שינויים

פחות או יותר כולם יודעים שבעלי חיים זקוקים ליער כדי לשרוד. אבל יחסית מעטים יודעים שגם היער כדי לשרוד צריך את בעלי החיים והוא צריך שיהיו גם בעלי חיים גדולים, לכן כאשר בני האדם מעלימים את בעלי החיים הגדולים הם בעצם משמידים את היער. בעלי החיים, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם, מונעים מהיער להפוך לסבך אחד גדול בזה שהם עוברים בתוכו, ועוד, אבל התועלת שמשכה את רוב תשומת לב החוקרים היא היא העזרה ברביית הצמחים: בעלי החיים אוכלים את הפירות ביער יחד עם הזרעים. אחר כך הזרעים יוצאים בהפרשות וחלק מהם נובטים כאשר זה יכול להיות במרחק רב מהמקום בו בעל החיים אכל את הפרי. כך בעליי החיים עוזרים לצמחים להתרבות, להרחיב את אזורי המחיה שלהם ובכך בין השאר שומרים על [[מגוון המינים]]{{הערה| John C. Cannon [https://news.mongabay.com/2017/06/why-losing-big-animals-causes-big-problems-in-tropical-forests/ Why losing big animals causes big problems in tropical forests] 14.06.2017, Mongabay}}.

פחות או יותר כולם יודעים שבעלי חיים זקוקים ליער כדי לשרוד. אבל יחסית מעטים יודעים שגם היער כדי לשרוד צריך את בעלי החיים והוא צריך שיהיו גם בעלי חיים גדולים, לכן כאשר בני האדם מעלימים את בעלי החיים הגדולים הם בעצם משמידים את היער. בעלי החיים, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם, מונעים מהיער להפוך לסבך אחד גדול בזה שהם עוברים בתוכו, ועוד, אבל התועלת שמשכה את רוב תשומת לב החוקרים היא היא העזרה ברביית הצמחים: בעלי החיים אוכלים את הפירות ביער יחד עם הזרעים. אחר כך הזרעים יוצאים בהפרשות וחלק מהם נובטים כאשר זה יכול להיות במרחק רב מהמקום בו בעל החיים אכל את הפרי. כך בעליי החיים עוזרים לצמחים להתרבות, להרחיב את אזורי המחיה שלהם ובכך בין השאר שומרים על [[מגוון המינים]]{{הערה| John C. Cannon [https://news.mongabay.com/2017/06/why-losing-big-animals-causes-big-problems-in-tropical-forests/ Why losing big animals causes big problems in tropical forests] 14.06.2017, Mongabay}}.

מחקר שנערך בשנת 2016 אומר שהפחתה משמעותית בבעלי חיים גדולים תפחית את קליטת הפחמן ביערות אפריקה, אמריקה ודרום אסיה ב 2%-12%. ביערות דרום מזרח אסיה ואוסטרליה הקליטה תישאר כמו שהיא (מעלייה ב 1% ועד לירידה ב 1% תלוי באזור) בגלל ששם יש הרבה מיני עצים אשר הזרעים שלהם מועברים על ידי מים ורוח, אבל גם שם זה יגרום לירידה ב[[מגוון המינים]] מה שיפגע ביער{{הערה|Anand M. Osuri, Jayashree Ratnam, Varun Varma, Patricia Alvarez-Loayza, Johanna Hurtado Astaiza, Matt Bradford, Christine Fletcher, Mireille Ndoundou-Hockemba, Patrick A. Jansen, David Kenfack, Andrew R. Marshall, B. R. Ramesh, Francesco Rovero & Mahesh Sankaran

מחקר שנערך בשנת 2016 אומר שהפחתה משמעותית בבעלי חיים גדולים תפחית את קליטת הפחמן ביערות אפריקה, אמריקה ודרום אסיה ב 2%-12%. ביערות דרום מזרח אסיה ואוסטרליה הקליטה תישאר כמו שהיא (מעלייה ב-1% ועד לירידה ב-1% תלוי באזור) בגלל ששם יש הרבה מיני עצים אשר הזרעים שלהם מועברים על ידי מים ורוח, אבל גם שם זה יגרום לירידה ב[[מגוון המינים]] מה שיפגע ביער{{הערה|Anand M. Osuri, Jayashree Ratnam, Varun Varma, Patricia Alvarez-Loayza, Johanna Hurtado Astaiza, Matt Bradford, Christine Fletcher, Mireille Ndoundou-Hockemba, Patrick A. Jansen, David Kenfack, Andrew R. Marshall, B. R. Ramesh, Francesco Rovero & Mahesh Sankaran

[https://www.nature.com/articles/ncomms11351 Contrasting effects of defaunation on aboveground carbon storage across the global tropics] 25.04.2016, Nature Communications}}.

[https://www.nature.com/articles/ncomms11351 Contrasting effects of defaunation on aboveground carbon storage across the global tropics] 25.04.2016, Nature Communications}}.

'''ביצות''' הם שטח של קרקע עם הרבה מאוד מים בתוכה, משהו "באמצע" בין יבשה למים. ביערות בדרך כל יש הרבה ביצות בגלל שהיערות משמרים היטב מים. רוב הביצות נמצאות ב[[יערות הצפון]] וה[[יערות טרופיים|יערות הטרופיים]] כי בהם יש יותר מים מב[[יערות נשירים|יערות הממוזגים]]. ביערות הטרופיים הסיבה היא כמות משקעים גדולה מאוד וביערות הצפון הסיבה היא אידוי נמוך וקרקעות קפואות עד. זו אחת הסיבות שהיערות האלה קשים יותר למעבר ומסוכנים יותר לאדם מהיערות הממוזגים. (היערות הממוזגים נקראים כך בדיוק בגלל שהם נמצאים באקלים "ממוזג", כלומר נוח לאדם ואחת ההשלכות היא פחות ביצות).  

'''ביצות''' הם שטח של קרקע עם הרבה מאוד מים בתוכה, משהו "באמצע" בין יבשה למים. ביערות בדרך כל יש הרבה ביצות בגלל שהיערות משמרים היטב מים. רוב הביצות נמצאות ב[[יערות הצפון]] וה[[יערות טרופיים|יערות הטרופיים]] כי בהם יש יותר מים מב[[יערות נשירים|יערות הממוזגים]]. ביערות הטרופיים הסיבה היא כמות משקעים גדולה מאוד וביערות הצפון הסיבה היא אידוי נמוך וקרקעות קפואות עד. זו אחת הסיבות שהיערות האלה קשים יותר למעבר ומסוכנים יותר לאדם מהיערות הממוזגים. (היערות הממוזגים נקראים כך בדיוק בגלל שהם נמצאים באקלים "ממוזג", כלומר נוח לאדם ואחת ההשלכות היא פחות ביצות).  

ריבוי הביצות ביערות הצפון וביערות הטרופיים הוא כה גדול, שהוא אפילו השפיע על ההיסטוריה של העמים החיים ביערות האלה. כך לדוגמה ב 1238 כאשר הטטארים פלשו לרוסיה הם לא הצליחו לכבוש את החלק הצפון מערבי שלה, כאשר אחת הגרסאות היא שהם לא הצליחו לפלס דרכם בביצות. באותו האופן כאשר הצבא הנאצי פלש לרוסיה ב 1941 היערות עם הביצות עזרו מאוד לצבא האדום לעצור אותם, כי דיוויזיות הטנקים של הנאצים נאלצו לנוע במספר קטן של צירים ולא יכלו לזוז ימינה או שמאלה מחשש לטבוע בביצות. את הצירים האלה אפשר היה לחסום גם עם כמות קטנה יחסית של אנשים ואמצעים נגד טנקים. הביצות ביערות הטרופיים הגנו על האינדיאנים מפני פלישות האירופאים במשך מאות שנים. בחלק האירופאי של רוסיה ובחלק המערבי של סיביר, למשך מיליוני קילומטרים רבועים משתרע יער עם ביצות ובחודשי הסתיו והאביב כאשר היער מתמלא מים(בסתיו בגלל הגשמים ובאביב בגלל הפשרת הקרח והשלג), התנועה שם קשה מאוד ולעתם במקום מכוניות צריך להשתמש בסירות. הדבר מגיע לכך שביערות הצפון בדרך כלל קל יותר לנוע בחורף מאשר בסתיו ובאביב ואחת ההשלכות של שינויי האקלים היא שבמשך השנה יש פחות זמן בו אפשר להשתמש בדרכי החורף בגלל ההתחממות וזה מקשה על התנועה. בגלל התכונות האלה של הביצות, הרבה זמן היה נהוג לחשוב שהביצות הם מטרד וצריך לסלק אותם. אבל עכשיו כאשר באמת סלקו חלק גדול מהביצות התברר שהם חיוניות: להלן חלק מהתפקידים שלהן:

ריבוי הביצות ביערות הצפון וביערות הטרופיים הוא כה גדול, שהוא אפילו השפיע על ההיסטוריה של העמים החיים ביערות האלה. כך לדוגמה ב-1238 כאשר הטטארים פלשו לרוסיה הם לא הצליחו לכבוש את החלק הצפון מערבי שלה, כאשר אחת הגרסאות היא שהם לא הצליחו לפלס דרכם בביצות. באותו האופן כאשר הצבא הנאצי פלש לרוסיה ב-1941 היערות עם הביצות עזרו מאוד לצבא האדום לעצור אותם, כי דיוויזיות הטנקים של הנאצים נאלצו לנוע במספר קטן של צירים ולא יכלו לזוז ימינה או שמאלה מחשש לטבוע בביצות. את הצירים האלה אפשר היה לחסום גם עם כמות קטנה יחסית של אנשים ואמצעים נגד טנקים. הביצות ביערות הטרופיים הגנו על האינדיאנים מפני פלישות האירופאים במשך מאות שנים. בחלק האירופאי של רוסיה ובחלק המערבי של סיביר, למשך מיליוני קילומטרים רבועים משתרע יער עם ביצות ובחודשי הסתיו והאביב כאשר היער מתמלא מים(בסתיו בגלל הגשמים ובאביב בגלל הפשרת הקרח והשלג), התנועה שם קשה מאוד ולעתם במקום מכוניות צריך להשתמש בסירות. הדבר מגיע לכך שביערות הצפון בדרך כלל קל יותר לנוע בחורף מאשר בסתיו ובאביב ואחת ההשלכות של שינויי האקלים היא שבמשך השנה יש פחות זמן בו אפשר להשתמש בדרכי החורף בגלל ההתחממות וזה מקשה על התנועה. בגלל התכונות האלה של הביצות, הרבה זמן היה נהוג לחשוב שהביצות הם מטרד וצריך לסלק אותם. אבל עכשיו כאשר באמת סלקו חלק גדול מהביצות התברר שהם חיוניות: להלן חלק מהתפקידים שלהן:

1. מהוות בית להמון צמחים ובעלי חיים. 40% מכל המינים בעולם ו-12% מכל מיני בעלי החיים נמצאים באזורים עם ביצות{{הערה|World Wildlife Fund [http://wwf.panda.org/about_our_earth/about_freshwater/intro/value/ The value of wetlands]}}.

1. מהוות בית להמון צמחים ובעלי חיים. 40% מכל המינים בעולם ו-12% מכל מיני בעלי החיים נמצאים באזורים עם ביצות{{הערה|World Wildlife Fund [http://wwf.panda.org/about_our_earth/about_freshwater/intro/value/ The value of wetlands]}}.

{{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}}

{{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}}

=== קצב ברוא היערות והסיבות שגורמות לו ===

=== קצב ברוא היערות והסיבות שגורמות לו ===

היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. ב 1990 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפשו כ-4 1.28 מיליון קילומטרים רבועים. ב 2015 לפי ארגון זה, היערות תפסו שטח של כ-3 9.99 מיליון קילומטרים רבועים, כלומר שטחם הצטמצם ב כ-3 .25 אחוז. לפי הארגון יש מגמה חיובית של האטה בקצב העלמות היערות בערך ב 50% ב 25 השנים האלה, כתוצאה ממאמצים גדולים למנוע כריתת יערות מצד אחד ונטיעת יערות מצד שני.{{הערה| K. MacDicken, Ö. Jonsson,

היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. ב-1990 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפשו כ-4 1.28 מיליון קילומטרים רבועים. ב 2015 לפי ארגון זה, היערות תפסו שטח של כ-3 9.99 מיליון קילומטרים רבועים, כלומר שטחם הצטמצם ב כ-3 .25 אחוז. לפי הארגון יש מגמה חיובית של האטה בקצב העלמות היערות בערך ב 50% ב 25 השנים האלה, כתוצאה ממאמצים גדולים למנוע כריתת יערות מצד אחד ונטיעת יערות מצד שני.{{הערה| K. MacDicken, Ö. Jonsson,

L. Piña, L. Marklund, S. Maulo, V. Contessa, Y. Adikari,

L. Piña, L. Marklund, S. Maulo, V. Contessa, Y. Adikari,

M. Garzuglia, E. Lindquist, G. Reams and R. D’Annunzio. [http://www.fao.org/3/a-i4793e.pdf GLOBAL FOREST RESOURCES

M. Garzuglia, E. Lindquist, G. Reams and R. D’Annunzio. [http://www.fao.org/3/a-i4793e.pdf GLOBAL FOREST RESOURCES

בתחילת 2018 ארגוני סביבה החלו בקמפיין לשימור יערות קונגו. רק אדמות הכבול ביערות קונגו מאכסנות בתוכם כמות פחמן כזו שאם יהרסו תיפלט לאוויר כמות פחמן דו חמצני השווה לפליטות של ארה"ב במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.

