בן אהרוני

שלום וברוכים הבאים לדף המשתמש שלי.

רכשתי ידע וניסיון בתכנות, נטורופתיה, הוראה וייעוץ מקצועי בתחומי מחשבים ורילוקיישן.

בזמני הפנוי אני בין היתר פעיל לשוויון בידע, שוויון כלכלי מקסימלי (חלוקה הוגנת של משאבים) ונושאי סביבה וחברה.

אני סובל מהפרעת שינה נדירה הנקראת Free Running הגורמת לי להירדם כל יום מאוחר יותר (אלא אם אני לוקח תרופות שינה) ופועל לקדם מודעות להפרעת שינה זו.

קישור לאתר האישי שלי.

אני חושב שחלק מהערכים כאן ארוכים מדי ויש לקבוע תקני אורך למאמרים, תקן כללי לאורך מאמרים (למשל, לא יותר מ-10,000 בתים למאמר) ותקן מקסימלי למאמרים יוצאים מן הכלל שבוודאי אין לחרוג ממנו (למשל, לא יותר מ-20,000 בתים למאמר).

סמלים

אני טוען שסמלים (צורות גאומטריות המשומשות כ"סמל") הם אלילים בפוטנציה כמו שפסלים ותמונות בצורת אדם או חיה או שילוב שלהם הם אלילים בפוטנציה ושכמעט אין הבדל מהותי בין פסל או תמונה של זאוס או של תור לבין סמל שהוא צורה גאומטרית מסוימת כמו מנורה, מגן דוד, צלב, סהר, צלב קרס, פנטגרם ("סמל השטן"), כוכב אדום (כוכב קומיוניסטי) וכו' וזה בכלל לא משנה אם מתייחסים אליו כ"סמל דתי" או כ"סמל חילוני" או כ"סמל עמני" או כ"סמל קישוט" וכו'.

עבודת פסלים או תמונות היא עבודת אלילים תמימה או נאיבית ועבודת סמלים היא עבודת אלילים חמקמקה או מתוחכמת. הטענה "זה הסמל שלי" או כל התגאות אחרת בסמל היא עצמה העבודה הזרה הזו.
שתי סוגי הישויות האלה (פסלים ותמונות, וסמלים) מסוכנים מבחינה רוחנית אם כי לדעתי סמלים מסוכנים רוחנית יותר מפסלים ותמונות כפי שאסביר בהמשך.

הבהרות

• לא כל פסל או תמונה הם בהכרח עבודת אלילים. ראשית, יש יצירות אומנות שמטרתן לעשות זכר לאדם מסוים שמי שיצר אותם כלל לא התכוון או אפילו דמיין שהם יהיו אליל עבור מישהו. לדעתי באופן כללי רצוי לשמר אותן תוך שמצהירים שאין לסגוד אותם או לייחס להם כוחות כל שהם ויש להסיר ולמחזר סמלים המופיעים עליהן אם יש כאלה.

• בבודהיזם למשל יש פסלים ותמונות של הבודהה אך מטרתם לעשות זכר לבודהה ואין כל מצווה לסגוד אותם ולא ידוע לי על בודהיסט שסוגד אותם, אם כי אני אישית נמנע כללית גם מזה כי הדבר יכול לגרום לאנשים להתמקד בבודהה עצמו ולא בדרך שלו ואולי גרוע מכך לטעות שהוא אלוהים המיוצג בפסל. בודהיסט שיודע שהבודהה היה רק אדם שהגיע להארה (לאו דווקא הראשון או האחרון) ושרק הביא לנו את מסר הפחתת הסבל הנצחי ושאין להגזים בהערכתו ובטח שלא להתייחס אליו כאלוהי ← יתנגד לתרבות פסל ותמונה זו או לכל הפחות ירצה לצמצם אותה או לסייג אותה.

• לא כל סמל הוא בהכרח עבודת אלילים. גילוי וחקר צורות גאומטריות במתמטיקה הוא דבר חשוב ולפעמים הכרחי לארכיטקטורה והנדסה, אבל השימוש בצורות גאומטריות כסמלים הוא עבודת אלילים מהסוג החמקמק או המתוחכם ביותר.

דעתי האישית היא שבאופן כללי סמלים יש למחזר או להשמיד בעוד שפסלים ותמונות רצוי לשמר כל עוד מבהירים לידם בכתב ובצורה ברורה לכל שאין לסגוד אותם או לייחס להם כוחות מסוימים שכן הם גושי חומר בלבד וסגידתם איננה הגיונית אבל בכל מקרה אם פסל או תמונה מכילים סמל, מוטב שהסמל יוסר מהם וימוחזר והחסר ימולא בהשלמה טבעית לפסל שלא נראית כמו סמל כלל.

