שורה 1: |
שורה 1: |
| + | [[קובץ:גן ציבורי בקרית ספר, תל אביב.jpg|ממוזער|300px|גן ציבורי קריית ספר בתל אביב-יפו, במקום שבו עמד בעבר חניון.]] |
| '''עצים בעיר''' הם [[עצים]] הניטעים בעיר. הנטיעה של עצים בעיר יכולה להיות יוזמה של העירייה, של התושבים עצמם על קרקע פרטית או יוזמה של תושבים מקומיים כגון כחלק מ[[גינה קהילתית]]. עצים בעיר הם חלק מהיבט רחב יותר של [[טבע עירוני]] ו[[אקולוגיה עירונית]]. | | '''עצים בעיר''' הם [[עצים]] הניטעים בעיר. הנטיעה של עצים בעיר יכולה להיות יוזמה של העירייה, של התושבים עצמם על קרקע פרטית או יוזמה של תושבים מקומיים כגון כחלק מ[[גינה קהילתית]]. עצים בעיר הם חלק מהיבט רחב יותר של [[טבע עירוני]] ו[[אקולוגיה עירונית]]. |
− | [[קובץ:גן ציבורי בקרית ספר, תל אביב.jpg|ממוזער|300px|גן ציבורי קריית ספר בתל אביב-יפו, במקום שבו עמד בעבר חניון.]]
| |
| | | |
| ==יתרונות של עצים בעיר== | | ==יתרונות של עצים בעיר== |
שורה 9: |
שורה 9: |
| עצים בעיר, כמו גם [[טבע עירוני]] בכלל יכול להביא לשיפור אקלים מקומי - מיתון חום בקיץ רוח וקור בחורף - הקטנה של [[אי חום עירוני]] ויצירת [[מיקרו אקלים]]. דבר זה יכול לסייע לכל התושבים בעיר במיוחד למי שחשופים למזג האוויר - [[הולכי רגל]], רוכבי אופניים, ילדים שמשחקים בחוץ, אנשים בדרך לקניות וכו'. זהו דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. עצים משפרים את האקלים המקומי בכמה דרכים: | | עצים בעיר, כמו גם [[טבע עירוני]] בכלל יכול להביא לשיפור אקלים מקומי - מיתון חום בקיץ רוח וקור בחורף - הקטנה של [[אי חום עירוני]] ויצירת [[מיקרו אקלים]]. דבר זה יכול לסייע לכל התושבים בעיר במיוחד למי שחשופים למזג האוויר - [[הולכי רגל]], רוכבי אופניים, ילדים שמשחקים בחוץ, אנשים בדרך לקניות וכו'. זהו דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. עצים משפרים את האקלים המקומי בכמה דרכים: |
| | | |
− | * הספקה של [[הצללה במרחב הציבורי]] - העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש וחלק גדול הקרינה העקיפה. בגלל הנפח של העץ, ייתכנו מקרים של עצים בחצרות פרטיות שמצלים על המדרכה הציבורית. | + | * הספקה של [[הצללה במרחב הציבורי]] - העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש וחלק גדול הקרינה העקיפה. בגלל הנפח של העץ, ייתכנו מקרים של עצים בחצרות פרטיות שמצלים על המדרכה הציבורית. |
| * בתהליך הנשימה של העץ מתאדים מים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר יותר -המים מתאדים מהעור שלו). | | * בתהליך הנשימה של העץ מתאדים מים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר יותר -המים מתאדים מהעור שלו). |
− | * הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא '''בריזת הפארקים''' (Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז במקום עם האוויר הדליל יותר שנצר למטה, נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}. | + | * הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא '''בריזת הפארקים''' (Park Breeze Cycle) - האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז במקום עם האוויר הדליל יותר שנצר למטה, נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}. |
| | | |
− | במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב במיפוי [[אי חום עירוני|איי החום]] שסביב גן והשוואת טמפרטורה בקיץ ברחובות בוגרשוב, פרישמן, אבן גבירול ושדרות חן, נמצא כי באזורים מוצלים על ידי עצים בוגרים גדולים וצפופים הטמפרטורה נמוכה בכ-3-5 מעלות צלסיוס.{{הערה|שם=moag2015 |משרד החקלאות ופיתוח הכפר [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/forest_commissioner/Hyaar_Haeroni/Documents/Restricrt_Tel_Aviv.pdf נטיעות והגנה על עצים במרחב העירוני מסמך מדיניות - מחוז תל-אביב] 2015}}. | + | במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב במיפוי [[אי חום עירוני|איי החום]] שסביב גן והשוואת טמפרטורה בקיץ ברחובות בוגרשוב, פרישמן, אבן גבירול ושדרות חן שבתל אביב, נמצא כי באזורים מוצלים על ידי עצים בוגרים גדולים וצפופים הטמפרטורה נמוכה בכ-3-5 מעלות צלזיוס.{{הערה|שם=moag2015 |משרד החקלאות ופיתוח הכפר [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/forest_commissioner/Hyaar_Haeroni/Documents/Restricrt_Tel_Aviv.pdf נטיעות והגנה על עצים במרחב העירוני מסמך מדיניות - מחוז תל-אביב] 2015}}. |
| | | |
| השאלה כמה חם או קר לנו, תלויה לא רק בטמפרטורה של האוויר. עומס חום או '''עומס תרמי''' הוא מה הטמפורטרה שאדם חווה - שמושפעת מקצב החימום של הגוף לעומת קצב איבוד החום שלו. עומס החום לא תלוי רק בטמפרטורה של האוויר. הוא תלוי במשתנים נוספים - הבידוד של האדם (סוגי הלבוש לדוגמה), עוצמה של פעילות גופנית, עוצמת הרוח, הלחות והקרינה. עצים משפיעים על עומס החום דרך מספר אלמנטים - טמפרטורה, קרינה, וגם על רוח ולחות. הורדת הקרינה יכולה להיעשות הן באופן ישיר - על ידי עמידה בצל של עץ, והן בצורה עקיפה - כאשר נמצאים ליד עצים רבים נמנעת קרינה מצד אלמנטים לבנים שפולטים קרינה ואלמנטים שחורים שפולטים חום. | | השאלה כמה חם או קר לנו, תלויה לא רק בטמפרטורה של האוויר. עומס חום או '''עומס תרמי''' הוא מה הטמפורטרה שאדם חווה - שמושפעת מקצב החימום של הגוף לעומת קצב איבוד החום שלו. עומס החום לא תלוי רק בטמפרטורה של האוויר. הוא תלוי במשתנים נוספים - הבידוד של האדם (סוגי הלבוש לדוגמה), עוצמה של פעילות גופנית, עוצמת הרוח, הלחות והקרינה. עצים משפיעים על עומס החום דרך מספר אלמנטים - טמפרטורה, קרינה, וגם על רוח ולחות. הורדת הקרינה יכולה להיעשות הן באופן ישיר - על ידי עמידה בצל של עץ, והן בצורה עקיפה - כאשר נמצאים ליד עצים רבים נמנעת קרינה מצד אלמנטים לבנים שפולטים קרינה ואלמנטים שחורים שפולטים חום. |
| | | |
− | להשפעות האלה יש משמעות גדולה על עומס החום שאנשים חווים, ודרכו על השאלה כמה נוח לבני האדם במרחב- [[נוחות אקלימית]]. בגלל [[אי החום העירוני]] לדוגמה, בטמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס, עומס החום (העומס התרמי) בעיר גדולה, בתנאי שמש מלאים יהיה 45-55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד יותר ב-63%.{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}. | + | להשפעות האלה יש משמעות גדולה על עומס החום שאנשים חווים, ודרכו על השאלה כמה נוח לבני האדם במרחב - [[נוחות אקלימית]]. בגלל [[אי החום העירוני]] לדוגמה, בטמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס, עומס החום (העומס התרמי) בעיר גדולה, בתנאי שמש מלאים יהיה 45-55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד יותר ב-63%.{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, [[זווית]] - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}. |
| | | |
| הצללה באמצעות עצים שונה מהצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את את האפקט של [[אי חום עירוני]]. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק, זכוכית או חומר אחר המשקף את את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, דבר דומה מתרחש לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של אי החום העירוני. נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ובתנאים מסויימים הדבר יגרור חימום נוסף. | | הצללה באמצעות עצים שונה מהצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את את האפקט של [[אי חום עירוני]]. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק, זכוכית או חומר אחר המשקף את את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, דבר דומה מתרחש לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של אי החום העירוני. נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ובתנאים מסויימים הדבר יגרור חימום נוסף. |
שורה 27: |
שורה 27: |
| עצים הופכים רחובות לנעימים יותר עבור [[תחבורה רכה]] - הפחתת עומס חום ועומס קרינה מקלה על ניידות של [[תחבורה רכה]] - [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|אופניים]], קורקינטים, [[אופניים חשמליים]] ועוד. הגנה זו משמעותית עבור מי שאין להם רכב עם מזגן. עצים נשירים יכולים לסייע לקירור הרחוב או הבית בזמן הקיץ, בעודם שומרים על כניסת אור וחום בתקופת החורף. | | עצים הופכים רחובות לנעימים יותר עבור [[תחבורה רכה]] - הפחתת עומס חום ועומס קרינה מקלה על ניידות של [[תחבורה רכה]] - [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|אופניים]], קורקינטים, [[אופניים חשמליים]] ועוד. הגנה זו משמעותית עבור מי שאין להם רכב עם מזגן. עצים נשירים יכולים לסייע לקירור הרחוב או הבית בזמן הקיץ, בעודם שומרים על כניסת אור וחום בתקופת החורף. |
| | | |
− | בנוסף לכך לעצים יש תפקיד חשוב בהצללה ושמירה על [[נוחות אקלימית]] בתחנות אוטובוס. הצל שמספקת תחנת אוטובוס הוא קטן באופן משמעותי לעומת צל של עץ בוגר. השטח הכולל של הצל מספק קרור לאיזור התחנה כולו ובכך מונע חימום של הנוסעים על ידי קרינה ושחרור חום ממשטחים בקרבת התחנה כמו מכוניות, כבישים ועוד. במדינות חמות כמו ישראל להיבטים אלה יש השלכות מהותיות על הנכונות של אנשים להשתמש ב[[תחבורה בת קיימא]] - הליכה, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. כמובן שיש צורך בהיבטים רבים נוספים מלבד עצים להצלחה של תחבורה בת קיימא כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בנייה קומפקטית והימנעות מ[[פרבור]], בלוקים עירוניים קצרים ועוד היבטים של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. | + | בנוסף לכך לעצים יש תפקיד חשוב בהצללה ושמירה על [[נוחות אקלימית]] בתחנות אוטובוס. הצל שמספקת תחנת אוטובוס הוא קטן באופן משמעותי לעומת צל של עץ בוגר. השטח הכולל של הצל מספק קירור לאיזור התחנה כולו ובכך מונע חימום של הנוסעים על ידי קרינה ושחרור חום ממשטחים בקרבת התחנה כמו מכוניות, כבישים ועוד. במדינות חמות כמו ישראל להיבטים אלה יש השלכות מהותיות על הנכונות של אנשים להשתמש ב[[תחבורה בת קיימא]] - הליכה, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. כמובן שיש צורך בהיבטים רבים נוספים מלבד עצים להצלחה של תחבורה בת קיימא כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בנייה קומפקטית והימנעות מ[[פרבור]], בלוקים עירוניים קצרים ועוד היבטים של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. |
| | | |
| תחבורה רכה ותחבורה בת קיימא יכולות להקטין בעיות עירוניות רבות - הפחתת [[פקקי תנועה]], בעיות [[חניה]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]] ועוד. בנוסף הדבר מסייע להפחתת [[נפט|תלות בנפט]] ו[[התחממות עולמית]] ולשפר את הכלכלה העירונית. מסיבות אלו מדינות וערים רבות בעולם מנסות לקדם תחבורה בת קיימא. במדינות אירופאית רבות וכן בסין ויפן יש התקדמות משמעותית כך שבערים רבות השימוש ב[[מכוניות]] הולך ויורד. לדבר זה משמעות עצומה על מספר רב של היבטים הן בעיר עצמה והן ברמה הלאומית במגוון היבטים של בריאות, כלכלה, תכנון עירוני ועוד - ראו [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. | | תחבורה רכה ותחבורה בת קיימא יכולות להקטין בעיות עירוניות רבות - הפחתת [[פקקי תנועה]], בעיות [[חניה]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]] ועוד. בנוסף הדבר מסייע להפחתת [[נפט|תלות בנפט]] ו[[התחממות עולמית]] ולשפר את הכלכלה העירונית. מסיבות אלו מדינות וערים רבות בעולם מנסות לקדם תחבורה בת קיימא. במדינות אירופאית רבות וכן בסין ויפן יש התקדמות משמעותית כך שבערים רבות השימוש ב[[מכוניות]] הולך ויורד. לדבר זה משמעות עצומה על מספר רב של היבטים הן בעיר עצמה והן ברמה הלאומית במגוון היבטים של בריאות, כלכלה, תכנון עירוני ועוד - ראו [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. |
שורה 37: |
שורה 37: |
| | | |
| ====סיוע של עצים לתחבורה פעילה==== | | ====סיוע של עצים לתחבורה פעילה==== |
− | '''עצים מסייעים לתחבורה פעילה''' - עצים מסייעים לביצוע של [[תחבורה פעילה]] על ידי הספקת צל, הפחתת עומס חום, וטיהור האוויר. תחבורה פעילה כזו כוללת [[הליכה]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מחיי היום-יום. בנוסף עצים מסייעים ל[[תיירות אופניים]] ונסיעות התרגעות. לכל הפעילויות האלה יש [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|השלכות בריאותיות משמעותיות]]. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} מחסור בפעילות גופנית ו[[אורח חיים יושבני]] הוא גורם חשוב לתחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי. היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות ו[[זיהום תעשייתי]] הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון ל[[התקפי לב]], [[סרטן]], [[סוכרת]], יתר לחץ דם, [[השמנה]], אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה [[מתח נפשי]] ו[[דיכאון]], מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[http://www.cancer.org.il/download/1415peilut_gufanit.pdf]. תחבורה פעילה שכוללת רכיבה על אופניים או הליכה ברגל, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], [[אורח חיים יושבני|פעילות גופנית מועטה]] מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> | + | '''עצים מסייעים לתחבורה פעילה''' - עצים מסייעים לביצוע של [[תחבורה פעילה]] על ידי הספקת צל, הפחתת עומס חום, וטיהור האוויר. תחבורה פעילה כזו כוללת [[הליכה]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מחיי היום-יום. בנוסף עצים מסייעים ל[[תיירות אופניים]] ונסיעות התרגעות. לכל הפעילויות האלה יש [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|השלכות בריאותיות משמעותיות]]. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} מחסור בפעילות גופנית ו[[אורח חיים יושבני]] הוא גורם חשוב לתחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי. היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות ו[[זיהום תעשייתי]] הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון ל[[התקפי לב]], [[סרטן]], [[סוכרת]], יתר לחץ דם, [[השמנה]], אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה [[מתח נפשי]] ו[[דיכאון]], מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[http://www.cancer.org.il/download/1415peilut_gufanit.pdf]. תחבורה פעילה שכוללת רכיבה על אופניים או הליכה ברגל, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], [[אורח חיים יושבני|פעילות גופנית מועטה]] מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> |
| | | |
| ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>[[הולכי רגל|הליכה רגלית]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את [[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך תשפר את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/> | | ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>[[הולכי רגל|הליכה רגלית]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את [[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך תשפר את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/> |
שורה 47: |
שורה 47: |
| '''עצים מספקים צל ובכך מפחיתים נזקים של קרינת שמש עודפת'''. עודף קרינת שמש עלול לגרום בעיות בריאות שונות עבור העור כמו [[סרטן עור]] וכן נזקים מצטברים לראייה. צל מעצים מפחית את עומס הקרינה הן למי שנמצא בקרבת העצים ומקבל צל ישיר מהעץ, והן על ידי הפחתת הקרינה החוזרת מעצמים לבנים כמו בניינים, סלעים, חול ועוד. | | '''עצים מספקים צל ובכך מפחיתים נזקים של קרינת שמש עודפת'''. עודף קרינת שמש עלול לגרום בעיות בריאות שונות עבור העור כמו [[סרטן עור]] וכן נזקים מצטברים לראייה. צל מעצים מפחית את עומס הקרינה הן למי שנמצא בקרבת העצים ומקבל צל ישיר מהעץ, והן על ידי הפחתת הקרינה החוזרת מעצמים לבנים כמו בניינים, סלעים, חול ועוד. |
| | | |
− | חשיבות נוספת של עצים היא '''עצים מספקים צל ובכך מפחיתים עומסי חום''' הפחתת הקרינה על ידי הצללה וכן היבטים של נשימת עצים מפחיתה עומס חום ובעיה של [[אי חום עירוני]] בזמן הקיץ וכן בימי שרב בסתיו ובאביב. עומסי חום עלולים לגרום בעיות כמו מכת חום (חום יתר לאנשים) והתייבשות - דבר שעלול לפגוע באנשים שמבצעים פעילות גופנית, באנשים חולים, בילדים ובמבוגרים. עומס חום שנגרם לגוף נגרם לא רק בשל עליה בטמפרטורה של האוויר, אלא גם עקב קרינה או מחסור ברוח. עצים גם מורידים את הטמפרטורה הממוצעת סביבם (שירותים של [[מיקרו אקלים]]) ובנוסף לכך שהייה לצד עצים - במיוחד עצים רבים - מורידה את עומס החום על הגוף של קרינה ישירה קרינה מוחזרת - כך שעומס החום של שני אנשים שנמצאים בצל באותה טמפרטורה ובאותה לחות יהיה שונה אם אחד מהם נמצא תחת עץ בודד והשני יושב בקרבת עצים רבים יותר. | + | חשיבות נוספת של עצים היא '''עצים מספקים צל ובכך מפחיתים עומסי חום''' הפחתת הקרינה על ידי הצללה וכן היבטים של נשימת עצים מפחיתה עומס חום ובעיה של [[אי חום עירוני]] בזמן הקיץ וכן בימי שרב בסתיו ובאביב. עומסי חום עלולים לגרום בעיות כמו מכת חום (חום יתר לאנשים) והתייבשות - דבר שעלול לפגוע באנשים שמבצעים פעילות גופנית, באנשים חולים, בילדים ובמבוגרים. עומס חום שנגרם לגוף נגרם לא רק בשל עליה בטמפרטורה של האוויר, אלא גם עקב קרינה או מחסור ברוח. עצים גם מורידים את הטמפרטורה הממוצעת סביבם (שירותים של [[מיקרו אקלים]]) ובנוסף לכך שהייה לצד עצים - במיוחד עצים רבים - מורידה את עומס החום על הגוף של קרינה ישירה קרינה מוחזרת - כך שעומס החום של שני אנשים שנמצאים בצל באותה טמפרטורה ובאותה לחות יהיה שונה אם אחד מהם נמצא תחת עץ בודד והשני יושב בקרבת עצים רבים יותר. |
| | | |
| ====השפעת עצים על הרווחה הנפשית והפחתת מתחים==== | | ====השפעת עצים על הרווחה הנפשית והפחתת מתחים==== |
שורה 63: |
שורה 63: |
| | | |
| ===השפעות כלכליות של עצים בעיר=== | | ===השפעות כלכליות של עצים בעיר=== |
− | בשנת 2006 רצתה עיריית פיטסבורג לברר מה הערך הכלכלי של עצים בתחום העירוני. היא פנתה לארגון ללא מטרות רווח בשם Tree Pittsburgh, ארגון זה השתמש בתוכנית הדמייה בשם i-Tree שפותחה בשנת 2006 על ידי שירות היערנות של ארצות הברית יחד עם חברת Davey Tree. [[תוכנ חופשית|התוכנה החופשית]] מאפשרת לערים ולאנשים פרטיים לתאר את היתרונות של עצים במונחים כלכליים. עיריית פיטסבורג גילתה כי העצים במרחב הציבורי של העיר סיפקו שווי סביבתי ואסתטי בשווי 2.4 מיליון דולר בכל שנה (מחקר משנת 2011 שבדק את התרומה של כל העצים בעיר וכלל סקירת יותר מ-200 חלקות, מצא ערך של 10-13 מיליון דולר בשנה בהתבסס על יתרונות של אסתטיקה, שימושי אנרגיה ואיכות האוויר. התרומות הנלקחות בחשבון הן חסכון באנרגיה של בתים עקב צל, השפעה על האוויר והמים של העיר, ושיפור הערך של בתים בשכונה ). בהינתן שהעירייה השקיעה בשנים אלה 850 אלף דולר בנטיעה וטיפול בעצים, הגיעה הארגון למסקנה לפי [[ניתוח עלות-תועלת]] כי העיר מקבלת 3 דולר החזר על כל דולר של השקעה בנושא. דבר זה סייע לשכנע את העיר כי השקעה בעצים משתלמת. בשנת 2013 החליטה העיריה תכנית-אב מפורטת לשמירה ונטיעה של עצים למשך שני העשורים הקרובים. {{הערה| NATE SELTENRICH, [https://nextcity.org/daily/entry/that-tree-on-the-corner-may-be-worth-more-than-your-house Tree on the Corner May Be Worth More Than Your House] Next City, FEBRUARY 18, 2013}} | + | בשנת 2006 רצתה עיריית פיטסבורג לברר מה הערך הכלכלי של עצים בתחום העירוני. היא פנתה לארגון ללא מטרות רווח בשם Tree Pittsburgh, ארגון זה השתמש בתוכנית הדמייה בשם i-Tree שפותחה בשנת 2006 על ידי שירות היערנות של ארצות הברית יחד עם חברת Davey Tree. [[תוכנה חופשית|התוכנה החופשית]] מאפשרת לערים ולאנשים פרטיים לתאר את היתרונות של עצים במונחים כלכליים. עיריית פיטסבורג גילתה כי העצים במרחב הציבורי של העיר סיפקו שווי סביבתי ואסתטי בשווי 2.4 מיליון דולר בכל שנה (מחקר משנת 2011 שבדק את התרומה של כל העצים בעיר וכלל סקירת יותר מ-200 חלקות, מצא ערך של 10-13 מיליון דולר בשנה בהתבסס על יתרונות של אסתטיקה, שימושי אנרגיה ואיכות האוויר. התרומות הנלקחות בחשבון הן חסכון באנרגיה של בתים עקב צל, השפעה על האוויר והמים של העיר, ושיפור הערך של בתים בשכונה ). בהינתן שהעירייה השקיעה בשנים אלה 850 אלף דולר בנטיעה וטיפול בעצים, הגיעה הארגון למסקנה לפי [[ניתוח עלות-תועלת]] כי העיר מקבלת 3 דולר החזר על כל דולר של השקעה בנושא. דבר זה סייע לשכנע את העיר כי השקעה בעצים משתלמת. בשנת 2013 החליטה העיריה תכנית-אב מפורטת לשמירה ונטיעה של עצים למשך שני העשורים הקרובים. {{הערה| NATE SELTENRICH, [https://nextcity.org/daily/entry/that-tree-on-the-corner-may-be-worth-more-than-your-house Tree on the Corner May Be Worth More Than Your House] Next City, FEBRUARY 18, 2013}} |
