שינויים

נוספו 1,390 בתים ,  17:20, 10 ביוני 2019
שורה 101: שורה 101:     
==השפעות האקלים על גידול החיטה==
 
==השפעות האקלים על גידול החיטה==
במאה ה-14 התרחשו באירופה מספר אירועים של רעב המוני, כאשר הגדול מביניהם הוא הרעב הגדול של 1315-1317. בשיטות מודרניות זרע אחד מניב כ-30 זרעים, ואילו בתקופה זו זרע אחד הניב בין 7 זרעים ל-2 זרעים - במקרה זה היה צורך לזרוע אחד מהם ואת השני לאכול. בין 1310 ל-1330 מזג האוויר בצפון אירופה התאפיין בחורף קר במיוחד ובקיץ גשום. באביב 1315 החל לרדת גשם בחלקים גדולים של אירופה וגשם זה נמשך במשך הקיץ, דבר שגרם לקריסת יבולים כללית. בנוסף לא ניתן היה לייבש קש לשימוש בהמות. המשבר נמשך גם בשנת 1316 ובשל העוני ומחסור באמצעי אגירה לא היו רזרבות מספיקות. ניסיונות התמודדות עם הרעב כללו שחיטת בהמות, צריכת זרעים שנועדו לזריעה, נטישת ילדים וקרובי משפחה, ועוד. התקופה התאפיינה ברמות גבוהות של פשיעה, מחלות ותמותה.   
+
במאה ה-14 התרחשו באירופה מספר אירועים של [[רעב המוני]], כאשר הגדול מביניהם הוא הרעב הגדול של 1315-1317. בשיטות מודרניות זרע אחד מניב כ-30 זרעים, ואילו בתקופה זו זרע אחד הניב בין 7 זרעים ל-2 זרעים - במקרה זה היה צורך לזרוע אחד מהם ואת השני לאכול. בין 1310 ל-1330 מזג האוויר בצפון אירופה התאפיין בחורף קר במיוחד ובקיץ גשום. באביב 1315 החל לרדת גשם בחלקים גדולים של אירופה וגשם זה נמשך במשך הקיץ, דבר שגרם לקריסת יבולים כללית. בנוסף לא ניתן היה לייבש קש לשימוש בהמות. המשבר נמשך גם בשנת 1316 ובשל ה[[עוני]] ומחסור ב[[ממגורה|אמצעי אגירה]] לא היו רזרבות מספיקות. ניסיונות התמודדות עם הרעב כללו שחיטת בהמות, צריכת זרעים שנועדו לזריעה, נטישת ילדים וקרובי משפחה, ועוד. התקופה התאפיינה ברמות גבוהות של פשיעה, מחלות ותמותה.   
   −
במאה ה-21, בצורת ממושכת יחד עם בעיית [[מדבור]], וניהול בעייתי של משק המים, הובילו לכשל יבול מתמשך וקשה בסוריה, דבר שהיווה את [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|אחד הגורמים החשובים בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]].
+
במאה ה-21, [[בצורת]] ממושכת יחד עם בעיית [[מדבור]], וניהול בעייתי של משק המים, הובילו לכשל יבול מתמשך וקשה בגידולי החקלאות והחיטה בסוריה, דבר שהיווה את [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|אחד הגורמים החשובים בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]].
    
מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר בשנת 2014 בחן באמצעות ניסוי שדה את התקפות של 30 מודלים הנוגעים להשפעת האקלים על החיטה במגוון טמפרטורות בין 15 ל-32 מעלות צלזיוס בעונת הגידול. לטענת החוקרים אקסטרפולציה של המודל מצביעה על כך שההתחממות העולמית הקיימת כיום כבר מורידה את היבולים ברוב המדינות המגדלות חיטה. הם מעריכים כי כל עליה של מעלת צלזיוס תוביל לירידה נוספת של כ-6% בתנובת החיטה, וכן תגרום לשינויים גדולים יותר בחיטה במונחים של זמן ומרחב. [http://www.nature.com/nclimate/journal/v5/n2/full/nclimate2470.html]
 
מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר בשנת 2014 בחן באמצעות ניסוי שדה את התקפות של 30 מודלים הנוגעים להשפעת האקלים על החיטה במגוון טמפרטורות בין 15 ל-32 מעלות צלזיוס בעונת הגידול. לטענת החוקרים אקסטרפולציה של המודל מצביעה על כך שההתחממות העולמית הקיימת כיום כבר מורידה את היבולים ברוב המדינות המגדלות חיטה. הם מעריכים כי כל עליה של מעלת צלזיוס תוביל לירידה נוספת של כ-6% בתנובת החיטה, וכן תגרום לשינויים גדולים יותר בחיטה במונחים של זמן ומרחב. [http://www.nature.com/nclimate/journal/v5/n2/full/nclimate2470.html]
 +
 +
חוקרים חוששים כי [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|התחממות עולמית תגרום עומסי חום]] ו[[בצורת|מקרי בצורת]] חמורים יותר. גל החום והבצורת באירופה בקיץ 2018 נבע בחלקו מהאטת זרמי הסילון בקוטב הצפוני עקב התחממות עולמית. בגל חום זה נרשמו היבולים הגרועים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הודות להשפעות שונות של שינויי האקלים צרפת איבדה 20%  מיבול הזרעים שלה. אנגליה - 13% איטליה - 12%. יבול [[חיטה|החיטה]] נפגע מאוד. המדינות בסקנדינוויה אבדו 40% מיבול החיטה. גרמניה אבדה 25% מיבול החיטה. אוקראינה אבדה 75%, רומניה 20% ורוסיה 18%. יבול הירקות גם נפגע. בדנמרק הוא ירד ב 50%, לדוגמה{{הערה|Vishnu Rajamanickam, staff writer [https://www.freightwaves.com/news/persistent-heatwave-cuts-down-european-grain-production-giving-us-farmers-scope-for-increasing-grain-Persistent heatwave cuts down European grain production giving U.S. farmers scope for increasing grain exports] 03 לאוגוסט 2018, FreightWaves}}.
    
==מגמות לעתיד==
 
==מגמות לעתיד==