שינויים

מ
החלפת טקסט – "מאד," ב־"מאוד,"
שורה 25: שורה 25:  
בישראל יש בעשורים האחרונים יותר ויותר כבישים מהירים שחלקם נכנסים למרכזי הערים, בין היתר כביש 20- נתיבי איילון שחוצים את תל אביב וחוצים בין בת ים לחולון, כביש בגין בירושלים וכביש 2 בחיפה. כבישים מהירים אלה הם חלק מ[[תכנון מוטה מכוניות]] שקיים בישראל לפחות משנות ה-70 של המאה ה-20 ונמשך עד היום, יחד עם מגמות של [[פרבור בישראל]], והגברת [[תחבורה בישראל|השימוש במכוניות בישראל]].  
 
בישראל יש בעשורים האחרונים יותר ויותר כבישים מהירים שחלקם נכנסים למרכזי הערים, בין היתר כביש 20- נתיבי איילון שחוצים את תל אביב וחוצים בין בת ים לחולון, כביש בגין בירושלים וכביש 2 בחיפה. כבישים מהירים אלה הם חלק מ[[תכנון מוטה מכוניות]] שקיים בישראל לפחות משנות ה-70 של המאה ה-20 ונמשך עד היום, יחד עם מגמות של [[פרבור בישראל]], והגברת [[תחבורה בישראל|השימוש במכוניות בישראל]].  
   −
כמעט לא היו התנגדויות לכבישים אלה למעט התנגדויות מקומיות, ולא היו מאבקים לביטול כבישים אלה. בתל אביב החליטה העירה על פרוייקט קירוי איילון שלא ברור מתי הוא יתרחש. נתיבי איילון וכביש בגין נחשבים על ידי פעילי [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] כחסמים של [[הליכתיות]] בין שכונות משני צידי הכביש. בתל אביב קיימת גם הפרעה לגישה לתחנות הרכבת הכבדה ובחיבורים. ריבוי הנתיבים והשילוב שלהם עם נחל איילון ועם נתיבי הרכבת הופכים חציה ברגל של נתיבים אלה להליכה ארוכה מאד, ללא הגנה מגשם וללא דופן ציבורית או מסחרית.  
+
כמעט לא היו התנגדויות לכבישים אלה למעט התנגדויות מקומיות, ולא היו מאבקים לביטול כבישים אלה. בתל אביב החליטה העירה על פרוייקט קירוי איילון שלא ברור מתי הוא יתרחש. נתיבי איילון וכביש בגין נחשבים על ידי פעילי [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] כחסמים של [[הליכתיות]] בין שכונות משני צידי הכביש. בתל אביב קיימת גם הפרעה לגישה לתחנות הרכבת הכבדה ובחיבורים. ריבוי הנתיבים והשילוב שלהם עם נחל איילון ועם נתיבי הרכבת הופכים חציה ברגל של נתיבים אלה להליכה ארוכה מאוד, ללא הגנה מגשם וללא דופן ציבורית או מסחרית.  
    
בישראל התקיים בסוף שנות ה-90 [[המאבק נגד כביש חוצה ישראל]] אך המאבק נכשל והכביש נסלל. בין יתר הטענות בעד כבישים מהירים בתוך ובין ערים הם שהם מקלים על פקקי התנועה. עם זאת בשל תופעות כמו [[גידול אוכלוסיית ישראל]], [[ביקוש מושרה]] ו[[פרבור]] כמות המכונית בישראל גדלה בקצב מהיר בהרבה מאשר כמות הכבישים וגם הנסועה גדלה, כך ש[[פקקי תנועה בישראל]] רק הולכים וגדלים.  
 
בישראל התקיים בסוף שנות ה-90 [[המאבק נגד כביש חוצה ישראל]] אך המאבק נכשל והכביש נסלל. בין יתר הטענות בעד כבישים מהירים בתוך ובין ערים הם שהם מקלים על פקקי התנועה. עם זאת בשל תופעות כמו [[גידול אוכלוסיית ישראל]], [[ביקוש מושרה]] ו[[פרבור]] כמות המכונית בישראל גדלה בקצב מהיר בהרבה מאשר כמות הכבישים וגם הנסועה גדלה, כך ש[[פקקי תנועה בישראל]] רק הולכים וגדלים.