שינויים

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1,000 ש"ח. האדם הרציונלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1,000 ש"ח. האדם הרציונלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   

ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10 דולר לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד 3.3 דולר לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-166 דולר לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב-Nature ב 1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ-166 דולר, ושהוא יקבל יותר מ-13.3 דולר עבור זה שלא יכרות את היער.

ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10 דולר לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד 3.3 דולר לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-166 דולר לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב-Nature ב-1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ-166 דולר, ושהוא יקבל יותר מ-13.3 דולר עבור זה שלא יכרות את היער.

אך עסקה כזו לא תתקיים כי:

אך עסקה כזו לא תתקיים כי: