4,291
עריכות
שינויים
←הכרות ראשונית עם היער ותושביו: מקצר כדי שלא יהיה יותר מ 20 דף. העתקתי לערכים המורחבים את כל המידע.
הדרך הכי קלה לקליטה להציג מידע על היער ותושביו הוא לסקור לפי קומות. כל אחד שהולך בתוך היער הולך בקומת הקרקע. אם הוא מטפס לגובה של 2-5 מטרים הוא מגיע לקומת השיחים והחלק התחתון של העצים. אם הוא מטפס לגובה של יותר מ-5 מטר הוא מגיע לקומה העליונה. ומספיק לחפור 2-3 סנטימטר כדי להגיע לקומה התת קרקעית. כל קומה היא עולם שלם ובכל אחת יש כל כך הרבה תופעות ותושבים מעניינים, ומפתיעים שעד עכשיו המדע עוד לא יודע את הכל!
הדרך הכי קלה לקליטה להציג מידע על היער ותושביו הוא לסקור לפי קומות. כל אחד שהולך בתוך היער הולך בקומת הקרקע. אם הוא מטפס לגובה של 2-5 מטרים הוא מגיע לקומת השיחים והחלק התחתון של העצים. אם הוא מטפס לגובה של יותר מ-5 מטר הוא מגיע לקומה העליונה. ומספיק לחפור 2-3 סנטימטר כדי להגיע לקומה התת קרקעית. כל קומה היא עולם שלם ובכל אחת יש כל כך הרבה תופעות ותושבים מעניינים, ומפתיעים שעד עכשיו המדע עוד לא יודע את הכל!
[[תמונה:Floresta Alagada II.jpg|left|thumb|400px|שיט ביער טרופי באמזונס]]
[[תמונה:Floresta Alagada II.jpg|left|thumb|400px|שיט ביער טרופי באמזונס]]
=== הקומה העליונה-קומת צמרות העצים (בערך 116-10 מטר מעל פני הקרקע) ===
=== הקומה העליונה-קומת צמרות העצים (בערך 116-10 מטר מעל פני הקרקע) ===
הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל-115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ-30 קומות!{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D סקווים]}} בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינתזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. כל חלק ירוק בצמח-עלה, מחט, גבעול, מבצע פוטוסינתזה{{הערה|1=המרכז לטכנולוגיה חינוכית [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14094 מנין לצמחים חומרים לגידולם ]}}. רוב הפוטוסינתזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה, בה נמצא רוב הגוף של העצים הבוגרים עם העלים והמחטים שלהם והיא גם הכי חשופה לשמש.
הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל-115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ-30 קומות!{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D סקווים]}} בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינתזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. כל חלק ירוק בצמח-עלה, מחט, גבעול, מבצע פוטוסינתזה{{הערה|1=המרכז לטכנולוגיה חינוכית [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14094 מנין לצמחים חומרים לגידולם ]}}. רוב הפוטוסינתזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה, בה נמצא רוב הגוף של העצים הבוגרים עם העלים והמחטים שלהם והיא גם הכי חשופה לשמש.
דיירים די מפתיעים של הקומה הזו הם בני האדם. במהלך ההיסטוריה עמים רבים שחיו ביערות העדיפו להתגורר על העצים לא רק כי זה מעניין אלה גם כדי להימלט מטורפים והצפות וכן להציל מהם את המזון. עד עכשיו כך חיים אנשים רבים מעמים שונים מדרום אמריקה אסיה, אפריקה ואוקאנייה. במדינות המערב בבתים על עץ מבלים לרוב ילדים, אבל לפעמים הם משמשים גם למגורים. יש חברות שמתמחות בניית בתים על עצים ויש אנשים שמשלמים הרבה מאוד כסף כדי לגור לפחות זמן מה בבית כזה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%A5 בית על עץ]}}{{הערה|ארנון בן דרור [http://www.mako.co.il/living-architecture/world/Article-6298b22de20fe31006.htm אנשי היערות: קומפלקס מגורים על צמרות העצים] 29.05.2013, מאקו}}{{הערה|שירות כלכליסט [https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3568137,00.html
דיירים די מפתיעים של הקומה הזו הם בני האדם. במהלך ההיסטוריה עמים רבים שחיו ביערות העדיפו להתגורר על העצים לא רק כי זה מעניין אלה גם כדי להימלט מטורפים והצפות וכן להציל מהם את המזון. עד עכשיו כך חיים אנשים רבים מעמים שונים מדרום אמריקה אסיה, אפריקה ואוקאנייה. במדינות המערב בבתים על עץ מבלים לרוב ילדים, אבל לפעמים הם משמשים גם למגורים. יש חברות שמתמחות בניית בתים על עצים ויש אנשים שמשלמים הרבה מאוד כסף כדי לגור לפחות זמן מה בבית כזה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%A5 בית על עץ]}}{{הערה|ארנון בן דרור [http://www.mako.co.il/living-architecture/world/Article-6298b22de20fe31006.htm אנשי היערות: קומפלקס מגורים על צמרות העצים] 29.05.2013, מאקו}}{{הערה|שירות כלכליסט [https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3568137,00.html
קשורים לשורשים: בתים מיוחדים שבנויים על עצים] 20.04.2012, כלכליסט}}.
