שינויים

היער כאמור הוא יותר מסתם אוסף של צמחים ובעלי חיים - הוא מערכת אקולוגית מורכבת המתחזקת את עצמה. יש מושג הנקרא [[סוקצסיה]]. ככה קוראים לתהליך כאשר על שטח בו קודם לא היו צמחים קודם מופיעים קודם צמחים פשוטים כמו עשבים, אלה מכינים את התנאים לצמחים גדולים יותר כמו שיחים ולהופעת בעלי חיים אשר בתורם נותנים את התנאים להופעת בעלי החיים וצמחים יותר מורכבים וכך הלאה. השלב הסופי של הסוקצסיה נקרא "קלימקס". יער בדרך כלל מוגדר כמצב של קלימקס.

היער כאמור הוא יותר מסתם אוסף של צמחים ובעלי חיים - הוא מערכת אקולוגית מורכבת המתחזקת את עצמה. יש מושג הנקרא [[סוקצסיה]]. ככה קוראים לתהליך כאשר על שטח בו קודם לא היו צמחים קודם מופיעים קודם צמחים פשוטים כמו עשבים, אלה מכינים את התנאים לצמחים גדולים יותר כמו שיחים ולהופעת בעלי חיים אשר בתורם נותנים את התנאים להופעת בעלי החיים וצמחים יותר מורכבים וכך הלאה. השלב הסופי של הסוקצסיה נקרא "קלימקס". יער בדרך כלל מוגדר כמצב של קלימקס.

דוגמה אחת לתכונה זו של היער: בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה 21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר".{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other]  01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who ​thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}

דוגמה אחת לתכונה זו של היער: בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר".{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other]  01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who ​thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}

== השרותים שמספקים היערות לאדם ==

== השרותים שמספקים היערות לאדם ==

המחזור הזה קיים ביער, אבל בשדות חקלאיים המנוהלים על פי שיטת ה[[חקלאות תעשייתית]] הוא נהרס בין השאר בגלל חריש עמוק ודשן כימי. הורסים אותו גם [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] ו[[ברוא יערות|כריתת יערות]]. ואז זה מביא ל[[שחיקת קרקעות|אובדן קרקע פורייה.]] אחת הסיבות היא שהדשן והחריש פוגע ביצורים הנחוצים לקרקע כמו '''תולעי גשם'''(הידועות גם כשלשול או תולעי אדמה). אותו הדבר קורה גם כאשר מרססים עשב בחצר הבתים ואפילו כאשר גורפים עלים-כי תולעי הגשם אוכלים את העלים האלה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Earthworm Earthworm]}}.

המחזור הזה קיים ביער, אבל בשדות חקלאיים המנוהלים על פי שיטת ה[[חקלאות תעשייתית]] הוא נהרס בין השאר בגלל חריש עמוק ודשן כימי. הורסים אותו גם [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] ו[[ברוא יערות|כריתת יערות]]. ואז זה מביא ל[[שחיקת קרקעות|אובדן קרקע פורייה.]] אחת הסיבות היא שהדשן והחריש פוגע ביצורים הנחוצים לקרקע כמו '''תולעי גשם'''(הידועות גם כשלשול או תולעי אדמה). אותו הדבר קורה גם כאשר מרססים עשב בחצר הבתים ואפילו כאשר גורפים עלים-כי תולעי הגשם אוכלים את העלים האלה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Earthworm Earthworm]}}.

נכון לתחילת המאה ה 21 אובדן הקרקע הפורייה מתקדם בקצב כזה שעד 2075 לא תהיה קרקע פורייה יותר{{הערה|Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues] Reuters}}.

נכון לתחילת המאה ה-21 אובדן הקרקע הפורייה מתקדם בקצב כזה שעד 2075 לא תהיה קרקע פורייה יותר{{הערה|Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues] Reuters}}.

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

אם לדבר על בעלי חיים גדולים יותר מבין אלה החיים באופן קבוע מתחת לאדמה יש להזכיר את '''החפרפרת''' ו'''הגירית'''. אם זאת חלק גדול מאוד מבעלי החיים מבלים חלק מהזמן שלהם במחילות מתחת לאדמה כי זה נותן להם מסתור ומחסה-כך עושים הזאבים, השועלים, העכברים, הדובים, הארנבים ועוד. בעלי החיים האלה גם מגדלים במחילות האלה את הצאצאים שלהם. בעלי חיים גדולים כמו דובים ישנים במחילות גדולות את שנת החורף שלהם ב[[יערות הצפון]] כי בחורף אין להם מספיק מזון. כך עושים גם הרבה בעלי חיים קטנים יותר.

אם לדבר על בעלי חיים גדולים יותר מבין אלה החיים באופן קבוע מתחת לאדמה יש להזכיר את '''החפרפרת''' ו'''הגירית'''. אם זאת חלק גדול מאוד מבעלי החיים מבלים חלק מהזמן שלהם במחילות מתחת לאדמה כי זה נותן להם מסתור ומחסה-כך עושים הזאבים, השועלים, העכברים, הדובים, הארנבים ועוד. בעלי החיים האלה גם מגדלים במחילות האלה את הצאצאים שלהם. בעלי חיים גדולים כמו דובים ישנים במחילות גדולות את שנת החורף שלהם ב[[יערות הצפון]] כי בחורף אין להם מספיק מזון. כך עושים גם הרבה בעלי חיים קטנים יותר.

'''דבר מעניין: העצים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים שלהם ושורשי הפטריות בקומה הזו.''' בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה 21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה המתמשכת בתוך הקרקע בכל שטח היער ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר". נוסף על כך זה מדגיש את חשיבות הפטריות ליער, ואת העובדה ש'''כאשר מלקטים פטריות צריך לחתוך בזהירות את החלק שמעל הקרקע בלי לפגוע בשורשי הפטריה בתוך הקרקע'''.{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other]  01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who ​thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}

'''דבר מעניין: העצים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים שלהם ושורשי הפטריות בקומה הזו.''' בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה המתמשכת בתוך הקרקע בכל שטח היער ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר". נוסף על כך זה מדגיש את חשיבות הפטריות ליער, ואת העובדה ש'''כאשר מלקטים פטריות צריך לחתוך בזהירות את החלק שמעל הקרקע בלי לפגוע בשורשי הפטריה בתוך הקרקע'''.{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other]  01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who ​thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}

==יערות וחקלאות==

==יערות וחקלאות==

מחקר שנעשה בשנת 2016 מראה, שהדרך האפקטיבית והזולה ביותר לשמור על יערות הגשם, היא להשאיר אותם בשליטת העמים [[ילידים|הילידים]] כמו האינדיאנים{{הערה|1=David Leestma [https://www.ecowatch.com/indigenous-recognition-cop23-2509974318.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1510845054 Indigenous Communities Gain Environmental Victory at COP23] 16.11.2017, Ecowatch}}.

מחקר שנעשה בשנת 2016 מראה, שהדרך האפקטיבית והזולה ביותר לשמור על יערות הגשם, היא להשאיר אותם בשליטת העמים [[ילידים|הילידים]] כמו האינדיאנים{{הערה|1=David Leestma [https://www.ecowatch.com/indigenous-recognition-cop23-2509974318.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1510845054 Indigenous Communities Gain Environmental Victory at COP23] 16.11.2017, Ecowatch}}.

'''בישראל, במאות ה 20-21 נשתלו הרבה יערות על ידי הקרן הקיימת לישראל. ישראל היא בין המדינות הבודדות בה כמות העצים גדלה וזה בהחלט יתרון.''' אחת הבעיות היא שהיום לעתים קרובות מאפשרים לכרות חלקה של יער קיים כדי לבנות שכונה ובמקום זה מנסים לשתול יער במקום אחר הרבה פעמים במקום בו לא אמורים להיות יערות.

'''בישראל, במאות ה-20-21 נשתלו הרבה יערות על ידי הקרן הקיימת לישראל. ישראל היא בין המדינות הבודדות בה כמות העצים גדלה וזה בהחלט יתרון.''' אחת הבעיות היא שהיום לעתים קרובות מאפשרים לכרות חלקה של יער קיים כדי לבנות שכונה ובמקום זה מנסים לשתול יער במקום אחר הרבה פעמים במקום בו לא אמורים להיות יערות.

'''כאשר מבצעים ייעור חשוב להימנע מכמה טעויות. 4 טעויות נפוצות ביעור בכלל ובישראל בפרט:'''{{הערה|1= הלית ינאי-לויזון [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000980834 בלי פיקוח: יערות קק"ל הרסו סביבות שלמות בשטח ישראל] 28.10.2014, גלובס}}{{הערה|משה גלעד [https://www.haaretz.co.il/gallery/trip/.premium-1.4494244 כך טועים הנוטעים: האם הגיע הזמן להפסיק לייער את ישראל?] 08.10.2017, הארץ}}.

'''כאשר מבצעים ייעור חשוב להימנע מכמה טעויות. 4 טעויות נפוצות ביעור בכלל ובישראל בפרט:'''{{הערה|1= הלית ינאי-לויזון [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000980834 בלי פיקוח: יערות קק"ל הרסו סביבות שלמות בשטח ישראל] 28.10.2014, גלובס}}{{הערה|משה גלעד [https://www.haaretz.co.il/gallery/trip/.premium-1.4494244 כך טועים הנוטעים: האם הגיע הזמן להפסיק לייער את ישראל?] 08.10.2017, הארץ}}.

==יערות בישראל==

==יערות בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|יערות בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|יערות בישראל}}

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. הקרן הקיימת לישראל נטעה המון יערות מאז תחילת המאה ה 20. היערות בישראל הם מסוג היערות הממוזגים. האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא בגדול כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות.

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. הקרן הקיימת לישראל נטעה המון יערות מאז תחילת המאה ה-20. היערות בישראל הם מסוג היערות הממוזגים. האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא בגדול כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות.

== יערות בתרבות ==

== יערות בתרבות ==

קשרי הגומלין בתוך יערות טרופיים וחשיבותן של היערות מוסברים יפה מאוד בפרק ,[https://f2h.io/he/w0gk9dmbogka מסע ליער הגשם]" בסדרה "אוטובוס הקסמים".

קשרי הגומלין בתוך יערות טרופיים וחשיבותן של היערות מוסברים יפה מאוד בפרק ,[https://f2h.io/he/w0gk9dmbogka מסע ליער הגשם]" בסדרה "אוטובוס הקסמים".