שינויים

'''ניכור''' היא תחושה של זרות, חוסר שייכות לסביבה. זו תחושה שהאדם רחוק מאד ממישהו או משהו שנמצא ממש לידנו, אבל נותר זר לגמרי. {{הערה|שם=רף-גוטרמן|שימי רף עוז גוטרמן, ליקוט צמחים בארץ ישראל, מדריך מעשי}}

'''ניכור''' היא תחושה של זרות, חוסר שייכות לסביבה. זו תחושה שהאדם רחוק ממישהו או משהו שנמצא ממש לידנו, אבל נותר זר לגמרי. {{הערה|שם=רף-גוטרמן|שימי רף עוז גוטרמן, ליקוט צמחים בארץ ישראל, מדריך מעשי}}

הניכור יוצר חוסר ביטחון, ומגדיל את אי הוודאות כאשר תחושת הביטחון חיונית ביותר לבריאותו הנפשית של האדם. במקים רבים ניכור מקצין והופך ל[[בדידות]] - תחושה של ניכור קיצוני וקושי להתחבר לאדם כלשהו גם במקרה והאדם מוקף אנשים. בנוסף, הניכור יוצר הפרדה בין האדם ובין סביבתו. מצב זה פוגע בתחושת האחריות של האדם כלפי החברה בה הוא חי, וכלפי הסביבה הפיזית ובמצב זה עלול האדם לפגוע בסביבתו החברתית או הטבעית מבלי ליחס לכך חשיבות יתרה. הניכור מוקצן על ידי אמונות כמו [[אנוכיות]] ו[[קפיטליזם]] המתארות את האדם כ[[אינדיבדואל]] שעושרו נובע רק מבעלות על כסף ודרך צריכה של מוצרים שקונים ב[[שוק]].  

הניכור יוצר חוסר ביטחון, ומגדיל את אי הוודאות כאשר תחושת הביטחון חיונית ביותר לבריאותו הנפשית של האדם. במקים רבים ניכור מקצין והופך ל[[בדידות]] - תחושה של ניכור קיצוני וקושי להתחבר לאדם כלשהו גם במקרה והאדם מוקף אנשים. בנוסף, הניכור יוצר הפרדה בין האדם ובין סביבתו. מצב זה פוגע בתחושת האחריות של האדם כלפי החברה בה הוא חי, וכלפי הסביבה הפיזית ובמצב זה עלול האדם לפגוע בסביבתו החברתית או הטבעית מבלי ליחס לכך חשיבות יתרה. הניכור מוקצן על ידי אמונות כמו [[אנוכיות]] ו[[קפיטליזם]] המתארות את האדם כ[[אינדיבדואל]] שעושרו נובע רק מבעלות על כסף ודרך צריכה של מוצרים שקונים ב[[שוק]].  

עד לתקופה החקלאית בני אדם היו מחוברים לחבורה או לשבט של [[ציידים לקטים]] - הם היו מחוברים הן ל[[סביבה הטבעית]] בכלל - הכרות של מאות או אלפי זנים של צמחים ובעלי חיים, והן למקומות מסויימים אותם הכירו היטיב. כמו האדם היה מחובר למשפחה ולחבורה והיה תלוי בהם בכל היבטי החיים, דרך קשרים של קרבה גנטית ועקב תלות-הדדית, קשרי מוסר ורשת חברתית ואמונה ב[[מיתוס|מיתוסים]] משותפים.  

עד לתקופה החקלאית בני אדם היו מחוברים לחבורה או לשבט של [[ציידים לקטים]] - הם היו מחוברים הן ל[[סביבה הטבעית]] בכלל - הכרות של מאות או אלפי זנים של צמחים ובעלי חיים, והן למקומות מסויימים אותם הכירו היטיב. כמו האדם היה מחובר למשפחה ולחבורה והיה תלוי בהם בכל היבטי החיים, דרך קשרים של קרבה גנטית ועקב תלות-הדדית, קשרי מוסר ורשת חברתית ואמונה ב[[מיתוס|מיתוסים]] משותפים.  

פעילי סביבה וחברה טוענים כי בני אדם זקוקים לחיבור - חיבור למקום, חיבור לחפצים שיצרו במו ידיהם, חיבור לבית, חיבור לקהילה, חיבור למשפחה המורחבת. הצורך הוא בחיבור מתמשך, שהוא הפוך לניתוק המתמשך של החיים המודרניים. בחיים אלה, במיוחד על רקע [[תרבות הצריכה]] ואולי עוד קודם לכן , אין חיבור לשום דבר - העבודה היא מקום זמני שממנה אפשר להתקדם לעבודה או לתפקיד חדש. הדירה היא גם זמנית ואם נמצא דירה טובה יותר נעבור ממנה. השכנים זמניים, היחס אליהם הוא בדרך כלל יחסי הכרות שטחיים, רוב החפצים שיש לנו הם רק סחורה קנויה, שבקרוב נחליף אותה באחרת. {{הערה|שם=רף-גוטרמן}}  

פעילי סביבה וחברה טוענים כי בני אדם זקוקים ל[[חיבור]] - חיבור למקום, חיבור לחפצים שיצרו במו ידיהם, חיבור לבית, חיבור לקהילה, חיבור למשפחה המורחבת.{{הערה|שם=רף-גוטרמן}} ניתן להוסיף לכך חיבור ל"תמונה הגדולה" - רצון להיות חלק מעשייה לטובת הכלל ולהתחבר למשהו גדול מאיתנו, בנוסף ניתן להוסיף חיבורים לעולם במובנים שונים - חיבור לאנשים אחרים בעולם, חיבור לדורות הקודמים או הבאים, חיבור לדרך שבה העולם עובד ולאמת.

 

הצורך של בני אדם הוא בחיבור מתמשך, שהוא הפוך לניתוק המתמשך של [[מודרניזם|החיים המודרניים]]. בחיים אלה, במיוחד על רקע [[המהפכה התעשייתית]] ועוד יותר מכך [[תרבות הצריכה]] ואולי עוד קודם לכן , אין חיבור לשום דבר - העבודה היא מקום זמני שממנה אפשר להתקדם לעבודה או לתפקיד חדש. הדירה היא גם זמנית ואם נמצא דירה טובה יותר נעבור ממנה. השכנים זמניים, היחס אליהם הוא בדרך כלל יחסי הכרות שטחיים, רוב החפצים שיש לנו הם רק סחורה קנויה, שבקרוב נחליף אותה באחרת. {{הערה|שם=רף-גוטרמן}}  

==גורמים לניכור==

==גורמים לניכור==

ניכור מתחזק עקב הרס של כלל היחסים בין בני אדם בזירות השונות המעניקות להם זהות וקשרים עם הסביבה ועם אנשים אחרים - בעבודה, ברחוב, בעת ביצוע קניות, במקום הלימודים, ובכל מקום או זירה אחרת.

ניכור מתחזק עקב הרס של כלל היחסים בין בני אדם בזירות השונות המעניקות להם זהות וקשרים עם הסביבה ועם אנשים אחרים - בעבודה, ברחוב, בעת ביצוע קניות, במקום הלימודים, ובכל מקום או זירה אחרת. ניכור מתחזק גם עקב הרס היחסים ובורות בין האדם לבין [[הסביבה הטבעית]] שבה הוא חי- בורות או אפתיה ביחס לבעלי חיים אחרים, ביחס לצמחים, ביחס לאוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים והמזון שאנו אוכלים. ניכור יכול להתקיים גם בין האדם לבין עצמו - כאשר האדם לא מודע להיבטים שונים הנוגעים לו - בין אם זה המראה שלו, המחשבות שלו, התחושות שלו, הבריאות שלו או תהליכים שמשפיעים עליו.  

