שורה 11: |
שורה 11: |
| | | |
| ==התפתחות מורכבות עקב סדרת שינויים מקריים== | | ==התפתחות מורכבות עקב סדרת שינויים מקריים== |
− | בפרק השלישי של הספר דוקינס מתאר ומדגים, באמצעות שימוש בתוכנות מחשב, את ההבדל בין פוטנציאל של התפתחות של מורכבות, כתוצאה מדבר שהוא מקרי לחלוטין, להבדיל ממקריות שיש בה גם סלקציה מצטברת. הוא מדגים היבט זה על ידי תוכנת מחשב בשם Weasel program. סדרת שינויים קטנים שמצטברים על פני זמן וכל אחד מהם מעניק יתרון הישרדותי יכולים להוביל לשינוי גדול מאד ולהוביל למערכות מסודרות ומורכבות. שינויים אלה הם בעלי כוח רב הרבה לעומת ניחוש מקרי. בתחילה שואל דוקינס מה הסיכוי לקבל את המשפט מתוך המחזה "המלט" מאת שייקספיר, "נדמה לי שהוא כמו סמוּר" (METHINKS IT IS LIKE A WEASEL) מתוך סדרת אותיות מקרית באנגלית ומקש רווח. כדי לנחש נכון את האות הראשונה הסיכוי הוא 1 חלקי 27 - . כדי לנחש שתי אותיות נכון הסיכוי הוא 1 חלקי 26*26 וכך הלאה - כך שניחוש כל המשפט באנגלית הוא 27 בחזקת 28 שהם בקרוב 10 בחזקת 40. גם אם במקום קוף מקרי שיתקתק על המקשים של המקלדת נכניס תוכנת מחשב שתנסה את כל הקומבינציות עד לקבלת התוצאה הנכונה, הזמן הנדרש להגיע לתוצאה זו עלול להיות ארוך יותר מהזמן שבו היקום קיים. זה מאד לא סביר להגיע לסדר באמצעות מקריות בלבד, לעומת זאת ניתן להיעזר בתוכנת מחשב פשוטה ששומרת על אותיות נכונות מתוך המשפט כאשר היא מאתרת אותן. לדוגמה אם האות השלישית היא מהתוכנה תשמור עליה. דבר זה מדגים את ההבדל העצום בין מקריות סתם לבין מקריות שמשולבת בסדרת שיפורים קטנים. בעזרת תוכנה כזו ניתן להגיע מכל קלט של אותיות וניחוש מקרי של אותיות אחרות למשפט המטרה תוך מספר עשרות ריצות. {{הערה|ראו הרחבה בערך [https://en.wikipedia.org/wiki/Weasel_program "תוכנת הסמור"] בוויקיפדיה האנגלית}} | + | בפרק השלישי של הספר דוקינס מתאר ומדגים, באמצעות שימוש בתוכנות מחשב, את ההבדל בין פוטנציאל של התפתחות של מורכבות, כתוצאה מדבר שהוא מקרי לחלוטין, להבדיל ממקריות שיש בה גם סלקציה מצטברת. הוא מדגים היבט זה על ידי תוכנת מחשב בשם Weasel program. סדרת שינויים קטנים שמצטברים על פני זמן וכל אחד מהם מעניק יתרון הישרדותי יכולים להוביל לשינוי גדול מאוד ולהוביל למערכות מסודרות ומורכבות. שינויים אלה הם בעלי כוח רב הרבה לעומת ניחוש מקרי. בתחילה שואל דוקינס מה הסיכוי לקבל את המשפט מתוך המחזה "המלט" מאת שייקספיר, "נדמה לי שהוא כמו סמוּר" (METHINKS IT IS LIKE A WEASEL) מתוך סדרת אותיות מקרית באנגלית ומקש רווח. כדי לנחש נכון את האות הראשונה הסיכוי הוא 1 חלקי 27 - . כדי לנחש שתי אותיות נכון הסיכוי הוא 1 חלקי 26*26 וכך הלאה - כך שניחוש כל המשפט באנגלית הוא 27 בחזקת 28 שהם בקרוב 10 בחזקת 40. גם אם במקום קוף מקרי שיתקתק על המקשים של המקלדת נכניס תוכנת מחשב שתנסה את כל הקומבינציות עד לקבלת התוצאה הנכונה, הזמן הנדרש להגיע לתוצאה זו עלול להיות ארוך יותר מהזמן שבו היקום קיים. זה מאוד לא סביר להגיע לסדר באמצעות מקריות בלבד, לעומת