שינויים

==חלק שלישי - בטחון יתר==

==חלק שלישי - בטחון יתר==

חלק זה עוסק בהטיות של מומחים. כהנמן מספק מקרים בהם מומחים נכשלים בהטיות קוגניטיביות. דוגמה אחת היא הניסיון האישי שלו - כפסיכולוג קליני שסיפק חוות-דעת לצבא על סמך מבדקי שיתוף פעולה של אנשים בקבוצה. חוות הדעת שלו ושל עמיתיו היו נחרצות מאד - אדם זה יהיה מתאים מאד לקצונה, זה יהיה אדם סוחף, זה יהיה בלתי מתאים וכו', עם הזמן למדו הוא וחבריו כי המלצות אלה כלל אינן חוזות את הצלחת הקצינים בקורס. עם זאת הם המשיכו להשתמש באותן שיטות ולתת חוות דעת נחרצות גם בהמשך הדרך. דוגמה אחרת היא מחקרים על מנהלי השקעות בתחום המניות - למרות הביטחון הרב של המומחים הם לא מצליחים לנבא איך יתנהג השוק ואילו כיווני השקעה יניבו יותר תשואה. למרות מחקרים רבים בתחום, הביטחון של משקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, ביכולת שלהם ממשיכה להתקיים.  

חלק זה עוסק בהטיות של מומחים. כהנמן מספק מקרים בהם מומחים נכשלים בהטיות קוגניטיביות. דוגמה אחת היא הניסיון האישי שלו - כפסיכולוג קליני שסיפק חוות-דעת לצבא על סמך מבדקי שיתוף פעולה של אנשים בקבוצה. חוות הדעת שלו ושל עמיתיו היו נחרצות מאוד - אדם זה יהיה מתאים מאוד לקצונה, זה יהיה אדם סוחף, זה יהיה בלתי מתאים וכו', עם הזמן למדו הוא וחבריו כי המלצות אלה כלל אינן חוזות את הצלחת הקצינים בקורס. עם זאת הם המשיכו להשתמש באותן שיטות ולתת חוות דעת נחרצות גם בהמשך הדרך. דוגמה אחרת היא מחקרים על מנהלי השקעות בתחום המניות - למרות הביטחון הרב של המומחים הם לא מצליחים לנבא איך יתנהג השוק ואילו כיווני השקעה יניבו יותר תשואה. למרות מחקרים רבים בתחום, הביטחון של משקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, ביכולת שלהם ממשיכה להתקיים.  

;פרק 21 - אינטואיציה מול נוסחאות:

;פרק 21 - אינטואיציה מול נוסחאות:

בתחילת הפרק מתאר כהנמן את ההיסטוריה של המאמר המפורסם ביותר שלו ושל טברסקי - של הצגת [[תורת הערך]] בכתב העת "אקונומטריקה" בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. כהנמןמתאר כיצד נדהם לראות את הנחות היסוד של "[[האדם הכלכלי]]" כפי שנוסחו על יד ברונו פריי, של ההנחות הפסיכולוגיות של התאוריה הכלכלית ([[כלכלה נאו-קלאסית]] - שמניחות שהסוכן בתאוריה הכלכלית הוא [[רציונליזם|רציונלי]], אנוכי וטעמיו אינם משתנים. לפי כהנמן לפסיכולוגים ברור שאנשים הם לא רציונלים לגמרי וגם לא אנוכיים לגמרי וברור שהטעמים שלהם לא קבועים. הוא מציין את ההבחנה של [[ריצ'ארד תיילר]] בין בני אנוש לבני כלכל (הומו-אקונומיקס). בני אנוש להבדיל מבני כלכל משתמשים במערכת 1, ההשקפה שלהם על העולם מוגבלת על ידי המידע הזמין להם ברגע נתון (משז"מי) ולכן הם פחות הגיוניים ועקביים. לפעמים הם נדיבים ולעיתים קרובות הם מוכנים לתרום לקבוצה שאליה הם קשורים. לבני אדם יש הערכה נמוכה לגבי מה ימצא חן בעיניהם בעוד שנה או אפילו מחר.  

