סער א

קצת על עצמי

גר באדמאמא, חוות ניסוי לקיימות ופרמקלצ'ר. חוקר ומרצה בנושא הכלכלה ההוליסטית, העוסקת בריפוי מערכות היחסים של האדם עם עצמו, שכניו והסביבה.

מתעניין במיוחד ב: כלכלה אקולוגית, פרמקלצ'ר כבסיס למערכת כלכלית בת קיימא,Forest Gardening, מערכות פיננסיות אלטרנטיביות, מערכת אלטרנטיבית לגישה לאדמה, אבולוציה של התודעה, קיימות בגישה הוליסטית.

תמצית הכלכלה ההוליסטית

המשבר החברתי-סביבתי-כלכלי-פוליטי הוא דוגמה קלאסית של ecological overshoot הנובע מצמיחת יתר. צמיחת יתר היא תוצאה הכרחית של המערכת הכלכלית הנוכחית (המבוססת חוב וכסף פיאט). הצורך לבנות מערכת כלכלית בת קיימא דחוף מכפי שהוא נראה (בשל הדינאמיקה של הצמיחה המעריכית ושל מערכות מורכבות).

הביוספרה (גאיה) היא מערכת כלכלית בת קיימא. סוקסציית החיים על האדמה מובילה ליצירת שפע בר קיימא ע"י התארגנות עצמית. על מנת להיות מרכיב בר קיימא ביוספרה, עליך לתמוך בשירותי תמיכת החיים. האדם, בהיותו חלק מהביוספרה, ניחן ביכולת הטבעית להוות מרכיב בר קיימא.

צמיחת התודעה האנושית הולידה אשליית ניתוק בין האדם לגאיה. הזדהות עם הצורה הובילה לחרדה קיומית ולהתמכרות לצמיחה מתמדת. התמכרות זו הולידה את מערכת היחסים החברתית הנוכחית המובילה לovershoot and collapse. ההרס הינו שלב טבעי בהתבגרות התודעה האנושית. האחדות הראשונית והלא מודעת מתחלפת בתודעה והפרדה (חוסר קבלה של היותך חלק מגאיה) אשר תוצר הלוואי שלה הוא הרס. ההרס גורם להכרה במובן מאליו, ולחזרה אל האחדות- אך הפעם אל אחדות מודעת. מכיוון שהאדם הינו מרכיב של הביוספרה, התודעה האנושית היא תודעת הביוספרה. המשבר הנוכחי הינו שלב טבעי בדרך להכרה עצמית של הביוספרה.

סוקסציית החיים התרחשה עד כה באופן אקראי- כעת היא יכולה להתרחש באופן מודע. סוקסצייה מודעת (לדוגמא: פרמקלצ'ר) מתרחשת מהר יותר ובעלת פוטנציאל הגדלת אקסרגיה רב יותר (?). כלכלה הוליסטית היא ניהול מודע של גאיה את עצמה. לאדם, במובן זה, יש תפקיד מעורר השראה.

טקסטים תחת כתיבה

חלקם לקראת סיום, וחלקם בשלבים מאוד ראשוניים של כותרת פלוס מחשבות בראש:

אסטרטגיה להגשמת תרבות בת קיימא : מה נחוץ כדי ליצור תרבות? בני אדם, סיפור תודעתי, הבנה, טכנולוגיה, גישה למשאבים ומערכת יחסים חברתית. אז מה הצעד הבא?

הגניאולוגיה של ההלוואה (או: היסטוריה כלכלית-אנרגטית של האנושות ומדוע אנו כורתים את העץ האחרון על האי)

פרמקלצ'ר כבסיס למערכת כלכלית בת קיימא: במשך שנים, תשומת הלב של מחקר הפרמקלצ'ר הייתה נתונה לרמת המיקרו. אך מה קורה כשאנו באים ליישם את עקרונות הפרמקלצ'ר ברמת המאקרו? והאם דגם חוות הפרמקלצ'ר הקלאסית יכול להווה אבן בניין למערכת כלכלית שלמה?

'אבל חווה זה לא אקולוגי' על הטענה שהתיישבות פרמקלצ'ר זוללת שטח אינה יכולה להיות פתרון למיליארדים הגרים בעיר, ועל התשובה לטענה זו-שמוכיחה מדוע החיים בהתיישבות פרמקלצ'ר ללא רבי קומות צורכת פחות שטח, ולכן היא הגיונית הרבה יותר גם כפתרון למיליארדים. על האפשרות לבנות התיישבויות פרמקלצ'ר על אדמות חקלאיות פגועות. בדיקה של הרעיון בארץ- הסבת משק חקלאי קונוונציונאלי להתיישבות פרמקלצ'ר, והשוואת כושר הנשיאה של שני הדגמים השונים- בכמה אנשים תומך המשק הקונוונציונאלי ובאיזה מחיר, ובכמה אנשים תומך משק הפרמקלצ'ר ובאיזה מחיר. בדיקה תיאורטית של האפשרות להסב שטחי חקלאות להתיישבויות פרמקלצ'ר בקנה מידה גדול בישראל- כמה אנשים יהיה ניתן לקיים על ידי כך? (מעניין לציין שכיום בארץ יש יותר מחצי דונם שטח חקלאי פר אדם).

קיימות הוליסטית (אין קיימות חלקית. חוסר קיימות בתת מערכת אחת 'תשאב' משאבים (שיכולים לכלול גם משאבי רגש למשל) מתת-מערכות אחרות, בנות קיימא לכאורה. לכן, כדי להיות מקיים עליך ליישם את תפיסת הקיימות באופן הוליסטי, להבין שכל תתי המערכות מחוברות ותלויות. גוף, רגש, מחשבה. אדם, חברה, ביוספרה. פילוסופיה, כלכלה, ריקוד.

הגירה וקיימות: על הפוטנציאל של ההגירה/נדידה להגביר את כושר הנשיאה, ויצירת מפת אזורים שאליהם/מהם כדאי להגר.

מחיר הכסף:כמה עבודה ומשאבים אנו מבזבזים בשל קיום מערכת חברתית המבוססת על תחרות ושאיפה לרווח גדל.

ניתוח חברתי-כלכלי בפרספקטיבה אקולוגית: אפשר לנסות להבין את המשבר הכלכלי-חברתי-סביבתי ע"י ניתוח כלכלי מורכב- אבל בסופו של דבר, האדם הוא הומיניד מסדרת הפרימטים. המשבר הנוכחי הינו מקרה קלאסי של ecological overshoot, שנובע מקיום יחסי גומלין טפיליים מצד האדם כלפי גאיה. בחירה מודעת באיזון עצמי וביחסי גומלין של הדדיות ביננו לגאיה הם מפתח מרכזי בדרך להגשמת חברה בת קיימא.

open source economy: על יצירת מערכת כלכלית המבוססת על עקרונות הקוד הפתוח והיצירה המשותפת. ניסיון להחיל את תובנות השיתוף מהרשת על משאבים חומריים כאדמה, טכנולוגיה ושאר אמצעי ייצור.

כלכלה אקולוגית כסוגסציה המודעת לעצמה - בין פולקה גונת'ר לבריאן סווים, או: על תודעה, התבגרות מערכות אקולוגיות ואנחנו, ועל ההבדל בין סוגסציה אקראית לסוגסציה מודעת.

טביעת רגל אקולוגית חיובית על תפקידנו במערכת האקולוגית, על האפשרות לתמוך בביוספרה שתומכת בנו, ועל ההבנה שהאדם אינו רע מטבעו אל הסביבה.

פרוייקטים בתכנון

הרמן דיילי כתב פעם, שכשאתה נופל ממטוס מצנח יעזור לך יותר ממד גובה... אז מכיוון שאני מרגיש שיש לנו מושג מספק על הבעיה (מבחינה טכנית לפחות- צמיחת יתר שמונעת ממערכת כלכלית מבוססת חוב), ופתרון תיאורטי טוב (כלכלה בת קיימא המבוססת על קהילות מקומיות), הגיע הזמן לפתוח את המצנח.

open sourcing the land : שחרור, תיאום ושיתוף אדמות. האדמה מאפשרת את הגישה לכל המשאבים הנחוצים. גישה לאדמה היא המפתח ליצירת כלכלה בת קיימא. יצירת פלטפורמה לתיאום בין חלוצים (אנשי פרמקלצ'ר לדוגמא) לבין בעלי ממון וקרקע, למען הגשמה פיזית של כלכלה בת קיימא.

קואופ השקעות/ביטוח לpost carbon days אז יש חלוצים (אנשים עם רצון לפעולה וידע, לרוב צעירים, בשלים לשינוי מעשי עמוק. חסר להם כסף וגישה לאדמה) ויש תומכים (אנשים עם כסף וגישה לאדמה, לרוב אנשי משפחה וקריירה. קיים רצון לתמוך אך אין בשלות לשינוי מעשי עמוק באורח החיים ). תיאום בין שתי קבוצות אלו יכול להניב שינוי אמיתי. ככה כמה מדינת ישראל- תומכים כלכלית וחלוצים שהתאגדו יחדיו. הרעיון הוא להקים פלטפורמה שתאגד ותתאם. החלוצים יוכלו לקנות אדמות, להקים התיישבויות פרמקלצ'ר ולבנות את הכלכלה בת הקיימא החדשה. התומכים יוכלו להצטרף כשהם יהיו בשלים (השטח יהיה מוכן ומפנק/לא תהיה ברירה בשל קריסת הכלכלה הנוכחית). זה גם ביטוח, וגם השקעה.

קבוצת מחקר ועשייה- קיימות הוליסטית: קבוצה קטנה החוקרת יחדיו את הקיימות במגוון תחומים בחיים, למען ריפוי, התבגרות ויצירת שפע בר קיימא. ריפוי והתבגרות של הגוף, של המערכת האקולוגית ושל התודעה.

collaborative permaculture economy: קבוצה של אנשים המתאגדת יחדיו ומחליטה להגשים מערכת יחסים המבוססת על שיתוף פעולה, כלכלה הבנויה על יצירה משותפת. התוצאה: חסכון של מחיר הכסף, והקדשת עצמנו לעשייה אמיתית.

זרעי בר קיימא: אוסף זרעים של צמחי בר רב שנתיים רבי תועלת ומקומיים. יצירת חגורת יערות מאכל, שתהווה מאגר מזון ותתן שירותי תמיכת חיים.