| | | |
| * '''עצים מסייעים לכלכלה המקומית''' - מחקרים מצאו כי רחובות שיש בהם הם עצים הם [[אזור ידידותי להולכי רגל|נעימים יותר להולכי רגל]] ולכן צרכנים מוכנים לשלם יותר כסף לחנויות ברחובות שבהם יש עצים. לפי מחקר שבוצע בארצות הברית בשנת 2005, ברחובות בערים קטנות צרכנים מוכנים לשלם 9% יותר ובערים גדולות צרכנים מוכנים לשלם 12% יותר. <ref>Kathleen L. Wolf, “[http://www.milliontreesnyc.org/downloads/pdf/journal_of_forestry_2005.pdf Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response]”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.</ref> | | * '''עצים מסייעים לכלכלה המקומית''' - מחקרים מצאו כי רחובות שיש בהם הם עצים הם [[אזור ידידותי להולכי רגל|נעימים יותר להולכי רגל]] ולכן צרכנים מוכנים לשלם יותר כסף לחנויות ברחובות שבהם יש עצים. לפי מחקר שבוצע בארצות הברית בשנת 2005, ברחובות בערים קטנות צרכנים מוכנים לשלם 9% יותר ובערים גדולות צרכנים מוכנים לשלם 12% יותר. <ref>Kathleen L. Wolf, “[http://www.milliontreesnyc.org/downloads/pdf/journal_of_forestry_2005.pdf Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response]”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.</ref> |
שורה 70: |
שורה 70: |
| ===יתרונות נוספים של עצים בעיר=== | | ===יתרונות נוספים של עצים בעיר=== |
| * '''עצים מסייעים בניהול המים בזמן גשם''' - על ידי החדרת המים לקרקע במקום שאלו ימשיכו לזרום על פני המדרכות ולגרום הן לשלוליות במדרכות ובכבישים והן לעומס על מערכת הניקוז העירונית. היבט זה מהווה חלק מ[[קציר מי נגר בעיר]]. מים שאינם חודרים לקרקע מתאדים בחלקם הגדול או שהם הולכים ישירות למערכות הניקוז ומשם לים, דבר זה מחריף את [[בצורת בישראל|מצוקת המים]]. | | * '''עצים מסייעים בניהול המים בזמן גשם''' - על ידי החדרת המים לקרקע במקום שאלו ימשיכו לזרום על פני המדרכות ולגרום הן לשלוליות במדרכות ובכבישים והן לעומס על מערכת הניקוז העירונית. היבט זה מהווה חלק מ[[קציר מי נגר בעיר]]. מים שאינם חודרים לקרקע מתאדים בחלקם הגדול או שהם הולכים ישירות למערכות הניקוז ומשם לים, דבר זה מחריף את [[בצורת בישראל|מצוקת המים]]. |
− | * '''עצים מספקים מקום מחייה לבעלי חיים אחרים''' - כמו ציפורים, מיני חרקים, זוחלים ויונקים קטנים. בכך הם יכולים לסייע לשמירה על [[אקולוגיה עירונית]] על [[טבע עירוני]] ולשמירה על [[מגוון מינים]]. | + | * '''עצים מספקים מקום מחייה לבעלי חיים אחרים''' - כמו ציפורים, מיני חרקים, זוחלים ויונקים קטנים. בכך הם יכולים לסייע לשמירה על [[אקולוגיה עירונית]] על [[טבע עירוני]] ולשמירה על [[מגוון מינים]]. |
| | | |
| ==בעיות עם עצים בסביבה העירונית== | | ==בעיות עם עצים בסביבה העירונית== |
שורה 94: |
שורה 94: |
| גיזום העץ על ידי העיריה או גורמים אחרים נועד למטרות שונות. סיבה אחת היא כדי לעודד צמיחה נכונה של העץ. סיבה נוספת היא במטרה למנוע נפילה של ענפים. גיזום נעשה גם כפעולת מנע של ענפים שעלולים ליפול בזמן סופות וכן כדי למנוע מגע של עצים עם חוטי חשמל. | | גיזום העץ על ידי העיריה או גורמים אחרים נועד למטרות שונות. סיבה אחת היא כדי לעודד צמיחה נכונה של העץ. סיבה נוספת היא במטרה למנוע נפילה של ענפים. גיזום נעשה גם כפעולת מנע של ענפים שעלולים ליפול בזמן סופות וכן כדי למנוע מגע של עצים עם חוטי חשמל. |
| | | |
− | פעילים להגנה על עצים ואגרונמים טוענים כי קיימת בעיה של גיזום מוגזם של עצים במרחב העירוני. שמואל זילבר, הוא גוזם עצים מקצועי ומי שמשמש מדריך מומחה מטעם משרד החקלאות. זיבלר שעבד בעבר כקבלן גיזום של עיריית תל אביב טוען כי במסגרת פרקטיקת הגיזום של העיירה גוזמים 50% עד 100% מנוף העץ. לטענתנו גיזום בריא הוא לכל היותר 25% מנוף העץ. | + | פעילים להגנה על עצים ואגרונומים טוענים כי קיימת בעיה של גיזום מוגזם של עצים במרחב העירוני. שמואל זילבר, הוא גוזם עצים מקצועי ומי שמשמש מדריך מומחה מטעם משרד החקלאות. זילבר שעבד בעבר כקבלן גיזום של עיריית תל אביב טוען כי במסגרת פרקטיקת הגיזום של העיירה גוזמים 50% עד 100% מנוף העץ. לטענתנו גיזום בריא הוא לכל היותר 25% מנוף העץ. |
| | | |