[[פרסום|פרסומות]] רבות פועלות להגברת הניכור כדי להגדיל את הצריכה. לדוגמה פרסומות לשוקולד "קליק" שבה פוגעים במישהו כדי להשיג את השוקולד. התנהגות ה"נורמלית" המוצגת בפרסומת (אם כי בהומור) היא שפגיעה באדם אחר הינו דבר לגיטימי אם הדבר משרת את מטרותיך. "המטרה מקדשת את האמצעים".  

הוגים מהזרם של [[כלכלה בת קיימא]] שמים את הדגש על ניכור כבר במעבר מחברה של [[ציידים לקטים]] לחברות חקלאיות בזמן [[המהפכה החקלאית]]. דבר זה החל תהליך של מעבר לחבורת יותר ויותר גדולות, שבהן אדם מכיר הרבה יותר אנשים ודבר זה מקשה על יחסי קרבה. כבר במעבר לערים, לפני כ-10,000 שנה החל תהליך של [[התמחות כלכלית]] והיררכיה של החברה לעבדים, עובדי חקלאות, חיילים, חוואים גדולים, סוחרים, פקידים בכירים ומלכים.  

צריכה במרכזי קניות המוניים מחזקת את הניכור היות ואין יחסים קבועים בין מוכר לקונה. הקופאיות בסופר עובדות במשרה זמנית ולא מכירות את מרבית הלקוחות (מספר הלקוחות בסופר גדול מידי לשם כך).   

בעוד בכפרים דבר זה היה מתון יחסית עקב הכרות עם כל אנשי הכפר, ככל שתהליך העיור התקדם והחברה הפכה נוקשה והיררכית יותר כך גבר הניכור. במקביל גבר גם הניכור בין האדם לבין הטבע - מהכרות קרובה של מאות ולפעמים אלפי מיני בעלי חייים וצמחים שיש בקרב ציידים - לקטים, להכרות רק עם מספר מועט של צמחים לגידול וראיית כל היתר כאוייבים. מי שחיו בעיר עוד ראו את הטבע אבל לעיתים נדירות יותר ויותר, דבר שהחריף עם תהליכי העיור במאה ה-19 והלאה.  השינוי בחוויות מול הטבע הוביל גם לשינויים ביחס המוסרי אל הטבע. בעוד בקרב ציידים לקטים יש תחושה נפוצה של קהילה, ודתות אנימסטיות שבה האדם הוא רק חלק מקהילה גדולה יותר של יצורים חיים, תהליכים טבעיים ורוחות, לדתות שבהן האדם שולט ורודה בטבע, ואף חברה היררכית מבחינת מוסר כמו [[מודל האב התקיף]] שבה האל מעל לאדם, המלך מעל לאצולה, האצולה מעל האנשים, גברים מעל נשים, נשים מעל ילדים, אנשים חופשיים מעל עבדים, כל בני האדם מעל חיות.

[[קרל מרקס]] טען כי הניכור נגרם עקב ההפרדה בין האדם למושא יצירתו. סנדלר מייצר נעליים וחלק מהזהות שלו הוא המקצוע שלו, ואילו ה[[קפיטליזם]] הפך את העבודה לסחורה והגדיל את [[התמחות כלכלית|ההתמחות]] - ככה שאין קשר בין המוצר המיוצר לבין הפועל- שכן אף עובד במפעל לנעליים לא יכול לייצר נעל בעצמו.

[[קרל מרקס]] טען כי הניכור נגרם עקב ההפרדה בין האדם למושא יצירתו. סנדלר מייצר נעליים וחלק מהזהות שלו הוא המקצוע שלו, ואילו ה[[קפיטליזם]] הפך את העבודה לסחורה והגדיל את [[התמחות כלכלית|ההתמחות]] - ככה שאין קשר בין המוצר המיוצר לבין הפועל- שכן אף עובד במפעל לנעליים לא יכול לייצר נעל בעצמו.

