שינויים

נוספו 195 בתים ,  10:08, 6 ביוני 2019
שורה 10: שורה 10:     
==פרק 1 - היד הנעלמה==
 
==פרק 1 - היד הנעלמה==
הספר מתחיל בעליית ה[[קפיטליזם]], רעיון ה[[לסה פר]] ורעיונותיו של [[אדם סמית]] וממשיך משם עד לימינו שלנו. בפרק הראשון הסופר מציג את עלייתה של כלכלת הולנד ככוח עולה בכלכלה האירופאית, דבר זה לא מצא חן בעיני הצרפתים שנלחמו בהם ובמקביל גם קנו מהם מוצרים. כדי לנסות להתגונן מפני ההולנדים עלה הרעיון של [[מרכנתליזם]] בצרפת לפיו העושר נובע מכמות הכסף שיש למדינה. לכן המדינה התערבה על ידי מכסים נגד יבוא, סיוע ליצואנים ו[[רגולציה]] כדי שהתוצרת המקומית תוכל להיות איכותית כמו ההולנדית.  
+
הספר מתחיל בעליית ה[[קפיטליזם]], רעיון ה[[לסה פר]] ורעיונותיו של [[אדם סמית]] וממשיך משם עד לימינו שלנו. בפרק הראשון הסופר מציג את עלייתה של כלכלת הולנד ככוח עולה בכלכלה האירופאית. דבר זה לא מצא חן בעיני הצרפתים שנלחמו בהם ובמקביל גם קנו מהם מוצרים. כדי לנסות להתגונן מפני ההולנדים עלה בצרפת הרעיון של [[מרכנתליזם]], לפיו העושר נובע מכמות ה[[כסף]] שיש למדינה. לכן המדינה התערבה על ידי מכסים נגד יבוא, סיוע ליצואנים ו[[רגולציה]] כדי שהתוצרת המקומית תוכל להיות איכותית כמו ההולנדית.  
   −
עצירת המסחר של הולנד לאירופה גורר ירידה של הולנד וצמיחת כלכלות צרפת ובריטניה שמתחרות ביניהן צבאית וכלכלית. למרות שאוכלוסיית צרפת גדולה פי 3 מאוכלוסיית אנגליה, לאנגלים קל יותר לממן את הוצאות המלחמה ודבר זה גורר סקרנות בקרב הוגים צרפתים בשאלה למה זה קורה?. בצרפת עולה הזרם של '''[[כלכלה פיזיוקרטית]]''' שמסתכל על הכלכלה כמו על דבר שיש לו מחזוריות, כמו מחזור הדם. מכאן עולה הרעיון של '''[[לסה פר]]''' - המדינה יכולה לא להתערב כדי ש[[שוק|השוק]] יוכל לפעול בצורה יעילה. לדוגמה במקרה של מחסור ב[[חיטה]] המדינה יכולה להורות ליבואן להביא יותר חיטה, להורות לקמעוני לשחרר מלאים ולהורות לצרכנים לאכול פחות או לצרוך מזון אחר. אי-התערבות בשוק תגרור עליית מחיר החיטה ודבר זה יביא לתוצאות דומות - הצרכנים יצרכו פחות חיטה וניסו אולי לצרוך מזונות אחרים כמו תפוחי אדמה. קמעונאים ימכרו מלאי חיטה שיש להם כדי להנות מהמחיר הגבוה והדבר גם ימשוך הגדלה של היבוא כי זה רווחי יותר ליבואנים.  
+
עצירת המסחר של הולנד לאירופה גוררת ירידה של הולנד וצמיחת כלכלות צרפת ובריטניה שמתחרות ביניהן צבאית וכלכלית. למרות שאוכלוסיית צרפת גדולה פי 3 מאוכלוסיית אנגליה, לאנגלים קל יותר לממן את הוצאות המלחמה ודבר זה גורר סקרנות בקרב הוגים צרפתים בשאלה למה זה קורה? בצרפת עולה הזרם של '''[[כלכלה פיזיוקרטית]]''' שמסתכל על הכלכלה כמו על דבר שיש לו מחזוריות, כמו מחזור הדם. מכאן עולה הרעיון של '''[[לסה פר]]''' - המדינה יכולה לא להתערב כדי ש[[שוק|השוק]] יוכל לפעול בצורה יעילה. לדוגמה במקרה של מחסור ב[[חיטה]] המדינה יכולה להורות ליבואן להביא יותר חיטה, להורות לקמעוני לשחרר מלאים ולהורות לצרכנים לאכול פחות או לצרוך מזון אחר. אי-התערבות בשוק תגרור עליית מחיר החיטה ודבר זה יביא לתוצאות דומות - הצרכנים יצרכו פחות חיטה ויניסו אולי לצרוך מזונות אחרים כמו תפוחי אדמה. קמעונאים ימכרו מלאי חיטה שיש להם כדי להנות מהמחיר הגבוה והדבר גם ימשוך הגדלה של היבוא כי זה רווחי יותר ליבואנים. כל הדברים האלה נעשים באופן ספונטני בלי התערבות המדינה ומקדמים את פתרון הבעיה בצורה פשוטה ויעילה יותר.  
    
הבעיה הייתה בהסבר של הפיזיוקרטים בשאלה איך הדברים האלה עובדים. הם תארו בעיקר את כלכלת צרפת הישנה שבה רוב הערך יוצר על ידי האיכרים ולדעתם רוב הפעילות של יצרנים אחרים הייתה בגדר [[ניצול]]. ההסברים שלהם גם היו מסובכים ובעייתיים. כדי להסביר את הרעיונות בצורה טובה יותר עוברים להסברים של [[אדם סמית]].  
 
הבעיה הייתה בהסבר של הפיזיוקרטים בשאלה איך הדברים האלה עובדים. הם תארו בעיקר את כלכלת צרפת הישנה שבה רוב הערך יוצר על ידי האיכרים ולדעתם רוב הפעילות של יצרנים אחרים הייתה בגדר [[ניצול]]. ההסברים שלהם גם היו מסובכים ובעייתיים. כדי להסביר את הרעיונות בצורה טובה יותר עוברים להסברים של [[אדם סמית]].  
שורה 39: שורה 39:     
גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד '''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''', מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].
 
גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד '''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''', מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].
 +
 
==פרק 2- במלוא הקיטור==
 
==פרק 2- במלוא הקיטור==
 
הפרק עוסק ב[[המהפכה התעשייתית]] והשפעותיה הרבות בתקופה בין 1820 ל 1865.  הוא עוסק בבעיות החברתיות שנוצרו באנגליה ועליית ה[[לודיטים]]. וכן ביתרונות של המהפכה התעשייתית בגלל שהציע הרבה יותר מוצרים זולים יותר.  
 
הפרק עוסק ב[[המהפכה התעשייתית]] והשפעותיה הרבות בתקופה בין 1820 ל 1865.  הוא עוסק בבעיות החברתיות שנוצרו באנגליה ועליית ה[[לודיטים]]. וכן ביתרונות של המהפכה התעשייתית בגלל שהציע הרבה יותר מוצרים זולים יותר.