בתחילת 2018 ארגוני סביבה החלו בקמפיין לשימור יערות קונגו. רק אדמות הכבול ביערות קונגו מאכסנות בתוכם כמות פחמן כזו שאם יהרסו תיפלט לאוויר כמות פחמן דו חמצני השווה לפליטות של ארה"ב במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.

שיקום יערות מעניין נעשה בפארק ילואוסטון שבארצות הברית אם כי האנשים לא ממש התכוונו לשקם אותם כאשר ביצעו את הפעולה. הם החזירו לשם 5 זאבים. ב 1926 האנשים הכחידו את הזאבים מהאזור וב 1992, אחרי 86 שנה, החליטו להחזיר אותם. התוצאות היו הרבה יותר מרשימות ממה שציפו. הזאבים גרמו לכך שאדרי האיילים והשוורים החלו להישמר ממקומות מסוימים, בהם הזאבים יכלו לתפוש אותם. כתוצאה מכך הם הפסיקו לאכול את העצים הצעירים שצמחו מידי פעם במקומות האלה, ותוך זמן קצר יחסית המקומות האלה כוסו ביערות בשעה שקודם היה שם בעיקר עשב. מה שגרם לעלייה חדה במספר בעלי החיים שגרו שם ואפילו שינה את הנהרות ליפים ויציבים יותר כי העצים הפסיקו את [[שחיקת קרקעות|שחיקת הקרקעות]]. נוסף על כך היו להחזרת הזאבים השלכות נוספות כך שכל מאפיינים הביולוגיים של האזור השתנו ואפילו חלק מהמאפיינים הגאוגרפיים. המקרה הזה תואר בסרטון שזכה ל כמעט 38,000,000 צפיות ואתם יכולים לראות אותו [https://www.youtube.com/watch?v=ysa5OBhXz-Q כאן] {{הערה|Roger Abrantes [http://ethology.eu/how-wolves-change-rivers/ How Wolves Change Rivers] 13.01.17 Ethology Institute Cambridge}}.  

שיקום יערות מעניין נעשה בפארק ילואוסטון שבארצות הברית אם כי האנשים לא ממש התכוונו לשקם אותם כאשר ביצעו את הפעולה. הם החזירו לשם 5 זאבים. ב-1926 האנשים הכחידו את הזאבים מהאזור וב 1992, אחרי 86 שנה, החליטו להחזיר אותם. התוצאות היו הרבה יותר מרשימות ממה שציפו. הזאבים גרמו לכך שאדרי האיילים והשוורים החלו להישמר ממקומות מסוימים, בהם הזאבים יכלו לתפוש אותם. כתוצאה מכך הם הפסיקו לאכול את העצים הצעירים שצמחו מידי פעם במקומות האלה, ותוך זמן קצר יחסית המקומות האלה כוסו ביערות בשעה שקודם היה שם בעיקר עשב. מה שגרם לעלייה חדה במספר בעלי החיים שגרו שם ואפילו שינה את הנהרות ליפים ויציבים יותר כי העצים הפסיקו את [[שחיקת קרקעות|שחיקת הקרקעות]]. נוסף על כך היו להחזרת הזאבים השלכות נוספות כך שכל מאפיינים הביולוגיים של האזור השתנו ואפילו חלק מהמאפיינים הגאוגרפיים. המקרה הזה תואר בסרטון שזכה ל כמעט 38,000,000 צפיות ואתם יכולים לראות אותו [https://www.youtube.com/watch?v=ysa5OBhXz-Q כאן] {{הערה|Roger Abrantes [http://ethology.eu/how-wolves-change-rivers/ How Wolves Change Rivers] 13.01.17 Ethology Institute Cambridge}}.  

[[תמונה:Aloni Beit Keshet Nature reserve south west (5).JPG|left|thumb|400px|במקום זה, במורדות המזרחיים של הרי נצרת, ממערב מצפון ומדרום לקיבוץ בית קשת, מנסים להקים שמורת טבע של עצי אלון התבור המשתרעת על פני שטח של 5,054 דונם, כדי להגן על הטבע בכלל, ועל היערות בפרט.]]

[[תמונה:Aloni Beit Keshet Nature reserve south west (5).JPG|left|thumb|400px|במקום זה, במורדות המזרחיים של הרי נצרת, ממערב מצפון ומדרום לקיבוץ בית קשת, מנסים להקים שמורת טבע של עצי אלון התבור המשתרעת על פני שטח של 5,054 דונם, כדי להגן על הטבע בכלל, ועל היערות בפרט.]]