הבעיות הרוחניות שבשימוש לא מתמטי בכללותו בסמלים

ניסיון של אדם לתמצת את כל האישיות וההיסטוריה שלו לסמל היא אחד הדברים הרדודים והגרועים ביותר שהוא יכול לעשות בחייו שכן הוא בעיקר יביא על עצמו חשיבה אוטומטית ואולי גם שנאה עיוורת מצד מי ששונאים את האליל הזה שנאה עזה, בצדק או שלא בצדק.

• שימוש לא מתמטי בכללותו בסמלים מצמצם את הנפש או לפחות חוסם את הגישה לעומק שבנפש של כל אדם ואדם.
• שימוש לא מתמטי בכללותו בסמלים מפלג את בני האדם פילוג מיותר ומסוכן ובמיוחד גורם לחשיבה אוטומטית הרסנית על האחר ; מניסיון חיי לפלג בני אדם במקום לאחדם זה דבר רע.

אדם רוחני לא ילך מרצונו המלא עם תיליונים, צמידים, טבעות, סיכות ועגילים עם צורה גאומטרית מסוימת ולא יעשה קעקוע בצורת סמל או לפחות לא יוסיף עוד אפילו קעקוע אחד בצורת סמל מרגע שהבין את הנזק בכך (ובעידן של היום גם יפעל להסרת כל קעקוע כזה), אלא, אם כבר ישתמש בדברים אלה יהיה זה עם צורות גאומטריות שלוות בלבד כמו נקודה, מעגל (סימטרי ככל הניתן) וקו ישר. ייתכן שאותו אדם ישתמש בצמידיי יד\צוואר אחידים מחרוזים או מחוטים עדינים אך ללא סמלים ולא מעבר לכך.

כל טענה שיש לשבט או לעם מסוים סמל, היא טעות או שקר

הדבר היחיד שסימל בני אדם מאז ומעולם, הרבה לפני הייצור או הגילוי של כל מיני פסלים ותמונות וסמלים, זה הגוף והנפש של כל אדם ואדם, כעולם ומלואו. לעד יהיה השילוב הזה של גוף ונפש האדם חופשי מכל פסל, תמונה או סמל ולעד תהיה לאדם בחירה חופשית אם לייחס חשיבות לסמלים או לא.

אני טוען שאסור לנו לקבל את הטענה שלעם שלנו או לכל עם אחר יש סמל; מי שטוענים את זה הם בדרך כלל אנשים שלא מכירים בנזקים החמורים של פילוג בני אדם במקום לאחדם לפתור בעיות יחדיו וגם לשמר את הפתרונות יחדיו. האלוהים שלהם זה הסמל והם סוגדים אותו פעם אחר פעם כשהם מתגאים בו.
שיא השימוש בסמלים לסמל אנשים נעשה מצד הנאצים, שם רשעים יירקב, אשר סימלו יהודים דתיים ואנשים מרקע יהודי במגן דוד ואת עצמם בצלב קרס, כי הם היו פלגניים הרסניים סוגדי אלילים וסמלים בצורה הקיצונית ביותר של עבודה זרה זו.
מי שתומך בסימול אנשים המגדירים את עצמם ו\או מוגדרים מצד אחרים כ"יהודים" במגן דוד למעשה מנציח, בלי כוונה רעה, את אותו פשע סימול בני אדם שביצעו הנאצים.

תמיד אפשר להתשחרר מעבודת הסמל לפחות בתוך התודעה. כל עוד לא נכפה על אדם סמל כל שהוא באופן כזה שמצריך ממנו לצאת לגלות, או לחיות מושפל, או להתאבד, או להילחם במשפיל במטרה להתגונן ממנו ואם זה סביר אז גם לתקוף אותו במתקפת נגד, אז אחד הדברים הכי טובים שאדם זה יכול לעשות בחייו זה פשוט לזרוק את כל הסמלים ה"עמניים", ה"דתיים", ה"אידאולוגיים" וה"פוליטיים" וכו' לפח הזבל של ההיסטוריה ולחיות כאדם חופשי מהם וכמאוחד עם כל שאר בני האדם החופשיים מכל שבט ובכל ארץ, למעט סמלים שלווים כמו נקודה, מעגל וקו ישר שגם איתם צריך להיזהר ובאופן כללי נדרשים רק לסימול מקצועי כפי שאסביר מיד.

סימול אדם לצורך מקצועי

אם מעסיק לכאורה חייב לסמל אדם לצורך מקצועי-הישרדותי של שניהם זה צריך להיות בהסכמתו המלאה של האדם ועדיף שזה ייעשה עם צורות גאומטריות מינימליות ושלוות בלבד כמו נקודה (או כמה נקודות), או קו ישר (או כמה קווים ישרים), או מעגל או כמה מעגלים (סימטרי\ים ככל הניתן) ואפשר שבצבעים.

לדעתי זה בוודאי לא אמור להיעשות עם קעקוע או עם התקן המחובר לגוף וגם לא לבגד, אלא, במשהו שאפשר להסיר לבד בקלות כמו אפוד עם סמל מקצועי לכוחות חירום כמו כיבוי אש, רפואה דחופה, צבא ומשטרה, וגם אז, רק סמלים פשוטים כמו קו, שני קווים או שלושה קווים או ארבעה קווים בהתאמה ובדרך כלל גם עם כיתוב באותיות המתאר את הגוף המעסיק או את התפקיד. דרגות פנים ארגוניות ניתן לסמל דרך שילובים של צורות אלה. בהקשרים אחרים סימול פשוט כמו עם טבעת פשוטה חלקה בצבע כל שהוא או צמיד אחיד או חלק כל שהוא יכול להיות בסדר.

בכל מקרה, מדים יכולים להיות עם צבע וכתיבה בלבד בלי סמלים כלל, ודרגות יכולות להיות מספרים בלבד, בלי סמלים כלל.

סימול חיה לצורך מקצועי

בניגוד לבן אדם, מכיוון שחיה לא יכולה לתת הסכמה לכך שייסמלו אותה או לא, אני אישית מתנגד לסימול חיות בכל מצב למעט מצב קיצוני המצדיק זאת כמו טיפול וטרינרי וגם אז בעזרת תווית המחוברת לקשר תלתן שקל לחתוך וכוללת לכל היותר שם וקוד סידורי ייחודי.

האם אותיות הן סמלים?

אות אני מגדיר כצורה גאומטרית חד מימדית המסמלת רכיב של מילה (בשפה קולית, עיצור ו\או תנועה). אם אות היא קטע פתוח עקום, כך שאיננה פוליגון, אז אינני מוצא בעיה להשתמש בה לצורך כתיבה בלבד ולא כסמל כל שהוא לאדם או חיה.

עקרונית אני מתנגד לסמל כל דבר בסמלים (לא רק יצורים חיים) אבל אעשה חריגות בנושאי שפה ובמיוחד אותיות (כפי שהגדרתי אותן לעיל), כל עוד הדבר לא משמש לסמל יצורים חיים.

איך להתמודד עם מדינה שמציבה פסלים בצורת סמלים במרחב הציבורי?

כל עוד איננו בשלטון עלינו להתעלם מפסלים-סמלים אלה ולא למחזרם כדי שלא נירדף מצד אותו שלטון כשאין לנו כוח פוליטי וצבאי נגדו ועלינו לקוות שהשלטון הזה ייפול מצד אויב חיצוני או יקרוס אל תוך עצמו ורק אז נמחזר את פסליי הסמלים האלה. הדבר יכול לקחת מאות ואלפי שנים ואולי חלקנו לא יזכו לחוות זאת בתודעה נוכחית אבל אולי כן בתודעה אחרת בגלגול הבא כל שהוא. זה עדיף לדוגמה על מרד כושל שיוביל לגלות בה נהיה חסרי ארץ לחלוטין ונתונים לרדיפה מצד קבוצות אחרות, אליליות לא פחות.

ניצחון הגוף והנפש על הסמל הוא ניצחון הרוחניות על החומרנות

רק הגוף והנפש של כל אדם ואדם זה באמת ה"סמל" שלו, מה שמתבטא במעשיו, בדעותיו ובאמרותיו, אך יותר מכל אלה, בהימנעות ממעשים ואמרות מסוימות. החומרנות הורסת והרוחניות בונה. אם השתחררת מעול הסמלים ההרסני ובחרת ברוחניות, תוכל למות כאדם חופשי לפחות בכך שלא נתת לאף אחד לכפות עליך את עבודת האלילים המתוחכמת וההרסנית ביותר ← עבודת הסמל.