שינויים

'''הקולנוע'''

'''הקולנוע'''

השלב הבא היה הקולנוע שהופיע בסוף המאה ה 19, והפך לתופעה המונית בשנות ה 20 של המאה ה 20. ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והבריאותיות של הקולנוע היו הרבה יותר משמעותיות מזו של המצלמה.  

השלב הבא היה הקולנוע שהופיע בסוף המאה ה 19, והפך לתופעה המונית בשנות ה-20 של המאה ה-20. ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והבריאותיות של הקולנוע היו הרבה יותר משמעותיות מזו של המצלמה.  

ההשפעות הישירות היו גדולות יותר בין היתר כי לסרט אחד צריך אלפים רבים של תמונות, ואותם צריך לייצר, צריך הרבה שטח לאולמות קולנוע. לאחר שהסרטים קיבלו קול היה צורך גם בחשמל. יש השערה שכניסת הקולנוע הייתה קשורה לכניסת המכונות ובפרט לכניסת הסרט הנע. באותה תקופה מנהיגים רבים שתמכו בשיטה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וגם מזרמים אחרים כמו [[מודרניזם]] התגאו בכך שהם משחררים את האדם מהעבודה באמצעות מכונות. כדי להתקין בורג כל הזמן לאותו המקום בסרט הנע אכן לא נדרשה פעילות פיזית ומוחית גדולה אבל דווקא זה גרם לפגיעה ברווחה וביכולות המוח. דבר זה זכה לביקורת מצד זרמים סוציאליסטים והומניסטים - לדוגמה בסרט "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין. מכיוון שכך היה קשה לאדם אחרי זה, ללכת לבילוי הדורש פעילות פיזית או מוחית גדולה - אפילו למשחק כדורגל או לתאטרון. דבר זה יחד עם החידוש של הקולנוע ומחירים זולים יותר לבידור הובילו אנשים רבים לצפות בקולנוע. מצדו הקולנוע בגלל שהוא לא דרש פעילות פיזית או מוחית משמעותית תרם להחלשות הגוף והמוח. כמו כן הוא תרם לזה אצל השחקנים אשר לא היו צריכים ליצור קשר רגשי עם הקהל ובכלל לא היו צריכים לשחק כל יום, אלה יכלו להצטלם בסרט ולחכות חודשים עד הסרט הבא. מהסיבות האלה, [[תעשיית הקולנוע]] נקראת גם "בית חרושת לאשליות"{{הערה|Your Dictionary [https://www.yourdictionary.com/dream-factory dream-factory]}}.

ההשפעות הישירות היו גדולות יותר בין היתר כי לסרט אחד צריך אלפים רבים של תמונות, ואותם צריך לייצר, צריך הרבה שטח לאולמות קולנוע. לאחר שהסרטים קיבלו קול היה צורך גם בחשמל. יש השערה שכניסת הקולנוע הייתה קשורה לכניסת המכונות ובפרט לכניסת הסרט הנע. באותה תקופה מנהיגים רבים שתמכו בשיטה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וגם מזרמים אחרים כמו [[מודרניזם]] התגאו בכך שהם משחררים את האדם מהעבודה באמצעות מכונות. כדי להתקין בורג כל הזמן לאותו המקום בסרט הנע אכן לא נדרשה פעילות פיזית ומוחית גדולה אבל דווקא זה גרם לפגיעה ברווחה וביכולות המוח. דבר זה זכה לביקורת מצד זרמים סוציאליסטים והומניסטים - לדוגמה בסרט "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין. מכיוון שכך היה קשה לאדם אחרי זה, ללכת לבילוי הדורש פעילות פיזית או מוחית גדולה - אפילו למשחק כדורגל או לתאטרון. דבר זה יחד עם החידוש של הקולנוע ומחירים זולים יותר לבידור הובילו אנשים רבים לצפות בקולנוע. מצדו הקולנוע בגלל שהוא לא דרש פעילות פיזית או מוחית משמעותית תרם להחלשות הגוף והמוח. כמו כן הוא תרם לזה אצל השחקנים אשר לא היו צריכים ליצור קשר רגשי עם הקהל ובכלל לא היו צריכים לשחק כל יום, אלה יכלו להצטלם בסרט ולחכות חודשים עד הסרט הבא. מהסיבות האלה, [[תעשיית הקולנוע]] נקראת גם "בית חרושת לאשליות"{{הערה|Your Dictionary [https://www.yourdictionary.com/dream-factory dream-factory]}}.

'''הטלוויזיה'''

'''הטלוויזיה'''

השלב השלישי הייתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלוויזיה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הישירות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה של המצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהטמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי - לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוויזיה גורמת לאדם להישאר בביתו.  

השלב השלישי הייתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה-20. בשונה מהקולנוע בטלוויזיה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הישירות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה של המצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהטמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי - לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוויזיה גורמת לאדם להישאר בביתו.  

חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע. כמו בקולנוע, ההשפעות העקיפות של הטלוויזיה על החברה ועל הסביבה היו הרבה יותר גדולות מאשר ההשפעה הישירה - דרך השפעת הטלוויזיה על התרבות, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. לדוגמה [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו קיבלה חיזוק אדיר על ידי פרסומות בטלוויזיה, וכן על ידי [[פרסום סמוי]] ועל ידי הצגת אורח החיים [[פרבור|בפרברים צמודי הקרקע]] ושפע של מכונות חדשות כדרך הנורמלית או הטובה ביותר לחיות.  

חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע. כמו בקולנוע, ההשפעות העקיפות של הטלוויזיה על החברה ועל הסביבה היו הרבה יותר גדולות מאשר ההשפעה הישירה - דרך השפעת הטלוויזיה על התרבות, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. לדוגמה [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו קיבלה חיזוק אדיר על ידי פרסומות בטלוויזיה, וכן על ידי [[פרסום סמוי]] ועל ידי הצגת אורח החיים [[פרבור|בפרברים צמודי הקרקע]] ושפע של מכונות חדשות כדרך הנורמלית או הטובה ביותר לחיות.  

שימוש ב "סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות. ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, טוען שהאשם העיקרי לכך שהדור הנוכחי חלש יותר מבחינה פסיכולוגית הוא הסמארטפון. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.

שימוש ב "סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות. ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, טוען שהאשם העיקרי לכך שהדור הנוכחי חלש יותר מבחינה פסיכולוגית הוא הסמארטפון. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.

מעניין שהוא טוען שזה גורם לבני הנוער גם לקיים פחות יחסי מין, ובכלל פחות לצאת לבלות בילויים שנחשבים עצמאיים: עם שתייה ועם לינה מחוץ לבית. זה מעניין כי בזמנו, בשנות ה 20 של המאה ה 20, ארגונים להגנת זכויות האישה וארגוני דת בארצות הברית האשימו את הקולנוע בדיוק בתופעה ההפוכה: לדעתם הקולנוע דווקא עודד תופעות כאלה. בסופו של דבר זה גרם לחברות הקולנוע למנות את ויליאם חייס ל"צאר הקולנוע" - הוא הציג כללים לפיהם היו צריכים לעשות את הסרטים כדי שלא יהיו בהם סצנות כאלה זו הייתה תחילת הגבלת התוכן בסרטים למבוגרים בלבד וכך הלאה. ייתכן שבשלב הראשון זה גורם לקשרים פחות רציניים, יותר שתייה ובשלב השני פשוט משתק את המוח כך שהאדם כבר לא יכול לפעול בעצמאות מספקת לבילויים כאלה.  

מעניין שהוא טוען שזה גורם לבני הנוער גם לקיים פחות יחסי מין, ובכלל פחות לצאת לבלות בילויים שנחשבים עצמאיים: עם שתייה ועם לינה מחוץ לבית. זה מעניין כי בזמנו, בשנות ה-20 של המאה ה-20, ארגונים להגנת זכויות האישה וארגוני דת בארצות הברית האשימו את הקולנוע בדיוק בתופעה ההפוכה: לדעתם הקולנוע דווקא עודד תופעות כאלה. בסופו של דבר זה גרם לחברות הקולנוע למנות את ויליאם חייס ל"צאר הקולנוע" - הוא הציג כללים לפיהם היו צריכים לעשות את הסרטים כדי שלא יהיו בהם סצנות כאלה זו הייתה תחילת הגבלת התוכן בסרטים למבוגרים בלבד וכך הלאה. ייתכן שבשלב הראשון זה גורם לקשרים פחות רציניים, יותר שתייה ובשלב השני פשוט משתק את המוח כך שהאדם כבר לא יכול לפעול בעצמאות מספקת לבילויים כאלה.  

הוא טוען גם שההתמכרות גורמת ליותר התאבדויות אבל לפחות מקרי רצח למרות ששוב, בעבר את הקולנוע ואת הטלוויזיה האשימו דווקא בתופעה הפוכה. ייתכן וגם במקרה זה אלה אותם ה"שלבים".

הוא טוען גם שההתמכרות גורמת ליותר התאבדויות אבל לפחות מקרי רצח למרות ששוב, בעבר את הקולנוע ואת הטלוויזיה האשימו דווקא בתופעה הפוכה. ייתכן וגם במקרה זה אלה אותם ה"שלבים".