו להשיב להם סכומים גבוהים בהרבה מאלה שלדעתם היו מקבלים בהסדר נשייה מול פושט רגל, שאין לו נכסים אישיים רבים. בשנת 2018 דנקנר החזיר כ-70 מיליון שקל. דנקנר לא עמד בהחזר התשלום של חודש מרץ 2019 והוא מנהל משא ומתן עם הבנקים לדחיית התשלום ללאחר שיחרורו מהכלא. [11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים