שינויים

[[כרייה]] של [[פחם]], שריפה של פחם, כרייה זיקוק התכה של [[מתכות]] ועוד פעילות תעשייתית החלה עידן של הגברה מסיבית של [[השפעה סביבתית|השפעות של האדם על הסביבה]] - ההשפעות היו על כלל ה[[ביוספרה]], על [[הסביבה העירונית]] ועל בריאות האדם. ההשפעה הסביבתית הבולטת ביותר היתה [[זיהום]] -  בעיקר [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. היבטים אלה של זיהום הגיעו לעיתים למזון כ[[זיהום במזון]] וגרמו להרעלות ומחלות שונות - בעיקר עקב חשיפה ל[[מתכות כבדות]]. מקור נוסף לתחלואה ותמותה משמעותית היה חשיפה לחומרים מסוכנים במכרות, מפעלי מתכת ומפעלים אחרים שעבדו עם חומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת - אם כתוצאה מחוסר הבנה וידע ואם עקב רצון לחסוך בעלויות.  

[[כרייה]] של [[פחם]], שריפה של פחם, כרייה זיקוק התכה של [[מתכות]] ועוד פעילות תעשייתית החלה עידן של הגברה מסיבית של [[השפעה סביבתית|השפעות של האדם על הסביבה]] - ההשפעות היו על כלל ה[[ביוספרה]], על [[הסביבה העירונית]] ועל בריאות האדם. ההשפעה הסביבתית הבולטת ביותר היתה [[זיהום]] -  בעיקר [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. היבטים אלה של זיהום הגיעו לעיתים למזון כ[[זיהום במזון]] וגרמו להרעלות ומחלות שונות - בעיקר עקב חשיפה ל[[מתכות כבדות]]. מקור נוסף לתחלואה ותמותה משמעותית היה חשיפה לחומרים מסוכנים במכרות, מפעלי מתכת ומפעלים אחרים שעבדו עם חומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת - אם כתוצאה מחוסר הבנה וידע ואם עקב רצון לחסוך בעלויות.  

חלק מהזיהום שנפלט במהלך המהפכה התעשייתית עדיין קיים כיום כ[[זיהום רקע]], הדבר נכון במיוחד ל[[מתכות כבדות]] ורעילות כמו [[עופרת]] שאינן מתפרקות בסביבה וכן לחומרים אחרים לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]]. עופרת הייתה נדירה מאד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה.  מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים לפני העידן התעשייתי. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית הייתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20  מיליגרם לדציליטר.  הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}

חלק מהזיהום שנפלט במהלך המהפכה התעשייתית עדיין קיים כיום כ[[זיהום רקע]], הדבר נכון במיוחד ל[[מתכות כבדות]] ורעילות כמו [[עופרת]] שאינן מתפרקות בסביבה וכן לחומרים אחרים לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]]. עופרת הייתה נדירה מאוד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה.  מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים לפני העידן התעשייתי. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית הייתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20  מיליגרם לדציליטר.  הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}

==ראו גם==

==ראו גם==