בתחילת הפרק מתאר כהנמן את ההיסטוריה של המאמר המפורסם ביותר שלו ושל טברסקי - של הצגת [[תורת הערך]] בכתב העת "אקונומטריקה" בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. כהנמןמתאר כיצד נדהם לראות את הנחות היסוד של "[[האדם הכלכלי]]" כפי שנוסחו על יד ברונו פריי, של ההנחות הפסיכולוגיות של התאוריה הכלכלית ([[כלכלה נאו-קלאסית]] - שמניחות שהסוכן בתאוריה הכלכלית הוא [[רציונליזם|רציונלי]], אנוכי וטעמיו אינם משתנים. לפי כהנמן לפסיכולוגים ברור שאנשים הם לא רציונלים לגמרי וגם לא אנוכיים לגמרי וברור שהטעמים שלהם לא קבועים. הוא מציין את ההבחנה של [[ריצ'ארד תיילר]] בין בני אנוש לבני כלכל (הומו-אקונומיקס). בני אנוש להבדיל מבני כלכל משתמשים במערכת 1, ההשקפה שלהם על העולם מוגבלת על ידי המידע הזמין להם ברגע נתון (משז"מי) ולכן הם פחות הגיוניים ועקביים. לפעמים הם נדיבים ולעיתים קרובות הם מוכנים לתרום לקבוצה שאליה הם קשורים. לבני אדם יש הערכה נמוכה לגבי מה ימצא חן בעיניהם בעוד שנה או אפילו מחר.  

הימורים פשוטים עבור חוקרי קבלת החלטות הם מודלים פשוטים שבאמצעותם החוקרים מנסים להסביר התנהגויות מורכבות יותר. ההימורים אלה אמורים לייצג החלטות במציאות משום שגם במציאות דברים הם לא וודאיים, אפילו כאשר נדמה לנו שכן - לדוגמה אם אנחנו קונים דירה בסכום ידוע, לא ידוע לנו אם השכן יתחיל לנגן בתופים. {{הערה|כהנמן לא מתייחס בפרק לשאלה מתי נדמה לנו שהבחירה היא וודאית אבל בעצם היא אינה כזו}} התאוריה המרכזית בתחום הייתה [[תורת תוחלת התועלת]]. [[ג'ון פון ניומן]] והכלכלן [[אוסקר מורשנטיין]] גזרו מספר קטן של "אקסיומות" ולפיהן פיתחו תאוריה על בחירה רציונלית כביכול בין הימורים. הכלכלנים אימצו את התאוריה הן כלוגיקה כיצד ראוי לקבל החלטות ([[נורמטיבי]]) והן כתיאור של האופן בו הומו-אקונומיקס בוחרים בפועל ([[פוזיטיבי]]). כהנמן וטברקסי התעניינו לעומת זאת בשאלה איך בני אדם מקבלים החלטות. לדוגמה בבחירה של 50% עם תוחלת של 50 דולר לבין אפשרות של קבלת 46 דולר הם העדיפו את האפשרות הבטוחה יותר. חמש שנים מאוחר יותר פורסם המאמר באקונומטריקה. שנתיים אחר כך פורסם המאמר בסיינס על אפקטים של היצג שינויים גדולים בהעדפות הנגרמים על ידי שינוי קטן מאד בניסוח של בעיית הבחירה.

הימורים פשוטים עבור חוקרי קבלת החלטות הם מודלים פשוטים שבאמצעותם החוקרים מנסים להסביר התנהגויות מורכבות יותר. ההימורים אלה אמורים לייצג החלטות במציאות משום שגם במציאות דברים הם לא וודאיים, אפילו כאשר נדמה לנו שכן - לדוגמה אם אנחנו קונים דירה בסכום ידוע, לא ידוע לנו אם השכן יתחיל לנגן בתופים. {{הערה|כהנמן לא מתייחס בפרק לשאלה מתי נדמה לנו שהבחירה היא וודאית אבל בעצם היא אינה כזו}} התאוריה המרכזית בתחום הייתה [[תורת תוחלת התועלת]]. [[ג'ון פון ניומן]] והכלכלן [[אוסקר מורשנטיין]] גזרו מספר קטן של "אקסיומות" ולפיהן פיתחו תאוריה על בחירה רציונלית כביכול בין הימורים. הכלכלנים אימצו את התאוריה הן כלוגיקה כיצד ראוי לקבל החלטות ([[נורמטיבי]]) והן כתיאור של האופן בו הומו-אקונומיקס בוחרים בפועל ([[פוזיטיבי]]). כהנמן וטברקסי התעניינו לעומת זאת בשאלה איך בני אדם מקבלים החלטות. לדוגמה בבחירה של 50% עם תוחלת של 50 דולר לבין אפשרות של קבלת 46 דולר הם העדיפו את האפשרות הבטוחה יותר. חמש שנים מאוחר יותר פורסם המאמר באקונומטריקה. שנתיים אחר כך פורסם המאמר בסיינס על אפקטים של היצג שינויים גדולים בהעדפות הנגרמים על ידי שינוי קטן מאוד בניסוח של בעיית הבחירה.

;פרק 27 - אפקט הבעלות :

;פרק 27 - אפקט הבעלות :

==ביקורת==

==ביקורת==

כהנמן לא מתאר (בחלקים שאני קראתי) מתי ההטיות הן דבר חשוב ומתי פחות. יש הטיות אופטיות לדוגמה שהן לא חשובות, הטיות אחרות עלולות לגרום לבעיה בריאותית אישית. מבחינה חברתית טעויות של חברות הן לפחות בחלק מהמקרים - משחק סכום אפס - לכאורה לא אכפת לנו כחברה אם החיפוש הוא דרך גוגל או חברה אחרת העיקר שהוא מוצלח לכן טעיות של מנהלים מאד חשובות לחברות ולבעלי המניות אבל פחות לכלל החברה.  

כהנמן לא מתאר (בחלקים שאני קראתי) מתי ההטיות הן דבר חשוב ומתי פחות. יש הטיות אופטיות לדוגמה שהן לא חשובות, הטיות אחרות עלולות לגרום לבעיה בריאותית אישית. מבחינה חברתית טעויות של חברות הן לפחות בחלק מהמקרים - משחק סכום אפס - לכאורה לא אכפת לנו כחברה אם החיפוש הוא דרך גוגל או חברה אחרת העיקר שהוא מוצלח לכן טעיות של מנהלים מאוד חשובות לחברות ולבעלי המניות אבל פחות לכלל החברה.  

הטיות אחרות כמו יציאה מוטעית למלחמה או איום במלחמה גרעינית או איומים על כלל העולם - כמו הטיות הנוגעות להתחממות עולמית או בעיות אחרות - הן הטיות חשובות יותר. סקירה של כלל ההטיות הקיימות, ועוד סקירה ברמה האישית, לא מכסה מה הטעויות החשובות יותר וגם לא איזה הטעיות מבוצעות בצורה מודעת ומתוזמרת - לדוגמה על ידי [[תעמולה]] או [[דיסאינפורמציה]].  

הטיות אחרות כמו יציאה מוטעית למלחמה או איום במלחמה גרעינית או איומים על כלל העולם - כמו הטיות הנוגעות להתחממות עולמית או בעיות אחרות - הן הטיות חשובות יותר. סקירה של כלל ההטיות הקיימות, ועוד סקירה ברמה האישית, לא מכסה מה הטעויות החשובות יותר וגם לא איזה הטעיות מבוצעות בצורה מודעת ומתוזמרת - לדוגמה על ידי [[תעמולה]] או [[דיסאינפורמציה]].