− | האגרונומית דידי שמש וכן זילבר טוענים כי גיזום מוגזם שנעשה כביכול לטובת הבטיחות עלול להוביל לתוצאה הפוכה - הגברת הסיכון של נפילת ענפים ורקבון בעצים. כאשר יש גיזום מוגזם, העץ נכנס למצוקה שכן העלים משמשים לפוטוסינתזה, ובלעדים לעץ אין מספיק [[אנרגיה]]. כדי להתמודד עם מצב זה העץ מפנה את כל המאמצים שלו להצמיח במהירות ענפים ארוכים על גבי רקמה פצועה, כדי שענפים אלה יספרו לו אנרגיה. לטענת שמש, ענפים אלה הם דקים יותר ושבירים יותר. לפי זילבר הענפים החדשים שצומחים מאיזורי הגיזום, מתחרים ביניהם על נקודות אחיזה ולכן האחיזה שלהם בבסיסה חלשה ורופפת יותר יחסית לענפים המקוריים. בנוסף לפי זילבר, כאשר העץ מפנה את כל עתודות האנרגיה לצמיחה מהירה הוא נותר חשוף לפגיעת מזיקי עצים שעלולים ליצור רקבון באיזורי הגיזום. הענפים החלשים יחד עם הריקבון בבסיס האחיזה עלולים ליצור נטייה חזקה יותר לניתוק של הענפים בזמן סערה. {{הערה| גלעד מורג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4220613,00.html לגזום בלי להגזים: לספר עצים ולא להרוג אותם], ynet, 26.04.12}} | + | האגרונומית דידי שמש וכן זילבר טוענים כי גיזום מוגזם שנעשה כביכול לטובת הבטיחות עלול להוביל לתוצאה הפוכה - הגברת הסיכון של נפילת ענפים וריקבון בעצים. כאשר יש גיזום מוגזם, העץ נכנס למצוקה שכן העלים משמשים לפוטוסינתזה, ובלעדיהם לעץ אין מספיק [[אנרגיה]]. כדי להתמודד עם מצב זה העץ מפנה את כל המאמצים שלו להצמיח במהירות ענפים ארוכים על גבי רקמה פצועה, כדי שענפים אלה יספרו לו אנרגיה. לטענת שמש, ענפים אלה הם דקים יותר ושבירים יותר. לפי זילבר הענפים החדשים שצומחים מאיזורי הגיזום, מתחרים ביניהם על נקודות אחיזה ולכן האחיזה שלהם בבסיסה חלשה ורופפת יותר יחסית לענפים המקוריים. בנוסף לפי זילבר, כאשר העץ מפנה את כל עתודות האנרגיה לצמיחה מהירה הוא נותר חשוף לפגיעת מזיקי עצים שעלולים ליצור ריקבון באיזורי הגיזום. הענפים החלשים יחד עם הריקבון בבסיס האחיזה עלולים ליצור נטייה חזקה יותר לניתוק של הענפים בזמן סערה. {{הערה| גלעד מורג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4220613,00.html לגזום בלי להגזים: לספר עצים ולא להרוג אותם], ynet, 26.04.12}} |
| | | |
| | | |
שורה 108: |
שורה 108: |
| * פרויקט הבינוי שיביא לכריתת עצי הפיקוס הוותיקים בכיכר המדינה בת"א, | | * פרויקט הבינוי שיביא לכריתת עצי הפיקוס הוותיקים בכיכר המדינה בת"א, |
| * התוכנית להקמת שכונת מגורים ברכס לבן ליד ירושלים, שכוללת גם פגיעה ביער | | * התוכנית להקמת שכונת מגורים ברכס לבן ליד ירושלים, שכוללת גם פגיעה ביער |
− | * תכנית "הדסה הקטנה" שמתוכננת בשטח הפארק ליד גן המפלצת בקרית יובל בירושלים, | + | * תכנית "הדסה הקטנה" שמתוכננת בשטח הפארק ליד גן המפלצת בקריית יובל בירושלים, |
− | * כריתת חורשת אקליפטוסים בקרית אונו לצורך הרחבת הכביש המוביל לבקו"ם, | + | * כריתת חורשת אקליפטוסים בקריית אונו לצורך הרחבת הכביש המוביל לבקו"ם, |
| * מאבק נגד כריתת עצים ביער אוסישקין בכפר סבא | | * מאבק נגד כריתת עצים ביער אוסישקין בכפר סבא |
| | | |
שורה 118: |
שורה 118: |
| פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת". {{הערה|שם=nerdy1}} | | פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת". {{הערה|שם=nerdy1}} |
| | | |
− | בשנת 2018 הוחלט במשרד החקלאות להקל על הקריטריונים לכריתת עצים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להפחית נטל של [[רגולציה]]. לפי הולצמן-גזית פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה היתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים. {{הערה|שם=nerdy1}} | + | בשנת 2018 הוחלט במשרד החקלאות להקל על הקריטריונים לכריתת עצים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להפחית נטל של [[רגולציה]]. לפי הולצמן-גזית פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה הייתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים. {{הערה|שם=nerdy1}} |
| | | |
| המחוקק קבע שכאשר נותנים רישיון כריתה לעץ בוגר צריך לקבוע ערך חליפי, שפירושו כיום הוא [[כסף|פיצוי כספי]]. הכסף הזה אמור לשמש לשתילת עצים חדשים. הקביעה של ערך חליפי, היא לפי העץ שהלך. עץ שיש לו ערך גבוה מחייב פיצוי יקר יותר. לפי הולצמן-גזית תפיסה זו בעייתי היות וערך העץ עצמו הוא סכום קטן יחסית, ונדרש סכום גדול יותר כדי לייצר תנאים לצמיחת עץ משמעותי. התפיסה צריכה להיות כמה יעלה לייצר בית גידול שאפשר לטעת בו עצים משמעותיים. בחלק מהמקרים עושים גומה באזור שהוא מלא בטון, זה לא מאפשר צמיחה של עץ משמעותי שכן ללא שורשים משמעותיים העץ לא יכול להתפתח.{{הערה|שם=nerdy1}} | | המחוקק קבע שכאשר נותנים רישיון כריתה לעץ בוגר צריך לקבוע ערך חליפי, שפירושו כיום הוא [[כסף|פיצוי כספי]]. הכסף הזה אמור לשמש לשתילת עצים חדשים. הקביעה של ערך חליפי, היא לפי העץ שהלך. עץ שיש לו ערך גבוה מחייב פיצוי יקר יותר. לפי הולצמן-גזית תפיסה זו בעייתי היות וערך העץ עצמו הוא סכום קטן יחסית, ונדרש סכום גדול יותר כדי לייצר תנאים לצמיחת עץ משמעותי. התפיסה צריכה להיות כמה יעלה לייצר בית גידול שאפשר לטעת בו עצים משמעותיים. בחלק מהמקרים עושים גומה באזור שהוא מלא בטון, זה לא מאפשר צמיחה של עץ משמעותי שכן ללא שורשים משמעותיים העץ לא יכול להתפתח.{{הערה|שם=nerdy1}} |
שורה 133: |
שורה 133: |
| * [[הצללה במרחב הציבורי]] | | * [[הצללה במרחב הציבורי]] |
| * [[הליכתיות]] | | * [[הליכתיות]] |
− | {{תבנית:הליכה}}
| |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
שורה 140: |
שורה 139: |
| * [http://www.itreetools.org/ i-Tree] כלי הערכה חופשיים לשימוש לניתוח סיכונים לעצים ותועלות של עצים בהקשרים שונים, על בסיס מחקרים מדעיים, שפותחו על ידי USDA Forest Service | | * [http://www.itreetools.org/ i-Tree] כלי הערכה חופשיים לשימוש לניתוח סיכונים לעצים ותועלות של עצים בהקשרים שונים, על בסיס מחקרים מדעיים, שפותחו על ידי USDA Forest Service |
| * ליאור זינגר, [https://www.bayadaim.org.il/2014/02/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A7%D7%99-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9B/ המדריך למחבקי עצים – הגנה על עצים מפני כריתה], [[קח את הקיימות בידיים]], 5 בפברואר 2014 | | * ליאור זינגר, [https://www.bayadaim.org.il/2014/02/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A7%D7%99-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9B/ המדריך למחבקי עצים – הגנה על עצים מפני כריתה], [[קח את הקיימות בידיים]], 5 בפברואר 2014 |
− | * [https://www.facebook.com/worldeconomicforum/videos/200977360614371/UzpfSTc2ODQ4NTQ5NjY1NzgwNDo5OTkzNzIyNjAyMzU3OTI/ London is adding 40,000 trees to its skyline] סרטון שגם מאזכר מחקרים לגבי יתרונות של עצים, World Economic Forum, 2018 | + | * [https://www.facebook.com/worldeconomicforum/videos/200977360614371/UzpfSTc2ODQ4NTQ5NjY1NzgwNDo5OTkzNzIyNjAyMzU3OTI/ London is adding 40,000 trees to its skyline] סרטון שגם מאזכר מחקרים לגבי יתרונות של עצים, World Economic Forum, 2018 |
| * [https://www.alllies.org/blog/archives/41566?fbclid=IwAR2jyuJpODLLjyp0gKawaNk0co6MFpcahGGzoZR1mIZGWwg_6QST1O3MPQ8#.XCXmn1xvaUl מפה של עצי פרי בתל אביב], באתר "הכל שקרים" | | * [https://www.alllies.org/blog/archives/41566?fbclid=IwAR2jyuJpODLLjyp0gKawaNk0co6MFpcahGGzoZR1mIZGWwg_6QST1O3MPQ8#.XCXmn1xvaUl מפה של עצי פרי בתל אביב], באתר "הכל שקרים" |
| * כרמלה קופר, [https://magdilim.co.il/tel-aviv-final/ הצצה לשבעה פיינליסטים שעלו לגמר תחרות הצללה בתל אביב], אתר "מגדילים", 05.01.2018 | | * כרמלה קופר, [https://magdilim.co.il/tel-aviv-final/ הצצה לשבעה פיינליסטים שעלו לגמר תחרות הצללה בתל אביב], אתר "מגדילים", 05.01.2018 |
− | | + | * בר לביא, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001294295 חפשו את הצל: למה אחרי כל ההשקעה כיכר דיזנגוף החדשה נטושה בשעות היום?], גלובס, 22.7.2019 |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
− | | + | {{הליכה}} |
| [[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]] | | [[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]] |
| [[קטגוריה:עצים]] | | [[קטגוריה:עצים]] |