שורה 41: |
שורה 41: |
| בספר "[[האמת על באמת]]" מדגים הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] כי הגישה הרציונלית לא עובדת בצורה טובה. לפי גישה זו חומרת הענישה, גודל הפרס ממעשה הרמייה או הפשיעה והסיכוי שיתפסו אותך הם משתנים חשובים במניעת הפשיעה. אריאלי מדגים כי על רוב האנשים פרמטרים אלה אינם רלוונטיים לפחות לסוגי ה"עבירות" שהוא חקר. לעומת זאת משתנה שכן משפיע על התנהגות מוסרית של אנשים או התנהגות לא מוסרית מושפע מהיכולת של אנשים לראות את עצמם כבני אדם מוסריים, גם כאשר הם מרמים או גורמים לפגיעה אפשרית במישהו. דבר זה נכון לגבי כ-90% מהציבור - כאשר יש קצוות של אנשים - כאלה שלא ירמו לעולם וכאלה שירמו גם בתנאים קשים. | | בספר "[[האמת על באמת]]" מדגים הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] כי הגישה הרציונלית לא עובדת בצורה טובה. לפי גישה זו חומרת הענישה, גודל הפרס ממעשה הרמייה או הפשיעה והסיכוי שיתפסו אותך הם משתנים חשובים במניעת הפשיעה. אריאלי מדגים כי על רוב האנשים פרמטרים אלה אינם רלוונטיים לפחות לסוגי ה"עבירות" שהוא חקר. לעומת זאת משתנה שכן משפיע על התנהגות מוסרית של אנשים או התנהגות לא מוסרית מושפע מהיכולת של אנשים לראות את עצמם כבני אדם מוסריים, גם כאשר הם מרמים או גורמים לפגיעה אפשרית במישהו. דבר זה נכון לגבי כ-90% מהציבור - כאשר יש קצוות של אנשים - כאלה שלא ירמו לעולם וכאלה שירמו גם בתנאים קשים. |
| | | |
− | ==דוגמאות למניעת פשיעה== | + | ==דוגמאות למניעת פשיעה == |
| + | באמצע שנות ה-60 פעלה באמסטרדם התנועה הפוליטית -תרבותית [[פרובו (תנועה)|פרובו]], אחד הרעיונות של התנועה הייתה "תנועת התרנגולת הלבנה" - להחליף את השוטרים בעובדים סוציאלים. כמו רוב הצעות התנועה, הצעות אלה לא נלקחו ברצינות בזמן קיומה. |
| + | |
| + | ב-1995 נבחר אנטנס מוקוס לראש עיריית [[בוגוטה]] הוא היה פילוסוף ומתמטיקאי. בתחילת הקריירה שלו בוגוטה הייתה אחת הערים הגרועות בקולומביה. במהלך כהונתו נודע בכך שהשתמש בשיטות פעולה חדשניות ויצירתיות להתמודדות עם בעיותיה של העיר, ששיפרו פלאים את מצבה. בין היתר, שיעור מקרי הרצח בעיר ירד בכ-70%, מספר ההרוגים בתאונות דרכים ירד בלמעלה מ-50%. בין השיטות יוצאות הדופן אותן הנהיג מוקוס בעיר: כדי להתמודד עם תאונות הדרכים, העסיקה העירייה 420 פנטומימאים שלעגו לעברייני תנועה, מתוך הנחת מוצא שהקולומביאנים חוששים יותר שילעגו להם מאשר לקבל קנס. בנוסף, הורה לצייר כוכב, בכל מקום בו נהרג אדם בתאונת דרכים. כדי ליצור אווירה בטוחה יותר לנשים בעיר, הנהיג "ערבים לנשים בלבד", בהם ביקש מהגברים להישאר בבתיהם, והעירייה ארגנה קונצרטים ופאבים שנפתחו לנשים בלבד, כשעל הסדר שמרו שוטרות. מקורות השראה לשיטות של מוקוס היו [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]], זוכה פרס הנובל [[דאגלאס נורת']] שחקר את המתח בין [[מוסד חברתי|חוקים פורמליים]] ובלתי פורמליים, ועבודתו של Jürgen Habermas על הדרך שבה דיאלוג מייצר [[הון חברתי]].[http://news.harvard.edu/gazette/2004/03.11/01-mockus.html] |
