שינויים

היצע המים הטבעי בישראל נמצא במגמת ירידה וזאת עקב מספר תהליכים. התהליך העיקרי הוא [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים בישראל]]. שינויים אלה הם רבים והם כוללים את הגדלת הטמפרטורה הממוצעת, הגברה באירועים של גלי חום, עליה בלחות, עליה באירועי מזג אוויר קיצוניים, עליה בשריפות יער ועליה במפלס מי הים. מבין היבטים אלה לפחות 4 היבטים פוגעים במשק המים- עליה בטמפרטורה גוררת ירידה בכמות המשקעים. בנוסף היא פוגעת במשק המים על ידי הגברת האידוי של מים מהקרקע ואובדן מים עקב דיות של צמחים. אלה הם התהליכים העיקריים, שני תהליכים נוספים הם יובש של הצמחייה ושריפות יער שעלולות לגרום לפגיעה בחלחול המים לקרקע, וכן [[עליית מפלס מי הים]] שגורמת ל[[המלחת מי תהום]] של [[אקוויפר החוף]].  

היצע המים הטבעי בישראל נמצא במגמת ירידה וזאת עקב מספר תהליכים. התהליך העיקרי הוא [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים בישראל]]. שינויים אלה הם רבים והם כוללים את הגדלת הטמפרטורה הממוצעת, הגברה באירועים של גלי חום, עליה בלחות, עליה באירועי מזג אוויר קיצוניים, עליה בשריפות יער ועליה במפלס מי הים. מבין היבטים אלה לפחות 4 היבטים פוגעים במשק המים- עליה בטמפרטורה גוררת ירידה בכמות המשקעים. בנוסף היא פוגעת במשק המים על ידי הגברת האידוי של מים מהקרקע ואובדן מים עקב דיות של צמחים. אלה הם התהליכים העיקריים, שני תהליכים נוספים הם יובש של הצמחייה ושריפות יער שעלולות לגרום לפגיעה בחלחול המים לקרקע, וכן [[עליית מפלס מי הים]] שגורמת ל[[המלחת מי תהום]] של [[אקוויפר החוף]].  

תהליכים נוספים שפוגעים במשק המים הטבעי כוללים [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[המלחת מים תהום]] עקב [[שאיבת יתר]] ופגיעה בחלחול עקב איטום הקרקע, והידוק הקרקע עקב בניה, תשתיות כבישים וכו'. היבטים אלה גורמים לכך שחלק ממי התהום מזדהמים או מומלחים לעיתים באופן [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. פרוש הפגיעה בבארות אלה היא גם אובדן המים וגם אובדן יכולת אגירה - פירוש הדבר שאם יש עודף מים עקב רצף שנים גשומות, קשה יותר לאגור את העודף הזה כדי לאזן שנים שחונות.  

תהליכים נוספים שפוגעים במשק המים הטבעי כוללים [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[המלחת מים תהום]] עקב [[שאיבת יתר]] ופגיעה בחלחול עקב איטום הקרקע, והידוק הקרקע עקב בניה, תשתיות כבישים וכו'. היבטים אלה גורמים לכך שחלק ממי התהום מזדהמים או מומלחים לעיתים באופן [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. פירוש הפגיעה בבארות אלה היא גם אובדן המים וגם אובדן יכולת אגירה - פירוש הדבר שאם יש עודף מים עקב רצף שנים גשומות, קשה יותר לאגור את העודף הזה כדי לאזן שנים שחונות.  

[[קובץ:ריקון מאגר מתחדש על ידי גידול בצריכה.PNG|ממוזער|מודל של מאגר מים, שמתאר כיצד גידול בקצב קבוע ([[גידול מעריכי]]) יחד עם הספקה בגודל משתנה, גורמים לשחיקה של מאגר מים. שנים ברוכות ממלאות את המאגר, ושנים שחונות יותר גורמות לריקון שלו, אבל אי אפשר למלא את המאגר מעבר לקיבולת שלו כך ששנים ברוכות לא יכולות לפצות יותר מידי על שנים שחונות. הצריכה הגדלה גורמת לריקון מהיר של המאגר - מתרחש משבר מים כבר בשנה ה-14 במודל. אין מספיק מים במאגר המים כדי לספק את הביקוש. זאת על פי שגודלו של המאגר גדול בהרבה (פי 5) מאשר הצריכה הראשונית. ראו גם נתונים על התייבשות הכנרת באתר רשות המים ובערך [[התייבשות נהרות ואגמים]]]]

[[קובץ:ריקון מאגר מתחדש על ידי גידול בצריכה.PNG|ממוזער|מודל של מאגר מים, שמתאר כיצד גידול בקצב קבוע ([[גידול מעריכי]]) יחד עם הספקה בגודל משתנה, גורמים לשחיקה של מאגר מים. שנים ברוכות ממלאות את המאגר, ושנים שחונות יותר גורמות לריקון שלו, אבל אי אפשר למלא את המאגר מעבר לקיבולת שלו כך ששנים ברוכות לא יכולות לפצות יותר מידי על שנים שחונות. הצריכה הגדלה גורמת לריקון מהיר של המאגר - מתרחש משבר מים כבר בשנה ה-14 במודל. אין מספיק מים במאגר המים כדי לספק את הביקוש. זאת על פי שגודלו של המאגר גדול בהרבה (פי 5) מאשר הצריכה הראשונית. ראו גם נתונים על התייבשות הכנרת באתר רשות המים ובערך [[התייבשות נהרות ואגמים]]]]