שינויים

(Gunderson et al., 1995; Holling et al, 2000; Scheffer et al., 2001) המצב הנוכחי של התאוריה מסוכם בדיווח הנוכחי של פרוייקט Resilience, והיא נשענת על שתי הבחנות אודות הביו-סיבוכיות הסוציו-אקולוגית. האחת היא שבמתן מענה למשברים ולבעיות המדיניות הנוכחית של פיתוח עשויה להצליח בטווח הקצר, אבל בטווח ארוך יותר היא מובילה לקפאון ולקוצר ראייה. סקטורים כלכליים הופכים להיות תלוייים זה בזה, מערכות אקולוגיות הופכות להיות שבירות יותר, והציבור מאבד אמון במערכות הציבוריות. ההבחנה השניה היא שסיבוכיות, מגוון ואפשרויות ב[[מערכות מורכבות]] אזוריות נובעים ממספר קטן של משתנים ותהליכים קריטיים שפועלים בסדרי גודל נפרדים בזמן ובמקום. אחת המסקנות החזקיות ביותר מהמחקר של מערכות מורכבות אדפטיביות הוא שחייבים להבחין בין זרמים ומאגרים. הכרה בכך שהרס של הון טבעי הוא זרם שלילי תקדם העדפה של משטרי ניהול שממוקדים בהגנה על גמישות ויכולת התאוששות מהירה (resilience) של ההון הטבעי ותחזוקה של גבולות מערכת רחבים שמאפשרים יציבות. מנקודת המבט של כלכלה אקולוגית, יכולת התאוששות וגמיושת היא מאפיין מפתח של מערכת אקולוגית בריאה. היכולת להסתגל לשינויים בלתי צפויים היא היבט חשוב להתנהגות של פירמה כמו גם ליציבות מאקרו כלכלית.  

(Gunderson et al., 1995; Holling et al, 2000; Scheffer et al., 2001) המצב הנוכחי של התאוריה מסוכם בדיווח הנוכחי של פרוייקט Resilience, והיא נשענת על שתי הבחנות אודות הביו-סיבוכיות הסוציו-אקולוגית. האחת היא שבמתן מענה למשברים ולבעיות המדיניות הנוכחית של פיתוח עשויה להצליח בטווח הקצר, אבל בטווח ארוך יותר היא מובילה לקפאון ולקוצר ראייה. סקטורים כלכליים הופכים להיות תלוייים זה בזה, מערכות אקולוגיות הופכות להיות שבירות יותר, והציבור מאבד אמון במערכות הציבוריות. ההבחנה השניה היא שסיבוכיות, מגוון ואפשרויות ב[[מערכות מורכבות]] אזוריות נובעים ממספר קטן של משתנים ותהליכים קריטיים שפועלים בסדרי גודל נפרדים בזמן ובמקום. אחת המסקנות החזקיות ביותר מהמחקר של מערכות מורכבות אדפטיביות הוא שחייבים להבחין בין זרמים ומאגרים. הכרה בכך שהרס של הון טבעי הוא זרם שלילי תקדם העדפה של משטרי ניהול שממוקדים בהגנה על גמישות ויכולת התאוששות מהירה (resilience) של ההון הטבעי ותחזוקה של גבולות מערכת רחבים שמאפשרים יציבות. מנקודת המבט של כלכלה אקולוגית, יכולת התאוששות וגמיושת היא מאפיין מפתח של מערכת אקולוגית בריאה. היכולת להסתגל לשינויים בלתי צפויים היא היבט חשוב להתנהגות של פירמה כמו גם ליציבות מאקרו כלכלית.  

חלופה אחרת לניתוח השולי היא השימוש במודל מורחב של תשומות תפוקות (input-output, IO) לבחון את ההשפעות הישירות והעקיפות של שינויים גדולים במבנים הכלכליים. גישת המסגרת של דין-וחשבון חברתי של תשומות תפוקות

חלופה אחרת לניתוח השולי היא השימוש במודל מורחב של [[ניתוח תשומה-תפוקה|תשומה-תפוקה]] (input-output, IO) לבחון את ההשפעות הישירות והעקיפות של שינויים גדולים במבנים הכלכליים. גישת המסגרת של  

[[מטריצת חשבונאות חברתית|חשבונאות חברתית של תשומה-תפוקה]]

IO Social Accounting מאפשרת הגדרה גמישה בהרבה של פעילות כלכלית מהמושג שבדרך כלל משתמשים בו של שיווי משקל כללי שנמצא ברוב הניתוחים הכלכליים. דין וחשבון חברתי מספק דרך סיסטמתית לארגן מידע כמותי וגם איכותי, לשמש כבסיס עליו יכולה להתבצע אנליזה להערכת חלופות לא שוליות ולשקול את השפעתן בהקשר הסביבתי, הכלכלי והחברתי (ראו הרחבה בסעיף הייצור).

IO Social Accounting מאפשרת הגדרה גמישה בהרבה של פעילות כלכלית מהמושג שבדרך כלל משתמשים בו של שיווי משקל כללי שנמצא ברוב הניתוחים הכלכליים. דין וחשבון חברתי מספק דרך סיסטמתית לארגן מידע כמותי וגם איכותי, לשמש כבסיס עליו יכולה להתבצע אנליזה להערכת חלופות לא שוליות ולשקול את השפעתן בהקשר הסביבתי, הכלכלי והחברתי (ראו הרחבה בסעיף הייצור).