גורם נוסף לניכור הוא התהליך של [[עיור]]-  הסביבה העירונית שבה חיים מיליוני אנשים יחד. האדם העירוני מוקף בהמוני זרים ועליו להתעלם מהם (הוא אינו יכול להכיר, או אפילו לברך לשלום כל אדם בו הוא נתקל ברחוב). העדר תחושת קהילה בתוך העיר - בניגוד לכפרים שהיו מבוססים על הכרות הדדית ו[[קהילות]], וכן התפוררות הקהילות הישנות שנסמכו על דת כגורם מאחד מחזקות גם הן את הניכור. דבר שמחזק עוד יותר את הניכור הוא שימוש ב[[מכוניות]]  - כאשר אנחנו הולכים ברגל לעבודה אנחנו יכולים לעצור, לדבר עם אנשים, להתבונן בסביבה, לעומת זאת נסיעה לעבודה במכונית גורמת לנו שנעבור על פני מספר ישובים והן ביישוב שלנו וביישוב של מקום העבודה בלי אינטראקציה ממשית עם אנשים אחרים ובלי להכיר את הישובים האלה. בדרך אנו עוברים ליד אנשים אחרים אבל מופרדים מהם בגלל המכוניות ולמעשה הם מאיימים על חיינו בגלל השימוש במכוניות ואנו מאיימים על חייהם. שימוש באמצעים אחרים כמו תחבורה ציבורית או אופניים הוא פחות מנוכר לעומת מכוניות אבל עדיין כרוך בתחושת זרות כלפי הנוסעים האחרים באוטובוס, כלפי אנשים אחרים וכלפי הישובים שבדרך. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] מגדילים עוד יותר את הניכור שכן יש פחות אפשרויות להליכה ופחות הזדמנויות לפגוש שכנים ומכרים. גם החנויות שהופכות לחנויות ענק מקטינות את היכולת לקשר עם מוכרים או עם קונים אחרים.  

גורם נוסף לניכור הוא התהליך של [[עיור]]-  הסביבה העירונית שבה חיים מיליוני אנשים יחד. האדם העירוני מוקף בהמוני זרים ועליו להתעלם מהם (הוא אינו יכול להכיר, או אפילו לברך לשלום כל אדם בו הוא נתקל ברחוב). העדר תחושת קהילה בתוך העיר - בניגוד לכפרים שהיו מבוססים על הכרות הדדית ו[[קהילות]], וכן התפוררות הקהילות הישנות שנסמכו על דת כגורם מאחד מחזקות גם הן את הניכור. דבר שמחזק עוד יותר את הניכור הוא שימוש ב[[מכוניות]]  - כאשר אנחנו הולכים ברגל לעבודה אנחנו יכולים לעצור, לדבר עם אנשים, להתבונן בסביבה, לעומת זאת נסיעה לעבודה במכונית גורמת לנו שנעבור על פני מספר ישובים והן ביישוב שלנו וביישוב של מקום העבודה בלי אינטראקציה ממשית עם אנשים אחרים ובלי להכיר את הישובים האלה. בדרך אנו עוברים ליד אנשים אחרים אבל מופרדים מהם בגלל המכוניות ולמעשה הם מאיימים על חיינו בגלל השימוש במכוניות ואנו מאיימים על חייהם. שימוש באמצעים אחרים כמו תחבורה ציבורית או אופניים הוא פחות מנוכר לעומת מכוניות אבל עדיין כרוך בתחושת זרות כלפי הנוסעים האחרים באוטובוס, כלפי אנשים אחרים וכלפי הישובים שבדרך. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] מגדילים עוד יותר את הניכור שכן יש פחות אפשרויות להליכה ופחות הזדמנויות לפגוש שכנים ומכרים. גם החנויות שהופכות לחנויות ענק מקטינות את היכולת לקשר עם מוכרים או עם קונים אחרים.