מיכל הלפרין

שיתוף

מיכל הלפרין היא עורכת דין והממונה על ההגבלים העסקיים במדינת ישראל החל משנת 2016. ארגונים ואישים שונים מתחו עליה ביקורת עקב כך שכעורכת דין סייעה לחברות הגז, שהן מונופול בישראל, וכן על יחסה הרך כלפי מונופולים ואוליגופולים בישראל.

רקע ומינוי לרשות להגבלים עסקיים

בינואר 2002 מונתה הלפרין לסגנית ראש הרשות להגבלים עסקיים והיועצת המשפטית לרשות וכיהנה בתפקיד זה עד 2006. בתחילת 2007 הצטרפה כשותפה למשרד עורכי הדין "מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'", והקימה ועמדה בראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד.

הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה פרש מתפקידו בעקבות פרשת מתווה הגז. במסגרת מתווה הגז מוסד ההגבלים העסקיים נעקף על ידי "סעיף 52" של חוק ההגבלים העסקיים שמאפשר להתעלם מהממונה עקב שיקולים ביטחוניים. השיקולים הביטחוניים שלכאורה היו רקע לעקיפת הממונה היו הסכמי יצוא גז למצרים והסכמי יצוא גז לירדן. המתווה שהוצע לא היה מקובל על גילה, מאחר שלדעתו המתווה אינו מטפל כראוי בענייני התחרות, ועלול לפגוע בעצמותה של הרשות להגבלים עסקיים, על רקע זה ועל רקע חוסר תמיכה מצד הדרג הפוליטי או רגולטורים אחרים פרש גילה מתפקידו במאי 2015. ^[1]

ארגונים, מומחים ופעילים חברתיים טענו כי דבר זה היווה פגיעה קשה בעצמאות של מוסד ההגבלים העסקיים בישראל. דרור שטרום, הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים (2001-2005) טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל""^[2].

במרץ 2016, כ-10 חודשים לאחר פרישת גילה, מונתה הלפרין לממונה על ההגבלים העסקיים. במסגרת הסכם ניגוד עניינים עם מינויה התחייבה לא לעסוק במשך שנה וחצי בענייני תעופה, בשירותי מיזוג ATM, הפעלת מערכת תקשורת בין סולקים ומנפיקים והפצת תוכנה אשראית, ובעניינים הנוגעים לחברת תנובה.^[3]

ניגוד עניינים

ההסכם ניגוד עניינים עו"ד מיכל הלפרין: הסתרת מידע על עיסוקי קרובי משפחתה בהם היא מנועה מלעסוק.

עו"ד הלפרין חתמה על ניגוד עניינים בפברואר 2016. עו"ד הלפרין התחייבה במסגרת הסכם זה שלא לעסוק בשום נושא הקשור ללקוח בו טיפלה במסגרת עבודתה במשרד עורכי הדין משרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ושות'. לפי הכתוב בהסכם הועברה רשימת הלקוחות אל עו"ד דני תורין ממשרד המשפטים וליועץ המשפטי של הרשות להגבלים עסקיים עו"ד אורי שוורץ. רשימה זו אינה מפורסמת לציבור ולפי הכתוב בהסכם ישנה הבהרה מצידה של מדינת ישראל שרשימה זו אינה סוד מסחרי שגילויה עלול לפגוע במשרד עורכי הדין בו עבדה עו"ד הלפרין לפני כניסתה לתפקיד. בהמשך ההסכם מתחייבת עו"ד הלפרין שלא לעסוק בשום נושא הקשור ללקוחות של משרד זה, לא לטפל בפניות של המשרד או לקוחותיו ולא לעסוק בנושאים העלולים להשפיע על המשרד ושותפיו. עיון [ http://www.meitar.co.il/firm-profile באתר האינטרנט ] של המשרד מראה שאחד מתחומי העיסוק העיקריים של המשרד הינם הגבלים עסקיים ודיני תחרות. [ http://www.meitar.co.il/groups/antitrust_competition_law_hebrew בדף הנחיתה של נושא זה ] מתואר המשרד כאחד המובילים בארץ בתחום הגבלים העסקיים המייצג לקוחות רבים מול הרשות להגבלים עסקיים. רשימה חלקית של לקוחות המצוינים בהקשר זה הינם: אל על, טמבור, תנובה, נטו, בנק לאומי, בנק איגוד, שירותי בנק אוטומטיים בע"מ, מרכז סליקה בנקאי בע"מ, G4S ,Revizer ,Cisco ,Stratasys, מדנס סוכנות לביטוח בע"מ, מוצרי שלם, יינות ביתן, ליימן שליסל, סטורנקסט וכלל ביטוח. לכאורה נראה שעו"ד הלפרין מנועה מעיסוק בתחום הגבלים העסקיים מכיוון שנושא זה משפיע ישירות על המשרד בו עבדה. בנוסף מנועה עו"ד הלפרין לעסוק בנושאים הקשורים לעיסוקם של בן זוגה אבנר הלפרין וחמה דני הלפרין. נכון לזמן זה אין אנו יודעים מהם נושאים אלו מכיוון שהשורות המפרטות מידע זו הושחרו לפני פרסום הסכם ניגוד העניינים לציבור.

במאי 2016 עלה חשד לניגוד עניינים בפעולתה של הלפרין, לאחר שנתגלה, כי ייצגה בעבר, במסגרת עבודתה כעורכת בדין במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ושות' את שותפות חיפושי הגז ישראמקו מול הרשות להגבלים עסקיים, בנושאים הקשורים למתווה הגז. זאת כאשר לא ברור אם היא אף דיווחה על כך לנציבות שירות המדינה.^[4]