קשורים לשורשים: בתים מיוחדים שבנויים על עצים] 20.04.2012, כלכליסט}}.
=== קומת השיחים (בערך 10-3 מטר מעל פני הקרקע)===
=== קומת השיחים (בערך 10-3 מטר מעל פני הקרקע)===
בקומה הזו מלבד העצים יש גם את השיחים ובני השיחים. למרות שלכאורה זה לא כל כך שונה מהקומה העליונה ההבדל הוא גדול. יש הבדל בין הצמחים וגם בין בעלי החיים המאכלסים אותה. אחד ההבדלים הוא שלקומה הזו מגיע פחות אור שמש.
בקומה הזו מלבד העצים יש גם את השיחים ובני השיחים. למרות שלכאורה זה לא כל כך שונה מהקומה העליונה ההבדל הוא גדול. יש הבדל בין הצמחים וגם בין בעלי החיים המאכלסים אותה. אחד ההבדלים הוא שלקומה הזו מגיע פחות אור שמש.
חלק מהקומה הזאת הם '''עצים צעירים''', כלומר עצים שעוד לא הגיעו לגובה מספיק כדי לעבור לקומה העליונה. לא מזמן הסתבר שהעצים הבוגרים עוזרים לצאצאים שלהם כאשר הם גדלים בקרבתם-הם מעבירים להם חומרי מזון דרך השורשים{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}.
חלק מהקומה הזאת הם '''עצים צעירים''', כלומר עצים שעוד לא הגיעו לגובה מספיק כדי לעבור לקומה העליונה. לא מזמן הסתבר שהעצים הבוגרים עוזרים לצאצאים שלהם כאשר הם גדלים בקרבתם-הם מעבירים להם חומרי מזון דרך השורשים{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}.
=== קומת הקרקע (בערך 0-3 מטר מעל פני הקרקע)===
=== קומת הקרקע (בערך 0-3 מטר מעל פני הקרקע)===
בקומה הזו יש הכי הרבה תושבים מכל ממלכות החי והצומח וזה כולל את בני האדם. בקומה הזו נמצאים העצים והשיחים אבל חוץ מהם יש עוד את העשבוניים וגם הרבה פטריות. הפטריות קודם נחשבו לצמחים אבל עכשיו המדענים מגדירים אותם כממלכה מיוחדת כי הם לא מבצעים פוטוסינתזה כמו צמחים. הם מוציאים חומרי תזונה מוכנים מהסביבה. יש המון בעלי חיים: חרקים, דו חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים. יש אוכלי צמחים ויש טורפים-בכל הגדלים.
בקומה הזו יש הכי הרבה תושבים מכל ממלכות החי והצומח וזה כולל את בני האדם. בקומה הזו נמצאים העצים והשיחים אבל חוץ מהם יש עוד את העשבוניים וגם הרבה פטריות. הפטריות קודם נחשבו לצמחים אבל עכשיו המדענים מגדירים אותם כממלכה מיוחדת כי הם לא מבצעים פוטוסינתזה כמו צמחים. הם מוציאים חומרי תזונה מוכנים מהסביבה. יש המון בעלי חיים: חרקים, דו חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים. יש אוכלי צמחים ויש טורפים-בכל הגדלים.
פחות או יותר כולם יודעים שבעלי חיים זקוקים ליער כדי לשרוד. אבל יחסית מעטים יודעים שגם היער כדי לשרוד צריך את בעלי החיים והוא צריך שיהיו גם בעלי חיים גדולים, לכן כאשר בני האדם מעלימים את בעלי החיים הגדולים הם בעצם משמידים את היער. בעלי החיים, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם, מונעים מהיער להפוך לסבך אחד גדול בזה שהם עוברים בתוכו, ועוד, אבל התועלת שמשכה את רוב תשומת לב החוקרים היא היא העזרה ברביית הצמחים: בעלי החיים אוכלים את הפירות ביער יחד עם הזרעים. אחר כך הזרעים יוצאים בהפרשות וחלק מהם נובטים כאשר זה יכול להיות במרחק רב מהמקום בו בעל החיים אכל את הפרי. כך בעליי החיים עוזרים לצמחים להתרבות, להרחיב את אזורי המחיה שלהם ובכך בין השאר שומרים על [[מגוון המינים]]{{הערה| John C. Cannon [https://news.mongabay.com/2017/06/why-losing-big-animals-causes-big-problems-in-tropical-forests/ Why losing big animals causes big problems in tropical forests] 14.06.2017, Mongabay}}.
פחות או יותר כולם יודעים שבעלי חיים זקוקים ליער כדי לשרוד. אבל יחסית מעטים יודעים שגם היער כדי לשרוד צריך את בעלי החיים והוא צריך שיהיו גם בעלי חיים גדולים, לכן כאשר בני האדם מעלימים את בעלי החיים הגדולים הם בעצם משמידים את היער. בעלי החיים, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם, מונעים מהיער להפוך לסבך אחד גדול בזה שהם עוברים בתוכו, ועוד, אבל התועלת שמשכה את רוב תשומת לב החוקרים היא היא העזרה ברביית הצמחים: בעלי החיים אוכלים את הפירות ביער יחד עם הזרעים. אחר כך הזרעים יוצאים בהפרשות וחלק מהם נובטים כאשר זה יכול להיות במרחק רב מהמקום בו בעל החיים אכל את הפרי. כך בעליי החיים עוזרים לצמחים להתרבות, להרחיב את אזורי המחיה שלהם ובכך בין השאר שומרים על [[מגוון המינים]]{{הערה| John C. Cannon [https://news.mongabay.com/2017/06/why-losing-big-animals-causes-big-problems-in-tropical-forests/ Why losing big animals causes big problems in tropical forests] 14.06.2017, Mongabay}}.
==== האיזור המימי ====
==== האיזור המימי ====
רוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי נמצאים באזורים מיוערים. לא במקרה, כמובן, אלה כי היערות משמרים מים-באמצעות נתינת צל המונעת אידוי, באמצעות מתן אפשרות לקיומה של הקרקע אשר משמרת מים, במתן אפשרות קיום לאורגניזמים כמו צמחים ובעלי חיים אשר משמרים מים בתוכם וגורמים ללחות באוויר באמצעות אידוי מים דרך הנשימה. ביערות יש הרבה '''נחלים, נהרות, אגמים וביצות.''' אולי סוג היערות עם הכי הרבה מקורות מים הוא [[יערות הצפון]] למרות שכמות המשקעים שם היא לא הגבוהה ביותר. זאת בגלל אידוי נמוך מאוד, פיזור משקעים יחסית זהה בין עונות השנה ושטחים גדולים המכוסים בקרקעות קפואות עד שמפשירים חלקית באביב. כתוצאה מכך יש שם הרבה נהרות ואגמים, אבל גם הרבה מאוד ביצות - בחלק הצפוני של רוסיה האירופאית ובחלק הצפוני של סיביר המערבית, יערות עם ביצות משתרעים על אלפי קילומטרים. ביערות קנדה נמצא השטח הגדול ביותר של קרקעות לחות - מכיל יותר אגמים ונהרות מכל שטח אחר באותו גודל בעולם.
רוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי נמצאים באזורים מיוערים. לא במקרה, כמובן, אלה כי היערות משמרים מים-באמצעות נתינת צל המונעת אידוי, באמצעות מתן אפשרות לקיומה של הקרקע אשר משמרת מים, במתן אפשרות קיום לאורגניזמים כמו צמחים ובעלי חיים אשר משמרים מים בתוכם וגורמים ללחות באוויר באמצעות אידוי מים דרך הנשימה. ביערות יש הרבה '''נחלים, נהרות, אגמים וביצות.''' אולי סוג היערות עם הכי הרבה מקורות מים הוא [[יערות הצפון]] למרות שכמות המשקעים שם היא לא הגבוהה ביותר. זאת בגלל אידוי נמוך מאוד, פיזור משקעים יחסית זהה בין עונות השנה ושטחים גדולים המכוסים בקרקעות קפואות עד שמפשירים חלקית באביב. כתוצאה מכך יש שם הרבה נהרות ואגמים, אבל גם הרבה מאוד ביצות - בחלק הצפוני של רוסיה האירופאית ובחלק הצפוני של סיביר המערבית, יערות עם ביצות משתרעים על אלפי קילומטרים. ביערות קנדה נמצא השטח הגדול ביותר של קרקעות לחות - מכיל יותר אגמים ונהרות מכל שטח אחר באותו גודל בעולם.
החל מ-1997 החלו לציין את יום הביצות הבין לאומי, כדי לשמור עליהם{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99 יום הביצות הבינלאומי]}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/World_Wetlands_Day World Wetlands Day]}}.
החל מ-1997 החלו לציין את יום הביצות הבין לאומי, כדי לשמור עליהם{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99 יום הביצות הבינלאומי]}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/World_Wetlands_Day World Wetlands Day]}}.
=== הקומה התת-קרקעית(בערך 0 עד 10 מטר מתחת לפני הקרקע) ===
=== הקומה התת-קרקעית(בערך 0 עד 10 מטר מתחת לפני הקרקע) ===
לא רבים יודעים על החיים בקומה הזו. למרות זאת זו קומה לא פחות חשובה מהקומות האחרות בין היתר כי בה נוצרת ונשמרת '''[[קרקע|קרקע פורייה]]'''. כדי שבאדמה יגדלו צמחים שבהם אנו תלויים מבחינת אוויר, מים, מזון, צריך שהאדמה תהיה לא חול מדברי אלה קרקע פורייה. היער נותן תנאים מצוינים להיווצרותה. את הקרקע הפורייה יוצרים חיידקים ופטריות-מקרואורגניזמים שאנו לא רואים בעין. הם מפרקים חומרים אורגניים המגיעים לאדמה מבעלי החיים ומהצמחים-כמו הפרשות, עלים שנפלו בשלכת, שאריות מזון, צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם לחומרים הנחוצים לצמחים ששותלים באדמה הזאת אחר כך. כך נוצרת קרקע פוריה. בקרקע הזאת יכולים שוב לגדול צמחים ואם יש צמחים אז יהיו גם בעלי חיים והם מייצרים שוב את החומרים האורגניים שמקבלים המיקרואורגניזמים כדי לפרק אותם וחוזר חלילה.
לא רבים יודעים על החיים בקומה הזו. למרות זאת זו קומה לא פחות חשובה מהקומות האחרות בין היתר כי בה נוצרת ונשמרת '''[[קרקע|קרקע פורייה]]'''. כדי שבאדמה יגדלו צמחים שבהם אנו תלויים מבחינת אוויר, מים, מזון, צריך שהאדמה תהיה לא חול מדברי אלה קרקע פורייה. היער נותן תנאים מצוינים להיווצרותה. את הקרקע הפורייה יוצרים חיידקים ופטריות-מקרואורגניזמים שאנו לא רואים בעין. הם מפרקים חומרים אורגניים המגיעים לאדמה מבעלי החיים ומהצמחים-כמו הפרשות, עלים שנפלו בשלכת, שאריות מזון, צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם לחומרים הנחוצים לצמחים ששותלים באדמה הזאת אחר כך. כך נוצרת קרקע פוריה. בקרקע הזאת יכולים שוב לגדול צמחים ואם יש צמחים אז יהיו גם בעלי חיים והם מייצרים שוב את החומרים האורגניים שמקבלים המיקרואורגניזמים כדי לפרק אותם וחוזר חלילה.