| + | |
| + | כיום יש דוגמאות שונות ליישומים של צעדי מניעת פשיעה במדינות שונות. מדינות רבות בעולם מיישמות [[לגליזציה]] כולל חלק מהמדינות בארצות הברית. דוגמה פופולרית נוספת היא הגבלה על שימוש במזומן כדי להפחית והלגביל התנועה של הון שחור. [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] החל בשוודיה והולנד בשנת 1997 ומשם התפשט למדינות נוספות באירופה, בשנת 2014 הגיע לשימוש גם בערים שונות בקנדה וארצות הברית. |
| + | |
| דוגמאות למניעת פשיעה הן: | | דוגמאות למניעת פשיעה הן: |
− | * '''אי-הפללה או לגליזציה של סמים קלים''' - כמו מריחואנה - מתוך התפיסה שצרכנים של סמים כאלה לא גורמים נזקים חמורים לאנשים סביבם. ולכן ענישה פלילית היא מיותרת ואף מזיקה. | + | * '''אי-הפללה או לגליזציה של סמים קלים''' - כמו מריחואנה - מתוך התפיסה שצרכנים של [[סמי פנאי]] כאלה לא גורמים נזקים חמורים לאנשים סביבם. ולכן ענישה פלילית היא מיותרת ואף מזיקה. |
− | * '''צעדים לצמצום צריכה של אלכוהול''' ובמיוחד צריכה מוגזמת של [[אלכוהול]] מתוך תפיסה שאלכוהול מקל על תופעות שונות של אלימות. | + | * '''צעדים לצמצום צריכה של אלכוהול''' ובמיוחד צריכה מוגזמת של [[אלכוהול]] מתוך תפיסה שאלכוהול מקל על תופעות שונות של אלימות ויוצר בעיות חברתיות נוספות. |
− | * '''[[גישת צמצום הנזקים בסמים]]''' - מתייחסת למכורים לסמים כאל חולים הזקוקים בעיקר ל[[אמפתיה]], שיקום, סיוע רפואי, נפשי וחברתי ופחות כאל פושעים שיש להעניש אותם. גישה זו זוכה להצלחה בקרב מכורים להרואין וקוקאין בשווייץ ובפורטוגל. | + | * '''[[גישת צמצום הנזקים בסמים]]''' - מתייחסת למכורים לסמים כאל חולים הזקוקים בעיקר ל[[אמפתיה]], שיקום, סיוע רפואי, נפשי וחברתי ופחות כאל פושעים שיש להעניש אותם. הרשויות "מייבשות" מוכרי סמים על ידי הספקת סם עם פיקוח למכורים. גישה זו זוכה להצלחה בקרב מכורים להרואין וקוקאין בשווייץ ובפורטוגל. יש ירידה במספר המכורים לסמים וירידה בתמותה של מכורים לסמים ובפשעים הקשורים לסמים. |
| * '''[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]''' - גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. הגישה מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. לדוגמה חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב יוצרות מרחב "ציבורי-פרטי" שבו בעל החנות וכן הקונים שלו מונעים הזנחה של הרחוב לפני החנות. הספקת שפע של חלונות ומרפסות שפונים לרחוב מגדילים את הסיכוי לעדי ראיה ומפחיתים רצון לבצע ברחוב פשיעה ועוד. | | * '''[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]''' - גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. הגישה מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. לדוגמה חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב יוצרות מרחב "ציבורי-פרטי" שבו בעל החנות וכן הקונים שלו מונעים הזנחה של הרחוב לפני החנות. הספקת שפע של חלונות ומרפסות שפונים לרחוב מגדילים את הסיכוי לעדי ראיה ומפחיתים רצון לבצע ברחוב פשיעה ועוד. |
| * '''מניעת אלימות במשפחה''' תפיסה לפיה [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]] לא נובעת רק מתוך תפיסות שמרניות ופטריאכליות (שמתקיימת בחלק מהרציחות) אלא גם על כתופעת קצה של תופעה רחבה יותר והיא [[אלימות במשפחה בין בני זוג]] - אלימות שכוללת קללות, איומים, התעללות נפשית וכו'. הטענה היא שאלימות זו יכולה להיות מוזנת על ידי שני בני הזוג והיא אינה נחלתם של גברים בלבד. כדי למנוע סוג כזה של רציחות יש להתייחס בצורה כוללנית יותר לתופעה ולא רק לסופה. | | * '''מניעת אלימות במשפחה''' תפיסה לפיה [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]] לא נובעת רק מתוך תפיסות שמרניות ופטריאכליות (שמתקיימת בחלק מהרציחות) אלא גם על כתופעת קצה של תופעה רחבה יותר והיא [[אלימות במשפחה בין בני זוג]] - אלימות שכוללת קללות, איומים, התעללות נפשית וכו'. הטענה היא שאלימות זו יכולה להיות מוזנת על ידי שני בני הזוג והיא אינה נחלתם של גברים בלבד. כדי למנוע סוג כזה של רציחות יש להתייחס בצורה כוללנית יותר לתופעה ולא רק לסופה. |
| * '''מניעת פשיעה כלכלית''' - כמו גניבות, הונאות, מעשי שוד, חטיפות לשם לקיחת כופר, סחיטה ועוד - על ידי שינוי עיצובים של [[כסף]], מערכות מוניטריות ומערכות [[בנקאיות]] - לדוגמה פחות שימוש בפחות כסף מזומן מקל על מעקב אחר מסלולי כספים ומקשה על פעילויות כמו שוד באיומי אקדח. מניעת פשיעה אחרת היא על ידי הפחתת הסודיות והגברת השקיפות במערכת הבנקאית -כדי למנוע עבירות של הלבנת הון, להקשות על עבירות סמים, תשלום לזונות או על רכוש גנוב, על מעשי שוד, להקשות על מימון טרור, ועל העברת כספים שמוצאם בפעילות לא חוקית להגיע לאנשים. {{הערה |ראו גם איתן אבריאל, [https://www.themarker.com/magazine/1.2368442 לעבר עולם
ללא מזומן], דה מרקר, 09.07.2014}} | | * '''מניעת פשיעה כלכלית''' - כמו גניבות, הונאות, מעשי שוד, חטיפות לשם לקיחת כופר, סחיטה ועוד - על ידי שינוי עיצובים של [[כסף]], מערכות מוניטריות ומערכות [[בנקאיות]] - לדוגמה פחות שימוש בפחות כסף מזומן מקל על מעקב אחר מסלולי כספים ומקשה על פעילויות כמו שוד באיומי אקדח. מניעת פשיעה אחרת היא על ידי הפחתת הסודיות והגברת השקיפות במערכת הבנקאית -כדי למנוע עבירות של הלבנת הון, להקשות על עבירות סמים, תשלום לזונות או על רכוש גנוב, על מעשי שוד, להקשות על מימון טרור, ועל העברת כספים שמוצאם בפעילות לא חוקית להגיע לאנשים. {{הערה |ראו גם איתן אבריאל, [https://www.themarker.com/magazine/1.2368442 לעבר עולם
ללא מזומן], דה מרקר, 09.07.2014}} |
| * [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] - גישה להפחתת הרוגים ופצועים קשים ב[[תאונות דרכים]] על ידי עיצובים של ערים, דרכים, מכוניות, מעברי חצייה. לדוגמה במקום לשים מכמונות מהירות ושוטרים בעיר כדי להגן על הולכי רגל אפשר לבצע [[מיתון תנועה]]. | | * [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] - גישה להפחתת הרוגים ופצועים קשים ב[[תאונות דרכים]] על ידי עיצובים של ערים, דרכים, מכוניות, מעברי חצייה. לדוגמה במקום לשים מכמונות מהירות ושוטרים בעיר כדי להגן על הולכי רגל אפשר לבצע [[מיתון תנועה]]. |
− | * הפחתת "מערכות אקולוגיות" שמעודדות גורמי סיכון לפשיעה - לדוגמה מניעת [[עישון טבק]] והפחתת צריכת [[אלכוהול]] והדגשה של [[אורח חיים בריא]] בקרב הנוער. לדוגמה תכנית באיסלנד להפחתת צריכת סיגריות אלכוהול וסמים והגברת פעילות עם ההורים, ספורט, אומנות, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}} | + | * הפחתת "מערכות אקולוגיות" שמעודדות גורמי סיכון לפשיעה - לדוגמה מניעת [[עישון טבק]] והפחתת צריכת [[אלכוהול]] והדגשה של [[אורח חיים בריא]] בקרב הנוער. תכנית באיסלנד להפחתת צריכת סיגריות אלכוהול וסמים והגברת פעילות עם ההורים, ספורט, אומנות, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}} |
| | | |
− | ==נסיונות יישום==
| |
− | באמצע שנות ה-60 פעלה באמסטרדם התנועה הפוליטית -תרבותית [[פרובו (תנועה)|פרובו]], אחד הרעיונות של התנועה הייתה "תנועת התרנגולת הלבנה" - להחליף את השוטרים בעובדים סוציאלים. כמו רוב הצעות התנועה, הצעות אלה לא נלקחו ברצינות בזמן קיומה.
| |
| | | |
− | ב-1995 נבחר אנטנס מוקוס לראש עיריית [[בוגוטה]] הוא היה פילוסוף ומתמטיקאי. בתחילת הקריירה שלו בוגוטה הייתה אחת הערים הגרועות בקולומביה. במהלך כהונתו נודע בכך שהשתמש בשיטות פעולה חדשניות ויצירתיות להתמודדות עם בעיותיה של העיר, ששיפרו פלאים את מצבה. בין היתר, שיעור מקרי הרצח בעיר ירד בכ-70%, מספר ההרוגים בתאונות דרכים ירד בלמעלה מ-50%. בין השיטות יוצאות הדופן אותן הנהיג מוקוס בעיר: כדי להתמודד עם תאונות הדרכים, העסיקה העירייה 420 פנטומימאים שלעגו לעברייני תנועה, מתוך הנחת מוצא שהקולומביאנים חוששים יותר שילעגו להם מאשר לקבל קנס. בנוסף, הורה לצייר כוכב, בכל מקום בו נהרג אדם בתאונת דרכים. כדי ליצור אווירה בטוחה יותר לנשים בעיר, הנהיג "ערבים לנשים בלבד", בהם ביקש מהגברים להישאר בבתיהם, והעירייה ארגנה קונצרטים ופאבים שנפתחו לנשים בלבד, כשעל הסדר שמרו שוטרות. מקורות השראה לשיטות של מוקוס היו [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]], זוכה פרס הנובל [[דאגלאס נורת']] שחקר את המתח בין [[מוסד חברתי|חוקים פורמליים]] ובלתי פורמליים, ועבודתו של Jürgen Habermas על הדרך שבה דיאלוג מייצר [[הון חברתי]].[http://news.harvard.edu/gazette/2004/03.11/01-mockus.html]
| |
| | | |
− | כיום יש דוגמאות שונות ליישומים של צעדי מניעת פשיעה במדינות שונות. מדינות רבות בעולם מיישמות [[לגליזציה]] כולל חלק מהמדינות בארצות הברית. דוגמה פופולרית נוספת היא הגבלה על שימוש במזומן כדי להפחית את התנועה של הון שחור ולהקשות עליו. [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] החל בשוודיה והולנד בשנת 1997 ומשם התפשט למדינות נוספות באירופה, בשנת 2014 הגיע לשימוש גם בערים שונות בקנדה וארצות הברית.
| |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |