שינויים

* בעוד שניתן לדמיין שטח חקלאי קבוע בעל פריון גדל והולך, השטח החקלאי הוא בסך הכל מאגר, יש צורך בתשומות של זרמים כדי להגדיל את התפוקה לדונם - מים, אור שמש, דשן, אנרגיה וכו'. יש מגבלות לדוגמה על כמות אור השמש שניתן לספק לכל מטר רבוע ודבר זה מגביל את כמות [[ייצור ראשוני|הפוטוסינתזה]] שצמחים צריכים.  

* בעוד שניתן לדמיין שטח חקלאי קבוע בעל פריון גדל והולך, השטח החקלאי הוא בסך הכל מאגר, יש צורך בתשומות של זרמים כדי להגדיל את התפוקה לדונם - מים, אור שמש, דשן, אנרגיה וכו'. יש מגבלות לדוגמה על כמות אור השמש שניתן לספק לכל מטר רבוע ודבר זה מגביל את כמות [[ייצור ראשוני|הפוטוסינתזה]] שצמחים צריכים.  

* החקלאות צורכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים של המערכת האקולוגית]] כגון החדרת מי גשמים למי התהום או [[מחזור הזרחן]] ומצד שני משפיעה על זרמים אלה. אפשר להגדיל את החקלאות אבל אי אפשר להגדיל את המערכת האקולוגית. למעשה חקלאות אינטנסיבית יותר פרושה לרוב השפעה גדולה יותר על הסביבה ובעקבותיה מערכת אקולוגית קטנה וחולה יותר, עם יותר השפעות לא צפויות על החקלאות - דוגמה עכשווית לנושא זה היא [[שינוי אקלים]] עקב [[התחממות עולמית]].  

* החקלאות צורכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים של המערכת האקולוגית]] כגון החדרת מי גשמים למי התהום או [[מחזור הזרחן]] ומצד שני משפיעה על זרמים אלה. אפשר להגדיל את החקלאות אבל אי אפשר להגדיל את המערכת האקולוגית. למעשה חקלאות אינטנסיבית יותר פירושה לרוב השפעה גדולה יותר על הסביבה ובעקבותיה מערכת אקולוגית קטנה וחולה יותר, עם יותר השפעות לא צפויות על החקלאות - דוגמה עכשווית לנושא זה היא [[שינוי אקלים]] עקב [[התחממות עולמית]].  

* גודל האוכלוסייה משפיע בצורות אחרות על [[הביוספרה]] ומקטין את היכולת שלה לספק שירותים לכלכלה האנושית ולחקלאות. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]] או תפיסת שטחים על ידי ערים, כבישים וכו' משפיעים על כמות ואיכות השטחים החקלאיים. [[בירוא יערות]] לשם חקלאות ולשם צרכים אחרים (כמו דלק או עץ לבנייה ולרהיטים) מקטין את שטח היערות.  

* גודל האוכלוסייה משפיע בצורות אחרות על [[הביוספרה]] ומקטין את היכולת שלה לספק שירותים לכלכלה האנושית ולחקלאות. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]] או תפיסת שטחים על ידי ערים, כבישים וכו' משפיעים על כמות ואיכות השטחים החקלאיים. [[בירוא יערות]] לשם חקלאות ולשם צרכים אחרים (כמו דלק או עץ לבנייה ולרהיטים) מקטין את שטח היערות.  

* מעל גודל אוכלוסיה מסויימת מגיעים לגדלי צפיפות שקשה לתפוס אותם. ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות טוען כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי (גידול מעריכי), בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ כולל כל שטחי האוקיינוס. בצפיפות כזו קשה לראות איך מבוצעים דיור, חקלאות ואקולוגיה.  

* מעל גודל אוכלוסיה מסויימת מגיעים לגדלי צפיפות שקשה לתפוס אותם. ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות טוען כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי (גידול מעריכי), בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ כולל כל שטחי האוקיינוס. בצפיפות כזו קשה לראות איך מבוצעים דיור, חקלאות ואקולוגיה.  

* דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כמות גדולה מאוד של אנרגיה לנפש - זו תאפשר לדוגמה לבצע תאורה מלאכותית לצמחים בקנה מידה גדול או לבנות ערים צפופות מאוד עם מגדלים גבוהים או מתחת לאדמה. אבל הפקה של אנרגיה בכמות כזו אינה דבר וודאי. בכל מקרה כמות כזו של אנרגיה פרושה גם ניהול אינטנסיבי של הסביבה האקולוגית של כדור הארץ או לחלופין קיום מערכת אקולוגית נפרדת עבור המערכת החקלאית.  

* דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כמות גדולה מאוד של אנרגיה לנפש - זו תאפשר לדוגמה לבצע תאורה מלאכותית לצמחים בקנה מידה גדול או לבנות ערים צפופות מאוד עם מגדלים גבוהים או מתחת לאדמה. אבל הפקה של אנרגיה בכמות כזו אינה דבר וודאי. בכל מקרה כמות כזו של אנרגיה פירושה גם ניהול אינטנסיבי של הסביבה האקולוגית של כדור הארץ או לחלופין קיום מערכת אקולוגית נפרדת עבור המערכת החקלאית.  

* דרך נוספת להתמודד עם הטיעון של אוכלוסיה גדלה היא [[מושבות בחלל]] אלא שגם דבר זה כרוך בהגירה המונית, הארצה של מושבות אחרות והיבטים אחרים שכרוכים בהשקעה גבוהה של אנרגיה. בכל מקרה בהמשך של גידול מעריכי, אפילו יישוב של כל מאדים בבני אדם יגרום למילוי כוכב הלכת הנוסף בתוך כמה עשורים.  

* דרך נוספת להתמודד עם הטיעון של אוכלוסיה גדלה היא [[מושבות בחלל]] אלא שגם דבר זה כרוך בהגירה המונית, הארצה של מושבות אחרות והיבטים אחרים שכרוכים בהשקעה גבוהה של אנרגיה. בכל מקרה בהמשך של גידול מעריכי, אפילו יישוב של כל מאדים בבני אדם יגרום למילוי כוכב הלכת הנוסף בתוך כמה עשורים.  

* בהמשך מגיעים לגבולות עוד יותר מסובכים  לפתרון - קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום כולו בתוך 10,530 שנה.  

* בהמשך מגיעים לגבולות עוד יותר מסובכים  לפתרון - קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום כולו בתוך 10,530 שנה.