זאת ניתן להיעזר בתוכנת מחשב פשוטה ששומרת על אותיות נכונות מתוך המשפט כאשר היא מאתרת אותן. לדוגמה אם האות השלישית היא מהתוכנה תשמור עליה. דבר זה מדגים את ההבדל העצום בין מקריות סתם לבין מקריות שמשולבת בסדרת שיפורים קטנים. בעזרת תוכנה כזו ניתן להגיע מכל קלט של אותיות וניחוש מקרי של אותיות אחרות למשפט המטרה תוך מספר עשרות ריצות. {{הערה|ראו הרחבה בערך [https://en.wikipedia.org/wiki/Weasel_program "תוכנת הסמור"] בוויקיפדיה האנגלית}} |
| | | |
| הבעיה של תוכנת הויזל היא שהסדר שמתקבל בסוף ידוע מראש למתכנת של התוכנה. זאת לעומת תהליך אבולוציוני שבו כל דור רק מנסה לשרוד ולהתרבות ואין לו מטרה סופית ידועה כלשהי בעוד כך וכך דורות. כדי להראות דבר דומה יותר לאבולוציה | | הבעיה של תוכנת הויזל היא שהסדר שמתקבל בסוף ידוע מראש למתכנת של התוכנה. זאת לעומת תהליך אבולוציוני שבו כל דור רק מנסה לשרוד ולהתרבות ואין לו מטרה סופית ידועה כלשהי בעוד כך וכך דורות. כדי להראות דבר דומה יותר לאבולוציה |
− | המשך הפרק עוסק ב"ביומופרים" - ציורים של מעין "עצים" במחשב שמשתנים על פי מספר "גנים" ויכולים לעבור מוטציות וסלקציה. דוקינס משתמש ב-9 "גנים" שמשפיעים על תכונות כמו אורך של כל "ענף" של העץ בציור, הזווית של ענף חדש יחסית לענפים קודמים, מספר הרקורסיות שיש בכל "עץ" וכו'. כל עץ שנוצר בשיטה זו מוקף על ידי 18 עצים אחרים שבהם הביטוי של רק גן אחד משתנה, עם סימן של פלוס אחד או מינוס אחד. בכל דור ודור בוחרים ביומורף או "עץ" חדש. הסלקציה היא סלקציה מלאכותית ולא טבעית - העין האנושית בוחרת את אחד מ-18 העצים שיהיה יורש וממשיכים את התהליך הלאה. דוקינס מדגים באמצעות תוכנה זו איך תוך מספר קטן של מהלכים כאלה - כ-40 דורות - ניתן להגיע ל"יצורים" מורכבים מאד שדומים לחרקים, מטוסים, עכבישים, שושנים וכו'. בנוסף קשה לנחש מראש מה יהיו ההשלכות של סלקציות שמבוצעות בתחילה או באמצע של התהליך. הוא מעיד כי ציפה שהתוכנה תניב דוגמאות כמו עצים שונים כמו אשוחים, ארזים, ברושים וכו' ולא ציפה למגוון העצום של צורות שנוצר. כמו כן אם ידוע לכם מראש מה הצורה שאליה תרצו להגיע - קשה להגיע אליה מבחירה של שלבים בדרך. כמו כן הדבר מדגים את המגוון העצום של צורות שניתן להגיע אליהם - כאשר מדובר ב-9 "גנים" בלבד, וזאת לעומת מאות אלפי גנים שקיימים בטבע. דוקינס טוען כי המגוון הגדול של יצורים חיים שהתקיימו ומתקיימים בטבע הם רק אחוז זעיר מאד לעומת העושר הגדול של מפלצות שונות שהיו מתקבלות לו היינו מנסים לפסוע ב"היפר מרחב" שנוצר על ידי כלל הצירופים האפשריים של גנים זה עם זה. | + | המשך הפרק עוסק ב"ביומופרים" - ציורים של מעין "עצים" במחשב שמשתנים על פי מספר "גנים" ויכולים לעבור מוטציות וסלקציה. דוקינס משתמש ב-9 "גנים" שמשפיעים על תכונות כמו אורך של כל "ענף" של העץ בציור, הזווית של ענף חדש יחסית לענפים קודמים, מספר הרקורסיות שיש בכל "עץ" וכו'. כל עץ שנוצר בשיטה זו מוקף על ידי 18 עצים אחרים שבהם הביטוי של רק גן אחד משתנה, עם סימן של פלוס אחד או מינוס אחד. בכל דור ודור בוחרים ביומורף או "עץ" חדש. הסלקציה היא סלקציה מלאכותית ולא טבעית - העין האנושית בוחרת את אחד מ-18 העצים שיהיה יורש וממשיכים את התהליך הלאה. דוקינס מדגים באמצעות תוכנה זו איך תוך מספר קטן של מהלכים כאלה - כ-40 דורות - ניתן להגיע ל"יצורים" מורכבים מאוד שדומים לחרקים, מטוסים, עכבישים, שושנים וכו'. בנוסף קשה לנחש מראש מה יהיו ההשלכות של סלקציות שמבוצעות בתחילה או באמצע של התהליך. הוא מעיד כי ציפה שהתוכנה תניב דוגמאות כמו עצים שונים כמו אשוחים, ארזים, ברושים וכו' ולא ציפה למגוון העצום של צורות שנוצר. כמו כן אם ידוע לכם מראש מה הצורה שאליה תרצו להגיע - קשה להגיע אליה מבחירה של שלבים בדרך. כמו כן הדבר מדגים את המגוון העצום של צורות שניתן להגיע אליהם - כאשר מדובר ב-9 "גנים" בלבד, וזאת לעומת מאות אלפי גנים שקיימים בטבע. דוקינס טוען כי המגוון הגדול של יצורים חיים שהתקיימו ומתקיימים בטבע הם רק אחוז זעיר מאוד לעומת העושר הגדול של מפלצות שונות שהיו מתקבלות לו היינו מנסים לפסוע ב"היפר מרחב" שנוצר על ידי כלל הצירופים האפשריים של גנים זה עם זה. |
| | | |
| ==התפתחות העין== | | ==התפתחות העין== |
שורה 21: |
שורה 21: |
| בתחילת הפרק מזים דוקינס טענות נפוצות לפיהן רק ראייה "מושלמת" מועילה ליצורים חיים. לדוגמה טענה כי רשתית ללא עדשה היא חסרת תועלת. דוקינס מראה דרך דוגמאות מעולם החי והן מעדויות של אנשים עם ראיה לקויה כי דבר זה אינו נכון. לדוגמה מין של חשופית שחיה בים שאין לה עדשה, או אשה שעברה ניתוח קטקרט ואיבדה את עדשות העיניים שלה. דוקינס טוען לדוגמה שבעולם שמלא ביצורים חיים עיוורים, יצור עם 5% ראייה יהיה בעל יתרון אבולוציוני עצום. | | בתחילת הפרק מזים דוקינס טענות נפוצות לפיהן רק ראייה "מושלמת" מועילה ליצורים חיים. לדוגמה טענה כי רשתית ללא עדשה היא חסרת תועלת. דוקינס מראה דרך דוגמאות מעולם החי והן מעדויות של אנשים עם ראיה לקויה כי דבר זה אינו נכון. לדוגמה מין של חשופית שחיה בים שאין לה עדשה, או אשה שעברה ניתוח קטקרט ואיבדה את עדשות העיניים שלה. דוקינס טוען לדוגמה שבעולם שמלא ביצורים חיים עיוורים, יצור עם 5% ראייה יהיה בעל יתרון אבולוציוני עצום. |
| | | |
− | דוקינס שואל ועונה בפרק על 5 שאלות. הראשונה היא האם העין האנושית היתה יכולה להתפתח מסדרה של שינויים אבולוציונים קטנים, שראשיתם בעין פשוטה מאד שמורכבת רק מתאים רגישים לעור. דוקינס טוען כי העין החלה את דרכה כאיבר פשוט מאד שמסוגל רק להבחין בין אור לחושך באופן הגס ביותר, בהמשך דוקינס מתאר סדרה של שלבים בהתפתחות העין, שכל אחד מהם הוא שיפור קטן בתחכום של העין עד להגעה לאיבר המורכב והאלגנטי של עין כפי שאנו מכירים אותה בקרב יונקים, לדוגמה אם התאים הרגישים לאור הם בתוך גומה קטנה של תאים אחרים האורגניזם יכול להבין את מקור האור, תאים נוספים יכולים לשפר את המיקוד וכו'. בתיאור התפתחות העין הוא מציין מספר יצורים חיים שהעיניים שלהם, הם אמנם דבר שימושי מאד, אבל גם מהווים דוגמה חיה ליתרונות האפשריים של שלבי-ביניים של הסיבוכיות - אם כי הם אינם מהווים שלבי ביניים אמתיים. דוגמה לכך הם תאים של יצורים חד-תאיים שיש להם רק תא רגיש לאור ומעין מסך מאחורה- כך שהם יכולים לקבוע את כיוון האור. דוגמה אחרת הן תולעות שונות שהעיניים שלהם נמצאים בתוך "מצלמה עם חריר" או גומה כך שהדיוק של מקור האור יכול להיות גבוה יותר. קיום של עדשה בתוך הגומה יכול להיות שכלול נוסף וכו'. | + | דוקינס שואל ועונה בפרק על 5 שאלות. הראשונה היא האם העין האנושית היתה יכולה להתפתח מסדרה של שינויים אבולוציונים קטנים, שראשיתם בעין פשוטה מאוד שמורכבת רק מתאים רגישים לעור. דוקינס טוען כי העין החלה את דרכה כאיבר פשוט מאוד שמסוגל רק להבחין בין אור לחושך באופן הגס ביותר, בהמשך דוקינס מתאר סדרה של שלבים בהתפתחות העין, שכל אחד מהם הוא שיפור קטן בתחכום של העין עד להגעה לאיבר המורכב והאלגנטי של עין כפי שאנו מכירים אותה בקרב יונקים, לדוגמה אם התאים הרגישים לאור הם בתוך גומה קטנה של תאים אחרים האורגניזם יכול להבין את מקור האור, תאים נוספים יכולים לשפר את המיקוד וכו'. בתיאור התפתחות העין הוא מציין מספר יצורים חיים שהעיניים שלהם, הם אמנם דבר שימושי מאד, אבל גם מהווים דוגמה חיה ליתרונות האפשריים של שלבי-ביניים של הסיבוכיות - אם כי הם אינם מהווים שלבי ביניים אמתיים. דוגמה לכך הם תאים של יצורים חד-תאיים שיש להם רק תא רגיש לאור ומעין מסך מאחורה- כך שהם יכולים לקבוע את כיוון האור. דוגמה אחרת הן תולעות שונות שהעיניים שלהם נמצאים בתוך "מצלמה עם חריר" או גומה כך שהדיוק של מקור האור יכול להיות גבוה יותר. קיום של עדשה בתוך הגומה יכול להיות שכלול נוסף וכו'. |
| | | |
| דוקינס מתאר כי התפתחות איברי ראייה היא תהליך שהתפתח בצורה של [[אבולוציה מתכנסת]] - יצורים רבים שהחלו מנקודת מוצא אבולוציונית שונה, החלו תהליך של פיתוח העין. במבט ראשון נראה כי לכולם יש עיניים דומות. אולם הדוגמה של הביומורפים מראה כי בלתי סביר להגיע ממקומות גנטיים שונים לאותם צירופים גנטיים זהים וכי דבר זה נכון גם לגבי עיניים. קיימים לפחות 9 מנגנונים שונים של עזרי ראייה, ובעלי חיים שונים שהעיניים שלהם התפתחו לאורך עצים אבולוציוניים שונים הגיעו לפתרונות שנראים דומים אבל הם בעצם שונים. לדוגמה יש יצורים שבהם משתמשים בעקרון של החזרת אור בדך דומה לדבר שמבוצע בטלסקופ מראה או באנטנה של רדיו. | | דוקינס מתאר כי התפתחות איברי ראייה היא תהליך שהתפתח בצורה של [[אבולוציה מתכנסת]] - יצורים רבים שהחלו מנקודת מוצא אבולוציונית שונה, החלו תהליך של פיתוח העין. במבט ראשון נראה כי לכולם יש עיניים דומות. אולם הדוגמה של הביומורפים מראה כי בלתי סביר להגיע ממקומות גנטיים שונים לאותם צירופים גנטיים זהים וכי דבר זה נכון גם לגבי עיניים. קיימים לפחות 9 מנגנונים שונים של עזרי ראייה, ובעלי חיים שונים שהעיניים שלהם התפתחו לאורך עצים אבולוציוניים שונים הגיעו לפתרונות שנראים דומים אבל הם בעצם שונים. לדוגמה יש יצורים שבהם משתמשים בעקרון של החזרת אור בדך דומה לדבר שמבוצע בטלסקופ מראה או באנטנה של רדיו. |