שינויים

* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי "השיטה המדעית" והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי רעיון הקידמה - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ולהאריך אותם.

* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי "השיטה המדעית" והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי רעיון הקידמה - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ולהאריך אותם.

* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית"''' בלונדון - או בשמה המלא "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של פרנסיס בייקון. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית"''' בלונדון - או בשמה המלא "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של פרנסיס בייקון. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

* 1665 - '''רוברט הוק''' פרסם את הספר '''"מיקרוגרפיה"''' שכלל מספר תצפיות מיקרוסקופיות וטלסקופיות ומעט ביולוגיה מקורית. הספר היה רב מכר. הוק מתאר בספר עצמים זעירים כמו פרעוש, עין של זבוב ותאי צמח. הוא השתמש לראשונה במונח תא, לתאר את המבנה הבסיסי של כל היצורים החיים, כי המראה הזכיר לו חדרים של נזירים. הספר יצא לאור בחסות החברה המלכותית של לונדון, והפרסום שלו עזר לשמה הטוב של החברה ככזו המיטיבה לפעול בשליחות הקידמה המדעית.

* 1665 - המדען הבריטי '''רוברט הוק''' פרסם את הספר '''"מיקרוגרפיה"''' שכלל מספר תצפיות מיקרוסקופיות וטלסקופיות ומעט ביולוגיה מקורית. הספר היה רב מכר. הוק מתאר בספר עצמים זעירים כמו פרעוש, עין של זבוב ותאי צמח. הוא השתמש לראשונה במונח תא, לתאר את המבנה הבסיסי של כל היצורים החיים, כי המראה הזכיר לו חדרים של נזירים. הספר יצא לאור בחסות החברה המלכותית של לונדון, והפרסום שלו עזר לשמה הטוב של החברה ככזו המיטיבה לפעול בשליחות הקידמה המדעית.

* 1672 - '''אנטוני ואן לוונהוק''' כותב לחברה המלכותית בלונדון (דרך חברו רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה ב'''מיקרוסקופ''' שבנה שהיה בעל איכות טובה יותר מהמכשירים שקדמו לו. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות המהפכה המיקרוביולוגית. העבודות של לוונהוק והוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה ה-19 , כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ, הדבר מראה לאנשים כמה הרבה הם לא ידעו קודם על עולמם.

* 1674 - הסוחר ההולנדי '''אנטוני ואן לוונהוק''' מגלה את '''החיידקים'''. מספר שנים קודם לכן החל לבחון יצורים זעירים שונים  ב'''מיקרוסקופ''' שבנה בעצמו עם עדשות שליטש בעצמו, שהיה בעל איכות טובה בהרבה מהמכשירים שקדמו לו. לוונהוק לא רדף פרסום ושמר את ממצאיו במשך זמן מה לעצמו. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. בשנת 1672, שכנע רגנייר דה גראף את לוונהוק להעלות את תיאורי הדברים שראה על הכתב, ודה גראף גם קישר בינו לבין החברה המלכותית בלונדון. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו, בהיותו זהיר מאד ויסודי הוא חיכה זמן מה עד לפרסום הנושא. בשנת 1676 שלח לוונהוק את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה - זהו '''גילוי החיידקים'''. לינבהוק כתב בימי חייו לחברה המלכותית מעל 300 מכתבים, ובשנת  1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית, אבל סרב לגלות את סוד בניית המיקרוסוקופ בימי חייו, רק לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. דברים אלה מהווים את יסודות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] שתתרחש במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 של הבנה ומניעת תחלואה ומוות בהיקף עצום על ידי מחלות זיהומיות של חיידקים וירוסים ושאר מיקרו-אורגניזמים. העבודות של לוונהוק ושל הוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה ה-19 , כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ, הדבר מראה לאנשים את עוצמתו של המדע ומהווה המחשה חזקה ל[[חשיבות ההכרה בבורות העצמית]] שתאר הפילוסוף סוקרטס.

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האנציקלופידה סייעה להפצת רעיונות מדעיים שונים , בין היתר במדעי הטבע.  

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האנציקלופידה סייעה להפצת רעיונות מדעיים שונים , בין היתר במדעי הטבע.  

* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאוריית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע '''לאדזרו ספלנצאני''', כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה.  

* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאוריית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע '''לאדזרו ספלנצאני''', כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה.